סניף של קלית יבגי בראשון לציון. בתוך חודשים ספורים קטניות התייקרו ב-20%, חלק מהפירות היבשים כמעט פי 2 (צילום: עומר שרביט)
עומר שרביט

כשבעולם מדברים על אינפלציה, בארץ יש מי שתופס טרמפ ומקפיץ מחירים

מחירי האורז, החומוס והעדשים התייקרו בכ-20% וחלק מהפירות היבשים עלו פי 1.5 ומעלה ● בכל העולם האינפלציה במזון מרימה ראש, אבל יש מי שחושב שבישראל תופסים טרמפ מהיר מדי על המגמה בחו"ל והשיח הציבורי ● מנכ"ל רשת מזון יבש: "עליות של בסביבות ה-5% אמורות לשקף את שיעור ההתייקרות האמיתי. לא פי 2 או 15% בחלק מהמוצרים. יש פה חזירות של המוכרים"

התייקרות מוצרי המזון הפכו אותם לסעיף הכואב ביותר בהוצאות השוטפות של משקי הבית בתקופה האחרונה, יחד עם הדיור. הקצב יילך ויתגבר, כאשר היבואנים והספקים הגדולים מבקשים עכשיו להעלות מחירים בנימוק של התייקרות חומרי הגלם, שיבושי אספקה ועלויות ההובלה מחו"ל.

אמנם מדד אוקטובר הפתיע לטובה בעלייה צנועה יחסית של 0.9% במחירי המזון, אך מתחילת השנה ההתייקרות המצטברת עומדת על 3.3%. לרשתות השיווק יש מרחב תמרון במבצעים והנחות על מוצרי הבסיס, אלא שבסופו של דבר הם יגלגלו את המלאים החדשים והיקרים יותר לצרכני הקצה. זה יקרה אפילו אם החקירה על תיאום מחירים תניב תוצאות כלשהן, וכלל לא בטוח שזה יקרה.

כמו ברשתות הגדולות, כך גם בעסקי הסעדה קטנים אפשר לראות הקפצות חדות של 25% במחירי הקפה, הבורקס או החומוסייה. האינפלציה מרימה ראש, זה ברור, אך האם יש הצדקה לזינוק החד במחירים של מוצרי מזון בסיסיים?

מחירון של מזנון במרכז הארץ. הבורקס עלה מ-4 ל-5 שקלים, קפה הפוך מ-7 ל-9 ויוגורט מ-10 ל-13 שקלים
מחירון של מזנון במרכז הארץ. הבורקס עלה מ-4 ל-5 שקלים, קפה הפוך מ-7 ל-9 ויוגורט מ-10 ל-13 שקלים

"חוגגים עלינו", אומר אורן שירזי, מנכ"ל רשת קלית יבגי, שמתמחה במזון יבש בפריסה ארצית של 25 סניפים. לדבריו, בשלושת החודשים האחרונים עלות רכישת המלאי התייקרה וככל שהמוצר בסיסי יותר כך העלייה חדה יותר:

"אם יש משהו שצריכים להתבייש בו זה הדבר הזה: אורז עלה ב-20% עד 25%. החומוס עלה בטירוף, גם השעועית והעדשים. למה? בחו"ל זה לא עלה בשיעורים האלה. שזיף אמריקאי מגולען ומשמש מכרנו באביב ב-19 שקל לקילו. היום אני עצמי קונה אותו ב-27. אותו דבר בתאנים. בחו"ל לא היו עליות כאלה".

"אורז עלה ב-20%-25%. החומוס עלה בטירוף, גם שעועית ועדשים. למה? בחו"ל זה לא עלה בשיעורים האלה. שזיף ומישמיש מכרנו באביב ב-19 שקל לקילו. היום אני קונה אותו ב-27"

לטענתו, גם היצרנים המקומיים תופסים טרמפ מהיר מדי על המגמה הכללית מבלי שיש לכך הצדקה מבחינת העלויות שלהם.

"משקים שמייצרים כאן חומוס או שקדים חוגגים כי הם רוצים להשתוות לשוק הכללי. היצרן המקומי רואה שמחיר הייבוא עלה בעוד שאצלו ההתייקרויות של העלויות זניחה והוא פשוט מתאים את עצמו למחיר של היבואן. הבאתם מכולה? משהו זז מחו"ל? כלום. המשכורות אותו דבר. אבל הם מעלים את המחיר. למה? כי הם יכולים, לא בגלל שיש צורך בהעלאה קיצונית".

