משרד הבריאות פרסם הנחיות סותרות ומבלבלות על נהלי החיסון למחלימים מקורונה – מי שאובחנו בעבר כחולים או נשאים של הנגיף. כך עולה מבדיקת זמן ישראל.

כמיליון ישראלים נמצאו עד כה חיוביים לנגיף הקורונה (בנוסף לרבבות ילדים שהתברר במבצע הבדיקות הסרולוגיות הנוכחי כי נדבקו בעבר). עם התחלת מבצע החיסונים עלתה השאלה, האם נכון לחסן אותם, והשאלה צפה ועלתה גם עכשיו, עם מתן החיסון השלישי (מנת הדחף).

המחלימים מבולבלים ואינם יודעים האם הם יכולים להתחסן, וכמה פעמים. ואכן, מתברר שהבלבול נמצא גם בהוראות משרד הבריאות עצמן.

בפרסום מהזמן האחרון באתר משרד הבריאות לרגל מנת החיסון השלישית, תחת הכותרת "מידע על מנת קבלת החיסון השלישית", בשאלות ותשובות שאמורות להבהיר את הדברים, מופיעה השאלה "האם מחוסנים יכולים להתחסן בחיסון שלישי"? ובתשובה נכתב:

"בשלב זה אין המלצה לחסן מחלימים במנה שלישית. אולם קיימת המלצה לחסן מחלימים רק במנת חיסון שנייה ובלבד שחלפו למעלה מ-6 חודשים מהמחלה".

מרכז חיסונים של קופת חולים כללית בצפת (צילום: דוד כהן/פלאש90)

אולם הפרסום סותר את המידע המקצועי שמשרד הבריאות הפיץ לקופות ובתי החולים בדבר חיסונים למחלימים עם תחילת מבצע החיסונים – שגם הוא מופיע באתר משרד הבריאות, במקום אחר.

המידע שהופץ לבתי החולים וקופות החולים הוא זה שקובע, או אמור לקבוע, את מדיניות ההתחסנות בפועל, כיוון שזהו המידע המקצועי וכיוון שאת החיסון מבצעות הקופות.

גורם בכיר באחת מקופות החולים מבהיר: "זה נחמד שכותבים כל מיני דברים באתר, אבל רופאים, אחיות וכל אנשי המקצוע בקופות החולים פועלים אך ורק לפי ההנחיות המקצועיות שהופצו לנו מאנשי המקצוע של משרד הבריאות, וגם המחלימים עצמם צריכים לפעול לפי ההנחיות הללו.

"מחלימים שנדבקו בעבר בקורונה מתחסנים פעם אחת בלבד. אם הם התחסנו בחיסון אחד לפני שחלו, הם מתחסנים פעם שנייה אחרי. ואם הם לא התחסנו כלל לפני שחלו, הם מתחסנים רק פעם אחת.

"מחלימים שנדבקו בעבר בקורונה מתחסנים פעם אחת בלבד. אם הם התחסנו בחיסון אחד לפני שחלו, הם מתחסנים פעם שנייה אחרי. ואם הם לא התחסנו כלל לפני שחלו, הם מתחסנים רק פעם אחת"

"הם לא מתחסנים פעמיים אחרי שכבר היו חולים בשום מקרה. ורק אם הם התחסנו פעמיים לפני שחלו, הם לא מתחסנים יותר בכלל. וזה קורה שלושה חודשים ומעלה אחרי שהיו חולים (לא חצי שנה ומעלה, ת.ג)".

חיסון, אילוסטרציה, למצולמת אין כל קשר לכתבה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

אז אם הם כן התחסנו פעם אחת לפני שחלו, הם בפועל כן מתחסנים פעמיים, פעם אחת לפני המחלה ופעם אחת אחרי, נכון?
"נכון, רק במקרה הזה הם מתחסנים פעמיים, וכאמור, לעולם לא פעמיים אחרי שהיו חולים, רק פעם לפני ופעם אחרי".

אלה הנחיות מינואר, הן לא עודכנו בעקבות ההחלטה על מתן הבוסטר?
"לא".

בקובץ המידע המקצועי שהופץ לרופאי המחוזות והנפות, מנהלי האגפים הרפואיים בקופות החולים ומנהלי בתי החולים הכלליים, הגריאטריים  והפסיכיאטריים, תחת הכותרת "מתן תרכיבים נגד נגיף קורונה החדש למחלימים", נכתב:

"נתונים מניסויים קליניים הדגימו שניתן לתת בבטחה תרכיבים נגד נגיף קורונה החדש לאנשים שנדבקו ב-2-CoV-SARS בעבר.

עד כה, משרד הבריאות הנחה לא לחסן מחלימים, זאת נוכח מלאי מוגבל של חיסון, מספר גבוה של אנשים בסיכון גבוה לתחלואה קשה שטרם חוסנו, והעדר עדות להדבקה חוזרת משמעותית. מאז, רוב האוכלוסייה בסיכון התחסנה בשתי מנות, והגיע מלאי נוסף של תרכיבים.

בנוסף, קיימת אפשרות תיאורטית של התפשטות וריאנטים של הנגיף אשר עלולים להדביק אנשים שהחלימו.

קיימת עדות שמחלים המקבל מנה אחת של חיסון מפתח תגובת דחף שמקנה רמת נוגדנים גבוהה יותר ממחלים אשר לא קיבל חיסון ואף ממחוסנים בשתי מנות, אם כי אין הוכחה קלינית כי הדבר מגדיל את מידת המוגנות מפני הדבקה חוזרת.

לאור האמור לעיל, ההנחיות מתעדכנות כדלקמן:

1. ניתן לחסן מחלימים.
2. מחלים שטרם חוסן – ניתן לחסנו במנה אחת של חיסון 3 חודשים לפחות ממועד הגדרתו כמחלים.
3. מטופל שאומת לנגיף אחרי קבלת מנה אחת של החיסון – ניתן להשלים את המנה השנייה 3 חודשים לפחות אחרי מועד הגדרתו כמחלים.
4. למרות ההמלצה למתן החיסון 3 חודשים לפחות ממועד ההחלמה, מנה שניתנה לפני שחלפו 3 חודשים תיספר כתקפה.
5. מחלים שאובחן על פי בדיקה סרולוגית – ניתן לחסנו במנת חיסון אחת בכל פרק זמן ממועד ביצוע הבדיקה.
6. מטופל שאומת לנגיף אחרי קבלת שתי מנות חיסון – אינו זקוק למנות נוספות.
7. אין לבצע בדיקה סרולוגית כדי להחליט על הצורך במתן חיסון למי שהוגדר כמחלים. אם בכל זאת בוצעה, יש לפעול ללא קשר לתוצאה .
8. אדם שחוסן במנה אחת לאחר שאובחן כמאומת, תוקף התעודה יעודכן בשלב זה ל- 6 חודשים החל מ-7 ימים לאחר קבלת החיסון. במידה ולא ניתן חיסון, תוקף התעודה לא ישתנה.
9. הן מחלימים והן מחלימים שקיבלו מנת חיסון אחת לאחר שאובחנו כחיוביים יהיו זכאים לתו הירוק.

חיסון אזרחים בקופ"ח כללית בתל אביב, דצמבר 2020 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

"החיסון הוא בוסט להגנה של המחלים"

לאחרונה, עם הירידה בהגנה שמעניק החיסון לפני מתן המנה השלישית, נרשמו הדבקות רבות של מחוסנים בקורונה, אולם נרשמו מעט מאוד הדבקות חוזרות של מחלימים. עם זאת, הנתונים מראים שההדבקה בקרב מי שהם גם מחוסנים וגם מחלימים טובה עוד יותר, ואימונולוגים מבהירים שחיסון מחלימים מעלה את רמת ההגנה עליהם.

ד"ר אירה זרצקי, אימונולוגית מהיחידה להנדסת נוגדנים במכון וייצמן וחברת עמותת מדעת, מסבירה: "כשאתה חולה, חלקים מהווירוס מתפרקים בגוף שלך ומערכת החיסון בונה מערכת זיכרון חיסוני. זה די דומה למה שקורה בחיסון. אבל גם אחרי חיסון וגם אחרי מחלה, הגוף לא בהכרח למד את כל האספקטים של הנגיף, ולכן חיסון חוזר – אחרי הדבקה או אחרי מחלה – נותן לגוף הזדמנות ללמוד אספקטים נוספים.

"גם אחרי חיסון וגם אחרי מחלה, הגוף לא בהכרח למד את כל האספקטים של הנגיף, ולכן חיסון חוזר – אחרי הדבקה או אחרי מחלה – נותן לגוף הזדמנות ללמוד אספקטים נוספים"

"וריאנט הדלתא מחמיר את הבעיה ומעלה את הצורך בחיסון נוסף גם למחלים וגם למתחסן. הגוף של המחלים או המחוסן יודע לזהות את הנגיף מווריאנט הדלתא, אם הוא לא היה יודע לזהות אותו הייתה בעיה יותר רצינית.

ד"ר אירה זרצקי, אימוניולוגית (צילום: באדיבות המרואיינת)

"הבעיה היא שהדלתא מדביק מהר מאוד, עוד לפני שהגוף מספיק לזהות ולחסל אותו, ולכן, כנראה, הוא מוריד את העמידות של המחוסנים והמחלימים ומעלה את הצורך בחיסון נוסף, כדי למקסם את ההגנה. ההגנה צריכה בוסט, חיזוק".

פורסם שההגנה שמקבל המחלים יותר גדולה מההגנה שמקבל המחוסן, אם זה נכון, אז למה המחלים צריך חיזוק?
"בגלל הזמן שעבר. הזיכרון החיסוני נחלש עם הזמן. כדי שהוא יגיע לרמה מקסימלית שבה אולי הוא לא יהיה זקוק לחיזוקים, הוא צריך כמה זמן אחרי הפעם הראשונה לקבל תזכורת. מהבחינה הזאת, גם אם זיכרון חיסוני ממחלה חזק יותר מהזיכרון מהחיסון, תזכורת מחזקת אותו עוד יותר".

"אני אנסה להמשיל את זה למשהו מעולם אחר לגמרי: תחשוב על מישהו שדוחף מכונית תקועה כדי שתידלק, וצריך להדליק אותה מהר כי הוא במירוץ או במרדף עם מכונית אחרת. גם אם הוא דוחף יותר חזק או יותר חלש, כל פוש נוסף מקרב אותו לשלב שבו האוטו יתניע וייסע בלי דחיפות נוספות. וכשהמכונית השנייה, הנגיף, מזדרזת יותר, זה מגדיל את הצורך בדחיפות נוספות כדי להגיע יותר מהר להתנעה מלאה".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: הנושא נבחן בימים אלו ע"י משרד הבריאות ויועלה לדיון בצט"מ בקרוב.