בימים האחרונים מופץ ברשתות החברתיות סרטון שצולם ביום שישי (17/9) לא רחוק מהמאחז הלא-חוקי אביגיל שבדרום הר חברון. בסרטון, שזכה עד כה למאות אלפי צפיות, נראה פעיל זכויות אדם ישראלי, אדם בשנות השישים לחייו, נדחף מאחור ומוטח באכזריות אל הקרקע על-ידי קצין בדרגת רס"ן. כתוצאה מכך, נפצע הפעיל בצלעותיו ובעינו ונזקק לניתוח.
סמג"ד הנדסה בדרום הר חברון לא כובש את יצרו מול פעיל שלום, שליווה הבאת מיכלית מים לבני המקום ביחד עם פעילי @cforpeace1 וסיים את האירוע עם חשד לשבר בארובת העין וצלעות שבורות. "ותדע כל אם עבריה"? בושה לצבא שאלו מפקדיו. הכיבוש משחית ואלו פניו המכוערים.@gantzbe @IDFSpokesperson pic.twitter.com/mZgtwaJNTK
יואב גרובייס הוא פסיכולוג קליני. בעל תואר שלישי מאוניברסיטת בר-אילן. כותב על פוליטיקה וחברה. חי, נושם ומתגורר בתל אביב.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
כבר יותר משנתיים אנחנו מתבכיינים! מה עשינו השנה כדי לעצור את הדיקטטורה? כמו בכל מדינה דמוקרטית יצאנו להפגין, מחינו, צעקנו, התנהלנו כמו אותו ילד ששם את האצבע בסכר. אבל אצבע בסכר מול נחשול מטורלל של צונאמי – לא יכולה להחזיק לאורך זמן.
לתומנו חשבנו שפעולות הזעם שלנו יעצרו את שטף החוקים הדיקטטורים. מחריבי הדמוקרטיה עצרו בשלב הראשון, לאלפית השנייה, הסתכלו ימינה ושמאלה והבינו שחומות המאבק הדמוקרטי הן נמר של נייר. מאז, לא המאבק האזרחי ולא המלחמה בה ממשיכים להיהרג ילדינו עצרה אותם. בזה אחר זה הם המשיכו בדרך אל הניצחון המוחלט על עם ישראל.
פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד המרכזי של מפקדים למען בטחון ישראל, בוועד של מדרשת אדם, ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום, והיא שרת ההסברה בממשלת השיקום - ממשלת הצללים הלאומית. הייתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר.
עבור ישראלים רבים, הבחירות בארה"ב הן ניצחון הנותן תקווה. במהלך מערכת הבחירות, ישראלים רבים תמכו בטראמפ, האמינו שהוא אוהד יותר את ישראל מאשר קמלה האריס, וחשבו שבחירתו תשפר את מעמדה וביטחונה של ישראל. כל זה חרף התמיכה חסרת התקדים של ממשל ביידן בישראל בשנה האחרונה, ולמרות המחויבות הברורה של הנשיא ביידן לביטחונה של ישראל.
סקר של המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן לאחר הבחירות בארה"ב מראה שהישראלים מאמינים שטראמפ יגן על ישראל וירסן את אויביה. הניצחון של טראמפ לא רק שעשוי להתברר כרע לישראל בטווח המיידי, הוא עלול להתברר כניצחון פירוס שיפגע בטווח הארוך בתמיכה האמריקאית בישראל כפועל יוצא מהמאבק הפוליטי הפנים-אמריקאי.
פרופ' אמנון כוורי הוא פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
פרופסור כוורי, אתה לא קולט נכון נקודה מרכזית. ראש ארגון המחבלים הדיקטטור ביבים שקרניהו מלמד את תומכיו כמה שיעורים. המרכזי שבהם, פועלים מאיום לאיום, נטרול איום, ואז נטרול איום חדש שצץ במקומו. כלומר, פעולה פוליטית לטווח קצר. לבקש מתומכי וחברי ארגון המחבלים של ביבים שקרניהו לחשוב לטווח ארוך, מה שקראת "עלייה עתידית של הדמוקרטים לשלטון" היא סוגייה שסותרת במהותה את שיטת הפעולה של ארגון המחבלים שקרניהו.
