בשיחות שקיימנו בשבוע שעבר ברמאללה למדנו, כי ארצות הברית מגבשת עמדה בעניין הקונסוליה במזרח ירושלים, וכי היא לא תהיה ברחוב אגרון, אלא בשכונת ממילא. יש לציין כי בניין הקונסוליה הראשון, ההיסטורי, בימי הטורקים, היה בשער יפו, לא הרחק מן הקונסוליה המתוכננת.

על פי מקורותינו הפלסטינים, ארה"ב מתכננת להקים בשלב אחר קונסוליה נוספת ברמאללה שתשרת את הפלסטינים בגדה, בעוד הקונסוליה בממילא, אם אכן תקום שם, תשרת את מזרח ירושלים. בכל מקרה, הקונסוליה לפלסטינים תתנתק מן השגרירות בתל אביב ותחזור למעמדה העצמאי כפי שהייתה לפני הנשיאות של טראמפ.

עפ"י מקורות פלסטינים, ארה"ב מתכננת להקים בשלב אחר קונסוליה נוספת ברמאללה שתשרת את הפלסטינים בגדה, בעוד שהקונסוליה בממילא, אם אכן תקום שם, תשרת את מזרח ירושלים

זה שינוי בעמדת ארצות הברית כפי שהוצגה לפלסטינים. כאשר השליח של ביידן לעניין הפלסטיני, חאמד עמרו, ביקר ברמאללה לפני כחודש, הוא אמר כי הקונסוליה תיפתח ברחוב אגרון.

מכל מקום, ההתרשמות של הפלסטינים היא שארצות הברית עדיין לא החליטה, ועל פי הערכתם עד שארצות הברית תגבש עמדה סופית יעברו כשמונה חודשים.

בעניין אחר – האמריקאים אומרים לפלסטינים כי עכשיו, אחרי שהתקציב עבר, יתחיל הלחץ האמריקאי על ישראל.

יש להעריך כי אם יהיה לחץ אמריקאי, הוא לא יבוא לידי ביטוי בחידוש תהליך השלום. ארצות הברית מבינה שזה לא ריאלי, וזה גם לא מעניין אותה יותר. היא תלחץ מן הסתם על הקפאת ההתנחלויות ועל שיקום הסטטוס קוו על הר הבית שהתערער בשנים האחרונות, והיא תלחץ על הפלסטינים לשתף פעולה בענייני כלכלה עם ישראל, ובעניין המלחמה הדיפלומטית שהם עושים נגד ישראל.

הפלסטינים מתנים כל זאת בהסכמה על המתווה שלהם בפתרון מדיני – כלומר: ועידה בינלאומית שבה אין לארצות הברית תפקיד מוביל, אלא רק במסגרת הקוורטט.

לחץ אמריקאי לא יתבטא בחידוש תהליך השלום. ארה"ב תלחץ על הקפאת ההתנחלויות ושיקום הסטטוס קוו על הר הבית, ומנגד תלחץ על הפלסטינים לשת"פ כלכלי עם ישראל ונגד המלחמה הדיפלומטית בה

הלחץ האמריקאי עשוי לבוא לידי ביטוי בהדחת ראש הממשלה הדוגמטי, מוחמד שתייה, המתנגד לכל שיתוף פעולה עם ישראל,. אולי גם בהדחת שר החוץ ריאד מאלכי, המוביל את ה-BDS בתוך הרשות הפלסטיני ואת המתקפה של השמצת קציני צה"ל כפושעי מלחמה בבית הדין הבינלאומי בהאג, והמקורב לאנשי החזית העממית אשר ישראל הכריזה עליהם כאירגוני טרור.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.