"זאת חוויה קשה מאוד, התחושה שאתה מגיע למקום עבודה ושם עליך שכפ"ץ ובעצם יוצא למלחמה כל יום. מלחמה על השם הטוב שלך, מלחמה נגד השפלות בלתי פוסקות, מלחמה על הזכות לתחושת בטחון בסיסית. קשה להסביר כמה זה קשה כשמוחקים אותך, מבטלים אותך, מתייחסים אליך כאילו אתה לא אדם ראוי. קשה להסביר כמה אתה מוקטן כעובד וכאדם.

"במשך חודשים ארוכים הגעתי הביתה כל יום בוכה, מוציאה את הכעס על הילדים ועל בעלי. הייתי צריכה ללכת לטיפולים פסיכולוגיים כדי לנסות להתגבר על התחושות האלה. עד היום כשאני רואה את השם שלה על צג הטלפון שלי יש לי תגובה פיזית ונפשית בלתי מוסברת. אני חווה קשיי נשימה. אני נכנסת ללחץ ברגע שאני שומעת על מפגש משותף איתה, הבטן שלי מתהפכת. אני וחברים שלי הולכים בקצה השני של המסדרון שלא ניתקל בה. ואני לא בן אדם חלש, אני לא אדם חסר בטחון. אבל אף אחד אחר לא הצליח בחיים למחוץ אותי ככה".

"במשך חודשים ארוכים הגעתי הביתה כל יום בוכה, מוציאה את הכעס על הילדים ועל בעלי. הייתי צריכה ללכת לטיפולים פסיכולוגיים כדי לנסות להתגבר על התחושות האלה"

הדוברת היא עובדת ותיקה ברכבת ישראל, אחת מעובדים רבים במחלקת משאבי אנוש של רכבת ישראל אשר התלוננו לאורך השנה האחרונה על מסכת התעמרות והשפלה מצידה של סמנכ"לית משאבי אנוש, ורד פרוינד.

למרות שרשרת של תלונות ודוח חיצוני חמור במיוחד שהוזמן על ידי דירקטוריון החברה, אשר נחשף לראשונה בזמן ישראל – דוח הפורש יריעה נרחבת של פגיעה חמורה לכאורה בזכויות בסיסיות של עובדים ומנהלים – מסתמן כי הנהלת רכבת ישראל ממשיכה לטייח את הטענות ועד כה לא ננקטה אף פעולה ממשית כדי להתמודד עימן, מאז הוגש הדוח לדירקטוריון ביוני האחרון.

גורמים בחברה מעידים כי המנכ"ל מיכה מייקסנר נותן לעת עתה גיבוי לפרוינד על אף שביולי, כאשר ערך לה שימוע שעסק בטענות אחרות על ניגודי עניינים ומנהל בלתי תקין (טענות שנמצאו בחלקן נכונות), התחייב לקיים בדיקה יסודית גם בסוגיית ההתעמרות המתמשכת. "בכוונתי לקיים בדיקה של נושא זה ולאחר שתושלם – ועל יסוד ממצאיה – אחליט כיצד לפעול", כתב המנכ"ל בסיכום השימוע שקיים לפרוינד, ולפני שהוחזרה לעבודה בתפקידה הבכיר.

ורד פרוינד, סמנכ"לית משאבי אנוש ברכבת ישראל

על אף שחלפה מאז כמעט חצי שנה, ככל הידוע לא נפתחה עד כה שום בדיקה שכזאת. עובדים לא הוזמנו להעיד בפני המנכ"ל ולמעשה הדוח החמור של רואה החשבון החיצוני נקבר. גורמים ברכבת מעידים כי חלק מהבעיה היא מאבקי כוחות בין המנכ"ל לבין היו"ר משה שמעוני, שביניהם שוררת מערכת יחסים מתוחה. "התוצאה היא שדה פקטו אין מחלקת משאבי אנוש מתפקדת. זה לא מצב בריא", אומר גורם בכיר בחברה.

עובדים ששוחחו עם זמן ישראל הביעו תחושה נואשת שעל אף שאזרו אומץ להתלונן בכל האמצעים העומדים לרשותם – תחילה באופן אנונימי ואחר כך בעדויות ובמתן מסמכים לחוקר רשמי שמונה לעסוק בפרשה – דבר לא התרחש וההנהלה ממשיכה לעצום עיניה. חלק מהעובדים אף מעידים כי מעמדם הורע והם חוששים כי יבולע להם.

