אנה קיסלנסקי (צילום: באדיבות המצולמת)
באדיבות המצולמת

"אנחנו יכולים לשמש גשר בין ישראל ליהדות העולם"

התנועה הרפורמית לא השתהתה במציאת מחליף לרב גלעד קריב אחרי בחירתו לכנסת ● אנה קיסלנסקי, שנטלה את מושכות הארגון לידיה, מאמינה שממשלה ללא חרדים יכולה להחיות את פשרת הכותל המערבי ולקרב את יהדות התפוצות ● "יש לנו הרבה תקווה מאז שקריב בכנסת"

כשהרב גלעד קריב נבחר לכנסת מוקדם יותר השנה, התנועה הרפורמית של ישראל חגגה את כניסתו של אחד מחבריה לבית המחוקקים הישראלי. אולם בחירתו גם הובילה לחיפוש יורש שיחליף אותו בראשות התנועה ליהדות מתקדמת בישראל, ארגון הגג של התנועה הרפורמית בארץ, שקריב עמד בראשה במשך יותר מ־10 שנים.

מציאת היורשת, כך נדמה, הייתה פשוטה: אנה קיסלנסקי בת ה־49 – מי ששימשה כמנכ"לית בפועל של התנועה מאז השבעתו של קריב לכנסת באפריל ומשתייכת אליה מזה עשור – נכנסה באופן רשמי לתפקיד מנכ"לית הארגון בחודש ספטמבר.

הרב גלעד קריב מתפלל בבית דניאל, תל אביב, ביום העצמאות ב-2018 (צילום: באדיבות התנועה ליהדות מתקדמת)
הרב גלעד קריב מתפלל בבית דניאל, תל אביב, 2018 (צילום: באדיבות התנועה ליהדות מתקדמת)

עם כניסתה לתפקיד הבטיחה קיסלנסקי להמשיך את דרכו וחזונו של קריב, לצד זאת הציבה יעדים חדשים לעתיד התנועה. "מצד אחד זה משהו מאוד מוכר", אומרת קיסלנסקי בריאיון שנערך איתה לאחרונה. "במונחים של עקומת למידה, בהחלט יש דברים שאני עדיין לומדת, כל הפרטים הקטנים של ניהול הארגון הזה".

את הריאיון לזמן ישראל היא מקיימת ממשרדה בירושלים, שאותו – עקב סגירה זמנית של חלק ממשרדי התנועה במהלך מגפת הקורונה – היא חולקת עם ענת הופמן, יושבת ראש ארגון נשות הכותל ומנהלת המרכז הרפורמי לדת ומדינה, הזרוע הציבורית והמשפטית של התנועה הרפורמית בארץ.

ענת הופמן (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
ענת הופמן (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

במהלך עשר השנים האחרונות התנועה הרפורמית חוותה צמיחה אדירה והכפילה את מספר בתי הכנסת המשויכים אליה ברחבי הארץ ל־53

למרות האתגרים הרבים שהביאו עמם 18 החודשים האחרונים, קיסלנסקי אופטימית לגבי השנה הקרובה, ומוכנה להתחיל בעבודה ולמלא את הנעליים הגדולות שהשאיר קריב. במהלך עשר השנים האחרונות, בהן קיסלנסקי שימשה כמנהלת אגף הקהילות של הארגון, התנועה הרפורמית חוותה צמיחה אדירה והכפילה את מספר בתי הכנסת המשויכים אליה ברחבי הארץ ל־53.

"אגף הקהילות גדל בקצב מהיר בעשר השנים האחרונות", היא מציינת. התנועה מתמקדת בשנים האחרונות בטיפוח קהילות בפריפריה – בין השאר בעקבות פסיקה מ־2012 שהורתה לממשלה לממן את שכרם של רבני קהילות לא אורתודוקסיות כפי שהיא מממנת את שכרם של מנהיגים רוחניים אורתודוקסים רבים.

"היות שהצלחנו לנצח במאבק שנמשך שבע שנים, אמרנו, אוקיי, עכשיו יש תקדים ואנחנו יכולים להקים עוד קהילות כאלה" – בהן רב או רבה רפורמיים משמשים  מנהיגים דתיים עיקריים של קהילות במועצות מקומיות", אומרת קיסלנסקי. התנועה גם מנהלת מאבק מתמיד לקבלת מבנים ותשתיות במימון ממשלתי עבור בתי כנסת רפורמיים, בדומה לבתי הכנסת האורתודוקסיים.

מבט מרחבת התפילה השוויונית הקטנה הסמוכה לכותל המערבי, ליד קשת רובינסון, אפריל 2018 (צילום: אמנדה ברושל-דן/Times of Israel)
מבט מרחבת התפילה השוויונית הקטנה הסמוכה לכותל המערבי, אפריל 2018 (צילום: אמנדה ברושל־דן/Times of Israel)

"יש עבודה משפטית ועבודה פוליטית והרבה תקוות עכשיו כשהרב גלעד קריב בכנסת", אומרת קיסלנסקי. "יש עדיין הרבה עבודה לעשות בהרבה מישורים". עכשיו כשהמפלגות החרדיות אינן חברות בקואליציה לראשונה מאז 2015, קיסלנסקי גם מביעה אופטימיות זהירה כי ניתן יהיה להשיג התקדמות בחלק ממטרותיה החשובות ביותר של התנועה.

לדבריה ישנם סימנים חיוביים ו"שיחות שמתחילות עכשיו" בנוגע להחייאתה של פשרת הכותל, שעניינה הקמת רחבה קבועה לתפילה פלורליסטית בכותל המערבי. הסדר הפשרה הזה – שבמשך שנים היה נושא למשא ומתן בין ישראל למנהיגי התפוצות – אושר על ידי הממשלה בראשותו של בנימין נתניהו ב־2016 אך הוקפא שנה לאחר מכן כשנתניהו נכנע ללחץ פוליטי מצד החרדים.

היא גם מציינת כי עבודות השיפוץ שנערכו לאחרונה ברחבת התפילה השוויונית הן סימן חיובי. "אני חושבת שמשהו יקרה, כי זה משהו ש[שר התפוצות] נחמן שי מחויב אליו, משהו שגלעד קריב מחויב אליו, ואני חושבת ש[ראש הממשלה נפתלי] בנט – שהתחיל [לפעול למען הסדר כזה] בממשלות קודמות מבין שהוא צריך להמשיך בדרך הזאת. אני חושבת שמשום שהחרדים הם לא חלק מהממשלה, זה עשוי להיות קל יותר".

המסע היהודי שלה

קיסלנסקי, שנולדה במוסקבה למשפחה יהודית חילונית לחלוטין, עלתה לארץ בגיל שנתיים. "הדרך לבטא את היהדות ברוסיה הסובייטית הייתה בעיקרו של דבר לעשות עלייה ולהפוך לישראלים – אז זה מה שעשינו", היא אומרת.

אנה קיסלנסקי מתפללת בטקס בת המצווה של בת (צילום: באדיבות המצולמת)
אנה קיסלנסקי בטקס בת המצווה של בתה (צילום: באדיבות המצולמת)

היא גדלה "חילונית מאוד" בחיפה, ואפילו לא שמעה על היהדות הרפורמית עד לימודיה לתואר השני באוניברסיטת חיפה ועבודתה בעמותת "מליץ לחינוך יהודי ציוני".

"בפעם הראשונה שפגשתי רב רפורמי, חיפשתי איפה הרב – כי ציפיתי לגבר עם זקן וחליפה שחורה", היא משחזרת. כשנישאה כמה שנים מאוחר יותר, ב־1996, היא ידעה שהיא רוצה חתונה לא אורתודוקסית. התקליטן קישר אותה עם רב רפורמי, שניהל את הטקס. "אחרי שהתחתנו התחלתי להזדהות יותר ויותר עם התנועה", היא מספרת. והשאר, כמו שאומרים, היסטוריה.

"בפעם הראשונה שפגשתי רב רפורמי, חיפשתי איפה הרב – כי ציפיתי לגבר עם זקן וחליפה שחורה"

בשנים 2005–2009 היא שימשה כשליחה הראשית של הסוכנות היהודית באיחוד ליהדות רפורמית בניו יורק, שם לדבריה היא הרגישה לראשונה כחלק מהמיינסטרים של החיים היהודיים. "ללכת לעבוד בארגון ענקי בארצות הברית ולהבין שאת במיינסטרים זה דבר לא ייאמן", היא אומרת. "זה באמת מעצים".

הרב ריק ג'ייקובס, נשיא האיחוד ליהדות רפורמית, אמר לזמן ישראל כי קיסלנסקי היא "בחירת יוצאת מן הכלל" להובלת התנועה הרפורמית בישראל.

"אנה מאוד ידועה ומאוד מוערכת בתנועה שלנו", אמר ג'ייקובס. "מסע החיים שלה מילדות חילונית במוסקבה למציאת הבית היהודי שלה בתנועה הרפורמית הישראלית שלנו מקנה לה תובנות כיצד לעזור לאחרים לגלות את היהדות השוויונית, הרלוונטית ומעוררת ההשראה שמציעה התנועה הרפורמית בישראל".

ג'ייקובס הוסיף כי הוא "נרגש לעבוד מקרוב" עם קיסלנסקי כדי להמשיך את "מסלול הצמיחה הפנומנלי" של התנועה בארץ.

נשיא האיחוד ליהדות רפורמית, הרב ריק ג'ייקובס, בכינוס הכללי של הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה בתל אביב, 24 באוקטובר 2018 (צילום: אמנדה ברושל-דן/Times of Israel)
נשיא האיחוד ליהדות רפורמית הרב ריק ג'ייקובס, 24 באוקטובר 2018 (צילום: אמנדה ברושל־דן/Times of Israel)

מה אומרים המספרים

בשונה מארצות הברית, שבה היהדות הרפורמית היא הזרם השולט, אין ספק שבישראל התנועה מהווה מיעוט. רוב היהודים החילונים בארץ מעידים כי בית הכנסת – שהם לא הולכים אליו – הוא אורתודוקסי.

כמה אנשים בדיוק משתייכים לתנועה הרפורמית בישראל? לדברי קיסלנסקי, התשובה מורכבת. מבחינה רשמית כ־10,000 ישראלים משתייכים לבתי הכנסת של התנועה. אולם סקרים שנערכו לאורך השנים מעידים כי מספר היהודים הישראלים שמזהים את עצמם עם היהדות הרפורמית גבוה בהרבה.

מחקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה ב־2013 מצא כי 3.9% מהיהודים הישראלים – כ־250 אלף בני אדם – מזדהים כרפורמים. מחקר מ־2019 שערך המכון למדיניות העם היהודי מצא כי 8% מהיהודים הישראלים מכנים את עצמם רפורמים, כלומר יותר מ־500 אלף בני אדם.

התנועה הרפורמית בארץ, לדברי קיסלנסקי, שמה לה למטרה לענות על הצרכים של האוכלוסייה הרחבה יותר, כפי שזאת עולה מהסקרים.

חברות הקהילה הרפורמית מחזיקות ספר תורה (צילום: צילום: דוברות התנועה הרפורמית)
חברות הקהילה הרפורמית מחזיקות ספר תורה (צילום: דוברות התנועה הרפורמית)

"הרעיון הוא לא רק להשיג חברים או חברים משלמים", אלא גם לגרום לישראלים לקיים את אירועי מעגל החיים שלהם במוסדות המשויכים לתנועה הרפורמית, גם אם זה יהיה הקשר היחיד שלהם לתנועה, היא אומרת. "לכן אנחנו מאוד מושקעים בשירותי דת באופן כללי. צריך להבין שמעגל האנשים שאנחנו מדברים עליו גדול בהרבה ממספר חברי התנועה בלבד".

