המנכ"לית הנכנסת של משרד החקלאות, נעמה קאופמן-פס, נכנסה לתפקידה רק בתחילת החודש, ומצאה את עצמה בעיצומה של סערה מתקושרת שלא נראתה שנים במשרד לעניינים פסטורליים.
מחירי מוצרי המזון, בעיקר הירקות והפירות, טסים כלפי מעלה מאז סגרי הקורונה. שר האוצר אביגדור ליברמן, ושר החקלאות עודד פורר ממפלגתו, הודיעו על רפורמה יומרנית בחקלאות שנועדה להוריד את יוקר המחיה. הרפורמה מעוררת ויכוחים סוערים ואמוציונליים בין הפוליטיקאים לארגוני החקלאים.
מנכ"לים של משרדי ממשלה נמצאים, בסיסית, בין הפטיש והסדן. הם עובדים במשרת אמון ומתמנים על ידי השרים, אבל בחיי היום-יום הם עובדים עם הפקידים, הלוביסטים ואנשי המקצוע בענף שעליו הם אחראים וצריכים להסתדר איתם. בסקאלה הזאת, היא באופן מובהק נחשבת למנכ"לית של השר.
קאופמן פס, עורכת דין וכלכלנית ירושלמית בת 43, שימשה לפני כן כמשנה למנכ"ל משרד הכלכלה ועוד קודם כמשפטנית במשרד האוצר בחברות ממשלתיות. לרקורד המרשים שלה אין שום קשר לחקלאות ומעולם היא לא עסקה בתחום.
קאופמן פס מינוי טרי של שר החקלאות עודד פורר, בעצמו שר חדש, שכמוה יש לו רקע כלכלי ופקידותי רחב, אבל שום דבר שנגע בחקלאות.
קאופמן פס מנופפת בקשר הטוב בינה לבין פורר: "שר מדהים, אני מחזיקה ממנו מאוד". לדבריה, אין לה קשר פוליטי קודם עם השר פורר, והיא אומרת שהכירו בדיונים מקצועיים בכנסת, "ועדת הכספים וכאלה". כעת, מיד אחרי שנכנסה לתפקיד, היא יוצאת יחד עם פורר למאבק על הרפורמה השנויה במחלוקת.
במאבק הזה היא עומדת מול לוביסטים ותיקים ומקושרים שכבר עצרו או מיתנו בעבר כמה רפורמות פחות מרחיקות לכת. הרפורמה היא עניין קיומי עבורם, והם מפעילים לחצים אגרסיביים בהתאם. בנוסף היא מתמודדת עם פקידים ותיקים במשרדי ממשלה שונים, שחלקם לא מעריצים של ליברמן ופורר וגם לא מתלהבים מהרפורמה שהם מקדמים, בלשון המעטה.
בזירה התקשורתית נראה כי ידם של פורר וקאופמן פס על העליונה. התקשורת מהדהדת, אמנם, את זעקות השבר של נציגי החקלאים נגד הרפורמה. מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, ח"כ לשעבר אבשלום וילן, כינה אותה השבוע: "מהלך שישמיד את החקלאות הישראלית".
אבל הרפורמה מוצגת בתקשורת באור חיובי, תחת כותרות כמו "הוזלת הפירות והירקות". מכסים וחסמים בירוקרטיים מזוהים בציבור עם מחירים גבוהים, והרפורמה מעוררת תקווה להורדתם. זעקות החקלאים לא בהכרח פוגעות בפופולאריות של המהלך, ואולי דווקא להפך.
אלא שחלק מהמאבק מתנהל בעולם האמיתי, הענייני, של העבודה במשרדי הממשלה. שם מתמודדת קאופמן פס עם פקידים, חקלאים ולוביסטים שבקיאים בנבכי החומר, עם טיעונים ענייניים ורציניים שהיא צריכה להתמודד גם איתם. "אני לומדת את הכל כדי ריצה", היא אומרת, "זה משרד ענק. בעל מוטת השפעה אדירה על המשק. אנחנו מובילים כאן מהפיכה, ואני צריכה להוביל אותה תוך כדי שאני לומדת את הפרטים".
איך את יודעת שהרפורמה טובה, אם את עדיין לומדת את החומר?
"אני לומדת את הפרטים. את המכלול קל להבין, וקל להבין למה הוא טוב".
הגדלה דרמטית של ההשקעה בחקלאים
התוכנית החדשה כוללת שינוי של כל מבנה התמיכות בענף החקלאות, מעבר ממכסים והגבלות על ייבוא תוצרת חקלאית לתמיכה כספית ישירה בחקלאים ובחקלאות. בין השאר, יבוטלו מכסים ומגבלות יבוא על פירות וירקות, ביצים, מוצרי חלב ועוד.
התוכנית כוללת ביטול של חלק מרישיונות הייבוא הנדרשים למוצרים חקלאיים ואיחוד ביניהם, ושינוי המצב שבו מי שרוצה לייבא מגוון של פירות וירקות מכמה מדינות שונות, צריך אישור נפרד לכל צמח בכל מדינה.
במרכז התוכנית עומדת הורדה וביטול של מכסים, כולל ביטול מיידי של כל המכסים על תוצרת שאינה מגודלת הרבה בישראל כמו אננס או שום, והורדת מכסים הדרגתית על מוצרים שכן מגודלת בארץ, כמו ענבים ותפוזים; החלשת הגופים המפקחים על החקלאות וסגירה של חלק מהם, ביניהם מועצת הצמחים שהממשלה כבר ניסתה לסגור בעבר; ביטול מכסות הביצים.
ביטול המכסים על תוצרת שאינה מיוצרת בישראל והורדת מכסים על מוצרים שמגודלים בארץ, כמו ענבים ותפוזים; החלשת הגופים המפקחים על החקלאות; סגירת מועצת הצמחים; ביטול מכסות הביצים
כדי להגן על החקלאים מפגיעה, מתוכננת הגדלה של מכסות העובדים הזרים בענף, הורדה של המכסים שהחקלאים עצמם משלמים על דשנים, זרעים מיובאים וחומרי הדברה מחו"ל ובעיקר – הגדלה דרמטית של הסיוע הכספי הישיר לחקלאים, בעיקר במחקר ופיתוח של חדשנות חקלאית ובהשקעות.
הרפורמה לא נועדה לחסוך כסף לקופת המדינה, אלא להפך: המדינה מוותרת על הכנסות צפויות ממכס בהיקף שיגיע ל-350 מיליון שקלים בשנה, ומתחייבת להעניק לחקלאים תמיכה ישירה ועקיפה של כ-3.2 מיליארד שקלים בשנה. מאידך, פורר וליברמן מבטיחים שהרפורמה תוזיל את מחירי המזון בכ-850 שקל בשנה לכל משק בית ובסך הכול לחסוך לצרכנים כ-2.7 מיליארד שקל בשנה.
קאופמן פס מנסה להסביר מדוע הרפורמה טובה בראש ובראשונה לחקלאים עצמם. "אנחנו משרד החקלאות ועושים מה שטוב לחקלאי, כולל הרפורמה הזאת. אני לא מקבלת את האמירות האלה על מדינה בלי חקלאות וקרקעות יבשות. סליחה, זאת דמגוגיה. החקלאים ייאלצו להיפרד מהחסמים על הייבוא שמגינים עליהם, זה נכון".
"אבל הם מקבלים בתמורה משאבים ענקיים. לא רק שהם לא נזרקים לכלבים, הם יקבלו תמיכה ממשלתית יותר גדולה. זאת תמיכה שמגיעה להם ושמדינות מפותחות אחרות נותנות, ואנחנו מעדיפים לתת אותה מאשר להמשיך במגבלות שחונקות את הצרכן.
"הם יקבלו תמיכה ממשלתית גדולה, שמגיעה להם ושמדינות מפותחות אחרות נותנות, ואנחנו מעדיפים לתת אותה מאשר להמשיך במגבלות שחונקות את הצרכן"
"החקלאים מקבלים הגדלה של מכסת העובדים הזרים מ25 ל-31 אלף, 6,000 עובדים בשנה. הם ישלמו פחות על דשנים והדברה וכל הדברים האלה".
הם יקבלו מיליארדים על תמיכה בחדשנות, משהו שהם אף פעם לא קיבלו. שני מיליארד! השקעות הון, מרכזי מחקר ופיתוח, קידום מכירות בחו"ל, תמיכה בהעלאת הפריון, תמיכה בחקלאות ידידותית לסביבה, עידוד קניית סחורה תוצרת הארץ. אנחנו נסמן סחורה מקומית כדי שיקנו אותה, כמו שמסמנים היום תוצרת הארץ מהתעשייה. שנים החקלאים דורשים את זה. אנחנו עוזרים להם להיות יותר הייטק, יותר חדשניים, לפרוץ את הכבלים שחונקים גם אותם".
חקלאים ופקידים אומרים שהרפורמה תוזיל פירות לעשירים כמו ליצ'י ופירות יער, ושמאכלים עממיים שגדלים בארץ כמו עגבניות תפוחים, ביצים, יתייקרו.
"למה ליצ'י צריך להיות מאכל לעשירים? למה מאכל בריא כמו אננס צריך להימכר במחיר פי 10 יותר גבוה מאשר במדינה אחרת, וישראלי ממוצע לא יכול להרשות לעצמו לאכול אותו?
ומה לגבי ההתייקרויות? הם אומרים, היבואנים יורידו מחירים, יחסלו את החקלאות הישראלית, ואחר כך יהפכו למונופולים ויעלו את המחירים עוד יותר.
"הייבוא בהיצף לא יקרה, כי אם זה יתחיל לקרות אנחנו נעצור את הרפורמה. לרפורמה הזאת יש נקודות שבהן אפשר לעשות יו-טרן ולבטל אותה אם החקלאות נפגעת. ברגע שיש ייבוא טורפני, מישהו מחו"ל מציף את השוק שלנו בפרי או ירק שמתחרה בחקלאים שלנו במחיר לא תחרותי – אנחנו עוצרים הכול.
"אומרים לנו – החקלאות תמות, השדות יהפכו למגדלים והכל יתכסה אספלט ומלט. זה לא יקרה, כי יש סעיף רוורס גם בעניין הזה. הרפורמה אומרת שאם נגלה חלילה שהיקף השטחים המעובדים בישראל הצטמצם במקום לגדול כמו שאנחנו חושבים שיגדל – הרפורמה מבוטלת. אני לא מעט שנים במשרדי הממשלה, ולא פגשתי רפורמה עם כל כך הרבה נקודות יציאה".
המכסים וההגנות היו קיימים גם כשהירקות והפירות בארץ היו זולים. המחירים עלו מאז הקורונה, בגלל מחירי הובלה, תשומות, שכר. למה שהרפורמה תוריד מחירים?
"המחירים עולים כבר כמה שנים טובות, זה לא התחיל עכשיו. הסגרים הקפיצו מחירים של חלק מהמוצרים, אבל הם היו עוד קודם בקו עקבי של עלייה. הבעיה היא שהחקלאות המקומית כבר לא יכולה להתמודד עם גודל האוכלוסייה.
"יש כאן חקלאות טובה, נהדרת, אבל יש הבדל בין להאכיל שלושה מיליון אנשים ללהאכיל תשעה מיליון. בשביל להאכיל תשעה מיליון צריך ייבוא. צריך ייצור מקומי, בשביל הביטחון, בשביל שתמיד יהיה כאן מה לאכול, בכל מצב בטחוני, אבל צריך לאזן אותו כדי שהמחירים יהיו סבירים. וזה הרעיון של הרפורמה".
"יש כאן חקלאות נהדרת, אבל יש הבדל בין להאכיל שלושה מיליון אנשים לתשעה מיליון. בשביל להאכיל תשעה מיליון צריך ייבוא. צריך ייצור מקומי, שתמיד יהיה כאן מה לאכול, אבל צריך לאזן אותו כדי שהמחירים יהיו סבירים"
הרפורמה עולה 3.5 מיליארד שקל. זה הזמן הנכון לעשות אותה, כשהמדינה בגירעון של יותר מ-160 מיליארד והממשלה לא יודעת איך לסגור אותו?
"זה כסף שיחזור. האזרחים ישלמו פחות, והחקלאים ירוויחו יותר. הם ייצאו יותר וייצאו מוצרים חדשניים ומבוקשים יותר, וכמו כל ענף שמרוויח הם יחזירו למדינה מקומות עבודה ומיסים, עוצמה חקלאית וביטחונית".
"מכס זה נשק, והרפורמה מוותרת עליו"
הלוביסטים של החקלאים, וחלק מהפקידים במשרדי ממשלה שונים אינם מסכימים עם ההערכה הנחרצת של פורר וקאופמן פס לפיה החקלאים ייצאו יותר וכך ירוויחו מהרפורמה, למרות שיאבדו חלק מהשוק המקומי.
הכותרות האמוציונליות על הקרב על הרפורמה עוסקות במחירי האוכל על המדפים, אבל נקודת התורפה ברפורמה עשויה להיות דווקא האפשרות שהייצוא ייפגע – שכן בתרחיש כזה, סכומי העתק שהמדינה משקיעה בחקלאים הם בזבוז וטעות.
ישראל היא יצואנית גדולה של מזון טרי ומעובד. חקלאים ותעשיינים ישראלים מייצאים מזון ל-90 מדינות בעולם. הייצוא החקלאי מישראל הסתכם ב-2019 בכ-4.5 מיליארד שקל – כ-1.4 מיליארד דולר, וייצוא המזון הסתכם בכמיליארד דולר.
גורם במכון הייצוא אומר: "הרפורמה בחקלאות תהרוס את הייצוא החקלאי הישראלי, כי היא תפגע בכוח המיקוח שלנו בהורדת מכסים. מה שקורה זה שמדינות לוקחות מכס לא רק כמקור הכנסה וכדי להגן על התוצרת המקומית מייבוא בהיצף, אלא גם בתור כוח מיקוח".
"המכסים בעולם נמצאים במגמת ירידה עקבית, אבל מאוד איטית והדרגתית, בכוונה. מדינות עושות מהמכסים מסחרה. מדינה אחת באה למדינה אחרת ואומרת, אנחנו נוריד ב-X את המכס על ירק Y שאתם מייצאים לנו, ואתם תורידו בZ- את המכס על פרי A שאנחנו מייצאים לכם. זה כמו בסטיונרים בשוק, שאומרים אחד לשני, אחי אני אוריד את הבצל בשקל ואתה תוריד את העגבניות בשקל. ככה הכלכלה עובדת.
"מדינה באה למדינה ואומרת, אנחנו נוריד לכם ב-X את המכס על ירק, ואתם תורידו ב-Z את המכס על פרי A שאנחנו מייצאים לכם. זה כמו בסטיונרים בשוק, שאומרים, אחי אני אוריד את הבצל בשקל ואתה תוריד את העגבניות בשקל"
"בזכות המסחרה הזאת, והעובדה שיש מכסים, נחתמים הסכמי סחר עם פטור ממכס ששני הצדדים נהנים ממנו. לרוב הפירות והירקות יש מכסות שאפשר לייצא למדינות מסויימות בלי מכס ואפשר לייבא ממדינות אחרות בלי מכס.
"באה ממשלת ישראל וחותכת את המכס בצורה חדה וחד צדדית, בהתנדבות, אז למדינות אחרות לא יהיה בעתיד שום תמריץ להוריד מכסים שמכבידים על היצואנים שלנו. במיוחד שאנחנו מדינה רחוקה ומבודדת, זה לא ישתלם להם.
"לישראל אפשר יהיה לייבא כמעט כל דבר במחירי היצף והחקלאים והתעשיינים הישראלים יצטרכו להמשיך לשלם על הייצוא לחו"ל מכסים כבדים, שרק יעלו. הפוליטיקאים לארג'ים על חשבון היצרנים המקומיים שלנו".
אותו גורם מציין כי בניגוד למיתוס, המכסים בישראל על מוצרי חקלאות ומזון אינם גבוהים במיוחד ביחס למדינות אחרות בעולם. קשה להשוות בין מכסים שמדינות לוקחות, כיוון שחוקי המכס הם מסובכים ובנויים לפי שיטות חישוב מורכבות שמשתנות ממדינה למדינה.
אבל מסקירה השוואתית שהכין ארגון הסחר העולמי, עולה כי המכסים בישראל אכן אינם גבוהים או נמוכים במיוחד גם ביחס לעולם כולו וגם ביחס למדינות מפותחות אחרות.
לפי הסקירה, ישראל נמצאת במקום ב-80 בעולם בגובה המכס בפועל במוצרי חקלאות ומזון, מתוך 135 מדינות שהעבירו נתונים לארגון (כלומר ל-79 מדינות לפחות יש מכסים שהם בממוצע יותר גבוהים מהמכסים בישראל).
לפי הסקירה, המכס הממוצע בישראל בפועל על מוצרי חקלאות ומזון הוא 11.6%. גבוה בהרבה מזה שבאוסטרליה, שעומד על 1.2% בלבד, ובארה"ב, שעומד על 5.1%. עם זאת, בארה"ב יש חקיקה נוקשה שאוסרת כליל על ייבוא מוצרי מזון רבים לתוך שטחה.
המכס באיחוד האירופי דומה לזה שבישראל, ועומד בממוצע על 11.2%. ואילו המכסים בקנדה, יפן ודרום קוריאה גבוהים מזה שבישראל ועומדים על כ-15%. המכס בשווייץ עומד על כ-30.4% בממוצע, באיסלנד על כ-22% ובנורבגיה על 40.1%.
לדברי אותו גורם במכון הייצוא: "לא רק שהמכסים בארץ לא גבוהים כמו שהפוליטיקאים מספרים, אלא שישראל קיבלה מכל מיני סיבות פטורים שונים מארגון הסחר העולמי, שמאפשר לנו לקחת מכסים גבוהים יותר ממה שאנחנו לוקחים בפועל. אנחנו לא מנצלים את ההסכמים האלה כי משרד האוצר דוחף שוב ושוב לרפורמות שמורידות את המכס באופן חד צדדי.
"והפעם דוחפים לעשות את זה חזק ובחדות. זה ממש מסוכן. מכס זה נשק, ומה שהם רוצים לעשות זה שישראל תתפרק מנשק בצורה חד צדדית בלי שמדינות אחרות עושות את זה בתמורה. ברגע שתהיה פגיעה כזאת בייצוא, הכסף שיתנו לחקלאים לא יעזור להם. זה יגמור אותם".
"מכס זה נשק, ומה שהם רוצים לעשות זה שישראל תתפרק מנשק בצורה חד צדדית בלי שמדינות אחרות עושות את זה בתמורה. ברגע שתהיה פגיעה כזאת בייצוא, הכסף שיתנו לחקלאים לא יעזור להם. זה יגמור אותם"
נראה כי במכון הייצוא לא ששים להתעמת עם פוליטיקאים בכירים. במכון לא עומדים מאחורי דבריו של אותו גורם, ומבהירים בתגובה "לא מוכרת לנו שום התבטאות כזאת ואיננו מתייחסים כלל לנושא".
קאופמן פס לא משתכנעת. "אנחנו משאירים את המכסים על רמה מינימלית שמשאירה כוח מיקוח מסויים. אבל בסוף, החקלאות הישראלית לא צריכה להתבסס על מכסים וגם לא על פטור ממכסים. מי שבא להשקיע בישראל בענפים שונים לא מחפש כאן מחירים נוחים. הוא מחפש טכנולוגיה, ידע, חדשנות.
ישראל היא מעצמה של חדשנות חקלאית, המצאות, טפטפות משוכללות, דשנים. מומחים מגיעים מכל העולם ללמוד מהחקלאים הישראלים איך הם עושים את זה. זה הכוח האמיתי של המשק שלנו, של הסטארט-אפ ניישן, לא מחירי הגמבה. אם החקלאות תתבסס על אלה, המכסים לא יהיו דבר חשוב".
אז למה החקלאים כל כך נגד נגד הרפורמה?
"אני חושבת שיש בעיה בהעברת המסרים לשטח. יש לנו תקשורת מול ארגוני החקלאים, וזה דיאלוג שצריך לעבוד עליו, אנחנו לא מתקשרים מספיק מול החקלאים עצמם".
בשורה התחתונה, שמעניינת את הצרכן הישראלי הכי הרבה, את יכולה להבטיח שהרפורמה תביא למחירי מזון שפויים יותר?
"חד משמעית, כן. יותר ממה שהוא מעז לדמיין"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
משרד החקלאות מנסה לזרות חול בעיני הציבור.
לא מכיר אף חקלאי שקנה חברת תעופה לאחרונה .
רוצים להוזיל את התוצרת ? תורידו מיסוי עודף ,היטלים ופיקוח דתי ותקבלו תוצרת כחול לבן זולה יותר וכמובן טובה ואיכותית מכל המתחרים .
חקלאי