ההכרזה המפתיעה על הסכם שלום בין ישראל לאיחוד האמירויות מציינת היום, ב-13 באוגוסט את שנתה הראשונה. חרף מגבלות הקורונה היתה זו שנה עשירה בהישגים, וביניהם כינון יחסים דיפלומטיים, תנופה בשיתופי פעולה בתחומי הסחר, התיירות, הרפואה והמדע ומגעים בלתי אמצעיים בין בני שני העמים.
ההכרזה המפתיעה על הסכם שלום בין ישראל לאיחוד האמירויות מציינת ב-13 באוגוסט את שנתה הראשונה. חרף מגבלות הקורונה היתה זו שנה עשירה בהישגים, ובהם כינון יחסים דיפלומטיים ותנופה בשת"פים בין העמים
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
מגמות אלה מחזקות את התקווה כי קשרי השלום יהיו הפעם "חמים" ופוריים יותר משחוותה ישראל עם מצרים וירדן. ההסכם גם שרד בהצלחה מבחן ראשון ומורכב – מבצע "שומר החומות" בעזה והאירועים שקדמו לו בירושלים.
לצד ההישגים הרבים, הנרטיב שדרכו מוסגרו ההסכמים מראשיתם, המדגיש סובלנות, אחווה והכרה במורשת הדתית המשותפת, עודנו דורש השקעה וטיפוח.
רכיב מרכזי בנרטיב זה הוא המורשת הדתית המשותפת ליהדות ולאסלאם. הבחירה בשם "הסכמי אברהם" הייתה רבת משמעות ונומקה על ידי הבית הלבן בכך שאברהם הינו אביהן של שלוש הדתות המונותאיסטיות – הנצרות, האסלאם והיהדות, שקורותיו מופיעים הן במקרא והן בקוראן, ולפיכך אין דמות המבטאת טוב ממנו את האחדות ביניהן.
הבחירה בשם זה נועדה להציף יסודות חיוביים בקשר בין מוסלמים ליהודים, לחזק את הכרתם במכנים המשותפים המאחדים ביניהם ולהעניק להסכמים החדשים עומק דתי-היסטורי שיסייע לקידום אתוס של פיוס, השלמה וקבלה הדדית.
המטאפורה של המוסלמים והיהודים כ"בני אברהם" נועדה לסייע לצאצאיהם המודרניים לראות עצמם כ"בני דודים" שהסתכסכו והתרחקו, אך מסוגלים להתקרב, להתפייס ולשקם את הסדר "המשפחתי" הראשוני, הטבעי והרצוי.
המטאפורה של המוסלמים והיהודים כ"בני אברהם" נועדה לסייע לצאצאיהם המודרניים לראות עצמם כ"בני דודים" שהסתכסכו, אך מסוגלים להתפייס ולשקם את הסדר "המשפחתי" הראשוני, הטבעי והרצוי
במאמר משותף שפרסמו ביולי שרי החוץ של ישראל ואיחוד האמירויות, יאיר לפיד ועבדאללה בן זאיד, תואר הסכם השלום כיותר מהסכם – אלא כ"דרך חיים", שבלבה מחויבות לערכים של שלום, סובלנות ודו קיום.
UAE-Israel peace is more than an agreement. It's a way of life. https://t.co/9NXRpwLil1
— The Times of Israel (@TimesofIsrael) July 4, 2021
דוגמה נוספת היא משלחת של צעירים וצעירות מאיחוד האמירויות, ממרוקו ומבחריין שביקרה ביוני 2021 בישראל. מסעם ב"ארץ הקודש" כלל ביקורים בהר הבית, בעיר העתיקה בירושלים ובישיבה במודיעין עילית, ומסלולו המחיש את הניסיון להציב את הדת כגשר בין הצדדים.
https://twitter.com/MerlinOhad/status/1413079325025394690
על אף המאמצים המושקעים בקידום נרטיב השלום, יש מי שפוגעים בו, גם אם שלא מדעת. לפי כמה דיווחים, ממשל ביידן הורה לפקידיו לצמצם את השימוש במונח "הסכמי אברהם" ולהתייחס אליהם כאל "הסכמי נורמליזציה".
אף כי שר החוץ בלינקן הכחיש כי ישנה מדיניות מכוונת מסוג זה, שר החוץ של איחוד האמירויות בן זאיד מתח בסוף יוני ביקורת על ההימנעות, לכאורה, של ממשל ביידן מהשימוש בשם שניתן לו על ידי ממשל טראמפ:
"אנחנו מדברים על בעיה שקשורה להיסטוריה, תרבות ודת. אז העובדה שחלק מהפתרון הוא דרך מסגרת שקשורה להיסטוריה, דת ותרבות זה משהו שצריך לשמוח לגביו".
חרף מאמצי קידום נרטיב השלום, יש מי שפוגעים בו, גם אם שלא מדעת. לפי כמה דיווחים, ממשל ביידן הורה לפקידיו לצמצם את השימוש במונח "הסכמי אברהם" ולהתייחס אליהם כאל "הסכמי נורמליזציה"
השם החלופי להסכמי אברהם – "הסכמי נורמליזציה" – נושא מטען היסטורי ורגשי מורכב. המונח "נורמליזציה" מזוהה עם הקרירות שמאפיינת את יחסי השלום בין ישראל למצרים וירדן, והוא נתפס בשיח הערבי באופן מסורתי כתהליך שכופים משטרים ערביים על נתיניהם וכבגידה בעניין הפלסטיני.
https://twitter.com/yonibmen/status/1305013322820059136
פגיעה מכוונת יותר בנרטיב החיובי סביב ההסכמים נרשמה עקב העימות האחרון בין ישראל לחמאס. ארגון חמאס, המתנגד בחריפות לנורמליזציה, שמסמלת קבלה של ישראל במרחב הערבי-אסלאמי, גייס את מעמדו של מסגד אל-אקצא כמקום השלישי בקדושתו לאסלאם על מנת לקדם את מטרותיו הפוליטיות: מאבק בישראל, תקיעת מקל מכוונת בגלגלי הנורמליזציה וחיזוק מעמדו בזירה הפנים-פלסטינית.
"מפגן העוצמה נועד לקדם את חמאס פוליטית, לצייר עצמו כמגן אל-אקצא" – אתר החדשות דברhttps://t.co/H0H6bjtSKA
— Shai Nir (@shainir) May 11, 2021
קישור ההסלמה לירושלים והדגשתה כסוגיה המאחדת את המוסלמים ברחבי העולם, ליבו את דעת הקהל הערבית נגד הידוק היחסים עם ישראל והביכו את מדינות הנורמליזציה. דרך גיוס אלמנט דתי, ותיאור המאבק בין האסלאם ליהדות כ"משחק סכום אפס", מקדם חמאס נרטיב של התנגדות אלימה לישראל, המנוגד בתכלית לנרטיב הסובלנות ושיתוף הפעולה שמקדמת איחוד האמירויות.
אומנם על מנת להוסיף ולהעמיק את תהליך ההתקרבות בין ישראל למדינות ערב – ובתקווה אף להרחיבו למדינות נוספות – יהיה צורך בהידוק שיתופי הפעולה המדיניים, הביטחוניים והכלכליים סביב אינטרסים קונקרטיים, ולא יהיה די בהצהרות.
בה בעת, אין לזלזל במימד הנרטיבי, שכן הוא מהווה חלק חשוב בעיצוב הפריזמה שדרכה הסכמי השלום של ישראל ממוסגרים ומשווקים לציבורים במדינות השונות; לא פחות חשוב, הוא נועד לסמן חזון ארוך טווח של שלום וחיים משותפים עבור עמי האזור.
דרך גיוס אלמנט דתי, ותיאור המאבק בין האסלאם ליהדות כ"משחק סכום אפס", מקדם חמאס נרטיב של התנגדות אלימה לישראל, המנוגד בתכלית לנרטיב הסובלנות ושיתוף הפעולה שמקדמת איחוד האמירויות
מכאן, ייטב לו תשקול ישראל בעתיד כיצד פעולותיה משפיעות על הממד הנרטיבי של יחסיה עם מדינות ערב. כך למשל, צעדים והתבטאויות המדגישים מורשת וערכים המשותפים ליהדות ולאסלאם צפויים לתרום להתפתחות יחסי השלום בין העמים, להידוק שיתופי פעולה כלכליים ולהאצת זרם הסחר וההשקעות בין המדינות. מנגד, פעולות המלבות את המתח הדתי בין הצדדים עלולות להעיב על התקדמות השלום והנורמליזציה ולשרת את מתנגדיהם.
לקריאה נוספת: "הנורמלי החדש", ידיעון דו-חודשי בעריכת החתומים לעיל, הסוקר את קשרי ישראל ומדינות השלום. לרישום לידיעון היכנסו כאן וסמנו V ליד "הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון".
ד"ר אופיר וינטר הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ליד אוניברסיטת תל אביב ומרצה בחוג ללימודי הערבית והאסלאם באוניברסיטת תל אביב. ספרו Peace in the Name of Allah, העוסק במאמציהם של המשטרים במצרים, בירדן ובאיחוד האמירויות להקנות לגיטימיות דתית-אסלאמית להסכמי השלום עם ישראל, ראה אור בהוצאת דה-גרויטר. (צילום: חן גלילי)
מור לינק היא חוקרת מלגאית ניובאואר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ודוקטורנטית במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. תחומי המחקר שלה כוללים כלכלה פוליטית בינלאומית ושל מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה בפרט.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו