בימים אלה מלאו 81 שנה להפצצות על חיפה במלחמת העולם השניה (שנמשכו מה-15 ביולי 1940 עד 21 בספט' 1940) מדוע טרחו הנאצים לשלוח מטוסי הפצצה מרודוס לארץ ישראל? מה היתה חשיבותה של חיפה לאימפריה הבריטית ומה היתה מזימתו של בריגדיר קלייטון?

חיפה, עם קו הנפט מעיראק, היתה בעלת חשיבות אסטרטגית לאימפריה הבריטית, במלחמת העולם הראשונה, במלחמת העולם השניה ובתקופת המאבק להקמת מדינת ישראל. הבריטים אף פעם לא היו מוכנים לוותר עליה.

ההפצצה הגרמנית-איטלקית על חיפה

בשבת, 24.7.2021, הוקדשה התוכנית של יצחק נוי לנושא חיפה במלחמת העולם השניה. 25 פעמים הופצצה חיפה ע"י מטוסים גרמניים ואיטלקיים – שהמריאו מרודוס. בהפצצות היו הרוגים ונגרם נזק כלכלי רציני. המטרה של המהלך הנאצי הזה היתה לפגוע בקו הנפט מעיראק, בבתי הזיקוק, בתחנת הכוח, בשדה התעופה ובמפעלים שבעיר. מן התוכנית ברדיו ניתן היה ללמוד על החשיבות הגדולה של חיפה למאמץ המלחמתי של הבריטים ולאימפריה הבריטית. זה מביא אותנו להבין את חשיבותה של חיפה. לפני כן וגם אחרי כן, עד להקמת מדינת ישראל.

מטרת המהלך הנאצי היתה לפגוע בקו הנפט מעיראק, בבתי הזיקוק, בתחנת הכוח, בשדה התעופה ובמפעלים שבעיר. לחיפה היתה חשיבות גדולה במאמץ המלחמתי של הבריטים ולאימפריה הבריטית

מסמך סייקס-פיקו הראשון

כולם מכירים את הסכם סייקס-פיקו, עם המפה שמחלקת את המזה"ת בין בריטניה ובין צרפת. אבל להסכם הזה קדם מסמך אחר, שבו פלשתינה היתה אמורה להיות שטח בינלאומי – ולפיו רק חיפה היא שטח בשליטה בריטית. קו הנפט לעיראק והנמל של חיפה – רק הם היו חשובים לבריטים לפני מלחמת העולם הראשונה.

הצבא הבריטי לא היה מוכן לוותר על פלשתינה

כמעט כל ההסטוריונים אומרים שאחרי מלחמת העולם השניה החליטה ממשלת בריטניה להתפרק מן האימפריה הגדולה, וההסתלקות מפלשתינה היתה חלק מהמהלך הזה. כמעט כולם מסכימים שההחלטה על כך נפלה עוד לפני המאבק הציוני להקמת מדינת ישראל – ההעפלה, מלחמת המחתרות, המאבק על דעת הקהל בארה"ב, המהלך המוצלח של קבלת "החלטת החלוקה" ע"י עצרת האו"ם. הטענה הזאת, שמקובלת כמעט על כולם – היא פשוט לא נכונה.

בתאריך 13.11.1945, הודיע שר החוץ הבריטי ארנסט בווין שבריטניה מתקשה לשלוט בפלשתינה, וכי היא פונה לאו"ם כדי למצוא פיתרון לבעייה. עד אותו תאריך לא ויתרה בריטניה על אף מושבה. ממשלת בריטניה המשיכה במלחמה נגד המאבק הלאומי בקניה, במלאיה, בגאנה, במצרים, בקפריסין – מלחמה עקובה מדם.

ב-13.11.1945 הודיע שר החוץ הבריטי ארנסט בווין שבריטניה מתקשה לשלוט בפלשתינה, וכי היא פונה לאו"ם למציאת פיתרון לבעייה. עד אותו יום לא ויתרה בריטניה על אף מושבה, גם במחיר מלחמה עקובה מדם

ההחלטה של הויתור על האימפריה

אחרי שהסתיימה מלחמת העולם השנייה, לכאורה בניצחון של בריטניה – הכלכלה של בריטניה היתה מוכה קשות. בריטניה הוציאה רבע מההון הלאומי שלה על המלחמה, על החזקת מיליוני חיילים, על התחמושת, על הדלק, על אמצעי הלחימה במשך שבע שנות הלחימה, ועל כך שחלק נכבד מכוח העבודה של בריטניה היה מגויס למלחמה. לכן, אחרי המלחמה בריטניה היתה בגירעון עצום ובחובות אדירים. שלושה עניינים החמירו את המצב:

1. הנטישה של ארה"ב את בריטניה, בעלת הברית שלה.
2. הקשיים במעבר מכלכלת מלחמה לכלכלת שלום.
3. הצורך להחזיק את איזור הכיבוש הבריטי בגרמניה, שהיתה הרוסה לחלוטין.

בנוסף לכל הצרות, חורף 1947 היה חורף קשה מאוד בבריטניה.

אחד המהלכים המתבקשים מן המצב הכלכלי החמור היה – ויתור על האימפריה, הסתלקות מכל אותן מושבות, שהחזקתן עולה לאוצר הבריטי יותר מן ההכנסות שמקבלים מהן. מפלגת הלייבור, ובראשה קלמנט אטלי, דרשה את פירוק האימפריה והפניית כל המשאבים לשיקום כלכלת בריטניה ולשיפור איכות החיים של האזרחים. ב-26.7.1945, זמן קצר לאחר סיום הלחמה באירופה, התקיימו בבריטניה בחירות, והציבור הבריטי הצביע בהמוניו בעד הלייבור ובעד פירוק האימפריה.

ראש הממשלה קלמנט אטלי, ועימו שר החוץ שלו, ארנסט בווין, התיישבו לקיים את המדיניות שהבטיחו לציבור הבריטי. אבל הם נתקלו בהתנגדות חריפה של מפקדי הצבא הבריטי. הללו טענו שבריטניה עומדת בפני חזרת המלחמה, מלחמת העולם השלישית, שצפויה להתרחש מול בריה"מ של סטאלין. במיוחד התנגדו אנשי הצבא להסתלקות מן המזרח התיכון.

אחד המהלכים המתבקשים מהמצב הכלכלי החמור היה – ויתור על האימפריה, הסתלקות מכל המושבות, שהחזקתן עולה לאוצר הבריטי יותר מההכנסות שמקבלים מהן. מפלגת הלייבור דרשה את פירוק האימפריה

הנימוק שלהם היה שהדלק, שמתקבל מעיראק, ועובר בצינור הנפט לחיפה – הוא משאב חיוני לבריטניה, גם משיקולים צבאיים, וגם משיקולים כלכליים. אם אטלי ובווין יחליטו על נטישת פלשתינה ועוד כמה מושבות חיוניות – הם כולם יתפטרו. לפיכך החליטו אטלי, בווין, ויתר חברי הקבינט הבריטי רק על ויתור על הודו, פקיסטן, ציילון (סרי לנקה) ובורמה.

הממשלה הבריטית החליטה, שוב ושוב, שבריטניה לא תוותר על השילטון (המנדט) בפלשתינה. מאבק ההעפלה, שהגיע לשיאו בפרשת ספינת המעפילים אקסודוס, ומלחמת המחתרות, גרמו לבריטניה קושי גדול בדעת הקהל בעולם, ובמיוחד בארה"ב.

ממשלת בריטניה שלחה את הדיביזיה השישית של הצנחנים ("הכלניות") לדכא את "תנועת המרי העברי", ופגעה בישוב ב"שבת השחורה" – אבל המאבק לא נפסק. אחזקת הדיביזיה השישית בא"י עלתה כסף רב למשלם המיסים הבריטי. ולכן הודיע ארנסט בווין, באפריל 1947, על הסתלקות בריטניה מהמנדט בפלשתינה. ההצהרה הקודמת של בווין, זו שבנובמבר 1945, נועדה רק להקטין את הלחץ. אבל באפריל 1947 כבר התברר לממשלה הבריטית שככה אי אפשר להמשיך.

הבריטים לא מוותרים

אבל הבריטים לא היו מוכנים לוותר על פלשתינה, ובמיוחד לא על חיפה ועל צינור הנפט מעיראק. בריגדיר קלייטון נשלח לקהיר והמשימה שלו היתה לארגן את כל מדינות ערב למלחמת השמד נגד מדינת ישראל, לכשתוכרז, וכך להחזיר את בריטניה לשליטה בחיפה, לקראת מלחמת העולם השלישית.

אבל הבריטים לא היו מוכנים לוותר על פלשתינה, ובמיוחד לא על חיפה ועל צינור הנפט מעיראק. בריגדיר קלייטון נשלח לקהיר ומשימתו היתה אירגון כל מדינות ערב למלחמת השמד נגד מדינת ישראל, לכשתוכרז

בריגדיר קלייטון הפעיל לחץ על שליטי מדינות ערב להצטרף למלחמה הזאת. מלך ירדן, עבדאללה הראשון, לא היה נלהב לרעיון, ועד לבואו של בריגדיר קלייטון הוא הבטיח לגולדה שהוא, עבדאללה, לא יצטרף למלחמה.

פארוק, מלך מצריים, לא רצה להשתתף בעסק, שכן צבאו לא היה במצב שיכול לצאת למלחמה. אבל קלייטון הצליח במיזם שלו, לפחות בשלב הראשון, לאלץ את כל שליטי ערב, תחת לחץ דעת הקהל במדינותיהם, להצטרף למלחמה. ב-14.5.1948, כאשר הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל, פלשו צבאות (עבר) הירדן, מצרים, סוריה, עיראק, ולבנון – לישראל.

התוכנית של קלייטון עמדה להצליח. האו"ם הכריז על אמברגו וכל מדינות העולם, כולל ארה"ב, אסרו על העברת נשק לישראל, שהיתה ללא נשק – מול התותחים, הטנקים ומטוסי הקרב של צבאות ערב, והביטו באדישות על הערבים שבאים לשחוט את כל היהודים בא"י.

אבל סטאלין, שליטה האנטישמי של ברית המועצות, הבין את המזימה הבריטית, ולכן נתן הוראה לממשלת צ'כוסלובקיה לספק לישראל את הנשק הדרוש להתגוננותה בפני הערבים, שליחי בריטניה. וכך ניצלה מדינת ישראל החדשה מתוכנית השמד של הבריטים.

התוכנית של קלייטון עמדה להצליח. האו"ם הכריז על אמברגו וכל מדינות העולם, כולל ארה"ב, אסרו על העברת נשק לישראל, שהיתה ללא נשק – מול התותחים, הטנקים ומטוסי הקרב של צבאות ערב

סיכום

אז בפעם הבאה שיספרו לכם שהבריטים החליטו לוותר על המנדט בפלשתינה לפני שהחל המאבק הציוני, לפני ההעפלה ולפני מלחמת המחתרות – תגידו להם שזה פשוט לא נכון.

יוסף רגב הוא יו'ר עמותת 'מנוחה נכונה', בית העלמין האלטרנטיבי בבאר שבע. איש מחשבים, חוקר ומחנך. מחלוצי תעשיית המחשבים בישראל. מורה למחשבים באונ' בן גוריון. הביא את הדואר האלקטרוני לישראל. הקים בבאר שבע פרויקט חינוכי, בו למדו מאות תלמידים. כיום בפנסיה. הסטוריון חובב. מחבר הספר 'רצח ארלוזורוב עוד חי' (באר שבע 2016).