פירות יבשים. "באביב מכרני מישמיש ושזיף אמריקאי ב-19 שקל לקילו, היום אני קונה אותו ב-27" (צילום: עומר שרביט)
פירות יבשים. "באביב מכרני מישמיש ושזיף אמריקאי ב-19 שקל לקילו, היום אני קונה אותו ב-27" (צילום: עומר שרביט)

האינפלציה המשתוללת היא כרגע הסיפור המרכזי בכלכלת העולם. בארה"ב המחירים עלו באוקטובר בקצב הגבוה ביותר מזה שלושה עשורים ובבריטניה מדברים על צפי לשיא של עשור. זה קורה בגלל הפרעות בשרשרת האספקה, עליית מחירי התובלה הימית והאנרגיה ובחלק מהמקרים גם מחסור בכוח אדם.

השילוב הקטלני הזה יוצר סופה מושלמת שדוחפת כלפי מעלה את מחירי מוצרי הצריכה ובפרט מזון, מאריכה את התורים בעמותות לחלוקת אוכל ומדאיגה את הבנקים המרכזיים והפוליטיקאים.

בתחילת השנה נכתב באתר בזמן ישראל כי העליות בבורסת הסחורות יתורגמו בסופו של דבר לעליית מחירי המזון בסופר, גם אם יש עיכוב מסויים בין העליה בבורסה להתאמה במחיר על מדפי החנויות. זה לא לקח יותר מדי זמן וברור שחלק מהעליה מוצדק.

כך, למשל, בחצי השנה האחרונה מחיר האורז בבורסה עלה ב-6% והחיטה קפצה ב-35%. מצד שני, השקל התחזק באותה תקופה בשיעור חד והיה אמור להגן על הישראלים מפני ההתייקרות במחירי מוצרים מיובאים. כך שהשאלה היא האם צירוף הנסיבות בעולם מצדיק את עוצמת ההתייקרות שמתרחשת כרגע בישראל.

בחצי השנה האחרונה מחיר האורז בבורסה עלה ב-6% והחיטה קפצה ב-35%. מצד שני, השקל התחזק בשיעור חד והיה אמור להגן על הישראלים מפני התייקרות מוצרים מיובאים

סניף של עדן טבע מרקט בתל אביב
סניף של עדן טבע בתל אביב. "עליות של 5% היו אמורות לשקף את המחיר האמיתי של ההתייקרות, לי פי 2 או 20%"

שירזי חושב שבישראל קצת נסחפו עם הטרנד ששוטף את כל העולם כרגע:

"עליות מחירים של בסביבות ה-5% אמורות לשקף את השיעור האמיתי של ההתייקרות, קצת חומרי גלם, השפעות של ייבוא מחו"ל וכן הלאה. לא מה שאנחנו רואים עכשיו, בטח לא פי 2, 20% וגם לא 15% בחלק מהמוצרים. הדולר היה בשנה שעברה ב-3.6 שקלים ועכשיו הוא ב-3.1, זה היה אמור לקזז חלק גדול מההתייקרות. הפערים האלה משקפים חזירות של המוכרים".

"עליות מחירים בסביבות ה-5% אמורות לשקף שיעור אמיתי של ההתייקרות, קצת חומרי גלם, השפעות של ייבוא מחו"ל וכן הלאה. בטח לא פי 2, 20% או 15% בחלק מהמוצרים"

השיחה מתקיימת באזור הסוהו בראשון לציון, שם ממוקם המטה של קליית יבגי, שמפעילה את גם בית קלייה ומתחם אריזה. מדי פעם נכנסת שיחת טלפון שבה המרואיין מתמקח עם אחד הספקים ולאחר מכן ממשיך לירות לחלל האוויר את הקפיצות הנחשוניות שקרו בתוך חודשים ספורים.

"זרעי צ'יה עלו במאה אחוז (!) ל-16 שקל לקילו. זה היה 8. שומשום עלה ב-40%, מישמיש ושזיפים כמעט פי 2, קוקוס התייקר ב-60%. דווקא בבשר המחירים לא עלו דרמטית, לפחות לא במוצרים הקפואים והמעובדים. במוצרי הבשר הארוזים מתחם הרווח יותר רחב מהקצבייה בסופר, כי הם מגלמים את חיי המדף הארוכים יותר לעומת הבשר הטרי שצריך למכור בתוך תקופה מסויימת ויש פחת גבוה.

אורן שירזי, מנכ"ל קלית יבגי (צילום: באדיבות המצולם)
אורן שירזי, מנכ"ל קלית יבגי (צילום: באדיבות המצולם)

"זה לא דומה למה שעשו בקטניות, האגוזים והפירות היבשים, שזו דרמה של ממש. עוד מעט יגיע ט"ו בשבט, אנשים ירצו לקנות פירות יבשים ויגלו שהם עלו פי 2. למה? ככה.

"המישמיש נמכר בטורקיה באותו מחיר שנמכר בשנה שעברה וגם השקל התחזק. ליבואנים יש מלאי, לאף אחד לא חסר כלום. היה חשש מסוים לאספקה במהלך הקורונה אבל הוא התפוגג כי לא היה צורך.

