כמעט כל הדברים המצויירים שאני יוצר – מופרכים ככל שיהיו – מבוססים על אירועים שחוויתי במציאות, ואז הקצנתי באנימציה או קומיקס.

לפני 15 שנים בערך ישבתי יום אחד בבית קפה בנורדאו בת"א, וממש לידי התיישבו אמא צעירה ותינוק בן חצי שנה פלוס מינוס.

האמא לא הפסיקה ללעוס לתינוק בקולי קולות את פיסות המציאות שחלפו לנגד עיניו: "עודדי! מי בונבון של אמא?! אמא ועודדי יושבים ליד שולחן! שול-חן!! ועכשיו נקרא למלצר!!! מל-צר!!!!".

בשלב כלשהו המל-צר המותש הפיל בטעות מגש שלם של כוסות קפה, והאמא התחילה לחגוג על האירוע: "אוי עודדי! מה קרה?! המלצר שפך קפה!! ק-פה!!!" חזרתי הביתה ומיד כתבתי את התסריט הנ"ל, שהפך לסקץ' המצוייר הראשון בפרק הראשון של "גויאבות בערפל".

האנימטור מורן לחמן אינמץ את הסקץ'. יאיר ורדי מחבורת "ארמדיל" עיצב את הדמויות, ואת האמא שיחקה (לא "דיבבה", שיחקה. דיבוב זה משהו אחר לגמרי) אורנה כץ. אלדד ירון משחק את התינוק (הוא המוסיקאי/מעבד מוסיקלי הקבוע שלי ב-7 השנים האחרונות, ומוצא את עצמו גם משחק ברוב הסרטונים שלי) ואנוכי משחק (אם אפשר לקרוא לזה כך) את הזקן המפרכס.

זו הקלטה שנמשכה שעתיים, בהן עשיתי את מה שאני אולי אוהב לעשות יותר מכל דבר אחר (טוב, כמעט יותר מכל דבר אחר): לקשקש בג'יבריש

לצפיה בפרק המלא של "גויאבות בערפל":

ניר מולד (נירמו) הוא קריקטוריסט, תסריטאי ובמאי אנימציה. מנהל את סטודיו "ארמדילו הפקות מצויירות". הוציא לאור את ספרי הקריקטורות "צלילי המוסאקה" (אוסף גג-קרטונז שפירסם בשנות התשעים בעיתונים רבים בארץ) ואת ספר הקריקטורות "שלפוחיות" (בשיתוף עמוס אלנבוגן), את סדרות האנימציה "גוגי ומגוגי" (2011) ו"רפפורט" (2012) ובימים אלו משיק את העונה הראשונה של סדרת הסקצ'ים המצויירת "גויאבות בערפל". מזל עקרב, חובב חצילים. http://www.studioarmadillo.co.il