בשבוע שעבר התכנסו במלון רמדה בירושלים עשרות פעילים, אישי ציבור וראשי רשויות המזוהים עם הימין, במסגרת כנס יוצא דופן שארגנה מועצת יש"ע, בהובלת ח"כ אביחי בוארון, מתוך הבנה שיש להגיע עם תוכנית אופרטיבית לפעולה בשנים הקרובות, כשממשל טראמפ ייכנס לבית הלבן.
המטרה של הכנס: "ניצור את התנאים להפיכת יהודה, שומרון והבקעה לחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל".
ד"ר שאול אריאלי, אל"ם במיל', לשעבר מח"ט עזה וראש מנהלת המו"מ במשרד ראש הממשלה, כיום ראש קבוצת המחקר "תמרור- פוליטוגרפיה", מרצה באוניברסיטת רייכמן, פרסם 11 ספרים ואטלסים על הסכסוך, מחקרים שונים ומאמרי דעה רבים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
חחחח
אין התכנות….
רק מישהו בור וחסר זהות עם חשיבה מערבית יכול להגיד משפט מפגר כזה
רק מי שנמצא בהכחשה לא מסוגל לראות שכל נסיונות העיוועים "להתנתק" לא עובדים.
בעזה עשינו את הניסוי הכי מרחיק לכת של מדינה פלשתינאצית ,לפני שנה קיבלנו את תוצאות המבחן ,ועדיין יש עוד ביננו שמסתובבים כמו טווסים אפילו שלא נותרה להם אפילו נוצה אחת על גופם.
אתה עוד תזכה לראות את ההתכנות קורמת עור וגידים.
סיפוח שטח c ברובו ולפי אילוצים הוא חובה. העתיד של האזור הוא טרור. אירן תנסה להזין את השטחים בנשק . רק בידוד שיטחי a+b ימנע מהם להיתחמש . בעתיד הם יהפכו לפדרציה ישראלית. כמובן שלפלסטינים בשטח c ינתנו זכויות מלאות כמו לערביי ישראל
איזו היתכנות כלכלית הייתה למדינת ישראל הראשית שנות החמישים?
אתה מדבר על התנחלויות רחוקות כמו נחליאלי וכדומה כאילו הן המרחק מאות קילומטרים ממרכזי הערים. הן נמצאות במרחקים כמו דהעיירות בפרברי לוס אנג'לס נמצאות ממרכז העיר לוס אנג'לס. לגבי האוכלוסייה הערבית יתכבדו רוב התושבים הערבים המקומיים ויהגרו למדינות ערב השכנות או הרחוק. תוך מתן פיצוי רב עבור מכבי הנדלן שלהם.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
המציאות שם מורכבת ובעייתית: לא כל החיילים אכזריים ותוקפנים, ולא כל פעילי זכויות האדם חמודים ותמימים נטו – והפוך. הכיבוש משחית את ישראל וחמאס וכו' נוטים לטרור ופגיעה גם בחפים מפשע בישראל , ומחזקים את הכיוון הזה בקרב הפלסטינים קבוע. ברור שהפתרון חייב להיות שתי מדינות, הלוואי והדבר יגיע מהר מהצפוי; אויבים הכי גדולים יכולים להפוך לחברים הכי טובים, והפוך – זה מההסטוריה יא עיוני, לא המצאה שלי
אנשים יודעים טוב מאד מה קרה שם קודם. הסיפור הוא לא המאבק הנפשי שאדם עושה עם עצמו, אלא תפיסת העולם לגבי מדינת ישראל והסכסוך.
מי שחושב שצריך לזרוק את הערבים לכל הרוחות, כמו שעשו ב 48', יקבל כל אלימות שמקדמת את המטרה הזו. בין אם מופנית כלפי יהודים ובטח כשהיא מופנית כלפי ערבים. אלה שואלים, במקרה הטוב, "מה קרה קודם".
מי שחושב שיש לפתור (יום אחד) את הסכסוך הישראלי פלסטיני כשהפלסטינים נשארים במקומם, לא ישאל "מה קרה קודם".
הכל תלוי בראיית העולם, בחזון (מילה קצת גדולה) שכל מגיב בטוויטר מייעד למדינת ישראל וארץ ישראל. ליהודים ולפסטינים.
המסקנה:
מי ששואל "מה קרה קודם" הוא ימני, לאומני, פשיסט בתוכו פנימה – גם אם מצביע מר"צ או העבודה או "יש עתיד". מה שנקרא פשיסט שאיננו מודע לפשיסטיותו.