"כל פעם שהנושא עולה אני מרגישה כמו אחרי אונס, כמו בפוסט טראומה", אומרת אחת העובדות בחברה. "אנחנו מותשים. אני לא מצליחה להבין מנכ"ל שמתעלם מכאלה תלונות. למה הוא לא יורד מהמשרד שלו ושואל את העובדים? תיזום פעולה כלשהי: שיח, שולחן עגול, משהו. לפחות תיתן לעובדים תחושה שהם לא אוויר. שאכפת לך. אני פשוט לא מצליחה להבין מה פשר הטיוח הזה".

"אנחנו מותשים. אני לא מצליחה להבין מנכ"ל שמתעלם מכאלה תלונות. למה הוא לא יורד מהמשרד שלו ושואל את העובדים? תיזום פעולה כלשהי. לפחות תיתן לעובדים תחושה שהם לא אוויר"

דוח הבדיקה של רואה החשבון עופר אלקלעי אשר הוגש לדירקטוריון ביוני התבסס על שיחות עם 33 עובדים ומנהלים זוטרים ברכבת הכפופים ישירות לפרוינד או כאלה שהייתה במגע עימם.

הדוח מצא כי 16 מהעדים "הגיעו לכדי דמעות במהלך שיחות עם פרוינד", 5 עובדים "נדרשו לטיפול רפואי או תרופתי בעקבות היחס" שנתנה להם, 12 עובדים "חשו ברע" לאחר שספגו השפלות בפומבי.

בנוסף, העידו עובדים על סיכון בריאותי שהציבה בפניהם ובפני עמיתיהם פרוינד, כאשר הכריחה אותם לשוב לעבודה על אף שהיו חשופים לחולה קורונה במקום העבודה, ובניגוד לנהלי משרד הבריאות. עובדים העידו גם על קידום של עובדים אשר המנהלת חפצה ביקרם בניגוד לנהלים, הפליה לרעה בתנאים ובהעלאות שכר ואווירה עכורה באופן תמידי.

דוח הביקורת שהוגש לרכבת ישראל בעניין סמנכ"לית משאבי אנוש ורד פרוינד. אילוסטרציה (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

המבקר מדגיש כי הוצגו מסמכים התומכים בטענות אלה של התעמרות והשפלה. בנוסף, 12 עובדים העידו כי "הרגישו רע" אחרי שהסמנכ"לית "צעקה עליהם בפני עובדים אחרים". היחס הפוגעני לא הוגבל לעובדים מן השורה, ועל פי הדוח "מספר מנהלים זוטרים בחטיבה העידו כי הם חשים באופן שיטתי יחס משפיל ומזלזל מפרוינד המתבטא בהעלבות, צרחות, השפלות וצעקות במסדרונות".

פגיעה במעמד עובדים והאשמות שווא

עדויות שגבה זמן ישראל מחזקות את ההתרשמות של כותב הדוח במרבית הסעיפים. כך, למשל, עובדת בארגון מזה מספר שנים בתפקיד ניהולי, המעידה כי בתחילה ביקשה פרוינד את קרבתה ואת הסיוע שלה בכניסה לתפקיד. זה היה לאחר שבתחילה לא צלחה פרוינד את מבחני הכניסה והתקשתה להתקדם בין היתר מכיוון שלא עמדה בתנאי הסף, אך לבסוף מונתה כממלאת מקום סמנכ"לית משאבי אנוש ב- 2019. פרוינד, לדברי העובדת, הייתה זקוקה לתמיכת הכפופים לה כדי להוכיח שהיא יכולה לעמוד במשימה המורכבת, באחד התפקידים הבכירים ביותר ברכבת ישראל.

"היא פשוט לא הבינה בהחלטות בסיסיות, לא הבינה את התפקיד ואת משמעויותיו וזה ניכר מאוד", מספרת העובדת. "בשלב מסוים העבירה את הלחץ הזה אלינו. היא באה מהצבא אז הכול בפקודות. כאן ועכשיו. היא לא יודעת לרתום אנשים, מאוד מאוד ריכוזית. אז היא התחילה פשוט לקחת לי סמכויות ולאט לאט רוקנה אותי לחלוטין מכל סמכות. ולא רק לי – גם לחברים שלי. לא נתנה לאף אחד לטפל בכלום. מצאנו את עצמנו נתונים למרותה בכל דבר ועניין. היא יצרה תלות מוחלטת.

"היא באה מהצבא אז הכול בפקודות. כאן ועכשיו. היא לא יודעת לרתום אנשים, מאוד מאוד ריכוזית. אז היא התחילה פשוט לקחת לי סמכויות ולאט לאט רוקנה אותי לחלוטין מכל סמכות"

"בשלב הבא היא התחילה לספר בכל מקום, למעלה ולמטה בארגון, שאנחנו צוות לא מקצועי ואז הטענות הכלליות התפתחו להאשמות פרנואידיות של ממש, שאנחנו משתפים פעולה עם הוועד ומעבירים מידע לוועד. היא הטיחה את זה בפניי כל הזמן. אמרתי לה 'נראה לך שאני אעשה את זה?' אבל לא עזר כלום. היא אמרה את זה כל הזמן בכל מקום, וגם למנכ"ל היא התלוננה שאנחנו מלשינים עליה לוועד".

עם הזמן הטענות התפתחו למה שהעובדת מכנה "משפטי שדה": "היא לא שואלת, היא לא מבררת, היא ישר מאשימה. לפעמים לעיני כולם, בישיבה. קובעת שעשית משהו וזהו. מול מנהלים, מול עובדים, מול ממשקים אחרים ברכבת. עברתי כמה וכמה משפטי שדה כאלה אצלה שהיא הייתה קוראת לי אליה ומתחילה להטיח בי האשמות בלי לבדוק. זה מזעזע.

מנכ"ל רכבת ישראל מיכאל מייקסנר (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"יום אחד, לדוגמה, אני מקבלת ממנה טלפון עם תלונה שלא טיפלנו בעובד מסוים. אמרתי 'תני לי לבדוק'. אני בודקת עם העובדים שלי ומתברר שהמשימה בוצעה. אני חוזרת אליה, היא מתחילה להתנפל עלי, לצעוק, להאשים. אני מתגוננת: 'ורד, אני בדקתי עם העובדת שלי והמשימה בוצעה. מישהו מחמם אותך סתם'. אבל היא ממשיכה. פתאום מתברר לי שהיא לא לבד בכלל, כשהיא זורקת 'על הקו נמצא איתי פה בכיר בארגון והוא שומע אותך גם'. אפילו לא טרחה לומר לי שבכיר בחברה מאזין ביחד איתה, וכך אני מוצאת את עצמי מתגוננת מול שניים מהבכירים ביותר ברכבת.

"בשלב מסוים כשההצקות התגברו ישבתי וכתבתי לה ווטסאפ שנפגעתי ואני מצפה שלא תפגע בי מול עובדים שלי או מול מנהלים, ותגן עלי לפעמים במקום רק לתקוף. הסברתי שאני לא צריכה לשבת בבית ולבכות, שזה לא מגיע לי. אבל היא לא מגיבה לכלום. אף פעם לא מגיבה לאף פנייה בכתב".

"כתבתי לה שנפגעתי ואני מצפה שלא תפגע בי מול עובדים שלי או מול מנהלים, ותגן עלי לפעמים במקום רק לתקוף. הסברתי שאני לא צריכה לשבת בבית ולבכות, שזה לא מגיע לי. אבל היא לא מגיבה לכלום"

לידי זמן ישראל הגיעה ההודעה הזו זה ועוד מספר הודעות מפורטות של עובדים המבקשים את התייחסותה של פרוינד להתעמרות, כולל בקשה מפורטת לשנות את היחס אליהם. פרוינד לא ענתה להודעות מטוב ועד רע.

טיפולים פסיכולוגיים, התקפי חרדה

לשאלותיו של החוקר החיצוני רו"ח אלקלעי השיבה פרוינד כי "מעולם לא יצא אף עובד או מנהל בוכה או נסער משיחה איתה". לטענת אחת העובדות מדובר בטענה שקרית. "היא לא יכולה להגיד שאף אחד לא בכה מולה, כי אני בכיתי לה מול הפרצוף.

"בפעם האחרונה שזה קרה היא האשימה אותי שאני מובילה את החקירות נגדה ומעבירה חומרים לוועד, וסיפרה זאת לעובדים אחרים בחברה. ואז היא סגרה לי את כל ההרשאות במערכת והחליטה להשתלט על כל המטלות שלי. היא אפילו לא עדכנה אותי ישירות, עובדת שלי באה אלי ואמרה 'אני מבינה שסגרו לך את ההרשאות' ואז ראיתי שאני לא יכולה אפילו להיכנס למערכת.

התעמרות בעבודה, אילוסטרציה (צילום: iStock / sefa ozel)

"רציתי לקבור את עצמי. אז הלכתי אליה ואמרתי לה 'את השפלת אותי, לפחות היית מספרת לי בעצמך', ופרצתי בבכי. היא הייתה מאוד קרה כלפיי, אטימות מוחלטת, ואני קמתי והלכתי. ועד היום לא החזירה לי את ההרשאות. תמיד הייתי עובדת מאוד מסורה, מאוד חרוצה. אבל נניח שאני לא טובה, אוקיי. נניח. תעשי לי בירור, שימוע. איך את מעלימה את העבודה שלי בבת אחת בלי לעדכן אפילו?"

עובדת נוספת במחלקה חוותה רגעי שבר בהם פרצה בבכי בפומבי במקום העבודה. "היא האשימה אותי שהעברתי חומרים לוועד. וכהוכחה הראתה לי התכתבות בקבוצת הווטסאפ של הוועד שבה מופיעה עובדת אחרת. ואני אומרת לה 'זאת לא אני, זה אפילו לא המספר שלי', ובאמת לא הבנתי מה היא רוצה. זה הטריף אותי.

"היא האשימה אותי שהעברתי חומרים לוועד. וכהוכחה הראתה לי התכתבות שבה מופיעה עובדת אחרת. ואני אומרת לה 'זאת לא אני, זה אפילו לא המספר שלי', ובאמת לא הבנתי מה היא רוצה"

"אמרתי לה 'תקשיבי, יושרה זה הדבר הכי חשוב בחיים שלי, אני אלחם על כל דבר שהוא לא אמת'. ואחרי שהוכחתי לה שזאת מישהי אחרת, עם מספר אחר, ביקשתי שהיא תתנצל, אבל היא סירבה ואני התחלתי לבכות. יצאתי החוצה ואני יושבת במסדרון בוכה. פשוט איבדתי את זה לגמרי, חטפתי התקף חרדה. אז היא יצאה החוצה ואמרה 'אל תעשי לי סימפוזיון במסדרון'".

ההתפרקות של העובדת באה אחרי תקופה ארוכה שבה האשימה אותה פרוינד בהאשמות שווא. "באחת הפעמים היא האשימה אותי ביציאה מהעבודה שלא באישורה. גם אחרי שהוכחתי שהלכתי לביקור בית אצל עובד מתוקף תפקידי והעיסוק שלי בכוח אדם – ביקור שהיא אישרה ביחד עם עובד נוסף – היא המשיכה להאשים אותי ואמרה 'אל תיתממי'".

העובדת טוענת כי ספגה שורה של השפלות מפרוינד, עד שאזרה אומץ ושלחה מכתב תלונה אנונימי. לטענתה, פרוינד נוהגת לדבר אל העובדים באופן גס רוח ואגרסיבי. "פעם אמרה לי 'את לא זזה מכאן לשום מקום' כשראתה שאני רצה להוציא את הילד מהגן, פעם אחרת 'שום פיפי', כשרציתי לצאת לשירותים לפני ישיבה, או 'תלכי למשרד ותדביקי את הישבן שלך לכיסא' ועוד דוגמאות רבות כאלה.

הרכבת מתל אביב לירושלים, מעל עמק הארזים (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"היא גם מרבה לחדור לפרטיות של העובדים. עברתי הליך רפואי לא פשוט והיא שאלה אותי שאלות מאוד אינטימיות, מאוד חודרניות. ואז אחרי שעניתי לה, הציעה לי לקחת מטפלת לילד לתקופת ההחלמה, כנראה כדי שאוכל לחזור מהר לעבודה. ואז היא אמרה לי לתדהמתי 'תבצעי את הפרוצדורה צ'יק צ'אק ותחזרי לעבודה', כאילו אני מכונה. אז חזרתי עם כאבים אחרי שלושה ימים, מרוב הלחץ למצוא חן בעיניה. מנהלת אחרת ראתה אותי ואמרה 'את משוגעת'. ובאמת הייתי משוגעת. היא עושה עלייך מניפולציות רגשיות, כאילו שולטת לך במוח. ואת מנסה כל הזמן להיות איתה בסדר, אבל אף פעם לא תהיי בסדר. אני אפילו לא יודעת איך להסביר את זה".

עובדת נוספת מספרת כיצד פרוינד פלשה לחייה הפרטיים. "למשל, אם הייתי אומרת לה שלילד שלי יש יום הולדת בגן, אז היא הייתה אומרת 'זה לא מעניין אותי, תביאו מטפלת. גם אני גידלתי את הילדים שלי ככה'. היא גם אמרה לי שאם אנחנו רוצים להתקדם בקריירה שלנו אנחנו צריכים לבחור אם לנהל בית או לקדם קריירה. היא לא מקבלת את זה שילדים לא מרגישים טוב לפעמים, מבחינתה תשלמו לבייביסיטר, תביאו את הבעל, תביאו מטפלת. אי אפשר להישאר בבית בשום מצב".

"היא אמרה לי שאנחנו צריכים לבחור אם לנהל בית או לקדם קריירה. היא לא מקבלת את זה שילדים לא מרגישים טוב לפעמים, מבחינתה תשלמו לבייביסיטר, תביאו את הבעל, תביאו מטפלת"

כפי שמתואר בדוח, עובדים במחלקות משאבי האנוש ברכבת אכן נזקקו לטיפול רפואי או פסיכולוגי. ממשיכה העובדת הנוספת: "הלכתי לרופא המשפחה שלי ואמרתי שאני במצוקה ושיש לי כאבי ראש וכאבי בטן. ולקחתי פסיכולוג כי מה שעברתי מאוד מטלטל. הייתי רגילה בארגון שיש לי קול ועמדה ואני נחשבת, אפילו למעלה. ופתאום הפכתי למישהי שכל הזמן חותרים תחתיה. והיה לי קשה מאוד להתמודד עם המצב הזה".

גם במקרה הזה מדובר בעובדת שניהלה צוות, ולאחר מינויה של פרוינד השתנתה סביבת העבודה כמעט באופן מיידי. "קודם כל, היא יצרה עומס עצום עליי ועל הצוות שלי בלי תוכנית עבודה. ואז החליטה פתאום למדר אותי מחלק מהמשימות. בבת אחת הודיעה לי שזה נפסק. בסגר הראשון היא החזירה את הצוות שלי ואותי השאירה בבית, כנראה מתוך נקמה. אולי לא אהבה שהיחידה שלי מאוד מגובשת ויעילה. אולי ייחסה לי אשמה על כך שלא התקבלה בתחילה לתפקיד, ולא עמדה במבדקי ההתאמה. אני לא יודעת".

בריאות הנפש. אילוסטרציה (צילום: istockphoto/Nadzeya_Dzivakova)

עד מהרה הפך העימות לפומבי, כשלטענתה פרוינד דואגת להבהיר לסביבתה את חוסר שביעות רצונה, בגלוי. "היינו יושבות בישיבות והיא הייתה פשוט יורדת עליי ומשפילה אותי בשאלות כמו 'למה לא עשית ככה ולמה עשית ככה' ואין זמן לענות, כי זה כמו להיות מול מכונת ירייה. ואז מתפתח ריב. אני לא מבינה למה אני צריכה לשבת בישיבה מול 20 אנשים ולריב, כשאלה אנשים שאני עובדת מולם, חלקם כפופים לי, חלקם סמנכ"לים בכירים. עד שפרוינד הגיעה היה לי שם טוב אצלם, פתאום אני צריכה לנסות לשרוד.

"היינו יושבות בישיבות והיא הייתה פשוט יורדת עליי ומשפילה אותי בשאלות כמו 'למה לא עשית ככה ולמה עשית ככה' ואין זמן לענות, כי זה כמו להיות מול מכונת ירייה"

"היא הייתה מאוד כוחנית גם כלפי הצוות שלי. מדברת בפקודות, כמו קצינה צבאית שמנסה להוכיח את עצמה. הייתה מכנסת אותם ומדברת איתם ישירות, מעל ראשי. מדובר באנשים סופר איכותיים, רובם בוגרי תואר שני. כשהם שאלו אותה לאן הם יכולים להתקדם הייתה מצביעה על תפקיד נמוך יותר מזה שבו הם נמצאים. היא שידרה להם שהיא לא מרוצה מההצלחה שלהם, שהיא רוצה לצמצם את מעמדם".

סביבה מאיימת ונקמנית

אחת הנקודות הקשות בדוח הביקורת על התנהלותה של פרוינד נוגעת לאווירה מאיימת ומפחידה שהיא מטילה על עמיתיה, במיוחד על אלה אשר העזו לתחושתה לשתף פעולה עם הביקורת, להתלונן או להעיד.

נוהל עובדים מתריעים של רכבת ישראל, שעותק שלו הגיע לידי זמן ישראל (אך חלק מהעובדים שהעידו כלל לא זכו להכיר) מבהיר כי למתלוננים בחברה שמורה הזכות המלאה להגנה בעת הגשת תלונה. "פנייה חופשית בדבר תלונה או חשד מצד עובדי הקבוצה או מנהליה, ללא חשש מענישה או פגיעה כלשהי במעמדם, חיונית למימוש מדיניות הקבוצה לפעול בסביבה המושתתת על עקרונות של יושר והגינות", נכתב במסמך. "הקבוצה מתחייבת לטפל בפניות כאמור בחשאיות המרבית, תוך שמירה על כבודו של העובד המדווח ועל פרטיותו".

עובדים טוענים כי ההתחייבות הזאת נרמסת ברגל גסה. ואכן, כבר בפתח הדוח מציין רו"ח אלקלעי כי על אף שלפרוינד הובהר בשיחה מקדימה עם מבקר הפנים של החברה כי עליה להימנע מלשוחח עם הכפופים לה על הבדיקה "כדי שלא ליצור חשש מפני שיתוף פעולה בתהליך", פרוינד הפרה הנחיה זו:

"יודגש, כי גם לאחר שהובטח חיסיון לעובדים, התרשמנו ואף נאמר לנו, כי קיים חשש כבד לספר את כל המידע והשמות הרלוונטיים לאור הפחד מנקמנות עתידית ופגיעה בקידום/ מעמד/ תנאי עבודה. חשש זה התמשש לטענת מספר עובדים וזאת מאחר שהגברת פרוינד שוחחה איתם לאחר הפגישות עימנו, ואף העלתה את נושא הבדיקה במסגרת שיחות הערכה שנערכו על ידה לאחרונה", כותב הבודק בדוח ומוסיף: "יודגש כי מדובר באירוע חמור מאוד, הדורש ברור משמעתי שכן מדובר בהפרעה להליך הבדיקה".

המבקר מציין מפורשות כי עובדים התלוננו בפניו על איומים:

"חשוב להדגיש כי במהלך השיחות ולאחריהן עובדים רבים התלוננו כי הגברת מאיימת עליהם בעקבות הדברים שהם אמרו בשיחות שערכנו. נושא זה עלה כמה וכמה פעמים מעובדים שונים. בנוסף, עובדים שונים טענו כי הגב' פרוינד איימה עליהם באופן אישי שתבוא איתם חשבון ברמיזה לכך שתפטר אותם, בעקבות הדברים שאמרו בשיחות איתנו. הדבר חמור מאוד שכן מבקר החברה התריע בפני הגברת פרוינד שלא להתערב בהליך הבדיקה בכל צורה שהיא. הביקורת רואה זאת כהפרעה בוטה בתהליך הבדיקה".

עדויות העובדים מחזקות את הרושם כי פרוינד אינה נרתעת מלפנות אליהם ולתשאל אותם אודות העדות שמסרו כביכול. גם אם היא עושה זאת בדרכי נועם, עובדים רואים בכך איום מרומז ושקוף.

רכבת ישראל. אילוסטרציה (צילום: Mila Aviv/Flash90)

"היא אומרת לעובדים משפטים כמו 'אני סומכת עליך שתגיד בוועדה את הדברים הנכונים'", מספר עובד ברכבת. "או שהיא תופסת מישהי במסדרון וחוקרת אותה: 'איזה שאלות שאלו אותך?' אנשים מבינים את הרמז: שיודעים שהם העידו, שמסתכלים עליהם. זאת סיטואציה מאוד מפחידה.

"כולנו מבינים שמישהו מדליף את השמות של המתלוננים ושהיא יודעת בדיוק מי דיבר. וכאשר היא רוצה לברר משהו, היא פשוט לא מרפה. אנחנו מרגישים שהיינו אמיצים מספיק כדי לשתף פעולה עם בדיקה ושעכשיו הפקירו אותנו. וכל פעם כשמישהו מעלה את הסוגיה מחדש, אנחנו חשים פחות ופחות בטוחים".

"אנחנו מרגישים שהיינו אמיצים מספיק כדי לשתף פעולה עם בדיקה ושעכשיו הפקירו אותנו. וכל פעם כשמישהו מעלה את הסוגיה מחדש, אנחנו חשים פחות ופחות בטוחים"

ביולי עברה פרוינד שימוע אצל מנכ"ל החברה בעקבות הטענות על ניגודי עניינים והתנהלות בלתי תקינה. כאמור, בשימוע זה לא נדונו כלל סוגיות ההתעמרות, על אף התלונות המרובות והדוח החמור. לאחר השימוע הוחזרה לעבודה למרות שנמצא כי פעלה לכאורה בניגוד עניינים מול בני משפחתה הנמצאים בקשרים עסקיים עם הרכבת, מבלי לעדכן על כך.

עם שובה לעבודה הבהירה פרוינד לעמיתיה כי מבחינתה נפתח דף חדש. "היא כל הזמן מדברת על זה עם העובדים", מספרת עובדת, "שעשו לה שימוע והיא יצאה זכאית, למרות שכמובן זה לא נכון. היא יכולה לפתוח שיחה ב'את יודעת איזו תקופה עברתי', או לפתוח במילים 'הייתה לי תקופה קשה אבל עכשיו הכול מאחוריי'.

"בהרמת כוסית בראש השנה האחרון היא שיחררה עקיצה: 'אני רוצה להודות לחלק מכן שתמכו בי בכל התקופה הזאת', כאילו רמז לכך שהיא יודעת שחלק דיברו נגדה. ואז הוסיפה 'עכשיו אחרי שזוכיתי אני רוצה לטפל בדברים כמו שאני רוצה'. ואנחנו הבנו את המסר, שהיא חזקה מתמיד, שיש לה גיבוי מלמעלה, ושהטענות על התעמרות לעולם לא יתבררו כמו שצריך".

הבדיקות השונות שנעשו ברכבת, בין היתר סביב הטענות על התנהלות בלתי תקינה, מינויים החורגים מהכללים, ניגודי עניינים ועוד, הגדילו את מעגל החשודים בעיניה של פרוינד, כפי שמעידה עובדת שנהנתה מיחסים תקינים עם הסמנכ"לית עד השנה האחרונה.

רכבת ישראל. אילוסטרציה (צילום: משה שי, פלאש 90)

"היא לא התנכלה לי, אפילו ראתה בי ידידה שלה, עד שקראו לי לחקירה באביב האחרון. הייתי צריכה למסור פרטים לגבי סוגיות מקצועיות הנמצאות תחת טיפולי לדירקטוריון. התברר לי שהתשובות ששלחה לדירקטוריון שונות מהתשובות שאני סיפקתי וחשתי חובה לדווח להם את האמת המדויקת. כתוצאה מכך הדירקטוריון הוציא נהלים חדשים, וכנראה שהיא נפגעה מכך או חשה מאוימת. מאז היא שמה עלי איקס.

"היא זימנה אותי לשיחת משוב, כאילו שגרתית, שהפכה בעצם לשיחת איום לכל דבר. כל השיחה היא סיפרה לי כמה היא עשתה בשבילי דברים, איך בכלל יכלה בעצם לפטר אותי בתחילת הקורונה או לשלוח אותי לחל"ת, אבל נמנעה מלעשות זאת, ואיך בסוף דווקא אני זאת שלכלכתי עליה. ניסיתי להסביר שבסך הכול דיווחתי את האמת, כפי שחובה עלי לעשות, אבל היא המשיכה לדבר במשך עשרים דקות רק על מה שעובר עליה, והקשיים שהיא צריכה להתמודד איתם.

"ככל שהשיחה התמשכה הבנתי שהיא בעצם מאיימת עלי. היא אמרה, 'מעניין מי העביר את המידע לדירקטוריון' ואז דרשה שאעשה חשבון נפש וש'אבין את המשמעות של הדברים' ואת 'גודל האירוע' כמו שהגדירה זאת. ולסיום אמרה, 'אני מבקשת ממך שתעשי חשבון נפש, ותחשבי על מה שקרה. אני מקווה שנוכל להמשיך לעבוד יחד'. אני ראיתי בכך איום מפורש שאני על הכוונת שלה. שהיא מנסה לנקום בי".

"ככל שהשיחה התמשכה הבנתי שהיא בעצם מאיימת עלי. היא אמרה, 'מעניין מי העביר את המידע לדירקטוריון' ואז דרשה שאעשה חשבון נפש וש'אבין את המשמעות של הדברים' ואת 'גודל האירוע' כמו שהגדירה זאת"

לזמן ישראל נודע כי בין המנכ"ל מייקסנר לבין הדירקטוריון בראשות שמעוני קיימת מחלוקת מתמשכת באשר להמשך העסקתה של פרוינד. בעוד גורמים בדירקטוריון דורשים את בדיקת הטענות והסקת מסקנות, מייקסנר ככל הנראה ממשיך לתת גיבוי לפרוינד.

מרכבת ישראל נמסר בתגובה: "איננו מתייחסים בתקשורת לנושאים הקשורים לעובדים ולענייני יחסי עבודה. ברכבת מתייחסים בכובד ראש ליצירת סביבת עבודה בטוחה, ובשל כך הוחלט בתקופה האחרונה על התקשרות עם שופטת בדימוס אשר תהווה כתובת עבור כל עובד או עובדת אשר רוצים להתלונן על סביבת עבודה שאיננה מכבדת או פוגענית. השופטת תהיה עצמאית ותוכל לבדוק כל תלונה אשר תגיע אליה".

פנינו לרשות החברות בשאלה האם ומתי יתערבו במתרחש ברכבת, לנוכח המחלוקות בין הדירקטוריון למנכ"ל המונעות בדיקה של התלונות. תגובת רשות החברות: "הנושא מטופל במסגרת האורגנית של חברת רכבת ישראל. ככל שיהיה צורך, הרשות תדע להפעיל את סמכותה, כפי שעשתה בסוגיות אחרות".

פנינו ישירות גם למנכ"ל מיכה מייקסנר ושאלנו מדוע לא ביצע את הבדיקה עליה התחייב ביולי, והאם בכוונתו לבצע בדיקה בעתיד – אך לא קיבלנו כל מענה.

ורד פרוינד לא השיבה לפניות זמן ישראל. בחודש שעבר, עם חשיפת דוח הבדיקה של רו"ח אלקלעי, מסרה פרוינד לזמן ישראל: "מזה עשרה חודשים אני נמצאת תחת רדיפה והתקפה אישית ומקצועית על ידי גורמים אינטרסנטיים, שאינם פועלים לטובתה של החברה.

"אני דוחה מכל וכל את הטענות שהוזמנו בדוח מגמתי, מסולף ורשלני, שתכליתו פגיעה בשמי הטוב, ביושרתי ובמוניטין המיקצועי שלי.

"הטענות של התעמרות בעבודה נמצאו כלא מבוססות ולראייה הם לא היוו עילה בשימוע שהומצא בחטא. עמדתי בגאווה ובאומץ בפני שימוע שסופו שהנני ממשיכה לשמש בתפקידי כסמנכ"לית משאבי אנוש של רכבת ישראל.

"הטענות הינן פרי של רצון שאפנה את הכיסא שאני יושבת עליו, שהינו תפקיד מרכזי אשר מהווה אפשרות לבצע מינויים".