רשימת הנזקים שגרמה ממשלת נתניהו ארוכה כל כך, שקשה להחליט מה החמור מכולם. הדהירה לעבר מדינה דו-לאומית? הזחילה לעבר תאוקרטיה עם רוב חרדי? אולי קיעקוע יסודות הדמוקרטיה, השחיתות, או העמקת השסעים בחברה הישראלית?

בכולם אפשר לבחור. אבל אם איראן היא הסכנה הגדולה ביותר, אז המלחמה בהסכם הגרעין היא מועמדת רצינית מאד לתואר הנכסף.

רשימת נזקי ממשלת נתניהו כה ארוכה, שקשה להחליט מה החמור מכולם. הדהירה למדינה דו-לאומית? הזחילה לתאוקרטיה עם רוב חרדי? קיעקוע יסודות הדמוקרטיה?

נתניהו שיכנע את הנשיא טראמפ ב-2018 לפרוש מההסכם שנחתם שלוש שנים לפני כן בין איראן לארה"ב, סין, צרפת, רוסיה, בריטניה וגרמניה. בשכל רב נתניהו הציג את ההסכם – שכמעט כל העולם תמך בו – כגחמה של אובמה (הכה שנוא על טראמפ). כתוצאה מכך איראן קרובה הרבה יותר לפצצה כיום, לא רחוקה יותר – על אף ההתרברבות הנמשכת של ראשי הליכוד על תרומתם הכבירה לבטחון.

כדי לחסוך מהם את המאמץ לקרוא את ההסכם, אסכם את עקריו: איראן הסכימה להפסיק להעשיר אורניום ברמה גבוהה, לחסל את מלאי האורניום המועשר ברמה בינונית ולהפטר מרוב הצנטריפוגות שלה. היא הסכימה להעשיר אורניום רק ברמה לא מזיקה, לא לבנות מתקנים חדשים למים כבדים, ולאפשר פיקוח הדוק של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. בתמורה המערב הסיר את הסנקציות הקשורות לפרוייקט הגרעין, וההסכם אמור היה להיות תקף ל-10 שנים.

האם זו הייתה התוצאה הטובה ביותר שניתן להעלות על הדעת? ברור שלא. התוצאה הטובה ביותר בכל  הקשור לאיראן זה לשחרר את המדינה מהאייטולות שחטפו אותה לפני כ-40 שנה, הטילו על העם המוכשר שם שלטון תיאוקרטי, אכזרי ונחשל, וגרמו לעולם כולו כאב ראש בלתי נסבל.

האם המערב קיבל כל מה שרצה? לא. העסקה לא נגעה בתמיכת טהרן בטרור וברשעים דוגמת ארגון החיזבאללה בלבנון (עוד מאפיה שחטפה מדינה). הוא גם לא התייחס לפיתוח טילים ארוכי טווח שיכולים לשאת נשק גרעיני. אבל זו הייתה העסקה הטובה ביותר שאפשר להשיג עם השלטון בטהרן, והיא אכן עצרה את תוכנית הגרעין.

האם המערב קיבל כל מה שרצה? לא. העסקה לא נגעה בתמיכת טהרן בטרור או בפיתוח טילים ארוכי טווח גרעיניים. אבל זו הייתה העסקה הטובה ביותר שאפשר להשיג עם השלטון בטהרן, והיא עצרה את תוכנית הגרעין

אין עדות לכך שאיראן לא כיבדה את ההסכם עד שטראמפ ביטל אותו, כפי שאושר שוב ושוב על ידי סוכנות הגרעין. מסיבת עיתונאים ראוותנית של נתניהו ב-2018 ניסתה לרמוז שיש הוכחות כאלה ובפועל הציגה רק ממצאים מלפני החתימה על העסקה.

הטיעון המרכזי של נתניהו, שאומץ ללא עוררין על ידי טראמפ, היה מגוחך. הוא טען שהסכם מאפשר לאיראן "לדהור" לפצצה כאשר תוקפו יפוג. כל כך שוטף ויפה הוא מדבר עד שאפשר לסלוח למי שעשוי להסיק שההסכם ממש מחייב את איראן לדהור לפצצה, כי אחרת אובמה המוסלמי יכעס עליהם נורא.

היה נחמד אם ההסכם היה מחייב את איראן לצמיתות אבל אין זה אופיים של הסכמים בינלאומיים. מעצמות העולם קיוו לחדש או להאריך את תוקף ההסכם בבוא העת וברור היה שאחרת הסנקציות תחודשנה.

