באחת הפינות המאובקות במשרדי הקהילה היהודית בפורטו, פורטוגל, עומדת ערימת קופסאות עם תמונות ישנות ואילנות יוחסין – משלוח מכ-15,000 בני אדם שמנסים להוכיח קשר משפחתי ליהדות ספרד כדי לקבל אזרחות פורטוגלית.
אמנם רק אחוז קטן מהבקשות מסתיימות בקבלת דרכונים פורטוגליים, אבל הערימה הזאת מייצגת את אחד מתוצרי הלוואי הבלתי צפויים של החוק שמאפשר לצאצאי יהודי ספרד לקבל אזרחות ספרדית או פורטוגלית.
בשנת 2015 הודיעו ספרד ופורטוגל כי כל מי שיוכל להוכיח קשר משפחתי למגורשי ספרד יוכל להגיש בקשה לאזרחות. התהליך לקבלת אזרחות ספרדית מורכב ומסובך יותר, והחל מנובמבר ספרד לא תקבל יותר בקשות חדשות לאזרחות. מסיבה זו, רוב הישראלים פונים למסלול לקבלת אזרחות פורטוגלית.
וכך, כמעט בן, לילה החלו לצוץ ברשתות החברתיות מודעות שהבטיחו דרך קלה לדרכון פורטוגלי. ואולם, לדברי המעורבים בתהליך, התיאור הזה איננו מדויק.
"זה לא כמו כספומט, שאתה מכניס כסף ומיד יוצא לך דרכון", אומר לאון אמיראס, עורך דין שמתמחה בבקשות אזרחות ועובד בצמוד לקהילה היהודית בפורטו.
להערכת אמיראס, 15,000 איש פנו בנושא לקהילה בפורטוגל מאז 2015. רבים מהם לא עשו דבר מעבר לפנייה הראשונית הזו, לאחר שהבינו כמה מסמכים נדרשים מהם: אילנות יוחסין, חוזי נישואים (כתובּות), אישורים נוטריוניים, תצלומי מצבות, תעודות מעבר ישנות – ואת הכל יש לתרגם לפורטוגזית.
בקשת אזרחות ממוצעת עולה לפחות 12,000 שקלים, עבור שכר טרחה לעורך דין ותרגום המסמכים. רוב הבקשות עולות הרבה יותר, תלוי בסוג המסמכים והתרגומים הנדרשים, והתהליך כולו אורך בין שנה וחצי לשנתיים.
משרד הפנים הפורטוגלי סירב למסור לנו נתונים על מספר הישראלים שהצליחו להשיג דרכון ספרדי דרך פורטוגל, או שנמצאים בתהליך להשגתו, אבל אמיראס אומר שרק אלפים בודדים התקדמו מעבר לצעד הראשון של פתיחת בקשה.
שי כרמל, 22, כפר סבא: "בדיוק השתחררתי מהצבא, ויש לי הרגשה שהמצב בארץ לא הולך להשתפר, אז אני רוצה משהו בכיס, והדרכון הפורטוגלי הוא הדרכון האירופאי שהכי קל להוציא. זה לא שאני מתכוון לגור שם"
העיתון הספרדי "אל פאיס" דיווח כי בין השנים 2015 ו-2018 העניקה ספרד אזרחות ל-8,365 מגישי בקשות על סמך אילנות היוחסין שלהם, וכי יותר מ-5,600 בקשות עדיין נמצאות בטיפול. העיתון הפורטוגלי "לוסה" דיווח כי 1,713 בעלי שורשים ספרדיים קיבלו אזרחות ב-2017.
על פי "אל פאיס", מוצאם של מרבית מקבלי האזרחויות הספרדיות בין 2015 ל-2018 הוא מטורקיה (2,693 אזרחים חדשים) ומוונצואלה (1,487). הישראלים מונים את הקבוצה השלישית בגודלה, עם 860 אזרחים ספרדים חדשים.
