אחריות היא מילה כבדה. לכאורה הנושאים העיקריים באחריות כיום, הם שרי הממשלה כל אחד בתחומו. אלא שזו גישה פשטנית. האחריות למאבק משותף בעת מלחמה או מגפה, תלויה במרכיבים רבים נוספים.
קבלת החלטות של ההנהגה צריכה להיות מבוססת על נתונים, מידע, ידע מקצועי, תכנון, השפעות שונות על האוכלוסייה והעתיד, על תקציב ומשתנים רבים אחרים.
היא גם תלויה בהתנהגות הציבור. וכדי לגרום לציבור להתנהג על פי ההחלטות המקצועיות, צריך להעביר לו את המידע באופן מקצועי, מדויק, בדוק, מנומק משכנע.
קבלת החלטות של ההנהגה תלויה גם בהתנהגות הציבור. וכדי לגרום לציבור להתנהג על פי ההחלטות המקצועיות, צריך להעביר לו את המידע באופן מקצועי, מדויק, בדוק, מנומק משכנע
זה תפקידם של דוברים ובעיקר של כלי התקשורת.
הבי.בי.סי מגדיר את תפקידו העיקרי בתעודת הזהות שלו כך:
"להביא את מירב המידע לציבור על מנת שיוכל לקבל החלטות מושכלות על חייו".
כלומר, תפקידו של כלי התקשורת המרכזי בבריטניה הוא קודם כל תפקיד דמוקרטי. להביא לציבור מידע שיאפשר לו לנהל את חייו בצורה מושכלת ולקבל החלטות במגוון תחומים על בסיס נתונים ועובדות אמת.
העידן החדש של הקורונה, והקמת ממשלה חדשה, העוסקת יומיום במגוון תחומי החיים של אזרחי ישראל ולא רק ב"נתניהו", הוא עידן מידע חדש ומאתגר בישראל.
התקופה "הקלה", שבה כלי התקשורת עסקו יום יום בעיקר באדם אחד (ורעייתו), משפטו, יחסי הציבור שלו, נאומיו המופקרים ועתידו, היתה תקופה שלא חייבה ללמוד שום נושא לעומק. לא הכריחה עיתונאים להתעמק בסוגיות בריאות מורכבות, להכיר מומחים מתחומים רבים ומגוונים ולהבין את ההבדלים ביניהם ואת השפעתם על קבלת החלטות.
זו הייתה תקופה שבה לא נדונו חוקים ולא תקציב מדינה, לא נדון הסכסוך עם הפלסטינים ולא היה צורך לעסוק במשבר האקלים המתרגש עלינו, כי עסקנו יום ולילה במה אמר נתניהו ומה חזרה ואמרה מירי רגב וכיצד גנץ נעלב והושפל.
עסקנו בסדר היום שהכתיב אדם אחד ראש ממשלה, לצרכיו. איראן ובחירות. ותו לא.
העידן החדש של הקורונה, והקמת ממשלה חדשה, העוסקת יומיום במגוון תחומי החיים של אזרחי ישראל ולא רק ב"נתניהו", הוא עידן מידע חדש ומאתגר בישראל
מדינה שלמה עזבה למעשה את הסוגיות הגורליות של חייה. את ההחלטות המושכלות על חייה. כעת, כשלפתע עולים חוקים שונים להצבעה, צריכים כלי התקשורת ללמוד מגוון רחב של נושאים. להפסיק לפטפט על הדלפות מישיבות ממשלה שיש בהן אולי צבע וצעקות, אבל אין בהן שום מידע חיוני לחיינו. זה מחייב אחריות עיתונאית.
באחד ההספדים לרוני דניאל ז"ל, סיפר קצין בכיר מחיל האוויר כיצד הגיע אליו דניאל ללמוד את סוגיית הפעלת כיפת ברזל וההגנה האווירית. הוא ישב שעות ולמד, סיפר הקצין המופתע.
אפשר היה להתווכח עם רוני דניאל על דעותיו, אבל מבחינת ידע צבאי וסוגיות צבאיות, הוא הבין וידע ומה שלא ידע הלך ללמוד.
עכשיו פתוחים האולפנים מבוקר עד ליל בדיונים על שיטות המאבק בנגיף הדלתא. נאלצים שם להתמודד עם פתיחת מערכת החינוך תחת מגבלות הקורונה והתכנית החדשה של השרה החדשה לחינוך. סוגיות מחיר הגז עולות שוב לבדיקה של משרדי הממשלה. אויש משרד לאסטרטגיה ומודיעין. האם צריך או לא צריך?
