משפחת ארד נגררה בימים האחרונים לוויכוח על השאלה אם סיכנו חיי אדם בניסיון לברר מה עלה בגורלו של רון ארד. רוגל אלפר ממש "גרר" את "גופתו" של רון ארד בחוצות הויכוח הציבורי, כדי לזנוח אותה במעלה הדרך ולהניח לו לגורלו. אלפר גם קובע שרון ארד מת. למה? כי אלון בן דוד אמר בשידור טלוויזיה ש"הסברה הרווחת במערכת הביטחון היא שרון ארד מצא את מותו בלבנון אי שם במארס 88…".

אבל מי הוכיח בעצם שרון ארד מת?

רוגל אלפר גם קובע שרון ארד מת. למה? כי אלון בן דוד אמר בשידור טלוויזיה ש"הסברה הרווחת במערכת הביטחון היא שרון ארד מצא את מותו בלבנון אי שם במארס 88…". אבל מי הוכיח בעצם שרון ארד מת?

האם יש גופה? עצמות? צילום מותו? עדות חותכת של מישהו שהרג אותו? כלום. נאדה.

להיפך. רון ארד צולם כשהוא צונח בשנת 86'. יש צילומי וידאו שלו חי ובריא ומדבר משביו, יש מכתבים שכתב למשפחתו מהשנים הראשונות לשבי והוכחו שהם אכן כתב ידו, וישראל תפסה לפחות שני פעילי חיזבאללה שהחזיקו ברון ארד החי – דיראני ועובייד.

מדוע אם כן אלפר טוען שרון ארד מת?

אלי כהן ז"ל נתפס בדמשק בשנת 1965 וצולם בהוצאתו להורג בכיכר מארג'ה בדמשק. גופתו לא הוחזרה מעולם ומקום קבורתו לא ידוע, אבל הוא תועד במותו. למרות זאת ישראל ממשיכה לנסות להביאו לקבר ישראל ולאתר את עצמותיו.

גופתו של זכריה באומל ז"ל, שנעדר עשרות שנים מאז קרב סולטן יעקב במלחמת לבנון הראשונה, הוחזרה לפני שנתיים (מרץ 2019) לקראת מערכת הבחירות, ובכך הסתיים חיפוש של 37 שנים. עצמותיו הוחזרו וכיום ברור למשפחתו כי הוא מת בקרב.

שני חיילים אחרים עדיין נעדרים מקרב סולטן יעקב ועבור משפחתם הביטוי "סבירות" אינו תשובה.

בסוף מלחמת יום הכיפורים הוחזרו כ-300 פדויי שבי ממצרים וסוריה. מסוריה הוחזרו כ-70 שבויים ורק אחד הוחזר מת – הטייס אבי לניר ז"ל. הוא נראה חי כשנפל בשבי והיה חי בשבי. חבריו לשבי דיברו איתו והעידו על כך. משהוחזרה גופתו ב-74' נראה לפי הסימנים שנותרו עליה כי עונה למוות.

אבל מרון ארד אין שום סימן שהומת, עונה למוות או נקבר.

הטייס אבי לניר ז"ל נראה חי כשנפל בשבי והיה חי בשבי. חבריו לשבי דיברו איתו והעידו על כך. משהוחזרה גופתו ב-74' נראה לפי הסימנים שנותרו עליה כי עונה למוות. אבל מרון ארד אין שום סימן שהומת, עונה למוות או נקבר

האם רק חלוף הזמן – 35 שנים – הוא הוכחה למותו של רון ארד?

מאז שנת 1986 ביצעה ישראל מספר עסקאות שבויים, ובהן הוחזרו שבויים חיים תמורת אנשי חזבאללה ופתח וגופות של האויב. ב-1985 בוצעה עסקת ג'יבריל, בה שוחררו חיילי הנח"ל שנחטפו ב-1982 ותמורתם החזירה ישראל אלפי מחבלים ועצורים פלסטינים. ב-1998 הוחזרה ללבנון גופת בנו של מזכ"ל חיזבאללה האדי נסראללה, תמורת גופת לוחם השייטת איתמר איליה ז"ל. בשנת 2004 החזיר חזבאללה את גופות חיילי צה"ל שנחטפו בשנת 2000 בהר דוב ואת איש העסקים החי אלחנן טננבאום, בעסקה שתמורתה קיבל מאות מחבלים חיים. בשנת 2008, בעסקה שבאה אחרי מלחמת לבנון השנייה ובה הושבו גופתיהם של חיילי צה"ל רגב וגולדווסר ז"ל שנחטפו ב 2006 עם פרוץ המלחמה, הוחזרו ללבנון מחבלים חיים ובהם סמיר קונטאר, שרצח בשנת 79' את משפחת הרן בנהרייה.

לאורך כל ההיסטוריה הזו לא עלתה בעסקאות הללו "גופתו" של רון ארד. מדוע? גם לא רון ארד החי. ישראל אמנם דרשה מידע, אבל גורלו נותר תעלומה. חיזבאללה לא דרש תמורה ואיראן שתקה. מדוע? אם ארד מת, מה הערך של גופתו לשוביו? האם רק ההתעללות הפסיכולוגית במשפחתו ובאזרחי ישראל לגבי גורלו הם המטרה?

אבל השאלה שצריכה להטריד את אזרחי ישראל היא לא האינטרס של האויב, אלא גורלו של הלוחם שהמדינה שלחה לקרב.

כל עוד אין הוכחה שהוא מת, יש להתייחס אליו כלוחם חי. נעדר אמנם, אבל אולי שבוי. למרות חלוף הזמן.

"מרגע שהתקבעה הסברה כי ארד מת, איזה תוקף מוסרי יש ל'עשרות אם לא מאות' מבצעים שתכליתם לברר אם ארד נרצח או נהרג בשוגג והיכן בדיוק הוא קבור? חיי כמה בני אדם סוכנו לאורך השנים במבצעים הללו?", שואל רוגל אלפר וקובע שזה "טרלול מוחלט".

ובכן האם מדינה וצבא ששלחו את הלוחם לקרב צריכים להתייחס להיעדרו כאילו מת בגלל שאין להם שום הוכחה אחרת? או דווקא להיפך – לומר בקול גדול שרון ארד חי כל עוד לא הוכח אחרת? וכיוון שהוא חי יש להמשיך ולחפש אותו ולנסות לשחרר אותו.

ובכן האם מדינה וצבא ששלחו את הלוחם לקרב צריכים להתייחס להיעדרו כאילו מת בגלל שאין להם שום הוכחה אחרת? או דווקא להיפך – לומר בקול גדול שרון ארד חי כל עוד לא הוכח אחרת?

המשמעות של החלטה כזו היא אדירה. שאלת המחיר שהמדינה משקיעה במאמציה לאתר את רון ארד, היא שאלה מוסרית. לא שאלה של כסף ולא שאלה של סיכון חיי אדם אחרים. ערך המחויבות להשיב שבויים ונעדרים ממלחמה הוא הערך שבגינו כל לוחם יודע שאם יקרה לו משהו, המדינה עומדת מאחוריו ותעשה הכל כדי להחזירו. כל עוד הוא בחיים היא תנהל מו"מ להחזרתו או תבצע מבצעים צבאיים לחילוצו, וכשהוא חלילה מת, תשיב את גופתו לקבר ישראל למען משפחתו.

האם יש לסכן חיי לוחמים כדי לשחרר גופה? עקרונית – לא. אבל אין לישראל (או לרוגל אלפר) כיום שום הוכחה שרון ארד מת. אם כך, הדיון הוא לא על סיכון חיים כדי למצוא ולשחרר גופה, אלא על סיכון חיים כדי למצוא ולשחרר לוחם חי. את רון ארד.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.