בגלל נסיגתה של ארה"ב מן ההסכם, לאיראן כבר לא היו אותם תמריצים והיא בהדרגה חזרה להעשיר אורניום ברמות מסוכנות, שוב על-פי סוכנות הגרעין (אותה סוכנות שכאשר היא איננה מאשימה את איראן בארץ לועגים לה). כעת גורמים רשמיים בישראל ובחו"ל מעריכים שאיראן מעולם לא הייתה קרובה יותר לפצצה.

המעשה הלא-מחושב של טראמפ ונתניהו תרם עוד שני נזקים:

• בהסתלקותו מעסקה שנחתמה בתום לב על ידי קודמו, טראמפ פגע באמינותה של ארה"ב וביטל את עקרון ההמשכיות, ובזאת שיבש את יחסיה של אמריקה עם העולם לזמן רב. זה לא טוב לעולם, לא טוב לאמריקה ולא טוב לישראל.
• בהחלטתו המופקרת לנאום בקונגרס נגד ההסכם ובזאת נגד נשיא מכהן ב-2015 (למרות שלא היה לו שום סיכוי להצליח), נתניהו פתח בתהליך הרעלת יחסי המדינה היהודית עם המפלגה הדמוקרטית, שכעת חזרה לשלטון. זה לא טוב בכלל לישראל, שזקוקה לתמיכה דו-מפלגתית אצל בעלת הברית החשובה.

בגלל נסיגת ארה"ב מההסכם, לאיראן כבר לא היו אותם תמריצים והיא בהדרגה חזרה להעשיר אורניום ברמות מסוכנות. כעת גורמים רשמיים בישראל ובחו"ל מעריכים שאיראן מעולם לא הייתה קרובה יותר לפצצה

ממשל ביידן מבקש כעת לסגור על הסכם מחודש, ולא ברור מה סיכוייו להצליח. בינתיים, ראש הממשלה החדש נפתלי בנט רומז שלישראל יש אפשרויות אחרות ומכריז באו"ם שפקעה הסבלנות. אולם חיסול תוכנית הגרעין בכוח נראה בלתי סביר; ראשי הממשלה אהוד ברק ואהוד אולמרט בשבועות האחרונים העריכו שזה מאוחר מדי (בעיקרון, היעדים נמצאים עמוק מדי באדמה). ומתקפה ישראלית גדולה על איראן תביא למתקפת נגד הרסנית שתעלה באין ספור חיי אדם ואולי תצית מלחמה רחבה יותר.

תרחיש הביעותים הזה היה צפוי לחלוטין. זו הסיבה שמומחי ביטחון ישראלים נטו לתמוך בהסכם (על אף שלא לכולם היה אומץ לצאת נגד רה"מ בפומבי) – וגם מומחי בטחון אמריקאים תמכו בו. אפשר להוסיף עד מחר שההסכם היה "גרוע" – מי שמבין מהחיים שלו ושלנו עדיין העדיף אותו על לא-כלום (החיים גרועים גם כן – הם נגמרים במוות!).

מה יכולים לעשות חכמים, אחרי שטיפשים זרקו אבן לבאר? לגייס את העולם (כולל את סין ורוסיה הבעייתיים) לסנקציות מקסימליות על איראן אם היא תמשיך בשלה – ולהיות מוכנים להסכם חדש, דומה למדי לקודמו.

אם הסכם כזה יהיה גרוע, הוא יהיה גרוע בעיקר לעם האיראני.

זכרו את העסקה הבסיסית: בתמורה לויתור של איראן, המערב מפסיק לערער את המשטר האיראני. זו מכת מוות לתקוות לשינוי המשטר.

תרחיש הביעותים הזה היה צפוי לחלוטין. לכן מומחי ביטחון ישראלים ואמריקאים נטו לתמוך בהסכם. אפשר להוסיף עד מחר שההסכם היה "גרוע" – מי שמבין מהחיים שלו ושלנו עדיין העדיף אותו על לא-כלום

סביר להתנגד לעסקה זו מתוך תחושה שלמערב יש דווקא חובה לערער משטר שטני שכזה. אבל אין לסחורה הזו הרבה קונים בתקופתינו – ע"ע הצורה שבה ממשל ביידן הפקיר את העם האפגני לטליבאן.

לא העקרון שחייבים לעזור לעם האיראני הנחה את טראמפ ונתניהו. הם טענו שהם רוצים למנוע ממנהיגיו נשק גרעיני ולשמור על הביטחון של העולם. הם הבינו את המצב בדיוק הפוך.

מדובר בשגיאה כל כך גסה, עם השלכות כל כך נוראיות, שקשה להאמין שזה אפילו יכול היה לקרות.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com