בכל שנה, לקראת סוף אלול, בתוך גלי החום של שיא הקיץ, עם התקרב חגי תשרי, אנחנו מרגישים את התחושה הזו. היא הולכת ונבנית בתוכנו, גדלה ומתמלאת חיים משל עצמה: תקוות החגים.
ההרגשה שתכף נצא יחד מסופת האבק והלחות שבתוכה אנחנו משוטטים כסומים, וניכנס אל מין מסדרון קריר, ממוזג, אפלולי, שקט, נעים – ובסופו נגיח רעננים אל הימים היפים שממתינים לנו "אחרי החגים". ואלה יהיו ימים של התחדשות, אנרגיה, יצירתיות, אהבה.
איזה בולשיט, יא אללה.
זה בעיקר אשמתה של נעמי שמר. היא האחראית המרכזית לעיצוב של חגי תשרי בתודעתנו. בגלל נעמי שמר, בראש השנה (בראש השנה) ליבנו עונה בתפילה נושנה, שיפה ושונה תהיה השנה אשר מתחילה לה עכשיו.
בגלל נעמי שמר, אנחנו לא יכולים שלא לחשוב בסוכות על שלומית שבונה סוכה מוארת וירוקה, שהיא לא סתם סוכה אלא אשכרה סוכת שלום, והיא לא תשכח לשים בה לולב והדסים, ענף של ערבה ירוק, רימון בתוך עליו, וכל פירות הסתיו, עם ריח בוסתנים רחוק.
ובגלל נעמי שמר, אנחנו מצפים לנס של אחרי החגים. אז ישוב ויתחדש הכול, יתחדשו וישובו ימי החול, האוויר, העפר, המטר והאש. וכן, אתה מבטיח לעצמך: גם אתה (גם אתה) תתחדש.
אז זהו, שלא. אנחנו כבר לא מסוגלים יותר להיאחז בתקוות התמימות האלה, שליוו אותנו מאז ששרנו בעצמנו את השירים בגן רותי בקריית מוצקין, ועד שתיעדנו את ילדינו שרים את אותם שירים בגן האנתרופוסופי בגוש דן והעלנו לאינסטגרם עם כיתוב סוחט לייקים ("הילדים המתוקים מבטיחים שאחרי החגים יתחדש הכול… אמן!!!").
למודי סגרים, מטושים, בדיקות סרולוגיות, שקרים, עוד ועוד מערכות בחירות, בידודים, מסכות, מבצעים בעזה, אזעקות, השמצות, קונספירציות, הפגנות – אנחנו כבר לא מצפים להרבה.
למודי סגרים, מטושים, בדיקות סרולוגיות, שקרים, עוד ועוד מערכות בחירות, בידודים, מסכות, מבצעים, אזעקות, קונספירציות, הפגנות – אנחנו כבר לא מצפים להרבה
אנחנו מרגישים כמי שמסתובבים במבוך ללא מוצא, כמו גיבורי "שלושה בסירה אחת" של ג'רום ק. ג'רום, שנכנסו למבוך המפורסם של המפטון קורט, וצעדו בעקבות האריס, שהבטיח להם שהוא יודע איך לחלץ אותם, אבל בכל פעם שהיה נדמה להם שהם מתקרבים ליציאה, הם נתקלו באותה חצי לחמניה שמישהו זרק לפניהם, והבינו שהם מסתובבים במעגל. תקועים.
גם אנחנו מסתובבים במעגל. גם אנחנו תקועים. חוזרים שוב ושוב לאותה מסיכת קורונה ירקרקה מקומטת, שמישהו השליך לפנינו. ואנחנו מבינים שכבר היינו פה. שכבר חשבנו שכל זה מאחורינו. והנה אנחנו שוב באותו מקום. מדוכדכים יותר, כנועים יותר, עייפים יותר, מתוסכלים יותר, חלשים יותר. ואנחנו פשוט יודעים: אחרי החגים לא יתחדש דבר. אם יהיה לנו מזל, המצב לא יתדרדר.
