לפני 25 שנים הוקם מרכז פרס לשלום, וזו הזדמנות לשים זרקור על העשייה הענפה לאורך השנים, שרבים מדי אינם מודעים לה.

חברי בשדה האקטיביזם למען שלום מתקשים להבין מדוע מרכז פרס אינו נוקט בעמדות פוליטיות, וחושבים שההחלטה לעסוק בחדשנות נבעה מייאוש מתחום השלום ובחירה בנושא יותר קל ופחות נתון במחלוקת.

חברי בשדה האקטיביזם למען שלום מתקשים להבין מדוע מרכז פרס אינו נוקט בעמדות פוליטיות, וחושבים שההחלטה לעסוק בחדשנות נבעה מייאוש מתחום השלום ובחירה בנושא יותר קל ופחות נתון במחלוקת

חשוב לי להבהיר את תרומתו הייחודית של מרכז פרס למאמצים לקידום השלום ואת העובדה שתוספת החדשנות מאז 2014 אינה על חשבון השלום, נהפוך הוא.

מרכז פרס לשלום הוקם על ידי שמעון פרס בכדי לייצר תמיכה במהלך הפוליטי מדיני על ידי טיפוח שלום בין אנשים. אין ולא היתה כוונה לייתר את המאמצים הפוליטיים אלא להשלימם ולהפריטם. בתפיסתנו השלום והחדשנות משלימים זה את זה ומסייעים זה לזה כפי שיוסבר להלן.

כשהמרכז הוקם ב-1996, מיד לאחר הבחירות שבעקבותיהן מצא את עצמו פרס בסיטואציה לא מוכרת, ללא תפקיד רשמי, וחיפש דרכים לענות על השאלה איך אפשר לקדם שלום בדרכים אחרות. כדרכו הוא חשב יצירתית, ומתוך השיעור שלמד מעשייתו בהסכמי אוסלו (1993) ומרצח יצחק רבין (1995), הוא הבין שהשלום לא יושג רק ממהלך מדיני "מלמעלה למטה". הוא הפנים שיש ללמוד מהנתק שהיה בין אלו שעסקו במו"מ לבין הציבור. מאמצים פוליטיים ומדיניים חייבים להיות מגובים על ידי גישת פעולה "מלמטה למעלה", המעודדת יחסים בין אישיים להפחתת העוינות והפחד מהאחר ולתמיכה בשלום המדיני.

בחיפוש אחר המהלך המשלים, מרכז פרס לשלום החל ליצר קשרים בין ערבים ליהודים, ישראלים ופלסטינים. יצירת מערכות יחסים בשטח, בין זרים לכאורה, תוך התבססות על תחומי עניין ואתגרים משותפים, דרך מגוון תוכניות יצירתיות, המכוונות לשבירת המכשולים הקיימים העומדים בפני השלום. מרכז פרס פיתח שיטות ייחודיות להעצמת יכולות אצל שכנינו ובקרב הפריפריה בארץ, שעד היום נותרו דוגמה ברמה עולמית להשפעה על יחסים בין אנשים שהיו אוייבים.

הוא הפנים שיש ללמוד מהנתק שהיה בין אלו שעסקו במו"מ לבין הציבור. מאמצים מדיניים חייבים להיות מגובים בפעולה "מלמטה למעלה", עידוד יחסים בין אישיים להפחתת הפחד מהאחר ולתמיכה בשלום המדיני

במהלך 25 השנים שהמרכז פועל, הובאו באמצעותו כ-13,000 ילדים פלסטינים לטיפולים מצילי חיים בארץ, ובתקופה של המסדרון ההומניטרי בגולן גם אזרחיים סוריים. בניהול מרכז פרס הוכשרו בבתי חולים בישראל מאות רופאים פלסטינים. אלפי ילדים ובני נוער השתתפו בפעילויות של המרכז בתחום החינוך לשלום באמצעות ספורט, טכנולוגיה ואמנות.

המרכז הסיר חסמים לסחר ולעסקים בין ישראל לרשות הפלסטינית ומסייע לצמיחה של אקו-סיסטם של חדשנות בקרב פלסטינים וגם בקרב קבוצות מוחלשות בפריפריה הגאוגרפית והחברתית בארץ. המרכז מקיים פעילות אינטרנטית של צעירים מכל רחבי המזרח התיכון, שלומדים ביחד עתונאות וחדשנות וגם נפגשים פעם בשנה, לפני שהקורונה מנעה זאת. כיום אנחנו פועלים להכניס תוכן ליחסים עם השותפות החדשות של ישראל בתהליכי הנורמליזציה באזור.

אחרי 7 שנים כנשיא ו-70 שנות שירות למדינת ישראל בממשלה ובמערכות הפוליטית, ב-2014 נטע פרס את משרדו במרכז לשלום ביפו. באותה שנה שולבה החדשנות במרכז פרס לשלום, מתוך אמונה עמוקה בסינרגיה בין השניים, והשם השתנה ל"מרכז פרס לשלום וחדשנות".

בבסיס הסינרגיה בין שלום וחדשנות עומדת האמונה, שדיפלומטיה יצירתית וחדשנות מדעית וטכנולוגית יכולים לעזור לפתור רבים מהגורמים הקיימים בבסיס הקונפליקט והאלימות באזור.

כאשר כ-%60 מאוכלוסיית המזרח התיכון מתחת לגיל 30 והם מחוברים לאינטרנט, בניגוד להוריהם ששמעו רק מה שדיקטטורים רצו שישמעו ויראו, יש לנו יכולת להגיע אליהם ולהשפיע עליהם.

נוכל לקדם עתיד משגשג לכולם, אם נוכל לסייע לשכנינו לפתח אקו-סיסטם של יצירתיות כפי שעשינו בישראל. במידה שנצליח, הם ימשכו פחות להשפעות הקיצוניות של הג'יהאדיסטים ובמקומן ירתמו את האנרגיות שלהם לכיוונים ולמטרות חיוביות ומעשיות.

כאשר כ-%60 מאוכלוסיית המזרח התיכון מתחת לגיל 30 והם מחוברים לאינטרנט, בניגוד להוריהם ששמעו רק מה שדיקטטורים רצו שישמעו ויראו, יש לנו יכולת להגיע אליהם ולהשפיע עליהם

הן מבחינה מוסרית והן מבחינה מעשית, אין זה נכון לישראל להיות "אי" של שגשוג בתוך "ים" של עוני. יש ביכולתנו למנף את "אומת החדשנות" כדי להפוך את המזרח התיכון ל"אזור של חדשנות".

אנחנו מאמינים שהנוסחה הנכונה לעולם בטוח ומשגשג יותר היא שילוב של ערכי השלום ו"תיקון עולם", לצד פיתוח והתקדמות מדעית וטכנולוגית. שני ערכים אלו הם "צדדים שונים של אותו המטבע" כיוון שטכנולוגיה וחדשנות בלי ערכים עלולים להיות מנוצלים למטרות מסוכנות וערכים ללא חדשנות וטכנולוגיה אינם מובילים לקדמה.

התפיסה הזאת מבוססת על העובדה, שהעולם נמצא בתקופת מעבר מהמציאות הישנה שבה צמיחה כלכלית התבססה על קרקע ומשאבי טבע, למציאות חדשה בה צמיחה נובעת מהמוח האנושי, ממדע, טכנולוגיה וחדשנות.

העולם החדש הזה יכול להיות עולם של שלום, משום שאינו מתבסס על הרציונל הישן המבוסס על יחסי "משחק סכום אפס", בו מדינות היו צריכות לכבוש שטחים מאחרים ולגזול אוצרות טבע על מנת לצמוח. בעולם המונע על ידי מדע, הפרדיגמה השלטת היא של Win Win, שבו האחד אינו הופך לגדול על חשבונם של אחרים, אלא כולם יכולים לצמוח באותו הזמן.

לישראל יש את כל הכלים להיות מדינה מנהיגה בשינוי לכיוון הפרדיגמה החדשה ויש לה את כל המרכיבים להתמודד ולהצליח בעולם החדש. ואכן כיום נחשבת ישראל לאומת ה"סטארט אפ" מכיוון שיש לה יותר חברות הזנק לנפש מכל מדינה אחרת בעולם, יותר חברות הרשומות בנאסדק מחוץ לארה"ב, יותר פטנטים רשומים לנפש ועוד. ישראל קטנה מדי להיות שוק או תעשייה משמעותית, אבל אנחנו מובילים בחדשנות והאתגר הוא למנף את החדשנות הזאת לפתרון אתגרים מדיניים וחברתיים שיש למדינת ישראל מעבר לצורך הטכנולוגי והכלכלי.

הן מבחינה מוסרית והן מבחינה מעשית, אין זה נכון לישראל להיות "אי" של שגשוג בתוך "ים" של עוני. יש ביכולתנו למנף את "אומת החדשנות" כדי להפוך את המזרח התיכון ל"אזור של חדשנות"

במחקר שעשינו עם הקמת מרכז החדשנות, זיקקנו את האלמנטים שהפכו את ישראל לכל כך חדשנית והם מוצגים במרכז החדשנות שלנו כמשאב לתיקון עולם. שלושת האלמנטים העיקריים שמניעים את הרוח היצירתית והחדשנית בישראל הם הצורך, המגוון האנושי, וההעזה, או במתכונת הייחודית שלנו – החוצפה.

ניתן למצוא את המקורות של הצורך שלנו להיות יצירתיים וחדשנים בתקופת הגעתנו חזרה למולדתנו העתיקה, כדי למצוא שמה שנכתב בתנ"ך לא היה לגמרי מדוייק – ישראל לא הייתה "ארץ חלב ודבש", אלא יותר ארץ של ביצות בצפון ומדבר בדרום. אם משה הנביא היה משתמש ב-Waze, הוא בוודאי היה מוביל את העם היהודי למקום אחר ולא למקום הכמעט יחיד במזרח התיכון ללא משאבי טבע. בסופו של דבר המחסור הוכח כברכה, כיוון שללא משאבי טבע נכפה עלינו להיות יצירתיים ולהתמקד במשאבים האנושיים שלנו.

המגוון האנושי שלנו נובע מהיותנו מדינת מהגרים, שהם בהכרח יזמים מטבעם, משום שהיו צריכים להתחיל מהתחלה במקום חדש ולהתגבר על כל המכשולים מחוץ לאזור הנוחות שלהם. בשל מגוון המקומות מהם הגענו, יש בתוכנו שילוב של אנשים המדברים בשפות שונות, מושפעים מתרבויות שונות ומציעים נקודות מבט שונות, המעשירות ותורמות לאנרגיה היצירתית שלנו, תופעה שחסרה במדינות מונוליטיות מבחינה אנושית.

החלק האחרון של הפאזל הוא החוצפה הישראלית – המזג המרדני והבלתי ממושמע שלנו. ישראלים אינם מכבדים סמכות ואינם אוהבים לפעול על פי חוקים. איננו מקדישים תשומת לב רבה מידי לתארים ודרגות ואנחנו מאתגרים את כל הנחות היסוד. כל המאפיינים האלו יכולים להפוך אותנו למעצבנים למדי, אך גם למאוד יצירתיים. יותר מ-360 חברות טכנולוגיות רב-לאומיות ביססו את מרכזי המו"פ שלהן בישראל כיון שהן ידעו שהישראלים יאתגרו את ההנחות של החברה וזהו בדיוק מה שנדרש כדי לשבש ולחדש.

המגוון האנושי שלנו נובע מהיותנו מדינת מהגרים, שהם בהכרח יזמים מטבעם, משום שהיו צריכים להתחיל מהתחלה במקום חדש ולהתגבר על כל המכשולים מחוץ לאזור הנוחות

בהוספת החדשנות להגדרת משימות המרכז, מומש החזון של פרס ליצור מוקד חינוך לחדשנות, שינגיש את כל המרכיבים שתוארו לעיל לציבור הרחב. בנוסף, מצאנו פתרון לפער שחשנו בבית הנשיא. בכל פעם שאירחנו מנהיגי עולם, היו לנו מקומות רבים המתארים את העבר של ישראל להראות להם, אבל, בשום מקום לא יכולנו להראות להם את ישראל המודרנית המכוונת לעתיד.

מכיוון שהפרוייקטים של מרכז פרס מיושמים בבתי חולים, בתי ספר, עסקים ומגרשי ספורט ולא בבניין עצמו, נוצרה הזדמנות לנצל את החלל המרשים שלנו ולהרחיב את ייעודו של בית פרס, שנמצא על חופה של יפו, ממקום המשרדים של הצוות למרכז ישראלי לחדשנות.

מרכז החדשנות מהווה תחנה אחת ייחודית לכל מי שמעוניין להבין את תרומתה של היצירתיות הישראלית בהפיכת העולם למקום טוב יותר ובעיצוב עתיד של שלום. איננו מסתפקים בגאווה על הישגי החדשנות הישראלית על מנת להסיט את העיסוק מהאתגרים והכשלים שלנו עם שכנינו ובתוכנו. נהפוך הוא, המרכז מציג איך החדשנות יכולה לסייע בפתרון האתגרים הללו.

בשנת הפתיחה של המרכז לחדשנות הוא משך כ-100,000 מבקרים, ביניהם ישראלים ותיירים מכל הגילאים, המגדרים והרקעים, מנהיגי מדינות, משלחות של חברות עסקים מוערכות. המרכז מזמין אותם להכיר את העבר, ההווה והעתיד של החדשנות הישראלית דרך חוויה סוחפת ואינטראקטיבית.

פיתחנו גם מרכז חינוכי לאומי ובינלאומי להצגת ידע בתחום החדשנות. אנחנו מקדמים שיתופי פעולה יצירתיים והסכמים עם שותפים בינלאומיים, ואנו משמשים כגשר בין הקהילה הבינלאומית והאקו-סיסטם של החדשנות הישראלית. המרכז מהווה נתיב ישיר למומחים ישראלים מובילים ולמרבית הסטרטאפים החדשניים וכן להזדמנויות לפיתוחים עסקיים וחברתיים וללמידה הדדית.

דגש מושם על קידום ערכי השונות וההכלה וכן על המאמץ לקדם יזמות וחדשנות אצל הדור הצעיר, דרך פיתוח כלים חינוכיים עבור תלמידים ושכלול יכולות שהם צריכים כדי להיות נציגים של שינוי חיובי בקהילות שלהם.

מצאנו פתרון לפער שחשנו בבית הנשיא. בכל פעם שאירחנו מנהיגי עולם, היו לנו מקומות רבים המתארים את העבר של ישראל להראות להם, אבל, בשום מקום לא יכולנו להראות להם את ישראל המודרנית המכוונת לעתיד

אכן אין ספק שיש לעסוק בקידום שלום באמצעים פוליטיים ודיפלומטיים. אני ואחרים בצוות שלנו עוסקים בכך בארגונים אחרים בהם אנו מעורבים. אולם כל ארגון צריך לתרום באמצעות הבאת הערך המיוחד שלו והיתרון היחסי שלו בתחום מומחיות ספציפי.

מרכז פרס אינו מכון מחקר למדיניות, ואינו מקדם סדר יום פוליטי, הוא מרכז של עשייה ופרוייקטים מעצימים ומחברים הנוגעים ישירות בתושבי ישראל והאזור והוא עוסק בתחום מומחיות שאין לה תחליף.

אתם מוזמנות ומוזמנים לבקר ולהצטרף אלינו לביקור במרכז פרס לשלום וחדשנות. כאן תחוו מסע לתוך עולם חדש ומרגש, שבו החדשנות והטכנולוגיה מגוייסות לחיפוש אחר עתיד טוב יותר לישראלים, יהודים וערבים כאחד, לשכנים שלנו ולאנושות בכלל.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.