תכנית משרד החקלאות לרפורמה במחירי הפירות והירקות מחייבת תחקיר רחב. הפרדת תפקידו של היועמ"ש לתובע ויועץ דורש בדיקה משפטית רחבה ומעקב אחר הליך החקיקה. רפורמות רחבות בתחבורה הציבורית עולות על הפסים. מחיר החשמל ומיסים חדשים כאלה ואחרים ממררים את חיינו. טענות יו"ר האופוזיציה נגד הממשלה שוטפות את הרשת ערב ערב ותזכורות הממשלה לגבי תקופת שלטונו של אותו נתניהו נשמעות מנגד.
כל הנושאים הללו מחייבים לימוד. מקצוענות, ידע, תחקיר ומחקר.
זה פשוט בלתי הגיוני שיום למחרת הצבעה בממשלה על תקציב המדינה, יוזמן שר האוצר לאולפן ומולו יישבו מראיינים שלא קראו ולמדו את התקציב. מעל 430 מיליארד שקלים. מאות סעיפים. מאות תחומים, רפורמות, החלטות ותובנות. זה בלתי נתפס שהשאלות לליברמן מצטטות את הטוקבקים או כמה כותרות חטופות של מי שטרם למדו את התקציב.
זה פשוט בלתי הגיוני שיום למחרת הצבעה בממשלה על תקציב המדינה, יוזמן שר האוצר לאולפן ומולו יישבו מראיינים שלא קראו ולמדו את התקציב. מעל 430 מיליארד שקלים. מאות סעיפים, תחומים, רפורמות, החלטות ותובנות
מול אי הידע והיעדר המידע הזה יושב הציבור ומפלבל בעיניו. הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם, שר הזמר. אבל הציבור לא מטומטם. מטמטמים אותו. כשמידע בלתי בדוק, שטחי, צהוב, חובבני מועבר לציבור ועל סמך המידע הזה הוא צריך לקבל החלטות על חייו, מדובר פשוט בפשע תודעתי. אין מילה אחרת. פשע דמוקרטי, אם נאמץ את תעודת הזהות של הבי.בי.סי.
הפגנות מתנגדי החיסונים הן רק דוגמה למה שגורם פשע כזה. הסתרה של מסמכי ההסכמים עם פייזר ופרוטוקולים של דיוני קבינט הקורונה אז והיום, יצרו אי אמון בקרב מיליון ישראלים.
במקום לטפל במחלה – מחסור במידע רלוונטי, מטפלים כלי התקשורת ב"חולים" – הציבור הצמא למידע רפואי במקרה זה. ציבור שהופך גם לנאשם.
שנים לא הגיע נתניהו ליישובי עוטף עזה והשאיר את המלחמה בבלוני התבערה והרקטות לצה"ל ולראשי היישובים. במקביל גם הסכים להעביר מאות מיליוני דולרים לחמאס למען שקט מדומה. נתניהו הזה, עניין את כלי התקשורת בעיקר כששהה בירושלים או בוושינגטון, ופחות בכך שלא הגיע כלל לעוטף עזה. כיום כאשר שר החוץ נעדר מישיבות קבינט הקורונה, מיד מתנפלים עליו.
אבל הנזק נעשה בשנים בהן התקשורת הייתה שבויה בידיו של נתניהו ובאותה עת הפקירה למעשה את המידע שהיה דרוש לציבור לניהול חייו.
תקשורת מהר שלל חש בז. ציוץ, תגובה, פוש ובוז לידע.
שרשרת העברת מידע חסר, מזויף לעיתים, לא אמיתי ואף אינטרסנטי, גורמת נזק בלתי הפיך לחיי היומיום. בסופו של דבר היא משפיעה גם על מקבלי החלטות. אם הציבור נוטה לחשוב בכיוון מסוים, בגלל מידע מוטעה ומסולף שקיבל בכלי התקשורת, הממשלה נאלצת לייצר החלטות נגד הציבור או בניגוד לעמדתה, גם אם החליטה על סמך התייעצות עם אנשי מקצוע.
שרשרת העברת מידע חסר או לא אמיתי גורמת נזק בלתי הפיך לחיי היומיום, ומשפיעה גם על מקבלי החלטות. אם הציבור נוטה לחשוב בכיוון מסוים, בגלל מידע מסולף שקיבל מהתקשורת, הממשלה נאלצת לייצר החלטות בניגוד לדעתה
השרים מושפעים מהלכי רוח, מרשתות חברתיות ורוצים גם הם לשאת חן בעיני הציבור. אלא שהציבור נוהג למיטב הבנתו על פי המידע שהועמד לו בתקשורת והפער הזה בין המידע למציאות מוביל לאסון.
אחריות היא מילה כבדה ובימים אלה, פוסט נתניהו וממשלותיו, היא מוטלת ביתר שאת על מי שמתווכים את המידע לציבור.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו