משלחת חמאס הגיעה לקהיר לשיחות עם המודיעין המצרי. בעניין זה יש לשים לב לכמה עניינים. ראשית, רמת השיחות היא עם המודיעין המצרי ולא עם דרגים מדיניים. פירוש הדבר הוא, שלמרות השיח המתמשך עם חמאס, רמאללה נשארה הכתובת הרשמית – היא האישה החוקית, וחמאס היא הפילגש.

רמת השיחות של משלחת חמאס בקהיר היא עם המודיעין המצרי ולא עם דרגים מדיניים. פירוש הדבר הוא, שלמרות השיח המתמשך עם חמאס, רמאללה נשארה הכתובת הרשמית. היא האישה החוקית, וחמאס היא הפילגש

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

זה לא רק בגלל שכל העולם מכיר ברמאללה ולא מכיר בחמאס, אלא מכיוון שהמדיניות הרשמית של מצרים היא לשוב ולחבר את עזה עם הגדה, כדי שהמרץ של חמאס יופנה צפונה – ולא דרומה אל גבולות סיני.

שנית, יש לשים לב להרכב של משלחת חמאס – איסמעיל הנייה, ראש המשרד הפוליטי, הוגדר כראש המשלחת, בעוד יחיא סינוואר ייצג את עזה, וסאלח עארורי יצג את הגדה. ההרכב הזה מעיד על הסכמה בדבר חלוקת הכוחות בין האחים המוסלמים שאותם מייצג הנייה, לבין שני בוגרי בתי הכלא בישראל, סינוואר ועארורי, שחילקו ביניהם את עזה לסינוואר ואת הגדה לעארורי. עארורי הוא יליד עארורא, כפר ליד רמאללה.

מה מחפשת מצרים בפגישות האלה, ומה מחפשים שלושת נציגי חמאס?

מצרים, כמו תמיד, רוצה "תפקיד". היא חיה מן האתוס של היותה מעצמה ערבית, ומדינת ציר אזורית. מכיוון שאין לה הרבה מה לומר לגבי סוריה או עיראק, הזירה הפלסטינית נשארה מגרש המשחקים העיקרי שלה.

בנוסף לכך, היא רוצה לשמר את יחסיה עם סיוואר כשותף נגד התנועות הסלפיות בסיני, כדי שלא יהיה להן עורף בעזה.

ושלישית, נושא שעלה עכשיו – הפוטנציאל של חברות מצריות להשתתף בתקציבי שיקום עזה, נושא שהתעורר באחרונה ונדון בשיחות של השליח האמריקני חאמד עמרו ברמאללה – וכן משלחות הבנק העולמי לרמאללה,  משלחת האיחוד האירופי לעזה והפגישה שם עם לשכת המסחר העזתית.

מצרים, כמו תמיד, רוצה "תפקיד". היא חיה מן האתוס של היותה מעצמה ערבית, ומדינת ציר אזורית. מכיוון שאין לה הרבה מה לומר לגבי סוריה או עיראק, הזירה הפלסטינית נשארה מגרש המשחקים העיקרי שלה

למצרים שאיפות מרחיקות לכת בהרבה – לתפוס את מקומה של ישראל כיצואן הראשי לעזה, אבל הלקוח העזתי התרגל לתוצרת ישראל ולשקל הישראלי, והוא פחות סומך על מצרים. גם חמאס מעדיפה את התלות בישראל על פני התלות במצרים. מצרים גם מאוד זהירה בפתיחת מעבר רפיח לפעילות מלאה מפחד קשרי טרור בין עזה לסיני.

אשר לאינטרסים של חמאס – פה צריך להפריד בין סינוואר ועארורי. סינוואר כבר התבסס בעזה, בעוד עארורי צריך להילחם על מקומו. הדרך שבה הוא יעשה זאת – יש לחשוש – תהיה בהפעלת טרור נגד ישראל, כי זה מה שהוא יודע, והדרך הפוליטית בגדה באמצעות בחירות חסומה בידי אבו מאזן.

בעוד סינוואר ינסה לבסס את מעמדו בהסדרת היחסים עם ישראל, הנייה ידאג לכך שהאחים המוסלמים ישמרו על מעמדם בעזה. אבל מה שקורה בתנועת האחים המוסלמים העולמית לא מבשר טובות להנייה. התנועה בקריסה, והנהגת האחים באירופה שוקלת לסגת מן היומרה להשתלט על העולם הערבי, או בכלל להיות כוח פוליטי, ולחזור לפעילות הדעווה – כלומר: הטפה דתית וצדקה, שקדמה לעידן האיסלאם הפוליטי.

אם כך, הנייה, עם כל בכירותו, מייצג כוח שוקע, מה שיקל על סינוואר להגיע להסדרה עם ישראל.

סינוואר כבר התבסס בעזה, בעוד עארורי צריך להילחם על מקומו. הדרך שבה יעשה זאת – יש לחשוש – תהיה בהפעלת טרור נגד ישראל. הדרך הפוליטית של בחירות בגדה חסומה בידי אבו מאזן

יש סימנים מקדימים שהשיחות על עסקת שבויים חדשה מתרקמת, אבל בין סימני נפט למציאת נפט – ארוכה הדרך.

A large portion of Hamas' leadership were in Cairo Sunday including Ismail Haniyeh, Yahya Sinwar, Saleh al-Arouri, Khaled Mashal, Mousa Abu Marzouk and others. The talks in Cairo involve a possible prisoner exchange with #Israel and reconstruction efforts in the #Gaza Strip. pic.twitter.com/CcauuLoCtE

— Joe Truzman (@JoeTruzman) October 4, 2021

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.