אז הנה, נעמי שמר, תיקנתי לך את ההבטחות והתאמתי אותן למציאות:
אחרי החגים יחזרו כולם
כל אלה שקצת נחו, כל מי שנעלם
הכדורגלן שיחטא ויתנצל
הפוליטיקאי שיבטיח ויתקפל
הלוביסט שיתחמן בלי למצמץ
צינור הביוב שיתפוצץ
הבורגנית שתאפה לחם מחמצת
השכן שיסגור עוד מרפסת
גזעני מחופש, גזענים בלי בושה
פוסט פייסבוק מטופש, אובדן התחושה
גם בינואר נתפלל לימים קרירים
עמית סגל ימשיך לנתח סקרים
הפרומואים יבטיחו, אבל לא יקיימו
האיראנים לא יפציצו, למרות שיאיימו
"הפועל" תילחם בעוז בקרבות התחתית
שפי פז תמשיך לצרוח בכל פעם שהיא תפגוש פליט
תיחשף פרשת מי-טו עם כוכב עבר אהוב
נקרא כתבת מי-טו על סלב לא חשוב
יתפרסם גילוי חדש בעניין רומן זדורוב
תיפתח סדנה לחריזה יצירתית
בהדרכת אסתר רוט שחמורוב
המון אנשים יגידו "בדוק"
המון אנשים יגידו "סגור"
הם לא ייבהלו אם זה סדוק
ולא ימהרו לתקן את מה שלא שבור
אנשים יעשו מכה בנדל"ן
אנשים יגייסו ילד למגלן
יימשכו הוויכוחים אם אנחנו כבר בגרמניה של שנות השלושים
יימשכו הוויכוחים עם אלה שלא מחוסנים, אבל ממש לא חוששים
אף אחד לא ירצה לדבר על הכיבוש
המון אנשים ימשיכו להגיד שזה קשקוש
נער פלסטיני יחטוף כדור ולאיש לא יהיה אכפת
רב אחד יבטיח שהכול יסתדר אם רק נשמור שבת
יחזרו הסלב שגילה את האור
והסלבריטאית ששבה מן הכפור
הטאלנט ששכח מה זו אתיקה
היוטיובר שמלמד קיברנטיקה
אסי עזר ימשיך להציק
רותם סלע תנסה להצחיק
דני קושמרו יחזור לצלול
חיים כהן ימשיך לאכול
ג'ף בזוס יטוס לחלל
לטייקונים יהיה הרבה יותר קל
גיא רולניק שוב יצדק
שום דבר לא ילך חלק
ימותו אנשים שהערצנו בילדות
נראה המון סדרות, אבל מעט מאוד איכות
נפגוש אנשים שלא מרגישים בבית בירושלים
ואנשים שמתכוננים לעבור בחורף לגבעתיים
נחליט שהשנה מתניידים רק באופניים
ולפחות פעם ביום בוהים בשמיים
תל אביב תתייקר בטירוף
כל החרא ימשיך לצוף
רוכבי קורקינטים יסכנו את חיי הזקנים
היפסטרים ימשיכו לטפח זקנים
אנשים ימשיכו לכתוב "דעה לא פופולרית" על דעה בנאלית למדי
ולא ייקחו סיכונים, אפילו אם יוכיחו להם שזה כדאי
מי שאין להם אהבה ימשיכו לחפש
מי שמצאו, ישתדלו לשמוח ולא להתבאס
אמהות יסגדו לאורגני
ילדות יתמכרו לאיפור
תהיה תגלית חשובה במכון וולקני
אומללים יברחו מדארפור
אחרי החגים כולם יחזרו
והכל יתחיל מהתחלה
וגם המדור הזה, שיוצא לחופשה
יחזור בלי נדר ובלי בושה
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו