ב-13 ביוני השנה, לפני כחודשיים, קרה דבר טוב לבנימין נתניהו. נכון, במועד זה הצביעה הכנסת אמון בממשלה החדשה בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד, ונתניהו עבר, מול המצלמות, מכיסאו של ראש הממשלה במליאת הכנסת לכיסאו של ראש האופוזיציה, בהפגנה מוחשית של אובדן השלטון. אבל בד בבד, נתניהו השתחרר מהעול הכבד של כללי ניגוד העניינים החלים על חברי הממשלה.

אלה הם כללי ועדת אשר למניעת ניגוד עניינים, שמכוחם נאסר על נתניהו לקבל טובות הנאה כלשהן, אלא אם ועדת ההיתרים – שגם היא פועלת מכוחם של אותם כללים – נותנת היתר מראש לחרוג מההגבלות.

השבוע פורסם כי נתניהו, ששהה יחד עם רעייתו שרה בסוף השבוע האחרון במלון "דן כרמל" בחיפה, זכה להנחה גדולה מהנהלת המלון, ששדרגה אותו לסוויטה הנשיאותית, וכי הוא שילם רק סך של 4,000 שקל, בעוד שעלות שהייתם של בני הזוג נתניהו במלון הגיעה לסך של 17,000 שקל.

המגבלות של החוק

האם העובדה שנתניהו משמש כעת כח"כ מהשורה פירושה שהוא משוחרר כעת מעולן של הגבלות כלשהן? בוודאי שלא. כמו כל אזרח בישראל, גם נתניהו כפוף להוראות החוק הפלילי. חבר כנסת הוא עדיין עובד הציבור, ובאופן תיאורטי עלול לעבור עבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים, הפרה של חוק שירות הציבור (מתנות) ועוד.

אם חבר כנסת מקבל טובות הנאה הניתנות לו "בעד פעולה הקשורה בתפקידו", והוא מודע לכך, הרי שעבירת השוחד עלולה להתקיים אפילו אם הוא אינו מתכנן לעשות כל פעולה בתמורה לטובות ההנאה שהוא מקבל.

נפתלי בנט לוחץ את ידו של בנימין נתניהו אחרי השבעת הממשלה ה-36 בכנסת, 13 ביוני 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

חבר כנסת אוחז בידיו אמנם פחות כוח שלטוני מאשר שר בממשלה, אך הוא לא נטול כוח לחלוטין: הוא יכול להגיש הצעות חוק המיטיבות עם גורמים מסוימים, הוא יכול לקדם את עניינם של גורמים פרטיים בדיונים בוועדות הכנסת, והוא יכול כמובן לתמוך או להתנגד להצעות שונות, בהתבסס על שיקולים זרים של גורמים חיצוניים.

המקרה של ח"כ חיים כץ הוא לכאורה מקרה מובהק של שימוש בכוח שלטוני של חבר כנסת – קידום הצעת חוק, בתפקיד יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת, תוך ניגוד עניינים חריף בין ענייניו הפרטיים לבין תפקידו הציבורי.

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כבר החליט להגיש את כתב האישום האמור לבית המשפט, ואולם חסינותו של כץ טרם הוסרה, ובין היועץ לבין עורכי דינו של כץ מתקיים מו"מ בניסיון להגיע להסדר טיעון.

אפשרות נוספת להפרת החוק הפלילי, בתפקיד ח"כ, היא של מי שנשא קודם לכן בתפקיד מיניסטריאלי, או שבהמשך, לאחר התפקיד הפרלמנטרי, רואה עצמו חוזר אל שולחן הממשלה. שני הצדדים של עבירת השוחד, המתת והתמורה, צריכים שיתקיים ביניהם קשר סיבתי, כלומר שטובת ההנאה שמקבל עובד הציבור תהיה "בעד" פעולה הקשורה בתפקידו.

אבל שני הצדדים של המטבע לא חייבים להתקיים במקביל: אפשר שהמתת תינתן בזמן מסוים, והתמורה תינתן בתקופה אחרת לגמרי.

חיים כץ בוועדת הכנסת בדיון על חסינותו, 30 בינואר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

זו הייתה התזה של עדנה ארבל, בהחלטתה האחרונה כפרקליטת המדינה, להמליץ על העמדתו לדין של ראש הממשלה דאז אריאל שרון בפרשת "האי היווני".

היועץ המשפטי שנכנס אז לתפקידו, מני מזוז, דחה את התזה הזו, וקבע כי ההסכם להעסקתו של גלעד שרון בשכר עתק ע"י הקבלן דוד אפל נעשה "בעיצומה של התקופה בה שרון היה באופוזיציה, ולא מילא כל תפקיד ממלכתי בו יכול היה לסייע לאפל בעסקיו". זו הייתה אחת הסיבות להחלטתו לסגור את התיק.

האתיקה של הכנסת

המערכת הנורמטיבית השנייה שאליה כפוף חבר כנסת, הם כללי האתיקה של הכנסת. אמנם ועדת האתיקה עדיין לא קמה בקדנציה הנוכחית, נוכח הקשיים באיוש הוועדות השונות בשל הקושי בדיאלוג בין הקואליציה לאופוזיציה, אך כללי האתיקה לח"כים תקפים וחלים כבר כעת.

הכללים הללו קצת מעורפלים ביחס לטובות הנאה שחברי כנסת יכולים לקבל. טובת הנאה מוגדרת כ"כסף, שווה כסף, נכס, מוצר או שירות". ברור, אם כך, שההנחה המופלגת שקיבל נתניהו במלון היוקרתי בחיפה, היא טובת הנאה מובהקת.

טובת הנאה מוגדרת כ"כסף, שווה כסף, נכס, מוצר או שירות". ברור, אם כך, שההנחה המופלגת שקיבל נתניהו במלון היוקרתי בחיפה, היא טובת הנאה מובהקת

סעיף 4 לכללים קובע כי "חבר הכנסת לא יקבל, בין במישרין ובין בעקיפין, הנאה חומרית בעד מעשה שעשה, בכנסת או מחוץ לה, בתפקידו או במעמדו כחבר הכנסת".

חיים כץ ואביחי מנדלבליט בוועדת הכנסת, אחרי שבקשת החסינות של כץ התקבלה. 4 בפברואר 2020 (צילום: פלאש90)

מה פירוש הדברים? בשנת 2002 החליטה ועדת האתיקה כי "חברי הכנסת יסרבו לקבל טובת הנאה כלשהי, במישרין או בעקיפין, העלולה להתפרש בעיני הבריות כניסיון להשפיע על הדרך שבה ימלאו את תפקידם הציבורי", וכן, "חבר הכנסת לא יקבל, לעצמו או לקרובו, טובת הנאה בקשר למילוי תפקידו, או בשל היותו חבר כנסת".

טובת הנאה כוללת גם "הנחות בקשר לרכישת מצרך או שירות מעבר להנחה המקובלת לגבי כלל הציבור".

היועץ המשפטי לכנסת בשנת 2015, עו"ד איל ינון, כתב לחברי הכנסת כי "חבר הכנסת אינו רשאי לקבל הנחה או שדרוג שניתן לו בשל תפקידו או מעמדו כחבר הכנסת, ואם מוצעים לו הנחה או שדרוג (למשל במלון או בטיסה) עליו לסרב לקבלם".

"חבר הכנסת אינו רשאי לקבל הנחה או שדרוג שניתן לו בשל תפקידו או מעמדו כחבר הכנסת, ואם מוצעים לו הנחה או שדרוג (למשל במלון או בטיסה) עליו לסרב לקבלם"

ינון הוסיף אז: "מובן כי אם מדובר בהנחה הניתנת לקבוצת אנשים גדולה ואינה קשורה כלל למעמדו כחבר הכנסת (למשל בשל חברות במועדון לקוחות), אין מניעה לקבלה".

נראה, אם כך, שהודעתו של נתניהו, כי "הורה" לשלם למלון דן כרמל את ההפרש בתשלומים, לא באה בחלל ריק: קבלת ההנחה המופלגת היא הפרה של כללי האתיקה בכנסת, והפרה כזו עשויה לגרור עמה סנקציות.

היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, ב-2018 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

החוליה החלשה של הלוגיקה הזו היא כמובן הדרישה שטובת ההנאה תינתן "בקשר למילוי תפקידו" של חבר הכנסת. נתניהו עשוי לטעון כי זכה לשדרוג המפנק בלא כל קשר לתפקידו כחבר הכנסת (או לפועלו הממשלתי בעבר).

אך ממכתבו של היועץ המשפטי לכנסת עולה, שברירת המחדל היא שטובות הנאה שח"כים מקבלים הן על רקע מעמדם הפרלמנטרי, ורק נסיבות מובהקות אחרות עשויות להוליך למסקנה אחרת.