אף על פי שטביעת הרגל של התנועה הרפורמית בארץ קטנה, היא ללא ספק הולכת וגדלה: יש לה יותר מ־50 קהילות, יותר מעשר תנועות נוער אזוריות, בתי ספר בשלוש ערים ומכינה אקדמית לפני צבא. קיסלנסקי סבורה שהתנועה יכולה להציע מענה להרבה ישראלים חילונים, שחלקם מרגישים ש"חסרה להם תחושה של קהילה – והקהילות שלנו יכולות לספק את המעטפת הזאת".

בסך הכול, היא אומרת, היא מתכוונת להמשיך את סדר היום שהנהיג קריב, להתמקד במיוחד בפנייה לדור הצעיר ובתוכניות עבורו. "אחרי תקופה טובה של צמיחה בעשר השנים האחרונות, בייחוד במסגרת הקהילתית – אנחנו עדיין מתכוונים להרחיב אותה, אבל אנחנו צריכים גם להסתכל על הדור הבא", היא אומרת.

"ואני רוצה לראות באמת איך אנחנו יכולים להרחיב את העבודה שלנו עם מבוגרים צעירים בישראל… כי אני חושבת ששם יתרחש השינוי, לא רק בתוך מסגרת התנועה שלנו, אלא במסגרת החברה הישראלית בכללותה".

הרב גלעד קריב (שני מימין) עורך טקס נישואים רפורמי מול הכנסת, ב-18 במרץ 2013 (צילום: פלאש90)
הרב גלעד קריב עורך טקס נישואים רפורמי מול הכנסת, 18 במרץ 2013 (צילום: פלאש90)

דקל חומש, מנהלת "ארצנו" – הפדרציה הבינלאומית של תנועות ליהדות רפורמית ופרוגרסיבית השייכת להסתדרות הציונית העולמית – אומרת כי הכירה מקרוב את קיסלנסקי ועבדה איתה במשך כעשור, ומאמינה כי היא הבחירה המושלמת לתפקיד החדש.

"אני יודעת כמה קשה היא עבדה, ואני גם מאמינה בחזון שלה", אומרת חומש לזמן ישראל. "בעיניי זה היה צעד טבעי אחרי גלעד – היא עבדה איתו במשך כל כך הרבה שנים, זה היה הצעד הבא הטבעי בשבילה, לקבל את התפקיד הזה".  

חומש מציינת כי שמעה רק דברים טובים על הקידום של קיסלנסקי מצד ארגונים רפורמיים ופרוגרסיביים בחו"ל. "הם גם ממש תומכים – לפי מה ששמעתי – בבחירה של אנה למנכ"לית. כולם מכירים אותה הרבה שנים, כי היא שייכת לתנועה כל כך הרבה זמן".

יהודים אורתודוקסים מנסים למנוע מקבוצת רבנים רפורמיים וקונסרבטיביים אמריקאים, וחברות תנועת נשות הכותל, מהבאת ספרי תורה למתחם הכותל המערבי, במהלך צעדת מחאה נגד הכישלון של ממשלת ישראל באספקת מרחב תפילה חדש, בכותל המערבי בעיר העתיקה בירושלים, 2 בנובמבר, 2016 (צילום: הדס פרוש/פלאש 90)
יהודים אורתודוקסים מנסים למנוע מקבוצת רבנים רפורמיים וקונסרבטיביים אמריקאים, וחברות תנועת נשות הכותל, להכניס ספרי תורה למתחם הכותל המערבי, 2 בנובמבר 2016 (צילום: הדס פרוש/פלאש 90)

מטרה ללעג

ממדיה הקטנים של התנועה הרפורמית לא מונעים ממנה לשמש מטרה להתקפות חוזרות מצד מנהיגים חרדים. המילה "רפורמי" מבוטאת דרך קבע כמילת גנאי בפיהם של הפוליטיקאים החרדים, שהשתמשו בה כדי למחות על בחירתו של בנט מוקדם יותר השנה, למרות היותו ראש הממשלה הדתי הראשון של ישראל.

יושב ראש מפלגת יהדות התורה יעקב ליצמן אמר בחודש יוני האחרון כי אם בנט איחד כוחות עם מרצ ועם מפלגת העבודה, הוא צריך "להוריד את הכיפה… לפחות שכולם יבינו שהוא רפורמי". כמה שבועות לאחר מכן חבר הכנסת מאיר פרוש מיהדות התורה השווה את התנועה הרפורמית ואת קריב לחזירים בזמן נאומו בכנסת.

קיסלנסקי אומרת שקל לצחוק על התקפות כאלה – ואפילו לנצל אותן לתועלתה של התנועה הרפורמית – אבל הן עדיין יכולות להיות מסוכנות. "ברור שאנחנו נפגעים, זה כואב כשמישהו עושה לך דה־לגיטימציה", היא אומרת, אם כי היא גם מוסיפה שהתקפות כאלה מעניקות פעמים רבות תנופה משמעותית למאמצי גיוס התרומות של התנועה.

"כולנו באמת היינו משועשעים" מהתעלולים של פרוש, בכללם ההפרעה לדיון בוועדת החוקה בראשותו של קריב מוקדם יותר בחודש שעבר על ידי קריאת תהילים. "הם עושים את זה כדי לפנות לבסיס הבוחרים שלהם. אבל במובן מסוים הוא גם עובד בשבילנו".

ח"כ מאיר פרוש מסרב להתפנות, לאחר המחאה שהקים נגד ח"כ גלעד קריב בוועדת החוקה, 7 באוקטובר 2021 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
ח"כ מאיר פרוש מסרב להתפנות, לאחר המחאה שהקים נגד ח"כ גלעד קריב בוועדת החוקה, 7 באוקטובר 2021 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

ההתקפות המילוליות החוזרות מצד חברי כנסת חרדים "לא מכתימות אותנו", אומרת קיסלנסקי, "אבל מצד שני, הן כן מעודדות אלימות"

בד בבד, היא אומרת, בתי כנסת רפורמיים מהווים מושא להתקפות ולוונדליזם – בכלל זאת בקהילה בה בית הכנסת הושחת בחודש שעבר אבל העדיפה שלא לפרסם את המקרה בפומבי. ההתקפות המילוליות החוזרות מצד חברי כנסת חרדים "לא מכתימות אותנו", אומרת קיסלנסקי, "אבל מצד שני, הן כן מעודדות אלימות. הן כן גורמות לנו להיות כל הזמן ערניים, ומודאגים, ולהתקין מצלמות".

אנה קיסלנסקי (צילום: באדיבות המצולמת)
אנה קיסלנסקי (צילום: באדיבות המצולמת)

בישראל, התנועה הרפורמית מהווה מטרה ללעג עבור רבים ונדחית כבלתי רלוונטית על ידי אחרים. אבל קיסלנסקי מאמינה כי בעולם שבחוץ, הארגון שלה יכול למלא תפקיד מרכזי בשימור היחסים השבריריים בין מדינת ישראל ליהודי ארצות הברית.

בשעה שהדור הצעיר של יהודים אמריקאים ליברלים חש ניכור הולך וגובר כלפי ישראל, התנועה הרפורמית בארץ מייצגת גרסה שונה ונגישה יותר של ישראל, היא מציינת.

"יש לנו אנשים שבאמת יכולים לבטא קול ישראלי מורכב, שמכיל ניואנסים, שיכול להתאים ליהדות העולם"

"אנחנו זקוקים זה לזה – התנועה היהודית בישראל וישראלים בכלל מצד אחד ויהדות התפוצות מצד שני", אומרת קיסלנסקי. "יש לנו אנשים שבאמת יכולים לבטא קול ישראלי מורכב, שמכיל ניואנסים, שיכול להתאים ליהדות העולם". היא מוסיפה: "אנחנו יכולים לשמש גשר בין ישראל ליהדות העולם בכללותה. אז אני חושבת שאנחנו צריכים לחזק את זה".

עוד 1,538 מילים
סגירה