בג"ץ כבר הכין את כל התשתית הנדרשת לוועדת חקירה בפרשת הצוללות

בג"ץ אמנם דחה את העתירות להקמת ועדת חקירה בפרשת הצוללות, אבל בפסק דין כמעט תקדימי לא הותירו השופטים ספק בתמיכתם הנלהבת בהצעתו של גנץ להקים ועדה כזו ● השופט עמית אף הרחיק לכת ועשה סדר בפרשות השונות, כמו גם השאלות המרכזיות שנותרו פתוחות ● יחד עם התצהירים שכבר הוגשו במסגרת העתירה, עבודה הוועדה למעשה כבר החלה ● פרשנות

מיצג של צוללת במחאה נגד נתניהו, קיבוץ בית אלפא, 8 באוקטובר 2020
מיצג של צוללת במחאה נגד נתניהו, קיבוץ בית אלפא, 8 באוקטובר 2020

אם ממשלת ישראל תחליט, כהצעתו של שר הביטחון בני גנץ, להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר פרשת רכש הצוללות וכלי השיט, יהיו להחלטה זו לפחות שלושה תומכים נלהבים מקרב ציבור אזרחי המדינה. שמותיהם: ניל הנדל, יצחק עמית ונעם סולברג.

שלושת שופטי העליון אמנם דחו ביום חמישי האחרון את העתירות להקמת ועדת חקירה או ועדת בדיקה לחקר פרשה זו, אך את עמדתם הם הביעו במילים שכמעט אין מפורשות יותר מהן.

"הגם שדחינו את העתירות על כל הסעדים שהתבקשו", כתב השופט עמית בסיכומו של פסק הדין, "אין לכחד כי שורה של תמיהות הנוגעות לתהליך קבלת ההחלטות בפרשת כלי השיט עדיין מרחפת כחשרת עבים ממעל.

"ראוי כי הדברים ייבחנו וייבדקו בדרך שלא תפגע בהליך הפלילי ובאינטרסים ביטחוניים של המדינה. אנו תקווה כי כך ייעשה, ועד אז נותיר את הדברים למשפטו של הציבור".

שופט בית המשפט העליון יצחק עמית (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
שופט בית המשפט העליון יצחק עמית (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

פסק הדין שנתן בג"ץ בשלוש העתירות (גילוי נאות: הח"מ ייצג את עמותת "משמר הדמוקרטיה הישראלית" באחת משלוש העתירות) עסק בשתי שאלות:

  • הדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית או ועדת בדיקה ממשלתית לחקר הפרשה;
  • והדרישה להורות ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו בפרשת המניות שרכש מבן דודו ומיטיבו נתן מיליקובסקי, והמהווה הסתעפות של פרשת הצוללות.

ההכרעה השיפוטית מהווה המחשה למגבלות כוחו של בית המשפט. מצד אחד – העמדה המפורשת של השופטים כי טוב תעשה הממשלה אם תקים ועדת חקירה לחקר הנושא; ומצד שני – ההכרעה השיפוטית כי אין בכוחו של בית המשפט עצמו, בהתאם להוראות הדין וכללי ההתערבות הבג"צית, להורות כי כך ייעשה.

הפער הזה מקורו בעקרון הכיבוד: בית המשפט מכבד את עמדת הרשויות האחרות, אף אם ההחלטה שהתקבלה אצלן נראית לא נכונה או לא מוצדקת.

מחאה נגד נתניהו בדרישה לפתוח חקירה בפרשת הצוללות. יולי 2020 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
מחאה נגד נתניהו בדרישה לפתוח חקירה בפרשת הצוללות. יולי 2020 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

"במישור הראוי והרצוי", כתב השופט עמית, "בחינת תהליכי קבלת ההחלטות במקרה דנן היא צעד המתיישב עם ביטחון המדינה". אין יותר מפורש מזה.

ואכן, השר גנץ מיהר להודיע בסוף השבוע, לאחר מתן פסק הדין, כי החלה עבודת מטה של משרדו עם משרד המשפטים, להכנת הצעה לממשלה להקים ועדת חקירה. שר המשפטים גדעון סער אישר את הדברים בראיון שנתן בסוף בשבוע ל"ידיעות אחרונות".

אפשר לתהות אם בית המשפט היה נצמד במידה שכזאת לכללי הכיבוד בין הרשויות, אם לא הייתה מתחלפת הממשלה ובית המשפט היה יודע שבראש ממשלת ישראל עדיין ניצב נתניהו – וכי לו עצמו אין כל כוונה לאפשר הקמת ועדת חקירה שכזאת. האם עדיין היה בית המשפט מרשה לעצמו לנהוג נימוס אנגלי שכזה ולהימנע מהתערבות בסמכות הממשלתית להקמת ועדת חקירה?

אלא שבאורח מקרי, אף שהעתירות נדונו כבר לפני חודשים ארוכים, במועד מתן פסק הדין יש בישראל ממשלה חדשה, המצוידת בגישה חדשה ביחס לרעיון הקמת הוועדה. מזלם של השופטים.

שר המשפטים היוצא בני גנץ ושר המשפטים הנכנס גדעון סער במשרד המשפטים, 14 ביוני 2021 (צילום: לע"מ)
שר המשפטים היוצא בני גנץ ושר המשפטים הנכנס גדעון סער במשרד המשפטים, 14 ביוני 2021 (צילום: לע"מ)

פסק דין כמעט חסר תקדים

בית המשפט לא הסתפק בהבעת עמדה כי טוב יהיה אם יוחלט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, אלא גם עשה את שיעורי הבית ועבודת ההכנה עבור הוועדה העתידית.

במובן זה, זהו פסק דין כמעט חסר תקדים: השופט עמית החליט לסייע לדיון הציבורי העתידי או לוועדת החקירה שאולי תקום באמצעות חידוד השאלות המרכזיות, העובדות המרכזיות והחלוקה הנושאית המתבקשת בין הפרשות השונות ואוקיינוס פריטי המידע, כדי להקל על העבודה.

השופט עמית החליט לסייע לדיון הציבורי העתידי או לוועדת החקירה שאולי תקום באמצעות חידוד השאלות המרכזיות, העובדות המרכזיות והחלוקה הנושאית המתבקשת, כדי להקל על העבודה

ראשית, עמית מחדד את ההבחנה בין שלושה נושאים, הבחנה שיש לה חשיבות רבה לעצם ההחלטה על הקמת הוועדה. לא מדובר בשתי פרשות בלבד – פרשת הצוללות ופרשת המניות – אלא בשלוש:

  1. "פרשת הצוללות וכלי השיט";
  2. "פרשת העמלות" (המכונה "תיק 3000"), שבה התקיימה חקירה פלילית ובה הוגש לאחרונה כתב אישום נגד חלק מהמעורבים;
  3. פרשת המניות של נתניהו.
נתן מיליקובסקי, בנימין נתניהו (צילום: Drew Altizer Photography/Yonatan Sindel/Flash90)
נתן מיליקובסקי, בנימין נתניהו (צילום: Drew Altizer Photography/Yonatan Sindel/Flash90)

הכול קשור כמובן בהכול, אבל יש ערך לחידוד ההבחנה בין הנושאים. מדוע? מכיוון שקריאתו של בית המשפט להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית בפרשת הצוללות וכלי השיט, נעשית על רקע העובדה שבבית המשפט מתנהל משפט פלילי.

לכן חשוב לשופט עמית לחדד, כי המשפט מתנהל לא בפרשת הצוללות וכלי השיט בכללותה, אלא אך ורק במקטע של "העמלות", ולכן אין מניעה לקיומה של חקירה עצמאית על ידי ועדת חקירה במקביל למשפט.

זהו מענה ישיר של בית המשפט לחששותיו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, המערים קשיים על הקמת הוועדה בתואנה שאין להפריע להליך הפלילי המתנהל.

זהו מענה ישיר של בית המשפט לחששותיו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, המערים קשיים על הקמת הוועדה בתואנה שאין להפריע להליך הפלילי המתנהל

מלבד זאת, בית המשפט עושה שימוש בכתבי התשובה לעתירות, שהוגשו על-ידי נתניהו, דוד שמרון ומיקי גנור, על מנת לייצר, מעל דפי פסק הדין, תיאור מפורט של ההשתלשלות העובדתית בפרשה.

הגם שאין זה מתפקידו של בג"ץ לקבוע "ממצאים עובדתיים" במתכונת הנעשית במשפטים פליליים, למשל, למסמך כזה חשיבות רבה כאשר הוא מופיע בפסק דין של בית המשפט העליון, על יסוד כתבי טענות רשמיים, ולא בפרסומים עיתונאיים שעל מידת מהימנותם ניתן לעתים להטיל ספקות.

אחד התרשימים שהכין השופט יצחק עמית בפסק הדין בעתירות להקמת ועדת חקירה בפרשת הצוללות, יולי 2021
אחד התרשימים שהכין השופט יצחק עמית בפסק הדין בעתירות להקמת ועדת חקירה בפרשת הצוללות, יולי 2021

לתיאור הממצאים העובדתיים בפרשה מצרף השופט עמית גם לוח זמנים של המאורעות העיקריים, תרשימים של מבני הבעלויות בחברות והתאגידים שבהם היה מיליקובסקי מעורב, רשימה של התמיהות שיהיו צריכות להיחקר על ידי ועדת החקירה העתידית, וחלוקה של הפרשה לשש סוגיות נפרדות, על מנת להסיר חלק מהערפל והבלבול:

  • פרשת הצוללת השישית;
  • פרשת צוללות שבע-שמונה-תשע;
  • ספינות המגן;
  • ספינות הנצ"ל (נגד צוללות);
  • מתן ההסכמה הישראלית למכירת צוללות מתקדמות למצרים;
  • והפרטת התחזוקה של כלי השיט של חיל הים.

ארבע השאלות המרכזיות שוועדת החקירה תצטרך לחקור, לשיטתו של השופט עמית, הן אלה:

  • מי הגורם שניסח את טיוטת מזכר ההבנות עם גרמניה [לרכישת צוללות 7-9] ואשר הועבר על ידי המל"ל? ומדוע נשלח המסמך לאלוף עמוס גלעד?
  • מי היה זה שהכניס לטיוטת מזכר ההבנות דרישה לספינות נצ"ל, על העלות הכבדה הכרוכה בכך, ומדוע? ואם היה צורך בספינות נצ"ל, כיצד הוסרה דרישה זו חיש מהר ממסמך ההבנות לנוכח התנגדות צה"ל ומערכת הביטחון?
  • מדוע הופעלו לחצים כה כבדים לביטול המכרז הבינלאומי לספינות המגן על כל הכרוך בכך, עוד לפני שטיסנקרופ התחייבה להוזיל משמעותית את מחירן ועוד לפני שטיסנקרופ הבהירה מה הדגם המוצע והמפרט הטכני של הספינות?
  • מדוע הסתיר ראש הממשלה, על פי הנטען, משר הביטחון, הרמטכ"ל, מפקד חיל הים, אגף המודיעין וראש המוסד את העובדה שגרמניה קיבלה את הסכמתו למכור צוללות למצרים? את מי עדכן ראש הממשלה, אם בכלל, בנוגע להסכמה שנתן למכירת הצוללות למצרים, ומי היה שותף להחלטה זו?

החומר מוכן. עכשיו רק נותר לממשלה להחליט על הקמת הוועדה.

עוד 950 מילים
סגירה