ח"כ שמחה רוטמן בוועדת החוקה, 13 ביולי 2021 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנססת)
נועם מושקוביץ, דוברות הכנססת

רוטמן יהווה אופוזיציה קולנית בוועדה לבחירת שופטים - אבל הוא במיעוט מזהיר שם

בצירוף נסיבות פוליטיות, שמחה רוטמן נבחר כנציג האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים ● עוד קודם לבחירתו לכנסת, רוטמן התפרסם כמתנגד נחרץ לאקטיביזם השיפוטי בבית המשפט העליון ותומך בפסקי דין שמרניים ברוח פורום קהלת ● בוועדה, שצפויה להתכנס מחר לראשונה בהרכבה הנוכחי, הוא ימצא שותפה אידאולוגית בשרה איילת שקד - אבל רוב מכריע התומך בעמדה הליברלית ● פרשנות

מאבקי הכוח הפוליטיים הפנימיים בליכוד ובסיעות האופוזיציה הביאו לבחירתו של ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) לוועדה לבחירת שופטים. יחד עם הבחירה הצפויה בח"כ אפרת רייטן (העבודה), בחרה ביום רביעי מליאת הכנסת לנציגיה בוועדה שני ח"כים חדשים, ללא ניסיון פרלמנטרי קודם, באופן שהוא כנראה חסר תקדים.

הבחירה ברוטמן היא תוצאה של שורת נסיבות שהצטברו וסידרו את הכוכבים לטובתו:

  1. המאבק הפנימי בתוך הליכוד, שהביא לכך שבסופו של דבר הוצגה מטעמו המועמדת הלא אהודה אורלי לוי-אבקסיס;
  2. נכונותה של הקואליציה, שנקבעה בהסכמים הקואליציוניים, להסתפק בנציג אחד מטעמה בוועדה ולשוב לנוהג שלפיו גם לאופוזיציה יש ייצוג בוועדה;
  3. העובדה שהקואליציה בחרה בנציגה אישה, ובכך אפשרה לאופוזיציה לבחור בנציג גבר, נוכח הוראת החוק המחייבת שלפחות מחצית מנציגי כל סקטור בוועדה תהיה אישה;
  4. והעובדה שהקואליציה לא מימשה את תוכניתה לפעול בחודש הראשון לכהונת הממשלה לשינוי החוק ולהפוך את בחירת נציגי הכנסת לפומבית.

שני חברי הוועדה החדשים הגיבו בהתרגשות לבחירתם, בלי קשר למידת ההפתעה הגלומה בבחירה. רייטן פרסמה הודעה שאינה מותירה ספקות באשר לאוריינטציה הצפויה שלה בוועדה – פעולה מתואמת ומשותפת עם השופטים: "אפעל כמיטב יכולתי לחיזוק הרשות השופטת מתוך אמונה בחשיבות מקצועיותה, איכותה ועצמאותה".

יושבת ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות הנבחרת, חברת הכנסת אפרת רייטן, 26 ביולי 2021 (צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ)
יושבת ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות הנבחרת, חברת הכנסת אפרת רייטן, 26 ביולי 2021 (צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ)

עם זאת, הסיפור המשמעותי טמון בבחירתו של רוטמן לוועדה, ולא רק בגלל הנסיבות שהביאו לבחירתו.

האג'נדה של רוטמן ביחס לבית המשפט העליון מוכרת וידועה. היא צפויה להציב אותו לא רק כאופוזיציה מבחינה מספרית בוועדה – שבה קיים, לפחות בשנתיים הקרובות, רוב התומך בעמדה הליברלית השיפוטית – אלא גם כגורם קולני הצפוי לעורר שיח ציבורי סביב הפרוצדורה של התנהלות הוועדה.

מחר (שני) צפויה הוועדה להתכנס לראשונה בהרכבה הנוכחי – ובפעם הראשונה מזה שמונה חודשים. בחודשים הבאים צפויים להתפרסם שלל פרטים על אופן עבודתן של ועדות המשנה של הוועדה לבחירת שופטים, פרטים על מועמדים שפנו לוועדה והשגות שהוגשו בעניינם, והכללים הפנימיים הנהוגים בוועדה. משעמם לא יהיה.

בחודשים הבאים צפויים להתפרסם שלל פרטים מוועדות המשנה של הוועדה לבחירת שופטים, פרטים על מועמדים שפנו לוועדה והשגות שהוגשו בעניינם, והכללים הפנימיים הנהוגים בוועדה. משעמם לא יהיה

בטרם נבחר לכנסת לפני כחצי שנה, שימש רוטמן כעורך דין פעיל ורשם הופעות מרובות בבג"ץ. הוא ייסד לפני שמונה שנים את התנועה למשילות ודמוקרטיה הממומנת בכבדות, בסך מאות אלפי שקלים בשנה, בתרומות מגורמים שמרניים, ועיקר תפקידה בהגשת עתירות לבג"ץ במטרה לדחוף אותו לעבר פסקי דין שמרניים, והצגת עמדות בנוסח פורום קהלת בדיונים בוועדות הכנסת.

מפלגת בג"ץ, ספרו של שמחה רוטמן
מפלגת בג"ץ, ספרו של שמחה רוטמן

לפני כשנה וחצי פרסם רוטמן ספר בשם "מפלגת בג"ץ", הממחזר טענה ישנה (ומופרכת) לפיה בית המשפט משמש למעשה זרוע פוליטית של השמאל.

בחירתם של רייטן ורוטמן משלימה למעשה את הרכבה של הוועדה לשנים הקרובות. לצדם יכהנו בוועדה שר המשפטים גדעון סער, שרת הפנים איילת שקד, שופטי העליון אסתר חיות, עוזי פוגלמן ויצחק עמית, ונציגי לשכת עורכי הדין, שנבחרו לפני שנה – עו"ד מוחמד נעאמנה ועו"ד אילנה סקר.

השינוי הבא בהרכב הוועדה צפוי בעוד שנתיים: נעאמנה וסקר יסיימו קדנציה של שלוש שנים והלשכה תבחר את מועמדיה מחדש; הממשלה, בהתאם להסכמים הקואליציוניים, אמורה גם היא לשנות את הרכב הנציגות שלה בוועדה.

לאחר החילופים בראשות הממשלה, באוגוסט 2023, צפויה שקד להתמנות לשרת המשפטים – ולעבור עקב כך לשמש יו"ר הוועדה לבחירת שופטים. השרה הנוספת מטעם הממשלה אחרי החילופים מיועדת להיות מרב מיכאלי, יו"ר העבודה.

לפי ההסכמים הקואליציוניים, השינוי בנציגות המיניסטריאלית צפוי לגרור גם שינוי בנציגות הפרלמנטרית בוועדה: ח"כ רייטן אמורה להתפטר מכהונתה בוועדה באותו שלב, והכנסת אמורה – בהתאם להסכמים הקואליציוניים – לבחור בנציג של סיעתו של סער, תקווה חדשה.

מאחר שהחוק מחייב שלפחות אחד מהח"כים בוועדה תהיה אישה – זו צפויה להיות ח"כ שרן השכל או ח"כ מיכל שיר. כל בחירה אחרת תאלץ את היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, להתערב ולקבוע האם תקווה חדשה רשאית לבחור כך, והאם הדבר מציב בסכנה את המשך כהונתו של רוטמן בוועדה.

מאחר שהחוק מחייב שלפחות אחד מהח"כים בוועדה תהיה אישה – זו צפויה להיות ח"כ שרן השכל או ח"כ מיכל שיר. כל בחירה אחרת תאלץ את היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, להתערב

יחסי הכוחות המסתמנים בוועדה הם אלה: שלושת שופטי העליון, ביחד עם ח"כ רייטן ועו"ד נעאמנה, צפויים לגבש רוב מוצק יחסית בכל הנוגע למינויים לערכאות הנמוכות. כוח המיקוח של השר סער ועו"ד סקר יהיה מוגבל אך הרוב ישמח לשתף איתו פעולה, מתוך כוונה להגיע להבנות רחבות בדבר מועמדים מוסכמים, גם במחיר פשרות.

גדעון סער ואיילת שקד במליאת הכנסת, 2 ביוני 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
גדעון סער ואיילת שקד במליאת הכנסת, 2 ביוני 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

שקד ורוטמן מצויים בבעיה – מאחר שעמדתם הקיצונית כה מובהקת, יכולת התמרון שלהם מוגבלת עד בלתי-קיימת. הם יזכו לכותרות, אך לא להשפעה של ממש.

אבל כל זה הוא המשחק המשני לעומת המנה העיקרית מבחינת עבודתה של הוועדה בשנתיים הקרובות – והכוונה היא למינויים לבית המשפט העליון. בהתאם לחוק הקרוי על שמו של שר המשפטים סער, נדרש רוב של שבעה מחברי הוועדה כדי למנות שופטים לערכאה הבכירה.

מלבד המקומות הפנויים שהותירו אחריהם השופטים חנן מלצר ומני מזוז, צפויים לפרוש עד מועד החילופים בממשלה שני שופטים נוספים – ניל הנדל וג'ורג' קרא, באפריל ובמאי 2022 בהתאמה.

מלבד המקומות הפנויים שהותירו אחריהם השופטים חנן מלצר ומני מזוז, צפויים לפרוש עד מועד החילופים בממשלה שני שופטים נוספים – ניל הנדל וג'ורג' קרא, באפריל ובמאי 2022 בהתאמה

פירוש הדבר הוא שני סבבים של מינויים לעליון, בכל פעם שני שופטים. הצימודים הללו יוצרים כר נוח להגעה ל"דילים", במובן החיובי של המילה – שופט אחד עם אוריינטציה כזו, ושופט שני עם אוריינטציה אחרת. לא בטוח שהסבב הזה יגרום לשינוי טקטוני במאזן הכוחות בבית המשפט העליון.

ההרכב הנוכחי של הוועדה, התקף לשנתיים הקרובות, אינו אמור לעסוק במינויים עתידיים שיתרחשו לאחר תום התקופה הזו. באוקטובר 2023, כחודשיים אחרי החילופים, צפויות שתי פרישות נוספות בעליון, לרבות חילופים בעמדת הנשיאה: אסתר חיות וענת ברון יפרשו לגמלאות. ידיה של הוועדה בהרכבה הבא יהיו מלאות עבודה.

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בישיבה של הוועדה לבחירת שופטים, 22 בפברואר 2018 (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בישיבה של הוועדה לבחירת שופטים, 22 בפברואר 2018 (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

עד עתה, באופן כמעט רציף, שולח בית המשפט העליון שופטים שהם פחות או יותר בראש אחד. לשופטים חשוב להציג חזית מאוחדת בוועדה, אף שהחוק קובע שהם מייצגים את עמדתם האישית ולא עמדה קבוצתית כלשהי של מה שהיה קרוי בעבר "חבר השופטים".

אבל גם זה עתיד להשתנות בסופו של דבר, עם התקדמותם בסולם הוותק של השופטים השמרנים. מעבר לפינה מציץ כבר השופט נעם סולברג, שהוא כעת החמישי בוותק מבין שופטי העליון – ויש אפשרות שייכנס לוועדה לבחירת שופטים כבר אחרי הרוטציה, בסוף 2023.

גם השופט דוד מינץ מתקדם בטבלה (כעת במקום השמיני) אך הסבירות שיישב בוועדה במהלך כהונת הממשלה הנוכחית – גם אם תכלה את ימיה – נמוך.

כניסתם לוועדה לבחירת שופטים תבשר עידן חדש מבחינת יחסי הכוחות בוועדה לבחירת שופטים, ואולי תחיש את קץ התקופה הליברלית בבית המשפט העליון.

עוד 979 מילים
סגירה