"מה שקורה עכשיו הוא שהיבואנים מזמינים מכולה בעלות מסויימת ויודעים שהמחיר יעלה באיקס אחוזים, אז מוכרים גם גם את המלאי הקיים במחיר החדש ומרוויחים איפה שלא צריך. יכלו לחכות עם העליות האלה".

"הבשר לא דומה למה שעשו בקטניות, האגוזים והפירות היבשים, שזו דרמה של ממש. עוד מעט יגיע ט"ו בשבט, אנשים ירצו לקנות פירות יבשים ויגלו שהם עלו פי 2. למה? ככה"

מה ההבדל של רשתות בינוניות כמו שלכם לבין רשתות השיווק הגדולות?
"הרשתות הגדולות מייבאות לעצמן או שיש להן הסכמי סחר סגורים בהיקפים גדולים, אני לא יכול להתחרות איתם, יש להם כיסים עמוקים והם יכולים לעשות ככל העולה על רוחם. כמויות הסחורה שהם מושכים גדולות לאין שיעור משלי. כל שוק הקטניות והפיצוחים מגלגל בערך מיליארד שקל בשנה, הרשתות הגדולות מחזיקות 75% והיתר מתחלק בין כל השאר ככה שרוב הכוח נמצא אצלם.

"אפילו שפה הפיצוחים, התבלינים והקטניות זה תחום ההתמחות שלנו, אבל רוב עם ישראל בדרך כלל קונה את התוצרת הזו בסופר. יוצא שהרשתות הגדולות מרוויחות פעמיים: קודם כל הם מוכרים במחיר יקר יותר, ושנית כי הם קונים במחירים יותר טובים ממני.

רמי לוי מוצא החוצה מוועדת הכלכלה של הכנסת. הרווח הנקי של הרשת זינק ב-כ-60% (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
רמי לוי מוצא החוצה מוועדת הכלכלה של הכנסת. הרווח הנקי של הרשת זינק במחצית השנה בכ-60%

"ההיקפים והיכולות שלהם להחזיק מחסנים ומרלו"ג הם לא אותם היכולות שלי והמשחק הזה מביא לתוצאה מצחיקה: הצרכן משלם יותר יקר אצלם והם מרוויחים פי 3 ממני".

האמירה הזו מגובה ברווחי הרשתות, שהגדולה מביניהן, שופרסל, הציגה במחצית הראשונה של השנה זינוק של 24% ברווח הנקי, רמי לוי במעל 60%, ויוחננוף ביותר מ-150%. גם ביבואנית מוצרי הצריכה דיפלומט נרשם זינוק של כ-24% ברווח הנקי, ובתחום המזון היבש, חממה סחר הראתה צמיחה של כ-130% ברווח התפעולי.

הרווחים האלה מגיעים השנה אחרי שגם 2020 היתה שנת שיא לרשתות שהוחרגו מהשבתת המשק ובימים הקרובים יתחילו לזרום דו"חות הרבעון השלישי שצפויים להצביע על המשך החגיגה.

שירזי טוען שהוא עצמו מוכר חלק גדול מהמוצרים במחירי עלות כי הוא לא יכול להרשות לעצמו לגלגל את ההתייקרות ללקוחות, שכן הם "פשוט לא יקנו". בסופו של דבר, בהנחה שההתייקרויות שכבר כאן ואלה שבדרך לא משקפות את העלות האמיתית של הסחורה הקיימת, עולה השאלה מדוע היבואנים והרשתות דוחפים את המחירים באגרסיוויות כלפי מעלה?

קטניות בסניף של קלית יבגי בראשון לציון (צילום: עומר שרביט)
קטניות בסניף של קלית יבגי בראשון לציון. "יש ניצול לרעה של האווירה כאילו הכל מתייקר ועולה"

התשובה של המרואיין היא שהכותרות עצמן, בין שמדובר על חקירת רשות התחרות ובין שמדובר על סיקור תקשורתי שמחפש דרמה, הם אלה שמלבים את בערת המחירים:

"יש ניצול לרעה של האווירה שפשתה כאילו הכל מתייקר ועולה. יש בזה גרעין של אמת, זו לא אמירה מהפה לחוץ, אבל הפכו את הזבוב לפיל ומתפרנסים ממנו וזה על חשבון הצרכן"

"יש כאלה שאין להם כסף לקנות בשר ומעלים להם את המחיר בשיעור גבוה יותר דווקא במוצרים הפשוטים והזולים. הקשיו לא עלה בהלימה לחומוס והאגוזים לא התייקרו בהלימה לעדשים. יש מוצרים שהם בגדר מותרות, אם לא יקנו קשיו או מקדמיה לא יקרה כלום אבל יש אנשים שהקטניות והאורז זה חלק מהתזונה הבסיסית שלהם".

עוד 1,165 מילים
סגירה