סאגת מכירת החמקנים לאיחוד אמירויות קיבלה אתמול תפנית מפתיעה. אחרי ששתי השושבינות – ארצות הברית של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ והאמירויות – צלחו את מחסום האישור הישראלי (בזמן כהונת בנימין נתניהו), הגיעה מכשול חדש שאינו קשור במפת המזרח התיכון, אלא באסטרטגיה האמריקאית והפחד המתגבר מסין.

על פי הפרסום של ה"וול סטריט ג'ורנל" אתמול, האמירויות הציבו לארצות הברית אולטימטום למימוש עסקת הנשק בשווי של 23 מיליארד דולר, בטרם יפנו לחלופות של סין, רוסיה או אירופה.

הסיבה לפרסום הזה הוא עיכוב ביצוע העסקה, בשל החשש האמריקני מרשת הדור החמישי שמוקמת בימים אלה באמירויות על ידי חברת HUAWEI הסינית.

וושינגטון, שכבר מזמן לא משתמשת בציוד סיני כלשהו ברשתות התקשורת והמחשבים שלה, חוששת כי הטכנולוגיה המתקדמת של החמקנים תזלוג דרך הדור החמישי לסין. בייג'ין לוטשת עיניים כבר כמה שנים לנכס הזה, ולא פעם ניסתה בדרכים שונות – סייבר ומרגלים – לשים עליו יד.

שרי החוץ של איחוד האמירויות וסין, וונג יי ועבדאללה בן זאיד, נפגשים בבייג'ינג, יולי 2021 (צילום: AP Photo/Andy Wong)

האמירתים פועלים בינתיים בזהירות בהקשר הזה, ובהחלט ניתן להבחין בתוכנית סדורה שלהם. בפרסום ב"וול סטריט ג'ורנל" מצוטט פקיד זוטר בממלכה ולא בכירים בדרג ההנהגה. כלומר, באבו דאבי מנסים לשמר את המשבר בטונים נמוכים כדי לא לדחוק את וושינגטון לפינה.

הביקורת לכשעצמה על הדרישות האמריקאיות חריפה מאד, "עד כדי פגיעה בריבונות של האמירויות" מגדיר זאת הדובר מאבו דאבי. מה שממחיש עד כמה הפחד האמריקאי בהקשר הזה גדול.

הביקורת לכשעצמה על הדרישות האמריקניאת חריפה מאד, "עד כדי פגיעה בריבונות של האמירויות" מגדיר זאת הדובר מאבו דאבי. מה שממחיש עד כמה הפחד האמריקאי בהקשר הזה גדול

הגורמים הרשמיים בממשל האמריקאי לא הגיבו בינתיים לדברים. ממשל ביידן לא אהב את העסקה מלכתחילה, נאמן עדיין לקו הדמוקרטי של "למכור נשק במשורה למשטרים לא דמוקרטים". זו גם בדיוק הסיבה לקרירות כלפי סעודיה.

אחרי עיכובים ובחינה מחדש, העסקה עם האמירויות אושרה על ידי ג'ו ביידן – כנראה מתוך הבנה כי במצב של "חולות נודדים" במזרח התיכון, עדיף בשעת כושר לתקוע יתד.

ג'ו ביידן, אז סגן נשיא ארה"ב, עם שליט דובאי השייח' מוחמד בן ראשיד, בעת ביקור בממלכה במרץ 2016 (צילום: AP Photo/Kamran Jebreili)

בהקשר הזה אי אפשר להתעלם מהאווירה הכללית והחשש בארצות הברית בכל הקשור לאיבוד היתרון הטכנולוגי מול סין ורוסיה. כבר היום יש שטוענים – כולל מספר חברי קונגרס – כי ארצות הברית נמצאת בפיגור משמעותי אחרי רוסיה וסין בתחומי לוחמת חלל וטילים היפר-סוניים.

ב-2019 הנשיא טראמפ ביטל את עסקת מכירת החמקנים לטורקיה בדיוק בשל החשש הזה. ארדואן, למרות האזהרות מוושינגטון, רכש בצעד של התרסה כלפי נאט"ו ואירופה את מערכות הנ"מ הרוסיות המתקדמות  400- S.

כל ההסברים כי המערכות לא יופעלו על החמקן נדחו על הסף, ובצדק. העסקה בוטלה והטייסים הטורקים שכבר עמדו לסיים את ההכשרה על המטוס בארצות הברית, נשלחו בהתראה של 24 שעות לביתם.

בהקשר הזה האינטרס האמריקני חוצה מפלגות.

השאלה עתה היא האם מפגש הפסגה באבו דאבי בתחילת השבוע, בין ראש הממשלה נפתלי בנט ויורש העצר מוחמד בן זאיד, הוא חלק מהתכנית הסדורה של האמירויות ללחוץ על האמריקאים.

השאלה עתה היא האם מפגש הפסגה באבו דאבי בתחילת השבוע, בין ראש הממשלה נפתלי בנט ויורש העצר מוחמד בן זאיד, הוא חלק מהתכנית הסדורה של האמירויות ללחוץ על האמריקאים

דגם של החמקן F35 של לוקהיד מרטין מוצג בכנס בדובאי, 16 בנובמבר 2021 (צילום: AP Photo/Jon Gambrell)

אם הפרסום ב"וול סטריט ג'ורנל" היה המקל, ישראל היא הגזר. ממשלת נתניהו פעלה בעבר בבית הלבן בהקשרים דומים עבור מצרים של א-סיסי. לכן, לא מן הנמנע שהעניין עלה בפגישה בין בנט ובן זאיד.

האינטרס הישראלי בהקשר הזה מורכב. מצד אחד, לובי ישראלי בוושינגטון לאישור העסקה יכול לחזק משמעותית את מארג היחסים המתהדק עם האמירויות. את המחיר אולי יהיה ניתן לגבות ביום פקודה, כאשר ישראל תחליט לתקוף באיראן. המראה מאבו דאבי לא משולה מהמראה מבסיס נבטים בנגב.

מהצד השני,  ישראל רוצה להמשיך להיות היחידה במזרח התיכון שמפעילה חמקנים. יכולת כזו בידי מדינה ערבית – גם אם היא כרגע ידידה – היא איום פוטנציאלי משמעותי.

מהצד השני,  ישראל רוצה להמשיך להיות היחידה במזרח התיכון שמפעילה חמקנים. יכולת כזו בידי מדינה ערבית – גם אם היא כרגע ידידה – היא איום פוטנציאלי משמעותי

זו הסיבה שמייד אחרי חתימת העסקה בין האמירויות לארצות הברית טס שר הביטחון בני גנץ בדחיפות לוושינגטון. מה נחתם שם לא ברור, מלבד האמירה שחזרה גם בשבוע שעבר במהלך ביקורו של גנץ בארצות הברית – כי יתרונה האיכותי של ישראל נשמר ויישמר, גם אם (וכאשר) יסופקו החמקנים לאמירויות.