ראש הממשלה נפתלי בנט והשר לשירותי דת מתן כהנא מכניסים את מתווה הכותל להקפאה ארוכה. כך נודע לזמן ישראל.

למעשה, הם מוותרים בשלב זה ואולי בכלל על קידום המתווה שאותו אישרה וביטלה הממשלה לפני חמש שנים. הסיבה להחלטה הדרמטית היא המריבות האלימות בכותל והניסיון של הימין להפוך את המתווה למוקד בלתי פוסק של הסתה בחברה הישראלית ונגד הממשלה.

"אנחנו בוחרים לא לעסוק בזה עכשיו, נקודה", הסביר השר מתן כהנא לעוזריו בסוף השבוע. "מתווה הכותל הפך מוקד של שיסוי ושנאה, בעיקר של דוברי הליכוד שתופסים טרמפ על המתווה. אסור לנו לשחק לידיים שלהם. אנחנו עוזבים כרגע את הכול. לא נוגעים בזה".

"מתווה הכותל הפך מוקד של שיסוי ושנאה, בעיקר של דוברי הליכוד שתופסים טרמפ על המתווה. אסור לנו לשחק לידיים שלהם. אנחנו עוזבים כרגע את הכול. לא נוגעים בזה"

השר לשירותי דת מתן כהנא מגיע לכותל המערבי, מלווה באבטחה, להדלקת נרות חנוכה, 29 בנובמבר 2021 (צילום: Arie Leib Abrams/Flash90)

ההחלטה של בנט וכהנא מנוגדת לכל ההתחייבויות של ראשי הקואליציה האחרים, דווקא בתקופה האחרונה.

בתחילת נובמבר, מיד אחרי העברת התקציב, הודיע ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד כי "מתווה הכותל זה הדבר הנכון לעשות מבחינה דתית, וגם בכל מה שקשור ביחסינו עם התפוצות. יש לזה רוב בממשלה ואני מקווה שנספיק לעשות את זה עוד עם היועץ המשפטי הנוכחי, אביחי מנדלבליט".

לפיד בנובמבר: "מתווה הכותל זה הדבר הנכון לעשות מבחינה דתית, וגם בכל מה שקשור ביחסינו עם התפוצות. יש לזה רוב בממשלה ואני מקווה שנספיק לעשות את זה עוד עם היועץ המשפטי הנוכחי"

השר אביגדור ליברמן הוסיף כי "מתווה הכותל וחוק הגיור חשובים לנו מאד". גם השרה מרב מיכאלי חזרה על המסרים הללו. ובהסכמים הקואליציוניים עם כחול-לבן, יישום מתווה הכותל הוא אחד הנקודות החשובות.

לפיכך, ההחלטה של בנט וכהנא להקפיא את הכול עשויה לגרום לעימותים בין השותפים, שמחויבים לקהל בוחרים רחב ומגוון וגם ליהודי התפוצות.

ראש הממשלה נפתלי בנט, רב הכותל שמואל רבינוביץ ומנכ"ל הקרן למורשת הכותל המערבי מרדכי (סולי) אליאב בכותל המערבי, 28 בנובמבר 2021 (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

מתווה הכותל אושר לראשונה בממשלת נתניהו הרביעית, בינואר 2016. על פי ההסדר ההיסטורי,  רחבת התפילה השוויונית בחלקו הדרומי של הכותל תתרחב, הכניסה אליה תהיה דרך שער הכניסה המרכזי והיא תתנהל בידי מועצה שבה חברים נציגי הזרמים הלא אורתודוקסיים ונשות הכותל.

ביוני 2017 הממשלה חזרה בה וההחלטה בוטלה. את הלחצים הגדולים ביותר נגד המתווה הפעילו החרד"לים, ובעקבותיהם הצטרפו למחאה גם החרדים, שבהתחלה העלימו עין. במרץ 2016 החרדים אפילו איימו לפרוש מהקואליציה.

נשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין הצהיר בעקבות ביטול ההסכם כי "כואב שהכותל, סמל של אחדות, הפך לסמל של מחלוקת ואי-הסכמה, וזה גורם לנו כאב רב".

אחד המתנגדים למתווה הכותל בממשלת נתניהו אז היה השר זאב אלקין. היום, בממשלת בנט-לפיד, הוא תומך במתווה ואמור היה לקדם אותו לקראת ההצבעה בממשלה.

אחד המתנגדים למתווה הכותל בממשלת נתניהו אז היה השר זאב אלקין. היום, בממשלת בנט-לפיד, הוא תומך במתווה ואמור היה לקדם אותו לקראת ההצבעה בממשלה

ח"כ גלעד קריב מגיש ספר תורה לנשות הכותל ב-7 באוקטובר 2021 (צילום: חשבון הטוויטר של גלעד קריב)

אחרי הקמת הממשלה הנוכחית המתווה התעורר לחיים וגרר מריבות קשות, בעיקר מול החרדים, שנגררו פעמים אחדות לאלימות. בהסכמים הקואליציוניים שנחתמו ביוני התחייבו המפלגות לקדם את מתווה הכותל "שבוטל בידי ממשלת נתניהו". את הדחיפה למימוש ההסכמים העניק הרב הרפורמי, ח"כ גלעד קריב, שמתווה הכותל מבחינתו הוא הדבר הכי חשוב בפעילותו הציבורית.

קריב וחבריו לקהילה הרפורמית נהגו להגיע בכל ראש חודש לרחבת הכותל ולתבוע תפילה שוויונית בנוסח שונה מזו האורתודוקסית. הדברים עוררו זעם רב בקרב הציבור החרדי. "זו הכרזת מלחמה על זהותה היהודית של המדינה", אמר יו"ר ש"ס אריה דרעי בהזדמנויות שונות, וראשי הציבור רק הלכו והחריפו את ההתבטאויות והטונים.

לפני חודש התערב נשיא המדינה יצחק הרצוג ושכנע את קריב לסטות ממנהגו ולא להגיע לכותל כדי שלא להגביר את החיכוכים האלימים במקום.

אגב, גם השר כהנא מתנגד לתהלוכה הרפורמית החודשית בכותל. הוא רואה בכך פרובוקציה וטוען כי הרפורמים יכולים גם היום להתפלל ברחבת "עזרת ישראל" בחלק הדרומי. אבל הסערה נמשכה גם אחרי שקריב נשאר בבית.

גם השר כהנא מתנגד לתהלוכה הרפורמית החודשית בכותל. הוא רואה בכך פרובוקציה וטוען כי הרפורמים יכולים גם היום להתפלל ברחבת "עזרת ישראל" בחלק הדרומי. אבל הסערה נמשכה גם אחרי שקריב נשאר בבית

נשיא המדינה יצחק הרצוג בפגישה עם ח"כ גלעד קריב, ח"כ אלון טל, נציגים ונציגות מהתנועה הרפורמית בישראל, התנועה המסורתית בישראל וארגון "נשות הכותל", 1 בדצמבר 2021 (צילום: בית הנשיא)

כהנא מקדם רפורמות שנויות במחלוקת כמו הכשרות, הגיור, הסדרי הקבורה והרכבי המועצות הדתיות. מתווה הכותל הפך את היוזמות הללו לצונאמי של כפירה בעיני החרדים. האיומים על כהנא הלכו ותכפו, הוצא עליו "דין רודף" והוא נאלץ ללכת בליווי מאבטחים.

וכך, גם במפלגות הימין גילו כי נושא הכותל הוא המתסיס ביותר בשטח. אין אירוע, הפגנה או כינוס, שבו חברי הכנסת המיליטנטיים של הליכוד לא טוענים כי הממשלה היא אנטי-יהודית שפוגעת במקום הקדוש ביותר לעם ישראל.

בליכוד טוענים כי קמפיין טוב בנושא הכותל עשוי להוציא מאות אלפים לרחובות, שיצטרפו להפגנות הענק המתוכננות של החרדים. לפני שבועיים וחצי נשאה מירי רגב בכנסת נאום חוצב להבות נגד המתווה (שבו תמכה ב-2016).

"אם לא יצאנו לרחובות על יוקר המחייה, על השקרים שלכם, על הנוכלות שלכם, נצא לרחובות – ואני בראש – כדי לשמור על הכותל שלנו, על מה ששמר על העם היהודי, על הנשמה שלנו", הצהירה רגב. את הנאום כתב עבורה מתתיהו הכהן דן, מומחה לענייני הכותל, מנכ"ל עמותת עטרת כוהנים.

אם לא יצאנו לרחובות על יוקר המחייה, על השקרים שלכם, על הנוכלות שלכם, נצא לרחובות – ואני בראש – כדי לשמור על הכותל שלנו, על מה ששמר על העם היהודי, על הנשמה שלנו"

על רקע התסיסה הגדולה והמסוכנת בשטח החליטו בנט וכהנא לסגת לאחור. החשש הוא גם פוליטי. בנט וכהנא לא רוצים להזדהות מדי עם התנועה הרפורמית, שמובילה את התמיכה במתווה.

כהנא בעצמו מיתן לאחרונה את המסרים בנושא הכותל. בהתחלה הוא רצה לחזור ל-2017 ולקיים מחדש את המתווה שבוטל "אבל עכשיו החלטתי שאסור לעשות את זה. אסור שנהיה מקור למריבות", כפי שאמר לעוזריו.

סוף פסוק, לפחות בשלב זה. בשבוע שעבר פרסם יזהר הס, לשעבר מנכ"ל התנועה המסורתית, מאמר ב"הארץ" ובו ניסה לחזק את בנט. "בנט לא נשבר בקלות. הוא מחולל את מתווה הכותל. הוא מכיר כל פרט. תאזין לרטוריקה של מירי רגב ותעשה בדיוק ההיפך", הציע הס לראש הממשלה.

בנט ובעיקר כהנא שמעו את דברי השיסוי הקשים של רגב וחבריה, לא רצו להזדהות מדי עם הס וחבריו והחליטו, כאמור, להכניס את המתווה לבוידעם.

מסביבתו של השר כהנא נמסר בתגובה לזמן ישראל: "השר אינו מתעסק היום בנושא. הנושא נמצא על שולחנו של מזכיר הממשלה שלום שלמה ונשיא המדינה יצחק הרצוג".