בשיחה על ספרו החדש – אדון המשחק, הנרי קיסינג'ר ואומנות הדיפלומטיה של המזרח התיכון, מרטין אינדיק מספר, שכשהתחיל את הכתיבה חשב שקיסינג'ר חתר לשלום. הוא ניסה להבין איך קיסינג'ר הצליח להביא הסכם שלום בניגוד לאינדיק עצמו, שנכשל במאמציו להגיע להסכם שלום בין ישראל לפלסטינים.

אינדיק אומר, שלהפתעתו גילה שקיסינג'ר לא חתר להגיע להסכם שלום, ושלמעשה כבר בעבודת הדוקטורט שלו על מטרניך וקסטלרואו הוא התייחס להסכמי שלום כאל בעיה.

אינדיק אומר, שלהפתעתו גילה שקיסינג'ר לא חתר להגיע להסכם שלום, ושלמעשה כבר בעבודת הדוקטורט שלו על מטרניך וקסטלרואו הוא התייחס להסכמי שלום כאל בעיה

על פי אינדיק, קיסינג'ר חתר לסדר ולמאזן כוחות חדש במזרח התיכון, המבוסס על החזרת שטחים שישראל כבשה ב-67 לערבים צעד אחר צעד ובהובלתו את התהליך, וכלל לא חתר להסכם שלום.

אינדיק מסביר שזו גם הייתה הסיבה שקיסינג'ר מנע התקדמות להסכם שלום בין סאדאת ורבין ב-1976, למרות ששני הצדדים היו מעוניינים בהסכם שלום. קיסינג'ר לא האמין בהסכמי שלום אלא ביצירת מאזן כוחות בתהליך שנמצא בשליטתו המלאה. קיסינג'ר ידע לכפות את רצונו על ידי הפעלת כוח וכיפופי ידיים, הוא היה אדון המשחק.

בשנת 1973 היתה דילמה קשה לאדון המשחק – איך ניתן להחזיר לערבים שטחים שישראל כבשה ב-1967 ללא הסכם שלום שישראל דרשה בתמורה.

קיסינג'ר הבטיח למדינות ערב שרק הוא יוכל להחזיר להם שטחים. הרוסים יכולים לספק להם נשק מתוחכם אבל לא שטחים שישראל כבשה ב-67. זו הייתה ההבטחה של קיסינג'ר למדינות ערב בשנת 73' ועל כך בנה את תהילתו במדינות המזרח התיכון – הנרי איש-ערב כפי שנקרא בביוגרפיה של מארוין וברנארד קאלב.

ומה היה הפתרון ה"מזהיר" של קיסינג'ר לדילמה, איך אפשר לכפות על ישראל להחזיר שטחים לערבים ללא הסכם שלום?

קיסינג'ר לא האמין בהסכמי שלום אלא ביצירת מאזן כוחות בתהליך שנמצא בשליטתו המלאה. קיסינג'ר ידע לכפות את רצונו על ידי הפעלת כוח וכיפופי ידיים, הוא היה אדון המשחק

לא אלתרנו

קיסינג'ר נשאל בראיון שיזם המרכז למלחמת יום הכיפורים עמו בינואר 2019, איך הפך את המצב הכאוטי של מלחמת יום הכיפורים לשיחות שלום מיד בסיומה. קיסינג'ר ענה – לא אלתרנו את זה כשפרצה המלחמה.

קיסינג'ר הסביר שהוא וניקסון חשבו, קיוו ותכננו, שבתחילת 1974 או בסיום 1973 יתקיים משא ומתן, שבמסגרתו יופעל לחץ אמריקאי על ישראל. ללחץ כזה אפשר היה להגיע בשתי דרכים, לדבריו:

1. או ביוזמה מדינית אמריקאית.
2. או כתוצאה של המלחמה.

הם נערכו לקראת זה במהלך שנת 73' ואז בדיוק פרצה המלחמה.

זו הייתה אולי פליטת פה פרוידיאנית, אבל יש עדויות במסמכים אמריקאיים, ישראליים ומצריים, שמצביעות על כך שקיסינג'ר דחף את המזרח התיכון למלחמת יום הכיפורים בחשאי צעד אחר צעד במהלך שנת 1973, והיה גם מעורב בניהולה מאחורי הקלעים מוושינגטון באופן יום-יומי בתחילתה, במהלכה ובסיומה.

יש עדויות במסמכים אמריקאיים, ישראליים ומצריים, שמצביעות על כך שקיסינג'ר דחף את המזה"ת למלחמת יום הכיפורים בחשאי צעד אחר צעד במהלך 1973, והיה גם מעורב בניהולה מאחורי הקלעים מוושינגטון

הערוץ המדיני החשאי של קיסינג'ר ואיסמעאיל

תהליך הכנת המזרח התיכון למלחמה החל בתחילת פברואר 73' עם הקמת הערוץ החשאי של קיסינג'ר ואחמד איסמעאיל עלי, שר ההגנה ומפקדו העליון של צבא מצרים דאז. קיסינג'ר ניצל את הערוץ המדיני החשאי שנוצר בידיעת ישראל, כדי להעביר מסר לסאדאת שארה"ב תוכל לעזור למצרים רק אם מצרים תשנה את הסטטוס קוו הצבאי ולא כל עוד היא הצד המובס.

במפגש החשאי השני ב-20 במאי בפריס, קיסינג'ר העביר לאיסמעאיל מסר מלחמתי נוסף. קיסינג'ר נתן אור ירוק לסאדאת לפתוח בפעולה צבאית נגד ישראל עם הבטחה שהדבר לא יפגע ביחסיהם.

קיסינג'ר נתן לסאדאת גיבוי חשאי לצאת למלחמת יום הכיפורים כשהוא לצדו. קיסינג'ר כמובן לא כתב על כך בספריו, והדבר התגלה רק כ-40 שנה אחרי המלחמה, בפרוטוקול המפגש החשאי בפריס.

איסמעאיל בא למפגש בפריס עם תקוה ומסר של שלום מסאדאת. המצרים היו מוכנים לחתום על הסכם שלום נפרד עם ישראל לפני הסורים והירדנים, אך קיסינג'ר לא האמין לאיסמעאיל. הוא כתב בסיכום המפגש הפרטי שלהם בגן הווילה שיש לו ספקות אם המצרים אכן יהיו מוכנים לחתום על הסכם שלום נפרד, והוא לא העביר את המסר הקריטי הזה לישראל.

הוא גם לא העביר את מסר השלום החשאי של גולדה מאיר ומשה דיין לאיסמעאיל. גולדה מאיר ומשה דיין הסכימו בחשאי, בחודשים פברואר ועד מאי, לקבל את נוסחת קיסינג'ר, וחיכו לתשובה חיובית מקהיר לגבי שינוי החד בעמדתם המדינית.

איסמעאיל בא למפגש בפריס עם תקוה ומסר של שלום מסאדאת. אך קיסינג'ר לא האמין לאיסמעאיל. הוא גם לא העביר את מסר השלום החשאי של גולדה מאיר ומשה דיין לאיסמעאיל

התשובה, לאכזבתם הגדולה, לא הגיעה. מרדכי גזית כתב על כך בספרו ואמר שהם לא תמיד ידעו מה הועבר ומה לא הועבר לקהיר על ידי קיסינג'ר.

הפרוטוקול של המפגש השני בפריס וספרו של איסמעאיל מאשרים את החששות של גזית, אותם שיתף עם ראש הממשלה גולדה מאיר.

קיסינג'ר לא העביר את המסר לקהיר. איסמעאיל התלונן על כך במפגש ואמר לקיסינג'ר: לא קיבלתי דיווח על תוצאות הביקור של גולדה מאיר בוושינגטון. הוא שאל האם הישראלים רוצים שלום. ברגע הקריטי הזה סביב שולחן הדיונים קיסינג'ר לא שיתף עם איסמעאיל את מסר השלום שקיבל ממנהיגי ישראל.

גם איסמעאיל כתב באכזבה בספרו שלא קיבל דיווח מקיסינג'ר על תוצאות הביקור של גולדה מאיר בוושינגטון. הוא גם לא קיבל מקיסינג'ר את המסר שדיין העביר 4 ימים קודם לכן דרך גד יעקובי במפגש בשגרירות האמריקאית בתל-אביב.

דיין, שידע על המפגש הקרוב של קיסינג'ר עם איסמעאיל בפריס, העביר מסר שהוא יסכים במסגרת הסכם שלום עם מצרים להוצאת כל הצבא הישראלי מסיני, שתהיה וואקום צבאי, וביקש בתמורה הסדרי בטחון אלקטרוניים בהר סיני לשני הצדדים. מדוע קיסינג'ר לא העביר את המסר החשאי של דיין לאיסמעאיל בפריס ומנע התקדמות להסכם שלום אפשרי?

הפתרון ה"מזהיר" – מלחמה קשה שבה ישראל לא תנצח

הפתרון ה"מזהיר" של קיסינג'ר לדילמה היה קר, אכזרי ומקיאווליסטי. קיסינג'ר תכנן מלחמה שבה ישראל לא תנצח, התדמית של ישראל כבלתי מנוצחת תישבר וישראל המוכה והמדממת תסכים להחזיר שטחים ללא הסכם שלום.

הפתרון ה"מזהיר" של קיסינג'ר לדילמה היה קר, אכזרי ומקיאווליסטי. מלחמה שבה ישראל לא תנצח, תדמיתה כבלתי מנוצחת תישבר, וישראל המוכה והמדממת תסכים להחזיר שטחים ללא הסכם שלום

כדי להבטיח שישראל לא תנצח במלחמה כמו ב-67', קיסינג'ר דרש מישראל לא לפתוח במכה מקדימה ולא לגייס מילואים לפני הפתיחה באש על ידי הערבים. בנוסף, עצר את הסיוע הצבאי לישראל בשבוע הראשון של המלחמה כדי לדלל ולשחוק את המטוסים, הטנקים והתחמושת של ישראל.

קיסינג'ר העביר החלטות לעכב את הסיוע לישראל כבר כיום הראשון של המלחמה ב-6 באוקטובר. כשהנשיא ניקסון אמר לקיסינג'ר: בוא נעביר לישראל מטוסים וטנקים, אסור לתת לישראל להפסיד במלחמה, קיסינג'ר ענה – לא היום, אפשר לחכות עד יום חמישי. זו היתה הפעם הראשונה שהערבים הדפו את ישראל לאחור.

בפגישה של קיסינג'ר ושר החוץ המצרי פהאמי, מיד לאחר המלחמה ב-30 באוקטובר, קיסינג'ר הסביר את השינוי במדיניות אי הספקת הנשק לישראל במלחמה בשבוע השני של המלחמה.

קיסינג'ר הסביר לפהאמי שארה"ב לא העבירה סיוע צבאי לישראל מתחילת המלחמה, ורק כשהמצרים שינו את דעתם ודחו את הסכם הפסקת האש במקום שארה"ב הצליחה לכפות על ישראל ב-12 באוקטובר, הוא נאלץ לשנות את מדיניותו ולספק נשק ברכבת אווירית לישראל. לעומת זאת, הרכבת האווירית והימית הרוסית המסיבית לערבים נמשכה כל המלחמה.

אדון המשחק או אדון המלחמה?

האם קיסינג'ר הפך את חיילי הצבא הסדיר לבשר תותחים על ידי כפיית תכתיב מדיני קטסטרופלי בפתיחת המלחמה? האם שחק את יכולת העמידה של ישראל על ידי הטלת מצור על סיוע צבאי לישראל בכדי שלא תנצח במלחמה? האם זה נעשה כדי לנתץ את ההילה של ישראל הבלתי מנוצחת, כדי שישראל תסכים להחזיר שטחים למצרים ללא הסכם שלום?

מזעזע לחשוב כך, אבל אם בוחנים מה אדון המשחק עשה באותן השנים בזירות אחרות בעולם בהן פעל זה נראה בהחלט אפשרי. קיסינג'ר יזם את הפצצות השטיח הלא חוקיות בקמבודיה ב1970, תמך בגנרלים שביצעו טבח עם בבנגלדש ב-1971 (נשיא פקיסטן יהא חאן) ובמזרח טימור ב1975 (נשיא אינדונזיה סוהארטו), תמך בדיקטטורים בדרום אמריקה כפינושה ווידאלה שהעלימו אלפי אזרחים בצ'ילה ובארגנטינה בשנות השבעים.

Operation Menu: The US bombs the fuck out of Cambodia. A total of 3,630 flights, 110,000 tons of bombs dropped during a 14-month period through April 1970. Operations were kept secret from the American public and the U.S. Congress because Cambodia was ostensibly neutral. https://t.co/vIaht36Xhz

— ???????????????????????? (@thefakeSilong) January 11, 2022

כל זאת קיסינג'ר עשה בחשאי, מאחורי הקלעים, ללא ידיעת הציבור ואישור הקונגרס האמריקאי.

מזעזע, אבל אם בוחנים מה קיסינג'ר עשה באותן השנים בזירות אחרות בעולם בהן פעל – זה נראה בהחלט אפשרי. הוא יזם את הפצצות השטיח הלא חוקיות בקמבודיה ב-1970, תמך בגנרלים שביצעו טבח עם ועוד

ב-1973 קיסינג'ר היה אדון המשחק, אבל היה גם אדון מלחמה אכזרי וקר שמנע הסכם שלום, דחף את הצדדים למלחמה, ואחריה לשיחות הפרדת כוחות והחזרת שטחים למצרים. כל זה בשליטתו ועל פי הקונספציה שלו – ללא הסכם שלום. הסכם שלום הושג רק לאחר שקיסינג'ר עזב את תפקידיו כיועץ לבטחון לאומי וכמזכיר המדינה האמריקאי ב-1976.

ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.