![עו"ד לאון אמיראס](https://static.zman.co.il/www/uploads/2019/08/leon-amiras-320x200-1564907104.jpg "עו"ד לאון אמיראס")
היהודים הספרדים חייבים לחפור עמוק כדי להוכיח שהם צאצאיהם של יהודים שגורשו מספרד או מפורטוגל. אותן משפחות נפוצו מחצי האי האיברי לפינות שונות ברחבי העולם, ולעתים היגרו משם שוב למדינה שלישית או רביעית.
"הרבה אנשים היו צריכים לעלות לבוידעם כדי לחפש תמונות ישנות ולהרכיב אילנות יוחסין", אומר אמיראס, "וחוקרים באקדמיה יכולים לעשות שימוש בכל המידע הזה". נכון לעכשיו, אין תכנית להציג או ללקט את המידע הזה, אבל זה יכול להשתנות אם יש חוקרים המעוניינים בכך, הוא סבור.
איסוף המסמכים מעודד רבים ממבקשי האזרחות להתחיל לחקור את ההיסטוריה המשפחתית שלהם, ולאמיראס היו כבר לקוחות שטסו לצלם מצבות ישנות במרוקו ולחפש חוזי נישואים בארכיונים עתיקים בבריטניה.
"יש אנשים שבאים ואומרים, 'אני לא יודע שום דבר חוץ מהשם של סבתא שלי', בעוד שלאחרים יש דרכונים מקוריים בשחור-לבן או אילנות יוחסין שמגיעים שבעה-שמונה דורות אחורה", הוא אומר, "זה באמת מרגש".
לסגור מעגל
בעיירה ספרדית קטנה אחת, מועמד לקבלת אזרחות שבא לתבוע את זכות אבותיו הפך לסלב מקומי. ד"ר מרדכי בן אביר, דודו של לאון אמיראס, נדבק בחיידק הגנאלוגי במהלך לימודיו לתואר שלישי בספרות ובהיסטוריה ספרדיות באוניברסיטת ברצלונה, שאותם סיים בשנה שעברה, בגיל 82.
"גיל אינו מהווה מגבלה", אומר בן אביר ביחס להחלטתו לעזוב את ביתו בבאר שבע לטובת מגורים במעונות הסטודנטים של אוניברסיטת ברצלונה בספרד בשנת לימודיו הראשונה, כשהיה בן 75. במהלך לימודיו, שהתמקדו בהיסטוריה של יהודי ספרד, הוא התחקה אחר אבותיו עד העיירה פלסט, שעתיים נסיעה מברצלונה.
כשעלתה ההזדמנות לבקשת דרכון ספרדי, בן אביר קפץ עליה, למרות שכבר יש לו דרכון ארגנטינאי ודרכון ישראלי. "רציתי לסגור את המעגל הזה של 600 שנים באותה עיירה שאבות אבותיי עזבו", הוא אומר. "זה מאוד סמלי. אבות אבותיי הוכרחו לעזוב את ספרד בלי שום מסמכים, ואני חוזר עם דרכון".
קבלת הדרכון של בן אביר הפכה למיני-פסטיבל בפלסט. ראש העיר ליווה אותו באופן אישי לאסוף את הדרכון החדש שלו, וניהל טקס קריאת רחוב על שם בן משפחתו של בן אביר, ששימש כרב המקומי לפני 600 שנים.
בן אביר, מהנדס שעלה מארגנטינה לפני 65 שנים, אומר שהוא יכול להתחקות אחר אילן היוחסין שלו מאות שנים אחורה באמצעות השם קבלרו.
המילה "קבלרו" בספרדית פירושה "אביר". הוריו של בן אביר הגיעו לארגנטינה מטורקיה, שם התיישב ענף קבלרו של המשפחה לאחר גירוש ספרד.
מביטים אל העתיד, לא אל העבר
בן אביר לא עונה לפרופיל הקלאסי של מבקשי האזרחויות. רוב המועמדים לקבלת אזרחות ספרדית או פורטוגלית ממוקדם פחות בעבר – ויותר בדרכון האירופאי.
קבוצות פייסבוק כמו "Portuguese Citizenship" או "Easy Nationality" מונות אלפי חברים שחולקים עצות וטיפים להאצת התהליך, ומודעות שמבטיחות "אזרחות פורטוגלית מידית" מציגות תמונות של צעירים ישראלים מחייכים.
גם שי כרמל, בן 22 מכפר סבא, רוצה לחייך כמוהם. "בדיוק השתחררתי מהצבא, ויש לי הרגשה שהמצב בארץ לא הולך להשתפר, אז אני רוצה שיהיה לי משהו בכיס, והדרכון הפורטוגלי הוא הדרכון האירופאי שהכי קל להוציא", הוא אומר. "זה לא שאני מתכוון לגור שם, אבל עם הדרכון הזה אני יכול להיות בכל אירופה".
כרמל מתכנן ללמוד לתואר במדעי המחשב בלונדון. גם אחותו של כרמל – שכבר קיבלה דרכון פורטוגלי – לומדת בלונדון. שי הגיש לקהילה היהודית בפורטו בקשה להכרה בזכאותו בינואר האחרון. עד כה הוא שילם 18,000 שקלים עבור דמי טרחה ותרגומים, בעזרתו של עורך דין מקומי בפורטוגל.
כרמל הוא ספרדי מצד אמו, שמוצאה מטורקיה. אמו וסבתו דוברות לדינו, אך הוא עצמו לא דובר את השפה. מוצאה של משפחת אביו הוא מאיראן, והיא לא נחשבת ספרדית, שכן רק מעטים מיהודי ספרד היגרו לפרס בעקבות האינקוויזיציה.
כדי להשלים את אילן היוחסין המשפחתי, כרמל ישב עם סבתו מצד אמו כדי לשחזר כמה דורות אחורה. משפחתה באה מאנקרה שבטורקיה, שהייתה יעד שכיח ליהודים שגלו מספרד. לדבריו, למרות שהשיחה עם סבתו הייתה מעניינת, הוא פחות מתעניין בהיסטוריה ויותר באפשרויות העתידיות שלו באירופה.
"עבור מישהו בשנות העשרים שלו, זה יכול לפתוח כל כך הרבה אפשרויות", הוא אומר. "אם יש לך את הדרכון הזה אתה יכול לעבוד בחו"ל, ואתה חוקי. כמו שאם אתה עובד בהייטק אתה יכול בקלות לעשות רילוקיישן למדינה אחרת".
עו"ד אמיראס אומר שגם יהודים תושבי אנגליה – שחרדים מהברקזיט המתקרב – התחילו להתעניין בנושא לאחרונה, כדי לשמר את מעמדם באיחוד האירופי.
תיקון עוול היסטורי
בימי הביניים חייתה בחצי האיברי קהילה יהודית משגשגת, שמנתה בשיאה כרבע מיליון נפש. רוב היהודים חיו בספרד, אבל אלפים מהם חיו בפורטוגל. בשתי המדינות רבים מהם ניהלו עסקים והפכו לחלק מהאליטה העירונית.
בשנת 1492 המלך פרדיננד והמלכה איזבלה בספרד ייסדו את האינקוויזיציה, כדי שיוכלו להכריז אחת ולתמיד על זהותה הקתולית של ספרד, באמצעות הגלייתם או המרת דתם של כל מי שאינם קתולים.
רוב יהודי ספרד שסירבו להמיר את דתם או להסתיר את זהותם עזבו את המדינה. אלפים מהם חצו את הגבול לפורטוגל, שם הם נקלטו על ידי הקהילות היהודיות המקומיות, מסביר ד"ר אור חסון, מומחה לספרד מהאוניברסיטה העברית. השטף הפתאומי הזה הגדיל פי שלושה את הקהילה היהודית בפורטוגל.
ב-1496, המלך מנואל מפורטוגל נשא לאישה את איזבלה, בתם של המלך פרדיננד והמלכה איזבלה מספרד. אחד התנאים של איזבלה לנישואים היה שפורטוגל תקים אינקוויזיציה משלה עבור היהודים והתושבים הלא-קתולים האחרים.
ב-1496, המלך מנואל מפורטוגל נשא לאישה את איזבלה, בתם של המלך פרדיננד והמלכה איזבלה מספרד. אחד התנאים של איזבלה היה שפורטוגל תקים אינקוויזיציה משלה עבור היהודים והתושבים הלא-קתולים האחרים
אבל הקהילה היהודית בפורטוגל הייתה מוערכת ומבוססת, כך שהשלטונות ערכו "המרה המונית" פושרת ליהודים, ובאופן כללי הניחו להם לנפשם, אומר חסון. רק בשנת 1536 החלו שלטונות פורטוגל לנקוט אמצעים חמורים נגד היהודים וגרמו להגירה המונית, בעיקר לצפון אפריקה אבל גם למדינות אחרות באירופה. משם נפוצו יהודי ספרד למדינות כמו הודו, טורקיה, ארגנטינה וכל רחבי צפון אפריקה.
מועמדים לקבלת אזרחות פורטוגלית אינם נדרשים לבקר בפורטוגל לשם כך, אבל מועמדים לקבלת אזרחות ספרדית נדרשים לבקר בספרד ולעבור מבחן בספרדית ובהיסטוריה של ספרד. ועדיין, אמיראס מספר שכמה מלקוחותיו, שהחלו בתהליך בתקווה לקבל דרכון אירופאי, יצרו בסופו של דבר קשר אישי אמיתי עם פורטוגל.
ועדיין, לחוק האזרחות לא הייתה השפעה רבה על הקהילה היהודית המקומית. "חוק האזרחות של פורטוגל היה בעיקר בבחינת עשיית צדק עם היהודים הספרדים", אומר מיכאל רותוול, חבר בוועד הקהילה היהודית בפורטו.
לדבריו, הקהילה "שבעת רצון" לראות כמה יהודים ברחבי העולם מעוניינים לחדש את הקשר עם שורשיהם הפורטוגליים. "יש קשרי ידידות חזקים בין תושבי פורטוגל לישראל", מוסיף רותוול, "ואפשר לראות את זה בגידול העצום בתיירות".
התיירות הישראלית לפורטוגל גדלה בכמעט 15% בין שנת 2016 לשנת 2017, שבה ביקרו בפורטוגל 120,218 תיירים ישראלים בסך הכול. המספר הזה הצטמצם מעט ב-2018, שבה נרשמה האטה כללית בתיירות לפורטוגל, אבל נראה שהוא שב ועולה ב-2019, כך על פי נתונים ראשוניים של משרד התיירות בפורטוגל.
לדברי רותוול, העיר הצפונית והציורית פורטו מארחת בשני בתי הכנסת שלה יותר מ-10,000 מבקרים יהודים מדי שנה לשבתות ולחגים.
רובם ככולם של הביקורם הם חד-פעמיים: בשנים האחרונות חלה עלייה במספר המבקרים – שחיים בפורטוגל או שקיבלו לאחרונה אזרחות פורטוגלית – ובאים לומר שלום, אבל הם לא הפכו לחלק משמעותי מהקהילה היהודית בעיר.
"למרות שיש לנו שני בתי כנסת, שני רבנים, שירותי דת ואירועים בחגים, מן הסתם לא כל היהודים שרק הגיעו לפורטוגל מוכנים לנסוע מאות קילומטרים כדי ליהנות מהשירותים שלנו", אומר רותוול. "כבר היה להם את כל זה בישראל".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהמשפחתי אנשים הקשים ותמימים שחוזרים וחזרו, כבר דורות, על המנטרה "זאת ארצי מולדתי" ו"אין לי ארץ אחרת" ולא זכו לאזרחות אירופית מתוך אמונה שיהיה טוב, אבל אני חושב אחרת על לצאת אל העולם – כי זה לא אסון ללכת לראות עולם, להתקדם – וגם לחזור.