משלחת חמאס הגיעה לקהיר לשיחות עם המודיעין המצרי. בעניין זה יש לשים לב לכמה עניינים. ראשית, רמת השיחות היא עם המודיעין המצרי ולא עם דרגים מדיניים. פירוש הדבר הוא, שלמרות השיח המתמשך עם חמאס, רמאללה נשארה הכתובת הרשמית – היא האישה החוקית, וחמאס היא הפילגש.

רמת השיחות של משלחת חמאס בקהיר היא עם המודיעין המצרי ולא עם דרגים מדיניים. פירוש הדבר הוא, שלמרות השיח המתמשך עם חמאס, רמאללה נשארה הכתובת הרשמית. היא האישה החוקית, וחמאס היא הפילגש

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

זה לא רק בגלל שכל העולם מכיר ברמאללה ולא מכיר בחמאס, אלא מכיוון שהמדיניות הרשמית של מצרים היא לשוב ולחבר את עזה עם הגדה, כדי שהמרץ של חמאס יופנה צפונה – ולא דרומה אל גבולות סיני.

שנית, יש לשים לב להרכב של משלחת חמאס – איסמעיל הנייה, ראש המשרד הפוליטי, הוגדר כראש המשלחת, בעוד יחיא סינוואר ייצג את עזה, וסאלח עארורי יצג את הגדה. ההרכב הזה מעיד על הסכמה בדבר חלוקת הכוחות בין האחים המוסלמים שאותם מייצג הנייה, לבין שני בוגרי בתי הכלא בישראל, סינוואר ועארורי, שחילקו ביניהם את עזה לסינוואר ואת הגדה לעארורי. עארורי הוא יליד עארורא, כפר ליד רמאללה.

מה מחפשת מצרים בפגישות האלה, ומה מחפשים שלושת נציגי חמאס?

מצרים, כמו תמיד, רוצה "תפקיד". היא חיה מן האתוס של היותה מעצמה ערבית, ומדינת ציר אזורית. מכיוון שאין לה הרבה מה לומר לגבי סוריה או עיראק, הזירה הפלסטינית נשארה מגרש המשחקים העיקרי שלה.

בנוסף לכך, היא רוצה לשמר את יחסיה עם סיוואר כשותף נגד התנועות הסלפיות בסיני, כדי שלא יהיה להן עורף בעזה.

ושלישית, נושא שעלה עכשיו – הפוטנציאל של חברות מצריות להשתתף בתקציבי שיקום עזה, נושא שהתעורר באחרונה ונדון בשיחות של השליח האמריקני חאמד עמרו ברמאללה – וכן משלחות הבנק העולמי לרמאללה,  משלחת האיחוד האירופי לעזה והפגישה שם עם לשכת המסחר העזתית.

מצרים, כמו תמיד, רוצה "תפקיד". היא חיה מן האתוס של היותה מעצמה ערבית, ומדינת ציר אזורית. מכיוון שאין לה הרבה מה לומר לגבי סוריה או עיראק, הזירה הפלסטינית נשארה מגרש המשחקים העיקרי שלה

למצרים שאיפות מרחיקות לכת בהרבה – לתפוס את מקומה של ישראל כיצואן הראשי לעזה, אבל הלקוח העזתי התרגל לתוצרת ישראל ולשקל הישראלי, והוא פחות סומך על מצרים. גם חמאס מעדיפה את התלות בישראל על פני התלות במצרים. מצרים גם מאוד זהירה בפתיחת מעבר רפיח לפעילות מלאה מפחד קשרי טרור בין עזה לסיני.

אשר לאינטרסים של חמאס – פה צריך להפריד בין סינוואר ועארורי. סינוואר כבר התבסס בעזה, בעוד עארורי צריך להילחם על מקומו. הדרך שבה הוא יעשה זאת – יש לחשוש – תהיה בהפעלת טרור נגד ישראל, כי זה מה שהוא יודע, והדרך הפוליטית בגדה באמצעות בחירות חסומה בידי אבו מאזן.

בעוד סינוואר ינסה לבסס את מעמדו בהסדרת היחסים עם ישראל, הנייה ידאג לכך שהאחים המוסלמים ישמרו על מעמדם בעזה. אבל מה שקורה בתנועת האחים המוסלמים העולמית לא מבשר טובות להנייה. התנועה בקריסה, והנהגת האחים באירופה שוקלת לסגת מן היומרה להשתלט על העולם הערבי, או בכלל להיות כוח פוליטי, ולחזור לפעילות הדעווה – כלומר: הטפה דתית וצדקה, שקדמה לעידן האיסלאם הפוליטי.

אם כך, הנייה, עם כל בכירותו, מייצג כוח שוקע, מה שיקל על סינוואר להגיע להסדרה עם ישראל.

סינוואר כבר התבסס בעזה, בעוד עארורי צריך להילחם על מקומו. הדרך שבה יעשה זאת – יש לחשוש – תהיה בהפעלת טרור נגד ישראל. הדרך הפוליטית של בחירות בגדה חסומה בידי אבו מאזן

יש סימנים מקדימים שהשיחות על עסקת שבויים חדשה מתרקמת, אבל בין סימני נפט למציאת נפט – ארוכה הדרך.

A large portion of Hamas' leadership were in Cairo Sunday including Ismail Haniyeh, Yahya Sinwar, Saleh al-Arouri, Khaled Mashal, Mousa Abu Marzouk and others. The talks in Cairo involve a possible prisoner exchange with #Israel and reconstruction efforts in the #Gaza Strip. pic.twitter.com/CcauuLoCtE

— Joe Truzman (@JoeTruzman) October 4, 2021

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".

בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.

לאחרונה גיליתי במהלך נסיעה במונית שגם בבת-ים יש רחוב ששמו כ"ט בנובמבר. כבר ידעתי קודם לכן שבירושלים, בהרצליה, אולי גם בערים נוספות יש רחובות הנושאים אותו שם. כידוע, בכ"ט בנובמבר שנת 1947 הוחלט באו"ם על הקמתה של מדינת ישראל.

"עוד יהיו לנו רחובות שייקראו 'ה-7 באוקטובר'", הערתי בלגלוג מריר. ונהג המונית הגיב: "אף אחד לא יסכים לגור ברחוב שזהו שמו".

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.

הכי אהבתי את הפוזה של מגן העולם החופשי מול הנאצים.

מחולל הפיכה משטרית כדי להחריב את הדמוקרטיה ולהיות דיקטטור, ואז מציג עצמו כמגן הדמוקרטיה והעולם החופשי.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.