באחד הדיונים הראשונים שהתקיימו בשבוע שעבר בוועדת הקורונה שהוקמה בכנסת, עלתה לראשונה באופן רשמי סוגיית המחסור במידע ובהסברה מסודרים במשבר הקורונה.
יו"ר הוועדה ח"כ עופר שלח טען כי לא ניתן לקבל אפילו נתונים בסיסיים לגבי מספר מכונות ההנשמה שכן עומדות או יעמדו לרשות המערכת בזמן הקרוב, ומה הצפי להגעתן של מכונות הנשמה נוספות. במילים אחרות, המסר ששלח ניסה להעביר היה: אנחנו רוצים לעזור לכם, אבל תעזרו לנו לעזור לכם. תנו לנו את הכלים לעשות זאת.
"לא ברור לנו איך הדבר הזה מתנהל ברמה המערכתית", טען שלח באותו הדיון. "חשוב לדבר על איך הממשל מתמודד עם הניהול של האירוע. אמון הציבור במערכת דרך ההסברה הוא קריטי…מה שהיה צריך להיות זה שטובי אנשי יועצי התקשורת במדינת ישראל ישבו אצלכם בשולחן וינהלו אסטרטגיה תקשורתית. אם זו הייתה חס וחלילה מלחמה, לא רק שיש יחידה של דובר צה"ל, טובי הדוברים במדינת ישראל היו יושבים סביב השולחן".
"מה שהיה צריך להיות זה שטובי אנשי יועצי התקשורת ישבו אצלכם בשולחן וינהלו אסטרטגיה תקשורתית. אם זו הייתה מלחמה, לא רק שיש יחידה של דובר צה"ל, טובי הדוברים במדינה היו יושבים סביב השולחן"
לא מדובר בהתעקשות על זוטות. המסר הנקודתי ששלח העביר מהווה משל לסוגיה מורכבת שזכתה להתעלמות מובנת בשבועות הראשונים של המשבר – כשכולם עוד ניסו להבין מאיפה לעזאזל הגיע וירוס הקורונה הזה וחירב את שגרת חיינו – ועתה צפה ועולה בזירות רבות: הצורך במערך הסברה מסודר שירכז מסרים, יעביר מידע מדויק, יענה תשובות מתאימות, יזים שקרים ושמועות, ויעזור לציבור לחוש שמאחורי ניווט הספינה הזאת יש יד אחת מכוונת.
יש הבדל משמעותי בין מחסור גלוי ושקוף בציוד, שאותו ניתן לתווך לציבור ולגורמי הרכש המתאימים, לבין הצהרות כוללניות ומבורדקות שכל אחד יכול להבין מהם מה שהוא רוצה. מערכת הבריאות נמצאת במצוקה תמידית ובחסר מתמיד, אבל מערך הסברה שהיה מתווך את החסר הזה באופן מסודר ואמין, היה עוזר למקד מאמץ.
במשרד הבריאות, צריך לומר, יש גורמים שפוטרים את הביקורת של שלח ב"הוא גורם פוליטי". ובכלל, בסביבתו של דובר המשרד איל בסון מתלוננים לאחרונה שיש גורמים ש"חוטפים" את המחלה לצרכיהם האישיים והמפלגתיים. מן הסתם, הם מתכוונים גם לשר הביטחון נפתלי בנט, שתוקע אצבע בעינו של ראש הממשלה עם תדרוכים עצמאיים ושורה של יוזמות הסברה פרטיות לציבור.
הם צודקים, מן הסתם. המיני-מערך הסברה האלטרנטיבי של בנט באמת נראה מוזר ואופורטוניסטי, בהתחשב בעובדה שהוא בעצמו חבר קבינט. אבל שלח, לעומתו, כיו"ר הוועדה הייעודית בכנסת, חייב לבקר את הממשלה ופעולותיה. והתלונות על "ניצול פוליטי לצורך העברת מסרים עצמאיים" נובע בדיוק מאותה הבעיה: חוסר בהירות ואחידות במערך ההסברה של הקורונה, שהולך ומתחדד ככל שהמשבר מתרחב ומתארך.
מרידות מקומיות של ראשי המועצות
לביקורת של שלח על מחסור במערך מידע מסודר, הצטרפו בשבוע האחרון, מזווית הראיה שלהם, גם כ-200 ראשי רשויות מקומיות שקבלו בפני ראש הממשלה, במכתב חריף, על כישלון הולך ומחמיר במערך העברת הנתונים והמידע על חולי הקורונה.
במכתבם מתלוננים ראשי הרשויות קודם כל נגד מערך הדוברות של משרד הבריאות, שהיה אחראי עד כה על עדכון ראשי הרשויות בתוכנם של החקירות האפידמיולוגיות. באמצעות חקירות אלה יכלו ראשי הרשויות לתווך לתושבים את ההחלטה מי יכנס לבידוד ומתי. ראשי הרשויות קובלים על "התמהמהות בהעברת נתוני מבודדים וחולים לרשויות מקומיות" ועל צינור העברת מידע מחורר ככברה.
"העברת המידע צריכה להתבצע באופן מיידי ביחס למידע שיש בידי משרד הבריאות כבר עתה, תוך עדכון הרשויות המקומיות מדי יום, ברשימות החדשות", נכתב בפנייתם לראש הממשלה. "כל עיכוב בהעברת המידע לראשי הרשויות המקומיות, משמעותו הגדלת הסיכון להתפשטות מגפת הקורונה".
בשיחות פרטיות מספרים ראשי רשויות כיצד לפעמים הם האחרונים לדעת על חולים חדשים ביישוביהם, ועל מידע מוטעה, מסולף או מבולבל הנמסר ממשרד הבריאות. כתוצאה מכך נאלצים ראשי הרשויות ללהטט בין מספר גורמים שונים, כמו רופאים מחוזיים, או אפילו מקורבי שר הבריאות, בניסיון לעקוף את משרד הדוברות ולקבל מידע מהימן בזמן אמת.
כפי שנחשף בזמן ישראל, ככל שמספר החולים עולה, כך הולכת ומתייתרת שיטת התחקיר האפידמיולוגי, ומשרד הבריאות לא מצליח לספק מסלול מדויק של כל חולה וחולה. ראש מועצת מזכרת בתיה התלונן על כך כבר לפני שבועיים, על רקע מהומה בישוב שהתפתחה בעקבות הטעיות של משרד הבריאות במסירת מתווה המסלול של חולה אשר ביקרה בפורימון:
"למערכת אין עוד יכולת לספק מידע מדויק, מקצועי ואחראי בסיטואציה הזאת. בכל פעם שהתקשרנו והתחננו למידע נוסף צרחו עלינו שהם קורסים ולא מסוגלים לעבוד. ואנחנו שואלים ושואלים והם טורקים לנו את הטלפון. המסר הוא שמשרד הבריאות בבעיה ואם לא ישתנה המצב מה שקרה אצלנו במזכרת בתיה, יקרה בימים הקרובים בכל ישוב".
את המעקב אחר מיקומיהם של חולים והמגעים האחרונים שלהם, היה אמור להחליף המעקב השנוי במחלוקת באמצעות שיטת האיכון הדיגיטלי. אלא שבעוד שהחולה והאנשים שהיו בסביבתו מקבלים סמס עם הודעה על איכונם, הרשות המקומית – שאמורה להעביר את המידע לציבור ולנסות להרגיע שמועות שווא באמצעות מידע שוטף – נשארת בעלטה, ומוצאת עצמה מתחננת בפני ראשי מערך ההסברה והרופאים המחוזיים למידע מדויק יותר.
הביקורת הזאת קיבלה ביטוי נחרץ עוד יותר בפוסט שפירסם ראש עיריית לוד יאיר רביבו בתחילת השבוע.
"משרד הבריאות עדיין מסרב להעביר לנו רשימת חולים ואנו יוצאים במאבק וגם נעתור לבית המשפט", כתב רביבו. "הם לא מספרים את האמת לציבור ושולחים אותו להצטייד בסופרים ובפארמים תוך סכנה ממשית. בנוסף, הם מסמנים את כל אזור שדה התעופה והתעשייה האווירית כמקומות לבידוד, בשעה שעובדים שם עשרות אלפי אנשים. במקום לספר מי העובד, באיזה מחלקה הוא עובד ולבודד את חמשת האנשים שעובדים איתו, הם שולחים חצי מדינה לבידוד סתמי".
בראיון לרזי ברקאי בגלי צה"ל הסביר רביבו שכאשר משרד הבריאות מעדכן על חולה ששהה בסופרמרקט מסוים, יודע הציבור ששהה בסופר באותה השעה להיכנס לבידוד. אבל אז מתברר שהקופאים והקופאיות בסופר, אלה שיכלו להיות במגע הישיר ביותר עם החולה ואף לגעת במשטחים משותפים עמו – כמו כרטיסי אשראי ומוצרים – מוחרגים מההוראה.
"כשביררתי…אמרו לי (מנהלי) הסופרים: 'היינו מאד רוצים לבודד לפחות את אותו הקופאי שנתן לנו שירות אבל במשרד הבריאות מסרבים לתת לנו את השמות כדי שנוכל לברר באיזה קופה הם היו'".
השאלה מי רשאי להיחשף לזהותם של החולים היא קשה, בגלל החיסיון הרפואי המוגן על פי חוק. אבל במשרד הבריאות, כך נדמה, מנסים לאחוז בחבל בשני קצותיו: גם לא להפר חיסיון רפואי ולא לאתר את הקופאי שבא במגע עם החולה, וגם לא הטיל מגבלות גורפות על כל הקופאים. התוצאה: מעין "מרד אזרחי" של ראש הרשות הקורא לתושביו להימנע מהגעה לסופר.
התרחבות "מרידות" קטנות כאלה עלולה להביא בעתיד לכאוס, כאשר בכל ישוב תוקם "מיני-מדינה" שתקבל החלטות עצמאיות. אפשר רק לתאר איך זה היה נראה אם בשעת חירום ביטחונית, פיקוד העורף היה נותן הוראות סותרות וכל ראש עיר היה עושה כרצונו.
הדוברות מתקשה להשיב, הכתבים מתקשים להמתין
ציר אחר, ישיר יותר, שבו חלה התנגשות חזיתית בין מערך המידע של משרד הבריאות לבין הגורמים המיידעים את הציבור הוא זה שבין הדובר לכתב. בין לילה הפך מערך הדוברות של משרד הבריאות למעין מערך הסברה לאומי – רק בלי התואר, המשאבים, כוח האדם או שיעור הקומה המתאימים.
על פי הדובר איל בסון עלה מספר הפניות של עיתונאים לשאילתות פי ארבעה לפחות, ומגיע לאלפי פניות בחודש. ובהעדר מרכז מידע אחר בנוגע להשפעות הקורונה, התנקזו אל בסון כל הכתבים כולם – מכתבי הבריאות, דרך כתבי הביטחון, הכתבים המוניציפליים, הכתבים החוקרים ואפילו כתבי התרבות.
בתחילת המשבר הסיטואציה החריגה הזאת דווקא שירתה את הדוברות, שהוצגה כחמ"ל רגוע ועמל מסביב לשעון. בכתבה של "כאן 11" בשישי נתפס בסון, שהחל את הקריירה כדוברו של איציק שמולי במחאה החברתית, כמעין נחמן שי נטול פאסון: הדובר הביישן עם החיוך הנעים שהחליק לתפקיד החשוב ביותר בתחום ההסברה בישראל בעידן של מגפה עולמית. הוא חולש על המידע הכי רגיש, וכל ציוץ הכי קטן שלו הופך לכותרת ראשית תוך 40 שניות. בקיצור, גיבור השעה.
בסון, למרות שהוא ישן בקושי ארבע וחצי שעות בלילה לאחרונה (לעדותו שלו) הספיק להשתתף בכמה כתבות כאלה בשבוע האחרון, ואין בכך כל פסול. אבל מה שהכתבות הללו נמנעו מלהציג זה את הזעם והתסכול ההולך וגובר של הצד השני: העיתונאים שעומדים מול מערך הדוברות הכמעט-קורס של משרד הבריאות. אלו החלו להתלונן שהדובר ועוזריו לא מגיעים לכל השאלות, ולכן לעיתים לא עונים להם כלל.
"מידע בסיסי כמו מספר בדיקות המעבדה היומיות לא נמסר לנו באופן קבוע. בקשות בנושא זוכות להתעלמות מוחלטת. בקשות ופניות למידע בסיסי אחר שנמצא בידי המשרד: נתונים אודות צוות רפואי חולה או בבידוד, מאפיינים דמוגרפיים של חולי הקורונה ועוד לא נענה באופן קבוע למרות שהנתונים קיימים ומתעדכנים", כך טענו לפני כמה ימים כמה מכתבי הבריאות המרכזיים במכתב תלונה למנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, ובהם הכתבים של חדשות 13, הארץ, ידיעות אחרונות ועוד.
גם ארגון העיתונאים העביר מכתב מחאה למנכ"ל משרד הבריאות בו קבל על התעלמות מפניות עיתונאים, עיכובים בלתי סבירים בהעברת מידע חשוב, והעדרו של מנגנון עדכון מסודר. "אנחנו מבקשים ממך להידרש לנושא ולמצוא פתרונות מערכתיים שיאפשרו זרימה חופשית של מידע, נתונים, תדרוכים ותגובות לעיתונאים מכל כלי התקשורת והעצמאיים", כתבה אחראית חופש העיתונות בארגון, ענת סרגוסטי.
טפח קטנטן (ונסתר) בכל זאת התגלה בכתבה ההיא ב"כאן": בסון הקריא למצלמה כמה הודעות שהצטברו אצלו בוואטסאפ, וביניהם גם הודעה מכתבת "גלובס": אם לא נקבל תגובה תוך עשרים דקות, נעלה לאוויר בלעדיה, איימה הכתבת.
אלא שבמציאות ההודעה הזו באה אחרי מספר בקשות לתגובה שזכו להתעלמות. קודם היו מספר שאילתות בוואטסאפ, שהחלו יממה תמימה לפני הפרסום, ואחר כך גם שאילתה מסודרת באימייל שלא נענתה. בסוף, אחרי יממה של המתנה, פורסמה הכתבה ללא תגובת המשרד. רק יומיים אחרי הפרסום הגיעה תגובה לקונית, ללא כל התייחסות לשאלות העקרוניות.
פספוס במגזר החרדי
גם במגזרים הפריפריאליים יותר של העיתונות, שם המידע לציבור קריטי במיוחד, מדווחים על בעיות בקשר עם הדוברות.
"רדיו קול חי הוא כלי התקשורת הכי נפוץ במגזר החרדי ומגיע לבתים רבים במגזר החרדי באופן ישיר", אומר צבי טסלר, המשמש כתב הבריאות של התחנה בתקופה האחרונה. "אני ככתב לא קיבלתי בצורה ישירה את המידע הזה והייתי צריך ללקט אותו מן היקב ומן הגורן.
"רק בשבוע שעבר התחיל לעבוד במשרד הבריאות גורם מחוץ למשרד שמטפל בהסברה לציבור החרדי – הפירסומאי חיים גריידינגר, אשר גוייס כדי לתת מענה הסברתי למגזר החרדי ומאז השתפר המצב שלי ככתב, ויש לי כתובת לפניות. אבל זה די מאוחר. פיספסו את המגזר החרדי בגלל הגישה ההסברתית, וכפי שראינו – זה מגזר קריטי במאבק בקורונה".
טסלר טוען שבגלל הנתק ההסברתי הייעודי לחברה החרדית, החמירה בציבור הנטייה להתעלם מהוראות, שלפחות חלקה נבעה פשוט מבורות של המגזר.
"רק בשבוע שעבר התחיל לעבוד במשרד הבריאות גורם שמטפל בהסברה לציבור החרדי ומאז השתפר המצב שלי ככתב, ויש לי כתובת לפניות. אבל זה די מאוחר. פיספסו את המגזר החרדי בגלל הגישה ההסברתית"
"משרד הבריאות לא ניצל את הפלטפורמה שלי ככתב בריאות, כמי שעולה כל שעה לשידור כדי לתת הנחיות לציבור. העדר המידע המסודר גרם לפריחה מטורפת של הודעות פייק ניוז בוואטסאפים ובקווי הנייעס – אליהם מחוברים חרדים רבים. אז מצד אחד אני רואה מידע שגוי ובהלה, ומצד שני נאבק להביא מידע מדויק לציבור. זה מצער מאד".
טסלר מראה לי כמה מהשאילתות שהעביר ולא זכו למענה. אופי השאלות – חלקן אינפורמטיביות ונטולות כל נימה של ביקורת – מוכיח שכנראה אין פה יד מכוונת או התעלמות מתוך ניסיון להסתיר או לטייח מידע, אלא, אולי, סוג של הצפה בלתי נשלטת שחייבה את מערך הדוברות המדולל למקד מאמץ בכלי תקשורת המוניים כמו חדשות 12.
כך, למשל, שאלות כמו "האם ההנחיה של יועמ"ש משרד הבריאות ולפיה בני משפחה שלא גרים ביחד, לא יוכלו לחגוג יחד את ליל הסדר יצאה מכם?" או "האם אתם מכירים את הדיווח על חולה שהיה בבית המדרש של האדמור מוויז'ניץ'?", זכו להתעלמות.
בימים האחרונים משהו בכל זאת משתנה וטסלר, כמו גם כתבים נוספים עימם שוחחתי, דיווחו על שיפור: גם במהירות התגובה, גם בגישה, גם בניסיון לפתור דילמות מהר יותר. לא בטוח שדי בכך כדי להרגיע את הרוחות, אבל כתבת אחת סיפרה שבפעם הראשונה מאז שפנתה בשאילתה היפנו אותה לגורם המומחה במשרד כדי שיענה לה ישירות.
באמת, כל מי שעמד אי פעם בראש מערך דוברות מפלצתי בגודלו (כמו דובר צה"ל, למשל, או משרד המשפטים בזמנים של משפט לאומי מטלטל) יודע שאחד הסודות להצלחה הוא לחבר את הכתב המתאים עם הגורם המומחה המתאים, במקום לנסות להתמודד עם כל התשובות לבד בדוברות. גם לכתבה זו, יש לציין, קיבלנו מענה מהיר, וגלוי, מהדובר.
והנה עוד בעיה, שמערך הסברה מוגדל ומועצם היה יכול אולי לפתור: השטף הלא נורמלי של כתבים שצובאים על הדוברות עם שאלות שלחלקן אין עדיין מענה. גורמים בדוברות סיפרו לזמן ישראל, במרירות מובנת, שבאף אחד ממשרדי הממשלה לא מעיזים להשיב כיום על שאלות העוסקות בהשפעות הקורונה, וכך הם מוצאים עצמם מקבלים שאילתות אפילו מכתבי תרבות בסוגיה הרת-הגורל: "האם מותר לאיל גולן להתחתן?". מה לכל הרוחות אנחנו אמורים לענות על שאלה כזאת, הם רוטנים.
וכך מוצאים עצמם במשרד הבריאות מקבלים שאילתות אפילו מכתבי תרבות בסוגיה הרת-הגורל: "האם מותר לאיל גולן להתחתן?". מה לכל הרוחות אנחנו אמורים לענות על שאלה כזאת, הם רוטנים
עוד מספרים בדוברות על כתבים הפונים בזעם, בחוסר סבלנות, בחוסר כבוד בסיסי ועם תביעות בלתי-אפשריות כמו "אני צריך תגובה בתוך חצי שעה". יש כתבים שכאשר מסבירים להם שעדיין אין מענה לסוגיה כלשהי, מתפוצצים. אחרים, המתמודדים עם תחרות עזה מצד כלי תקשורת מקבילים על שבבי מידע, באים בטענות כשאותם מתחרים משיגים סקופים שהם לא הצליחו. הם מאשימים אוטומטית את הדוברות, למרות שלעיתים ברור שלכתבים המתחרים פשוט היו מקורות טובים יותר.
שני הצדדים צודקים, ככל הנראה. וגם שניהם בעצם אומרים את אותו הדבר, רק מפוזיציות שונות: שהדוברות לא עומדת ולא יכולה לעמוד לבדה במעמסה הפסיכוטית של תעבורת מידע באחד המשברים הגדולים ביותר שידעה המדינה, משבר אשר משתלט על כל מחזור החדשות 24 שעות ביממה ומבטל כליל את הגבול בין חזית לבין עורף.
אין צ'רצ'יל, אבל צריך נחמן שי
אז מה הפתרון? אבי בניהו, שכיהן כדובר צה"ל במבצע עופרת יצוקה, חושב שהבעיה היא לא דובר או מנכ"ל כזה או אחר. הוא מזהה מחדל הסברה בגלל גישה כוללת של ההנהגה שעדיין לא תפסה עד הסוף, לטענתו, שמדובר במצב של משבר קיצוני ומתמשך הדורש התאמות חריגות של ניהול ומנהיגות. התוצאה היא שהמערכת פשוט מתרוצצת סביב הזנב של עצמה.
"זה המשבר הכי גדול שאני זוכר במדינת ישראל להוציא את מלחמת יום הכיפורים. וזה גם משבר בינלאומי, עם העדרה של הנהגה עולמית – אין צ'רצ'ילים ולהבדיל גם אין סטאלינים. נשיא המעצמה הגדולה מגוחך, מזכ"ל האום לא מוכר, האפיפיור לא רלוונטי. אין איחוד אירופי, כולם סוגרים גבולות, בדלנות מוחלטת.
"במצב הזה מנהל את האירוע ראש ממשלה שהוא יחסית מנוסה במשברים, ועל אף שאני מתנגד חריף לנתניהו, אני חייב לתת לו ציון גבוה כמסבירן לאומי. אבל הוא עדיין לא התעורר עד הסוף. הוא חשב שזה כמו שריפת הכרמל שהוא יוכל לנהל את הכל בעצמו, כשהוא עומד על הגבעה ומזיז מטוסים. בהתחלה הגישה הזאת אולי עבדה, אבל ככל שהמשבר העמיק, העובדה שהוא מנהל ומדברר את האירוע הזה לבדו הפכה למצב רע מאד".
"נתניהו חשב שזה כמו שריפת הכרמל שהוא יוכל לנהל את הכל בעצמו, כשהוא עומד על הגבעה ומזיז מטוסים. בהתחלה הגישה הזאת אולי עבדה, אבל ככל שהמשבר העמיק, העובדה שהוא מנהל ומדברר את האירוע הזה לבדו הפכה למצב רע מאד"
עיקר הבעיה, לדעתו של בניהו, היא מסרים מפוצלים המתחרים זה בזה. "כל יום שומעים משהו אחר: כן צריך בדיקות, לא צריך בדיקות, יש מעבדות, אין מעבדות. כל אחד אומר מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה. ראש הממשלה מדבר בשמונה וחצי, רבע שעה לפניו מתראיין מנכ"ל משרד הבריאות. אין דבר כזה במלחמה. יש מסר אחד מרכזי שנקבע מלמעלה, אחרת יש תוהו ובוהו".
ראש הממשלה נותן את הדגשים הכלליים ומנכ"ל משרד הבריאות את ההערכות הרפואיות, לא?
"אנחנו רואים בלבול כל הזמן, אפילו בתוך מסרי משרד הבריאות, כי אפילו שם לא ברור מה המסר שרוצים להעביר. בשבוע שעבר שמעתי את מנכ"ל משרד הבריאות מרגיע את הציבור שמצבנו יציב, ואז כמה דקות אחר כך את פרופ' איתמר גרוטו מזהיר מ-20 אלף הרוגים. אחד כלכלן, השני רופא והציבור צריך להחליט למי הוא מאמין.
"דוגמה נוספת: בר סימן טוב עולה לשידור ואומר 'אנחנו שוקלים סגר על בני ברק והשכונות בירושלים'. סליחה? מה זה 'שוקלים?' באותו רגע ציבור מבוהל שומע את מנכ"ל משרד הבריאות ויוצא באטרף לקניית מזון. החלטתם להטיל סגר? תודיעו על סגר ותודיעו על זמן התארגנות. אל תשגעו את הציבור ואל תעשו פרומואים.
"יש בלגן נוראי עם תמסורת המידע. ראש הממשלה עושה מה שהוא רוצה, דובר משרד האוצר עושה מה שהוא רוצה, דובר מד"א עושה מה שהוא רוצה, דובר משרד הבריאות עושה מה שהוא רוצה וכמובן בנט עושה מה שהוא רוצה".
"יש בלגן נוראי עם תמסורת המידע. ראש הממשלה עושה מה שהוא רוצה, דובר משרד האוצר עושה מה שהוא רוצה, דובר מד"א עושה מה שהוא רוצה, דובר משרד הבריאות עושה מה שהוא רוצה וכמובן בנט עושה מה שהוא רוצה"
והכתבים מנסים בין לבין לג'נגל בין הגורמים האלה כדי להוציא כותרת ברורה.
"כן, הם מנסים ללקט מידע. מסכנים, מה הם יכולים לעשות? אני שומע הרבה דיווחים על 'מקור בכיר אמר'. מקור בכיר כאן, גורם בכיר שם. בימי שיגרה זה בסדר, אבל בחירום אין 'מקור בכיר'. יש מידע חיוני לציבור והוא צריך להגיע ממקורות גלויים".
אז מה הפתרון? משרד הבריאות לא יכול לנהל את מלחמת ההסברה הזאת.
"לא יכול ולא צריך. משרד הבריאות צריך להתמקד בעבודה החשובה שלו, ומעליו כמו מעל כל המשרדים צריך מטה חירום הכפוף ישירות לראש הממשלה וחולש על כל המשרדים. ראש המטה יהיה מנהל האירוע. לוקחים מישהו כמו אלוף אליעזר שקדי נניח או דן חלוץ או שם אחר שמשדר לציבור אוטוריטה. ומתחתיו מקימים חמש מטות ייעודיים, שאחד החשובים בהם הוא מטה ההסברה. המטות האחרים הן רפואה, רכש, כלכלה ומטה שיעסוק ב'יום שאחרי'".
ראש מטה ההסברה הוא כמו ראש מערך ההסברה הלאומי?
"בהחלט, אבל לא כמו שראינו במשרד ראש הממשלה, כששמו את הדוברים כמו ניר חפץ או לירן דן כראשי המערך. זה תפקיד שכבר שנתיים לא מאויש. אני מדבר על להציב מישהו כמו רון פרושאור למשל, שמשדר סמכות ואמינות. כמו נחמן שי במלחמת המפרץ שריכז את כל ההסברה ולכן צבר אמינות.
"זה גם מה שאני עשיתי כדובר צה"ל במבצע עופרת יצוקה. הרמטכ"ל אז אמר למטה הכללי 'רק בניהו מדבר בתקשורת כי אני רוצה שהציבור ילמד להכיר אותו ולהקשיב לו'. האלופים השתוללו וזה פגע להם באגו, אבל לי כדובר צה"ל הגישה הזאת איפשרה לשלוט במסר, ויכולתי להעביר כך גם מסרים קשים. ההודעה הראשונה שהוצאתי הייתה שחיילי שיריון הרגו בשוגג ארבעה חיילי גולני. כך אתה מייצר תחושה של אמינות, כי אתה לא מטייח אירועים".
כמה כוח אדם צריך מערך הסברה כזה?
"לא צריך שום תוספת של כוח אדם, צריך רק לנצל את הקיים. יחידת דובר צה"ל מונה 500-600 אנשים בסדיר ועוד אלף במילואים. הייתי לוקח את כל כוח האדם הזה ומסנף אותו עכשיו למטה ההסברה. זה כמו פיקוד העורף בשעת חירום. הציבור ממילא רגיל לקבל הנחיות בשעת חירום מלובשי מדים, ולכן נוטה להאמין להם יותר. דבר נוסף שראש מטה הסברה יוכל לעשות זה להפנות את הגורמים המקצועיים לדבר ישירות בהתאם למסרים ובלי הניסיון לגנוב תשומת לב. זה מאד חשוב".
"יחידת דובר צה"ל מונה 500-600 אנשים בסדיר ועוד אלף במילואים. הייתי לוקח את כל כוח האדם הזה ומסנף אותו עכשיו למטה ההסברה. זה כמו פיקוד העורף בשעת חירום"
תגובת משרד הבריאות
מדוברות משרד הבריאות נמסר בתגובה:
"כל שאלות העיתונאים מקבלות מענה. עד היום קיימנו תדריכים טלפוניים עם בכירי המשרד. בכירים מתראיינים לאורך כל היום בתכניות הטלוויזיה השונות, בתכניות הדיגיטל ותכניות הרדיו בשפות שונות: ערבית, רוסית, אמהרית, טיגרנית, ובערוצים שונים, כמו כן קיימנו צ'אט לייף עם מספר בכירים בניו מדיה. פתחנו ערוצי טלגרם לעדכונים שוטפים במהלך היום.
"הקמנו קבוצות וואטצאפ לדוברי הרשויות בתחילת המשבר. בהתחלה כמעט כולם פרשו מהקבוצה ואז הצטרפו מחדש. העדכונים מגיעים באופן תדיר לדוברי הרשויות המקומיות. איננו מפרסמים שמות של חולים ומספרם ברשויות מפאת חיסיון רפואי. מעבר לזה כל מידע שמאומת שקוף לציבור כולו. סמנכ"לית הסברה עונה אישית בכל שעות היממה לפניות דוברי רשויות מקומיות.
"הודעות בנושא רכש ובכלל נושאי הקורונה מתפרסמות בכל אמצעי המדיה מאז פרוץ האירוע".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו