בדיוק כפי שצפתה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, בפסק הדין הקודם שעסק בחוקיות השימוש שעושה הממשלה ביכולתו של שב"כ לאכן טלפונים סלולריים של אזרחים לצורך מעקב אחרי נדבקים בקורונה: "נדמה כי מתממש החשש שלפיו עם חלוף הזמן עלול הזמני להפוך לקבוע".
אמש הגישה פרקליטות המדינה לבג"ץ את תגובת הממשלה לעתירתה הבהולה של האגודה לזכויות האזרח, שהוגשה שלשום, בדרישה לבטל את תקנות שעת החירום שהתקינה הממשלה, המאפשרות לשוב ולהסתייע בשב"כ לצורך איכון נדבקים בווריאנט אומיקרון.
התקנות בתוקף לחמישה ימים בלבד, ובמקביל אישרה הממשלה אתמול את הצעת החוק שאמורה להחליף את התקנות, והניחה אותן על שולחן הכנסת, מתוך כוונה שהליך החקיקה יהיה מהיר ויסתיים עוד השבוע.
בשעת לילה, לאחר שהפרקליטות הגישה את תגובתה, הורה השופט אלכס שטיין כי העתירה תובא לדיון בהול בפני הרכב היום (רביעי) ב-12:00 בצהריים.
תשובת הממשלה לעתירה מבוססת כולה על הנחה מובלעת, שלפיה ללא איכוני שב"כ לא ניתן להיאבק בהתפשטות האומיקרון. לכן מתנגדת הממשלה לצו-ביניים שיקפיא את ההסתייעות בשב"כ עד לחקיקת החוק (שגם הוא מן הסתם ייבחן בבג"ץ, בעתירה נפרדת שתוגש).
ההנחה הזו נסתרה כמובן בפסקי הדין הקודמים שניתנו בבג"ץ בשנה וחצי האחרונות בעניין איכוני שב"כ, אז התברר שתרומת האיכונים למאבק הכולל בהתפשטות הנגיף זניחה.
האגודה לזכויות האזרח, שעתרה יחד עם עדאלה, רופאים לזכויות אדם ועמותת "פרטיות ישראל", טענה בעתירתה כי הפעלת שב"כ כעת מהווה הפרה בוטה של שני פסקי הדין שניתנו בבג"ץ בעניין זה, באפריל 2020 ובמרץ 2021.
"אין בנסיבות הקיימות כדי לשנות את ההלכה שנקבעה", כתב עו"ד גיל גן-מור בעתירה, "אדרבה – מצבה של ישראל וההיערכות שלה להתמודדות עם המגפה הן עשרות מונים יותר טובות מאשר היו בעת מתן פסק הדין. במרץ 2020 עמד העולם בפני הלא נודע. לא זה המצב כיום. גם החשש מווריאנט אומיקרון אינו מצדיק צעדים שרומסים זכויות חוקתיות בתקנות שעת חירום".
מבין שלל הטענות המקוממות שמעלה הממשלה בתשובתה לעתירה, ניתן להצביע על שתי הצהרות שהן מדהימות ממש:
האחת, שמבחינת הממשלה האומיקרון הוא בבחינת מגפה חדשה לגמרי, ולא סתם עוד גל שמביא עמו וריאנט נוסף של הקורונה; והשנייה, שהשימוש באיכוני שב"כ איננו מהווה הפרה של פסק הדין הקודם של בג"ץ בנושא – מאחר שפסק הדין ניתן בנסיבות אחרות, וכעת שוררות נסיבות חדשות. סוג של טענת "אמת לשעתה". מיותר לציין שאין בטענה המופרכת הזו כדי להתיר למדינה להפר פסקי דין של בית המשפט העליון.
"ימי ראשית המגפה, שבהם טרם נודעו אורחותיו של נגיף הקורונה", כתבה הפרקליטות אמש לבג"ץ, "דומים לימי ההתמודדות עם הזן החדש, אשר לצד חריגותו הברורה מכל וריאנט קודם אחר, טרם נודעו הליכותיו".
ובמילים אחרות: מבחינת הממשלה לא מדובר בווריאנט חדש אלא במגפה חדשה, פשוטו כמשמעו. ולכן צריך לשכוח את כל מה שנאסר על הממשלה לעשות במגפה הקודמת, של נגיף הקורונה.
מבחינת הממשלה לא מדובר בווריאנט חדש אלא במגפה חדשה, פשוטו כמשמעו. ולכן צריך לשכוח את כל מה שנאסר על הממשלה לעשות במגפה הקודמת, של נגיף הקורונה
אקסיומה מובלעת
כאמור, תקנות שעת החירום המסמיכות את שב"כ לאכן את הטלפונים הסלולריים של נדבקים בווריאנט אומניקרון ושל מי ש"חשודים" בהידבקות, אמורות לעמוד בתוקף לחמישה ימים בלבד. מבחינת הפרקליטות, פרק הזמן הקצר הזה אמור להוות שיקול מכריע נגד התערבות שיפוטית בתקנות. מה עוד שהמאבק בהתפשטות הנגיף מתרחש כעת.
הפרקליטות מצהירה שהתקנות הותקנו על דעתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, והוא אישר אותן נוכח ה"נסיבות החריגות השונות באופן מהותי מאופן הסתייעותו הקודם של משרד הבריאות בשב"כ, בכמה היבטים מהותיים".
הממשלה החלה להפעיל את שב"כ לצורך איכונים של נדבקים בקורונה מאז פרוץ מגפת הקורונה בישראל, במרץ 2020. ואולם מסוף מרץ 2021 נפסקה ההסתייעות בשב"כ, עד השבוע. נכון לאתמול, מסרה הפרקליטות, נמצאו בישראל שני מאומתים בלבד בווריאנט אומיקרון, לצד 15 "חשודים" בהידבקות ב"חשד גבוה" ו-29 "חשודים" ב"חשד נמוך".
השב"כ ביצע השבוע, נכון לאתמול, איכונים ל-22 אנשים, ומצא 74 מגעים עם אנשים אחרים. זאת, בעוד שחקירה אפידמיולוגית רגילה מצאה 186 מגעים בין המאומתים וה"חשודים" לבין אנשים אחרים.
השב"כ ביצע השבוע, נכון לאתמול, איכונים ל-22 אנשים, ומצא 74 מגעים עם אנשים אחרים. זאת, בעוד שחקירה אפידמיולוגית רגילה מצאה 186 מגעים בין המאומתים וה"חשודים" לבין אנשים אחרים
גם הנתון הזה היה צריך להוליך את הממשלה למסקנה שיעילות השימוש באיכוני שב"כ היא נמוכה. האקסיומה המובלעת בטיעוני הפרקליטות – שללא השב"כ לא ניתן להיאבק בהתפשטות הווריאנט – פשוט אינה נכונה.
בפסק הדין הקודם, מחודש מרץ, קבע בית המשפט כי בהיעדר קריטריונים ברורים לשימוש באיכונים, ניתן לעשות שימוש בשב"כ רק במצבים שבהם החולה אינו משתף פעולה עם החקירה האפידמיולוגית או שהוא טוען שלא היה לו מגע עם אף אדם שהוא. לכן, טענו העותרות, התקנות החדשות מהוות הפרה ישירה ובוטה של פסק הדין.
הממשלה דוחה את הטענה הזו, והנימוק לעמדתה מדהים ממש:
"פסק הדין ניתן לנסיבותיו – מצב המגפה וההתמודדות עמה כפי שהיה בעת שניתן פסק הדין. כעת עסקינן בזן חדש, שכל עוד יש פוטנציאל סיכון משמעותי הנשקף ממנו, הרי כמוהו כמעין ראשית מגפה נוספת. לכן, הטעמים שעמדו ביסוד פסק הדין אינם מתקיימים כעת".
ומילה אחרונה לגבי עצם השימוש בתקנות שעת-חירום על ידי הממשלה הנוכחית.
כאשר ממשלת נתניהו ניערה, במרץ 2020, את האבק מעל השימוש בתקנות שעת-חירום ועשתה בהם שימוש סיטוני – שהופסק רק לאחר שבג"ץ חייב את הממשלה לחוקק בחקיקה ראשית הוראות המסמיכות את הממשלה לפעול – הייתה זו ממשלת-מעבר, הכנסת הייתה משותקת והתקופה הייתה תקופת בחירות. ניתן היה לטעון שעקב הסטגנציה הפוליטית, אין מנוס מלפעול במהירות באמצעות תקנות שעת-חירום.
אולם כעת מכהנת ממשלה רגילה, הכנסת פועלת והמנגנונים הדמוקרטיים אמורים לתפקד באופן מלא. בנסיבות אלה, העובדה שהממשלה פונה גם עכשיו למסלול של התקנת תקנות שעת-חירום מגלמת חומרה רבה אף יותר מהשימוש בכלי הזה בתחילת המגפה. כך לגבי השימוש בתקנות שעת-חירום, וכך לגבי הפעלת שב"כ נגד אזרחי המדינה.
בסיבוב הקודם, בית המשפט עצר את השימוש בכלים מרחיקי לכת אלה, נוכח פגיעתם החריפה בזכויות אדם. נראה שהממשלה לא הפנימה את המסר, ולפיכך נדרש בג"ץ לפעול פעם נוספת.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם