תקציב המדינה שעבר בקריאה ראשונה אמור לתת זריקת מרץ למשק, אחרי שנתיים של העברות חד פעמיות.
עם חזרת הכנסת מהפגרה, התקציב ועשרות הרפורמות שבחוק ההסדרים יעברו לוועדות השונות להכנה לקריאות שניה ושלישית. הרפורמה בחקלאות, הקמת רשות הרגולציה והעלאת גיל הפרישה לנשים עוד יעברו שינויים, אך המסגרת תישאר פחות או יותר אותו דבר.
תקציב ההוצאות לשנה הנוכחית יעמוד על 432 מיליארד שקל ויסתכם ב-452 מיליארד שקל בשנה הבאה, לא כולל החזרי ריבית ותשלומים לביטוח לאומי. שר האוצר אביגדור ליברמן התבשם מההישג והכריז שזהו "התקציב הכי חברתי בתולדות מדינת ישראל והוא מבטיח צמיחה ובוסטר אמיתי לכלכלה ולמשק".
ואכן, תקציבי הרווחה, החינוך, הבריאות והתשתיות גדלו בערכים נומינליים ביחס לתקציב המאושר הקודם. אם בוחנים את שיעור השירותים החברתיים מסך התקציב, הרי שהשנה הוא יישאר זהה לתקציב הקודם ברמה של 45% ובשנה הבאה ירד מעט ל-43%.
לצד זאת, תקציב פיתוח התחבורה גדל משמעותית לכ-36 מיליארד שקל ויש גם תוספות נקודתיות למאבק באלימות במשפחה, ביטחון תזונתי, צמצום פערים בין פריפריה ומרכז ועוד.
אלא שלמרות התוספות האלה נותרה השאלה האם הקצאת הכספים והתכנית הכלכלית יענו על הצרכים האזרחיים ויעודדו צמיחה. האבטלה אמנם מתחילה לרדת והרכישות בכרטיסי אשראי מזנקות, אך הקורונה הותירה סקטורים רבים חבולים והגדילה פערים בעושר, בהשכלה ובתשתיות. מצד אחד כמה אלפי עובדי הייטק הפכו למיליונרים ומצד שני מאות אלפים נעזרים בעמותות מזון.
"הממשלה ובעיקר משרד האוצר מוליכים אותנו להורדת הגירעון בקצב מהיר מדי", אומר פרופ' בני בנטל. כדי לענות על השאלה האם התקציב מתמודד עם האתגר הכלכלי, הוא מציע להסתכל על תמונת המאקרו של הוצאות הממשלה מול ההכנסות הצפויות ממסים ושירותים:
2020 הסתיימה בגירעון ענק של 11.7%, השנה הוא כבר יורד לרמה של 6.8% וכבר בשנה הבאה אמור לרדת בחזרה לרמה של 3.9% – קרוב מאוד לשיעור הגירעון בשנה שלפני הקורונה. במלים אחרות, האוצר רוצה לחתוך באופן משמעותי את האוברדראפט העצום שהמדינה התרגלה אליו במשבר הקורונה. את משיכת היתר הזו המדינה סוגרת בעיקר בהנפקות אג"ח שאת הריבית עליהן כולנו משלמים.
לדעתו של בנטל, ראש תחום כלכלה במרכז טאוב, הקו המנחה את משרד האוצר נוקשה מדי במה שנוגע להורדת יחס החוב תוצר, שזינק בשנה החולפת מ-60% לרמה של 73%.
"ממהרים לחזור למצב של לפני 2019. בהינתן הנסיבות והצרכים הגדולים, בכל הנושאים התשתיתיים יש טיפול אבל הוא חלקי ולא מספיק עמוק. האוצר לא מביא בחשבון שיש לזה השפעה על הצמיחה הכלכלית.
"ממהרים לחזור למצב של לפני 2019. בהינתן הנסיבות והצרכים, בנושאים התשתיתיים יש טיפול אבל הוא חלקי ולא מספיק עמוק. האוצר לא מביא בחשבון שזה משפיע על הצמיחה"
"הכוונה להשקעה בתשתיות פיזיות בעיקר אבל גם בחינוך, פערים בין פריפריה למרכז. הדברים האלה עולים כסף. אינטרנט מהיר בפריפריה, במיוחד במגזר הערבי, זה לא מתקדם במקצב הראוי. על המגזר החרדי קשה להשתלט אבל במגזר הערבי יש מה לעשות".
ואכן, אחד הדברים שחסרים בתקציב הנוכחי הוא זכר להבטחה הקואליציונית של לפחות 6 מיליארד שקל לסגירת פערים בתשתיות ושירותים במגזר הערבי, בהמשך לתכנית החומש שקבעה הממשלה הקודמת.
קצת מפתיע שחסרה השקעה במגזר הערבי בהתחשב בכך שיש מפלגה ערבית בקואליציה.
"הם לא חושבים במונחים כלכליים, אם נעשה כך וכך נחלץ מספר צעירים שנמצאים בחוסר מעש, ומהווים נטל על החברה. ברגע שייטפלו בזה הצמיחה במשק תעלה.
"האוצר לא לוקח בחשבון את ההשפעה ארוכת הטווח של השקעות בתשתית ובהון אנושי. יש ענפים שנסגרו במשק וברור שנדרשת הסבה והכשרת מבוגרים אבל כרגע זה מפוזר על פני המון גופים וההשקעות לא נושאות פירות".
"האוצר לא לוקח בחשבון את ההשפעה של השקעות בתשתית והון אנושי. יש ענפים שנסגרו וברור שנדרשת הסבה והכשרת מבוגרים אבל כרגע זה מפוזר על פני המון גופים וההשקעות לא נושאות פירות"
האובססיה של משרד האוצר לחזור לתוואי הגירעון של לפני הקורונה מובנת. אלא שלדעת בנטל, בהתחשב באינדיקטורים הכלכליים של המשק והתנאים הנוכחיים בשווקי ההון, באוצר יכולים להיות פחות קפוצים וזה הזמן להרחבה פיסקלית משמעותית.
"כל הדברים האלה דורשים תקציבים וכרגע מאוד זול להשיג כסף בשוק החופשי ואת זה צריך לנצל. לא חייבים להוריד את הגירעון בקצב שהם רוצים, אפשר להיות הרבה פחות אגרסיביים בנושא הזה ולא לדאוג מכך שיחס החוב תוצר יחזור ל-60%.
"הטון השליט הוא של האוצר, הם השתלטו על השיח במובן זה שחייבים להוריד את הגירעון מהר אחרת השווקים העולמיים ינקמו בנו. זה לא מה שמסתמן לפי הריביות ופרמיות הסיכון שישראל ניצבת בפניהן, כולל הסיכונים הביטחוניים".
"אפשר להיות פחות אגרסיביים ולא לדאוג שיחס החוב תוצר יחזור לרמה של 60%. הטון השליט הוא של האוצר, הם השתלטו על השיח במובן זה שחייבים להוריד את הגירעון מהר"
סוכנויות הדירוג אכן אישרו מחדש את דירוג האשראי של ישראל למרות הזינוק בהוצאות בשנה הראשונה של משבר הקורונה וחוסר היציבות הפוליטית במהלכה. להערכת בנטל, אין סיבה לחשוש מעליית ריבית בזמן הקרוב.
"המדדים של החוב הלאומי, שהם בתנאי שוק, נראים מצוין בקנה מידה היסטורי, למרות הקורונה ואיראן. אין סיבה לא לנצל את המצב הזה. בהנחה סבירה שהמשק יצמח ב-4% או אפילו 4.5%, ואין סיבה שלא, אז מי שמסתכל על המשק לא יעלה ריביות.
"אם לוקחים הלוואות וזורים אותם לחול ברור שהשווקים יגיבו אבל אם עושים דברים שיש בהם תרומה לתשתית וצמיחה החשש יורד בהרבה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם