אבל למה לא מראים מה קרה קודם?

פעיל זכויות אדם ישראלי נדחף מאחור ומוטח אל הקרקע על-ידי קצין בדרגת רס״i, צילום מסך מתוך סרטון פייסבוק של פעילי השלום
פעיל זכויות אדם ישראלי נדחף מאחור ומוטח אל הקרקע על-ידי קצין בדרגת רס״i, צילום מסך מתוך סרטון פייסבוק של פעילי השלום

בימים האחרונים מופץ ברשתות החברתיות סרטון שצולם ביום שישי (17/9) לא רחוק מהמאחז הלא-חוקי אביגיל שבדרום הר חברון. בסרטון, שזכה עד כה למאות אלפי צפיות, נראה פעיל זכויות אדם ישראלי, אדם בשנות השישים לחייו, נדחף מאחור ומוטח באכזריות אל הקרקע על-ידי קצין בדרגת רס״ן. כתוצאה מכך, נפצע הפעיל בצלעותיו ובעינו ונזקק לניתוח.

אותו פעיל הגיע למקום יחד עם פעילי זכויות אדם נוספים, כחלק מיוזמה של עמותת ״לוחמים לשלום״, שביקשה להביא עוקב מים לקהילת רועים פלסטינים מקומית. קהילה שהמדינה מונעת ממנה אספקת מים שוטפת, בשונה כמובן מההתנחלויות הישראליות באזור.

בסרטון, שזכה עד כה למאות אלפי צפיות, נראה פעיל זכויות אדם ישראלי, בשנות ה-60 לחייו, נדחף מאחור ומוטח באכזריות אל הקרקע ע"י קצין בדרגת רס״ן. כתוצאה מכך, נפצע הפעיל בצלעותיו ובעינו ונזקק לניתוח

הפעילים נתקלו בכוחות צבא שנהגו בהם באלימות קשה ועיכבו כמה מהם בניגוד לחוק. התמונות והסרטונים שהופצו ברשתות היו קשים לצפייה גם עבור מי שמורגלים בתמונות הקשות שמספקים מפגשים מסוג זה.

ח״כ מוסי רז אף כתב בחשבון הטוויטר שלו כי בכל 40 השנים שבהן הוא משתתף בהפגנות בשטחים הכבושים, מעולם לא נתקל באלימות כה בוטה נגד מפגינים ישראלים.

מכל התמונות והסרטונים שתיעדו את אלימות החיילים, היה זה דווקא הסרטון של הפעיל המבוגר המוטח לקרקע שעורר את התהודה העזה ביותר. רבים מן הצופים הזדעזעו מהמחזה וגינו את האקט האלים. אחרים שיבחו את הקצין, ואלו שליבם ערל אף יותר, הביעו צער על כך שהמפגש לא הסתיים בצורה קטלנית.

אולם אחת התגובות השכיחות ביותר לסרטון הייתה השאלה ״אבל למה לא מראים את מה שקרה קודם?״, שאלה שמגלמת בתוכה את החשד שהסרטון ערוך בצורה מגמתית ושלאירוע קדמה פרובוקציה כלשהי מצד הפעיל.

אחת התגובות השכיחות ביותר הייתה: ״אבל למה לא מראים מה היה קודם?״, שאלה שמגלמת בתוכה את החשד שהסרטון ערוך מגמתית ושלאירוע קדמה פרובוקציה כלשהי מצד הפעיל

השאלה ״אבל למה לא מראים את מה שקרה קודם?״ היא שאלה חשובה. זו כמובן שאלה מניפולטיבית שנועדה להפוך את הקורבן לתוקפן-בפוטנציה או לכל הפחות, להכניס לעמדת מגננה את אלו שמבקשים להעביר ביקורת על הקצין שנכשל בכיבוש יצרו. אבל זו אינה המשמעות העיקרית של השאלה.

מבחינה פסיכולוגית, השאלה הזו משקפת "מניפולציה" נפשית עמוקה יותר. האלימות בסרטון מעמתת את השואלים כביכול עם מציאות שרבים מהם אינם מסוגלים לשאת. הם לא רוצים לדעת מה באמת קורה בשטחים הכבושים. הם אינם רוצים לפגוש את פירות הבאושים של מפעל הכיבוש, שפניו המכוערים משתקפים אליהם מן הסרטון. לו היו יודעים ״מה באמת קורה״, זו בכלל לא הייתה שאלה מבחינתם.

לכן השאלה ״אבל מה באמת קרה?״ היא דוגמה קלאסית של פרוורסיה נפשית. בפרוורסיה, הרע מתחזה לטוב בצורה שחסינה מפני ביקורת. הרצון לחזק את השקר מתחפש לרצון לגלות את האמת בצורה שחומקת בקלות משיפוט.

״מה״, מיתממים השואלים, ״ברור שאנחנו מגנים כל אלימות. למה זו בעיה לשאול מה באמת קרה אם אין מה להסתיר?״. אבל אין זו אלא הדרך של נפשם להגן על עצמה מפני האמת שמאיימת לעכור את שלוותם. חוסר רצונם לדעת אותה מוצג כלפי חוץ בתור רצון לדעת ״הכול״, תעתוע-עצמי שמטרתו להסיט את המבט מן המציאות שמתקיימת ביומיום מעבר לגבולות הקו הירוק של תודעתם.

״מה״, מיתממים השואלים, ״למה זו בעיה לשאול מה באמת קרה״. חוסר רצונם לדעת את האמת מוצג כלפי חוץ כרצון לדעת ״הכול״, תעתוע-עצמי להסטת המבט מהמציאות שמעבר לקו הירוק של תודעתם

מי שמעוניינים לדעת את האמת ישאלו עליה בכל יום ויום, ולא רק בתגובה למפגש עם מציאות שאינה מניחה את דעתם. הללו מבינים שהשאלה החשובה היא ״אבל מה באמת יקרה?״ – במיוחד אם נמשיך לכסות כך את עינינו ולעוור עצמנו מלראות את הפעולות האכזריות שמבוצעות בשמנו.

אחד הפעילים, ממייסדי "לוחמים לשלום", אבנר וישניצר, מעוכב ועיניו מכוסות בפלנלית. (צילום: דפנה בנאי)
אחד הפעילים, ממייסדי "לוחמים לשלום", אבנר וישניצר, מעוכב ועיניו מכוסות בפלנלית. (צילום: דפנה בנאי)

יואב גרובייס הוא פסיכולוג קליני. בעל תואר שלישי מאוניברסיטת בר-אילן. כותב על פוליטיקה וחברה. חי, נושם ומתגורר בתל אביב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
המציאות שם מורכבת ובעייתית: לא כל החיילים אכזריים ותוקפנים, ולא כל פעילי זכויות האדם חמודים ותמימים נטו - והפוך. הכיבוש משחית את ישראל וחמאס וכו' נוטים לטרור ופגיעה גם בחפים מפשע בישראל... המשך קריאה

המציאות שם מורכבת ובעייתית: לא כל החיילים אכזריים ותוקפנים, ולא כל פעילי זכויות האדם חמודים ותמימים נטו – והפוך. הכיבוש משחית את ישראל וחמאס וכו' נוטים לטרור ופגיעה גם בחפים מפשע בישראל , ומחזקים את הכיוון הזה בקרב הפלסטינים קבוע. ברור שהפתרון חייב להיות שתי מדינות, הלוואי והדבר יגיע מהר מהצפוי; אויבים הכי גדולים יכולים להפוך לחברים הכי טובים, והפוך – זה מההסטוריה יא עיוני, לא המצאה שלי

אנשים יודעים טוב מאד מה קרה שם קודם. הסיפור הוא לא המאבק הנפשי שאדם עושה עם עצמו, אלא תפיסת העולם לגבי מדינת ישראל והסכסוך. מי שחושב שצריך לזרוק את הערבים לכל הרוחות, כמו שעשו ב 48', י... המשך קריאה

אנשים יודעים טוב מאד מה קרה שם קודם. הסיפור הוא לא המאבק הנפשי שאדם עושה עם עצמו, אלא תפיסת העולם לגבי מדינת ישראל והסכסוך.

מי שחושב שצריך לזרוק את הערבים לכל הרוחות, כמו שעשו ב 48', יקבל כל אלימות שמקדמת את המטרה הזו. בין אם מופנית כלפי יהודים ובטח כשהיא מופנית כלפי ערבים. אלה שואלים, במקרה הטוב, "מה קרה קודם".

מי שחושב שיש לפתור (יום אחד) את הסכסוך הישראלי פלסטיני כשהפלסטינים נשארים במקומם, לא ישאל "מה קרה קודם".

הכל תלוי בראיית העולם, בחזון (מילה קצת גדולה) שכל מגיב בטוויטר מייעד למדינת ישראל וארץ ישראל. ליהודים ולפסטינים.

המסקנה:
מי ששואל "מה קרה קודם" הוא ימני, לאומני, פשיסט בתוכו פנימה – גם אם מצביע מר"צ או העבודה או "יש עתיד". מה שנקרא פשיסט שאיננו מודע לפשיסטיותו.

עוד 543 מילים ו-2 תגובות
סגירה