בימים האחרונים מופץ ברשתות החברתיות סרטון שצולם ביום שישי (17/9) לא רחוק מהמאחז הלא-חוקי אביגיל שבדרום הר חברון. בסרטון, שזכה עד כה למאות אלפי צפיות, נראה פעיל זכויות אדם ישראלי, אדם בשנות השישים לחייו, נדחף מאחור ומוטח באכזריות אל הקרקע על-ידי קצין בדרגת רס"ן. כתוצאה מכך, נפצע הפעיל בצלעותיו ובעינו ונזקק לניתוח.

סמג"ד הנדסה בדרום הר חברון לא כובש את יצרו מול פעיל שלום, שליווה הבאת מיכלית מים לבני המקום ביחד עם פעילי @cforpeace1 וסיים את האירוע עם חשד לשבר בארובת העין וצלעות שבורות. "ותדע כל אם עבריה"? בושה לצבא שאלו מפקדיו. הכיבוש משחית ואלו פניו המכוערים.@gantzbe @IDFSpokesperson pic.twitter.com/mZgtwaJNTK

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

— Yoav Groweiss ????️يوآف غروفايس (@yoav_gro) September 17, 2021

אותו פעיל הגיע למקום יחד עם פעילי זכויות אדם נוספים, כחלק מיוזמה של עמותת "לוחמים לשלום", שביקשה להביא עוקב מים לקהילת רועים פלסטינים מקומית. קהילה שהמדינה מונעת ממנה אספקת מים שוטפת, בשונה כמובן מההתנחלויות הישראליות באזור.

בסרטון, שזכה עד כה למאות אלפי צפיות, נראה פעיל זכויות אדם ישראלי, בשנות ה-60 לחייו, נדחף מאחור ומוטח באכזריות אל הקרקע ע"י קצין בדרגת רס"ן. כתוצאה מכך, נפצע הפעיל בצלעותיו ובעינו ונזקק לניתוח

הפעילים נתקלו בכוחות צבא שנהגו בהם באלימות קשה ועיכבו כמה מהם בניגוד לחוק. התמונות והסרטונים שהופצו ברשתות היו קשים לצפייה גם עבור מי שמורגלים בתמונות הקשות שמספקים מפגשים מסוג זה.

ח"כ מוסי רז אף כתב בחשבון הטוויטר שלו כי בכל 40 השנים שבהן הוא משתתף בהפגנות בשטחים הכבושים, מעולם לא נתקל באלימות כה בוטה נגד מפגינים ישראלים.

40 שנה אני משתתף בהפגנות בשטחים הכבושים אבל מעולם לא ראיתי אלימות חיילים כה בוטה כנגד מפגינים ישראלים כמו שראיתי היום אל מול הפעילים הישראלים והפלסטינים השלווים של "לוחמים לשלום"

— Mossi Raz | מוסי רז | موسي راز ???? (@mossi_raz) September 17, 2021

מכל התמונות והסרטונים שתיעדו את אלימות החיילים, היה זה דווקא הסרטון של הפעיל המבוגר המוטח לקרקע שעורר את התהודה העזה ביותר. רבים מן הצופים הזדעזעו מהמחזה וגינו את האקט האלים. אחרים שיבחו את הקצין, ואלו שליבם ערל אף יותר, הביעו צער על כך שהמפגש לא הסתיים בצורה קטלנית.

אולם אחת התגובות השכיחות ביותר לסרטון הייתה השאלה "אבל למה לא מראים את מה שקרה קודם?", שאלה שמגלמת בתוכה את החשד שהסרטון ערוך בצורה מגמתית ושלאירוע קדמה פרובוקציה כלשהי מצד הפעיל.

אחת התגובות השכיחות ביותר הייתה: "אבל למה לא מראים מה היה קודם?", שאלה שמגלמת בתוכה את החשד שהסרטון ערוך מגמתית ושלאירוע קדמה פרובוקציה כלשהי מצד הפעיל

השאלה "אבל למה לא מראים את מה שקרה קודם?" היא שאלה חשובה. זו כמובן שאלה מניפולטיבית שנועדה להפוך את הקורבן לתוקפן-בפוטנציה או לכל הפחות, להכניס לעמדת מגננה את אלו שמבקשים להעביר ביקורת על הקצין שנכשל בכיבוש יצרו. אבל זו אינה המשמעות העיקרית של השאלה.

מבחינה פסיכולוגית, השאלה הזו משקפת "מניפולציה" נפשית עמוקה יותר. האלימות בסרטון מעמתת את השואלים כביכול עם מציאות שרבים מהם אינם מסוגלים לשאת. הם לא רוצים לדעת מה באמת קורה בשטחים הכבושים. הם אינם רוצים לפגוש את פירות הבאושים של מפעל הכיבוש, שפניו המכוערים משתקפים אליהם מן הסרטון. לו היו יודעים "מה באמת קורה", זו בכלל לא הייתה שאלה מבחינתם.

לכן השאלה "אבל מה באמת קרה?" היא דוגמה קלאסית של פרוורסיה נפשית. בפרוורסיה, הרע מתחזה לטוב בצורה שחסינה מפני ביקורת. הרצון לחזק את השקר מתחפש לרצון לגלות את האמת בצורה שחומקת בקלות משיפוט.

"מה", מיתממים השואלים, "ברור שאנחנו מגנים כל אלימות. למה זו בעיה לשאול מה באמת קרה אם אין מה להסתיר?". אבל אין זו אלא הדרך של נפשם להגן על עצמה מפני האמת שמאיימת לעכור את שלוותם. חוסר רצונם לדעת אותה מוצג כלפי חוץ בתור רצון לדעת "הכול", תעתוע-עצמי שמטרתו להסיט את המבט מן המציאות שמתקיימת ביומיום מעבר לגבולות הקו הירוק של תודעתם.

"מה", מיתממים השואלים, "למה זו בעיה לשאול מה באמת קרה". חוסר רצונם לדעת את האמת מוצג כלפי חוץ כרצון לדעת "הכול", תעתוע-עצמי להסטת המבט מהמציאות שמעבר לקו הירוק של תודעתם

מי שמעוניינים לדעת את האמת ישאלו עליה בכל יום ויום, ולא רק בתגובה למפגש עם מציאות שאינה מניחה את דעתם. הללו מבינים שהשאלה החשובה היא "אבל מה באמת יקרה?" – במיוחד אם נמשיך לכסות כך את עינינו ולעוור עצמנו מלראות את הפעולות האכזריות שמבוצעות בשמנו.

אחד הפעילים, ממייסדי "לוחמים לשלום", אבנר וישניצר, מעוכב ועיניו מכוסות בפלנלית. (צילום: דפנה בנאי)

יואב גרובייס הוא פסיכולוג קליני ואקטיביסט. כותב על פוליטיקה וחברה. מתגורר וחי בתל אביב.