ביום חמישי האחרון הגיעו כמה מאות מתושבי ג'סר א-זרקא לאולם הספורט, שבו נפתח מתחם חיסוני הערב. כעבור כשעה וחצי הצוותים המחסנים הודיעו שנגמרו החיסונים ורוב התושבים שהגיעו נאלצו לחזור הביתה בידיים ריקות.

"עושים מאיתנו צחוק, זה לא רציני", אומר לזמן ישראל ראש מועצת ג'סר מוראד עמאש, בשיחה טלפונית שהתקיימה בשישי בצהריים. "התקשרו ממשרד הבריאות וביקשו שנודיע לתושבים שיתקיימו חיסונים לכלל האוכלוסייה. הכנו את אולם הספורט עם מאבטחים והתחלנו לכרוז לכולם לנצל את ההזדמנות לבוא להתחסן, עם הנחיות של ריחוק חברתי, מסכה והכל. גם האימאמים התגייסו.

"ספרתי 500 נשים, גברים וצעירים וב-21:30 המארגנים הודיעו לנו שנגמרו החיסונים. 300 איש נשארו בחוץ וכעסו. דיברתי עם משרד הבריאות שישלחו חיסונים כדי שלא יקרה מצב שאנשים יחזרו בידיים ריקות ואחר כך לך תשכנע אותם לחזור לנסות להתחסן.

מתחם חיסוני הערב בג'סר א-זרקא ביום חמישי האחרון. הגיעו 500 ורק 210 חוסנו

"אמרו לי אתם בעדיפות גבוהה ונעזור לכם. קשה לאכזב את האנשים שהגיעו בהמוניהם, בניגוד לציפיות שלי. אלה אנשים עובדים שחייבים תו ירוק ורוצים להמשיך לחיות ולהתפרנס בכבוד", הוסיף עמאש. לטענתו, ביום חמישי הגיעו כ-500 איש להתחסן ובשבת כ-450. בשתי הפעמים רק 210 חוסנו בפועל.

שיעור ההתחסנות למנה שנייה בג'סר א-זרקא עומד על 51% בלבד והם חושבים שמשרד הבריאות מפלה אותם לרעה באספקת חיסונים.

"אין פה עניין ש'דפקנו' אותם, ההיפך – תיעדפנו אותם", אומר בתגובה לכך איימן סייף, ממונה הקורונה לחברה הערבית. "בחרנו בחמישה יישובים שיקבלו מתחמי חיסוני לילה, ביניהם ג'סר, טייבה, כפר קרע וג'דיידה מכר. בחרנו בהם בגלל אחוז התחסנות נמוך. אתה קובע יעד, ובדרך כלל שולחים 200 חיסונים כי זה מה שראינו ביישובים אחרים, כדי לא לזרוק את השאר.

"אם נראה שיש ביקוש נביא עוד מתחם כדי לתת מענה לאלה שהגיעו ולא קיבלו את החיסון. ממש שמנו אותם בראש הרשימה ואני שמח על ההיענות. למי שרוצה נביא עוד מתחם ועוד חיסונים, הכל טוב".

"אתה קובע יעד, ובדרך כלל שולחים 200 חיסונים כי זה מה שראינו ביישובים אחרים, כדי לא לזרוק את השאר. אם נראה שיש ביקוש נביא עוד מתחם כדי לתת מענה לאלה שהגיעו"

בנט ביקר במתחם חיסונים בטייבה בחמישי וקרא לתושבים לצאת להתחסן. "רוּחוּ תִּטָּאעֲמוּ" (צילום: קובי גדעון / לע"מ)

נפתלי בנט בטייבה, מירב כהן בסחנין

שיעור ההתחסנות הנמוך בחברה הערבית הוא עקב אכילס של המרוץ להימנע מסגר. כך למשל, בטייבה שיעור התושבים שקיבלו מנה ראשונה ושנייה עומד על 44% בלבד. המצב בדרום חמור בהרבה יותר. ברהט רק 31% התחסנו למנה שנייה, בחורה 17% ובכלל החברה הבדואית פחות מ-19%.

נפתלי בנט יודע את זה וביום חמישי האחרון הוא ביקר במתחם חיסונים בטייבה יחד עם השר עיסאווי פריג'. "החיים שלכם חשובים לי. לכו להתחסן, רוּחוּ תִּטָּאעֲמוּ", אמר ראש הממשלה לתושבי העיר. גם השרה מירב כהן סיירה בשבוע שעבר בסחנין והעלתה סרטון לעידוד התחסנות באצטדיון דוחא, יחד עם קבוצת הכדורגל המקומית.

הנוער בחברה הערבית לא נמצא באולפנים, והם לא רואים חדשות בטלויזיה. אם נגיע אליהם, הם יתחסנו בלי בעיה. אם צריך להגיע אליהם דרך כוכבי רשת ומובילי דעת קהל, נעשה זאת.
תודה לעיריית סחנין ולמועדון הכדורגל בני סחנין על ההירתמות למאמץ. pic.twitter.com/nSuz0p7hs6

— מירב כהן – Meirav Cohen (@cohen_meirav) August 18, 2021

אלא שבחברה הערבית טוענים שמעבר לביקורי השרים, אין מאמץ ממוקד ויעיל לחסן קרוב 400 אלף האזרחים מקרבם, שעדיין לא קיבלו את הזריקה.

"בגל הנוכחי אנחנו מרגישים שאף אחד לא סופר אותנו", אומר מנכ"ל אג'יק מכון הנגב, סלימאן אלעמור. "אין העלאת מודעות, חסר קמפיין אגרסיבי שמשרד הבריאות אמור להוביל אותו. מתחת לאיימן סייף צריך להיות מישהו שיידע לעבוד עם הנגב, ראשי רשויות, ארגונים וקהילה, בטח בכפרים הלא מוכרים ששם יש מנגנון שצריך לבנות וזה דורש השקעה ומשאבים.

"אין עבודה מסודרת ומעמיקה מותאמת קהילתית. קופות החולים מחסנות בשעות שבהן רוב האנשים בעבודה. אתה יכול גם להביא ניידת חיסונים לכל מקום אבל אם אין פרסום והעלאת מודעות אף אחד לא יידע. צריך ליצור אמון ושנציגי הקהילה יידברו עם התושבים", הוא מוסיף. לדבריו, גם מתחם בדיקות סרולוגיות בכסייפה התחיל לפעול היום באיחור של כמה שעות.

"קופות החולים מחסנות בשעות שבהן רוב האנשים נמצאים בעבודה. אתה יכול גם להביא ניידת חיסונים לכל מקום אבל אם אין פרסום והעלאת מודעות אף אחד לא יידע"

גם במרכז מוסאוא מותחים ביקורת על הממשלה ובפנייה לשר הבריאות טענו ש"קופות החולים מפלות את היישובים הערבים במאבק בקורונה, הן בקמפיין ההסברה והן בזמינות החיסונים. בחלק גדול מהיישובים הערבים קופות החולים לא מחסנות באופן קבוע וזמין. ביישובי הנגב אנשים רבים מתלוננים שהם מבקשים להתחסן והתשובה שהם מקבלים לא ברורה".

רהט. רק 31% מתושבי העיר התחסנו למנה השנייה (צילום: Moshe Shai/Flash90)

עיקר הבעיה בבני נוער

בתגובה לטענות שהועלו כאן, סייף אומר שהמספר הכולל של הערבים שעדיין לא התחסנו הוא כבר לא 400 אלף ושאת עיקר המאמץ הוא ממקד כרגע בצעירים.

"היום יש כ-388 אלף ערבים לא מחוסנים. מתוכם החלק העיקרי שלא מחוסנים הם כמעט 180 אלף בגילאי 12-18. אני צריך לעשות את המאמץ העיקרי בנוער בשביל לפתוח את בתי הספר.

"יש כ-388 אלף ערבים לא מחוסנים. מתוכם החלק העיקרי שלא התחסנו הם כמעט 180 אלף בגילאי 12-18. צריך לעשות את המאמץ העיקרי בנוער בשביל לפתוח את בתי הספר"

"אנחנו עומדים על 85% בגילאי 50 ומעלה שקיבלו מנה ראשונה ושנייה. בגילאי 16-50 אנחנו על 70 ומשהו אחוזים. מנסים לייצר תמונה כאילו לא מתחסנים בחברה הערבית אבל אנחנו כן.

"הבעיה שלי היא בגילאי 12-15, ששם אני עומד על 25%, לעומת יותר מ-50% בחברה היהודית. במנה שלישית אנחנו עומדים על 75 אלף אנשים שכבר התחסנו לעומת 200 ומשהו אלף שעדיין צריכים לקבל את זה. כך שבמנה שלישית אנחנו עולים כאן לכמעט 37%"

אתה מודע לכך שהייתה גם תקלה בבדיקות הסרולוגיות היום, למשל בכסייפה?
"היו תקלות בהתחלה של המבצע. פיקוד העורף מוביל אותו".

מה תגובתך לטענה על צורך בקמפיין הסברה וחוסר זמינות חיסונים בדרום?
"יש זמינות, לאיפה שצריך נגיע ונביא חיסונים. ההסברה גם קיימת באוכלוסייה הבדואית בדרום. אנחנו צריכים יותר שיתוף פעולה של הציבור לבוא להתחסן. יש הרבה פייק ניוז בשטח ותמיד קל להגיד חסר קמפיין וחיסונים. כמי שמנהל את האירועים, אני יכול לומר שיש תחנות חיסונים ביישובים הבדואים, הנגשנו ופתחנו, יש ניידות ומתחמים וקופות חולים שמחסנות.

"תמיד אפשר להשקיע יותר בהסברה, זה מה שאני עושה כל הזמן אבל להגיד שלא באים להתחסן כי אין מספיק הסברה? אני לא קונה את זה. צריך להגיע לאנשים והשיטה הכי טובה היא דרך צוותים רפואיים. רופאי משפחה מתקשרים לאנשים ומשכנעים אותם לבוא להתחסן כי אצלנו מעריכים את הצוותים הרפואיים, ביקשנו מקופות החולים שיעשו פעילות אקטיבית ויביאו את האנשים".