בעיתוי מעניין מבחינה טקטית, ערב התכנסות הממשלה לדיוני התקציב, פרסמה בשבוע שעבר הנהלת בתי המשפט מחקר חדש של מחלקת המחקר שלה, הנוגע לעומס על שופטים.
תוצאותיו של המחקר ברורות וידועות מראש: בהשוואה לאירופה, יש בישראל מעט מדי שופטים לעומת גודל האוכלוסייה – 8.2 שופטים לכל 100,000 איש, לעומת 21.4 שופטים באירפה; יש בישראל הרבה יותר עורכי דין לעומת גודל האוכלוסייה – 715 עורכי דין בישראל לעומת 164 באירופה, לכל 100,000 איש; ומספר התיקים בישראל כפול מבאירופה ביחס לגודל האוכלוסייה – 4.8 תיקים בשנה לכל 100,000 איש, לעומת 2.4 באירופה.
גם המסקנות ברורות, והן מנוסחות באופן פשוט, בכותרות גדולות, לעיונם של חברי הממשלה: במערכת המשפט, המונה כיום 763 שופטים, חסרים 92 שופטים באופן מיידי על-מנת שהמערכת תוכל להתמודד עם מחזור הפעילות השנתי, מבלי להקל על העומס.
במערכת המשפט, המונה כיום 763 שופטים, חסרים 92 שופטים באופן מיידי על-מנת שהמערכת תוכל להתמודד עם מחזור הפעילות השנתי, מבלי להקל על העומס
כדי להקל על העומס השיפוטי, יש צורך בתוספת של 222 שופטים נוספים, כך שמספר השופטים הנדרש הוא 1,022. מדובר בתוספת תקציבית של מאות מיליוני שקלים בשנה. בעדינות אפשר לומר, זה לא בסדר העדיפויות של הממשלה.
שר המשפטים גדעון סער התייחס לפני שבוע בראיון ל"ידיעות אחרונות" לעומס בבתי המשפט. הפתרון של סער? "להביא לצמצום מספר כתבי האישום המוגשים נגד אזרחי המדינה".
"אני אביא לוועדת השרים לחקיקה הצעת חוק הקובעת כי קבלת קנסות ונקודות על עבירות תעבורה לא תהווה עוד התחלה של הליך פלילי, ולרוב לא ידרשו הגעה פיזית לדיון", הרחיב סער. "הוריתי כבר למפות את קודקס החוקים הפלילי כדי למיין אילו עבירות ניתן להפוך למנהליות, ולאפשר לבתי המשפט לעסוק בעיקר ולא בטפל".
התשובה הזו של סער, העוסקת בצמצום ההליכים הפליליים בישראל, היא אחיזת עיניים, ובמקרה הטוב היא תסייע לבעיית העומס בבתי המשפט רק בשוליים. היא אינה עוסקת בבעיה העיקרית של מערכת המשפט, שאיננה הליכים פליליים אלא אזרחיים.
התשובה הזו של סער, העוסקת בצמצום ההליכים הפליליים בישראל, היא אחיזת עיניים, ובמקרה הטוב היא תסייע לבעיית העומס בבתי המשפט רק בשוליים. היא אינה עוסקת בבעיה העיקרית של מערכת המשפט
התיקים האזרחיים התופסים את רוב זמנם ועיסוקם של שופטי ישראל. שם צריך לבוא השינוי הדרמטי, אם המערכת רוצה לשפר את יכולת ההתמודדות שלה עם הררי התיקים המועמסים עליה, ובהנחה שלא ינחת לפתע תקציב שיאפשר למנות מאות שופטים נוספים.
הנה כמה נתונים מתוך המחקר המקיף שערכה מערכת בתי המשפט, הנוגע לזמן הטיפול הממוצע בתיקי בתי המשפט לפי סוגי תיקים. המחקר מקיף את כלל סוגי התיקים, כאן נביא מדגם מתוכם:
זמן הטיפול הממוצע בבתי המשפט המחוזיים בתיק אזרחי בסדר דין רגיל הוא 21 שעות ו-28 דקות; מספר התיקים מסוג זה שנסגרו ב-2019 בבתי המשפט המחוזיים – 4,881. דהיינו, בתיקים כאלה השקיעו השופטים למעלה מ-104 אלף שעות טיפול.
הנה עוד כמה סוגי תיקים אזרחיים פופולריים בבתי המשפט המחוזיים – עם סך השעות השיפוטיות המוקדשות להן, בהתבסס על מספר התיקים שנסגרו בשנת 2019:
- תובענות ייצוגיות – 23,022 שעות;
- ערעורים אזרחיים – 160,137 שעות;
- פשיטות רגל – 80,256 שעות.
לעומת זאת, בתיקים פליליים מושקעות הרבה פחות שעות. התיקים המשמעותיים ביותר הם תיקי פשע חמור, המכונים לעתים "מגה תיקים" והכוללים לעתים עשרות ואף מאות דיוני הוכחות. נכון לנתוני 2019, נסגרו במערכת 274 תיקים כאלה, שבכל אחד מהם הושקעו 148 שעות ו-41 דקות שיפוטיות. כלומר, 40,738 שעות.
כשיורדים לערכאת בתי משפט השלום, הנתונים מובהקים עוד יותר: מספר השעות השיפוטיות המושקעות בתיקים אזרחיים עולה בהרבה על העיסוק בתיקים פליליים. וזה עוד לפני שמשקללים לתוך התמונה את בתי הדין לעבודה ובתי המשפט למשפחה.
המסקנה ברורה: כדי למגר את הסחבת בבתי המשפט נדרשת תוספת של תקנים שיפוטיים. לא מדובר רק בשופטים, אלא בכל ה"שובל" המתלווה אליהם – עוזרים משפטיים, מתמחים, קלדנים, צוותי מזכירוּת, וזה עוד מבלי להזכיר בניית אולמות שיפוט וכולי.
כדי למגר את הסחבת בבתי המשפט נדרשת תוספת של תקנים שיפוטיים. לא מדובר רק בשופטים, אלא בכל ה"שובל" המתלווה אליהם – עוזרים משפטיים, מתמחים, קלדנים, צוותי מזכירוּת, ועוד
בהנחה שכמו בכל השנים הקודמות, גם תקציב המדינה הבא לא יבשר מהפך דרמטי בתחום זה, מה שנדרש מהמערכת הוא להתייעל, ולעבוד באופן יותר ויותר אפקטיבי. לשם מכוון המחקר של הנהלת בתי המשפט.
המחקר הזה מוכיח, ולא בפעם הראשונה, כי עיקר עיסוקם של שופטי ישראל הוא בתחום האזרחי. יוזמתו של סער להוצאת נושאים פליליים מתוך המערכת והפיכת חלק מהקודקס הפלילי לעבירות מנהליות היא אולי יוזמה נכונה – אפשר לדון בהיבטים העקרוניים של ה"דה-פליליזציה" של תחומים שונים, בהתחשב במנטליות הישראלית הנוגעת למידת הציות לחוק, בהתחשב בעוצמת ההרתעה – אך לא מכוונת ללב הבעיה, ולכן עצם ההתמקדות בה היא פופוליסטית ולא עניינית.
מה נדרש כדי להתייעל בתחום האזרחי? יכול להיות שבעניין הזה, הרפורמה בסדר הדין האזרחי – שנכנסה לתוקף בחודש ינואר השנה – תבשר מהפכה. עדיין מוקדם לדעת, ובכל מקרה המחקר, שנערך במשך חמישה שבועות בינואר-פברואר 2020, לא בחן אותה.
המחקר יוכל לספק, בבוא העת, לכל היותר את תמונת ה"לפני" בנוגע ליעילות הטיפול בתיקים אזרחיים. את תמונת ה"אחרי" עוד יהיה צורך לדגום, לבחון ולנתח.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו