כבר למעלה מעשור נאבקת יוליה ברוך מאבק סיזיפי. במישור האישי היא נלחמת להעניק לאילאי בן ה- 16 – ילד מקסים עם מחלה קשה ונדירה מאוד המתאפיינת בתפקוד לקוי של המערכת העצבית – את איכות החיים ואת מלוא ההזדמנויות האפשריות במצב בריאותי כה מורכב כשלו.
במישור הציבורי היא נאבקת בחברות כמו פמי פרימיום, הספקית שזכתה לפני יותר מעשור במכרז לאספקת שירותי סיעוד ורפואה לילדים עם מוגבלויות קשות במערכת החינוך, ובמשרדי הממשלה שהיו אמורים לפקח עליה או לבצע את השירות בעצמם. למעשה, היא נאבקת במדינה ובשיטה שהמדינה משתמשת בה כדי לחסוך כספים ולהסיר מעל עצמה אחריות לרווחת האזרחים משלמי המיסים שלה.
מטרת שירותי הסיעוד והרפואה לילדים בחינוך המיוחד היא תמצית העקרון של מדינת רווחה נאורה: לאפשר גם לאלה שהגורל שפר עימם פחות את הזכות לאיכות חיים ולהשתלבות בחברה. מדובר בילדים הזקוקים להשגחה רפואית מתמדת, אשר ללא פתרונות מתאימים במערכת החינוך נידונים לחיים מתסכלים בטיפולים רפואיים מסביב לשעון בין כותלי הבית.
מטרת שירותי הסיעוד והרפואה לילדים בחינוך המיוחד היא תמצית העקרון של מדינת רווחה: לאפשר גם לאלה שהגורל שפר עימם פחות את הזכות לאיכות חיים ולהשתלבות בחברה
מדינה מתוקנת יכולה להתגאות בכללים המאפשרים חוק חינוך חובה לכולם, כולל לאלה הסובלים ממגבלות קשות. בפועל, מסבירה ברוך, בגלל האופן שבו השירות מבוצע ובגלל מערבולת בירוקרטית בלתי נסבלת לתוכה נקלעים ההורים, הכוונות הטובות מסתיימות פעמים רבות במפח נפש.
"בשנה הראשונה של אילאי בבית הספר הציע לנו הרופא המחוזי של חברת פמי פרימיום להשאיר את הילד בבית", היא מספרת. "הנימוק היה שהאחות שמוקצית לבית הספר במסגרת המכרז לא תוכל להעניק את הטיפול הדרוש לו, הכולל הזנה דרך הבטן והשגחה סביב השעון בבית הספר, וזאת כיוון שתנאי המכרז מגדירים אחיות המתרוצצות בין כמה ילדים, ולא יכולות להשגיח.
"פמי פרימיום רצו שהאחות תבוא ותאכיל אותו ותלך ותחזור אחרי שעתיים וחצי להאכיל אותו שוב. הסברתי להם שהמצב של הילד שלי מורכב והוא לא תקע או שקע. בסוף, אחרי הרבה מאבקים, זה הגיע למצב שקיים היום בו הוא מקבל השגחה מלאה – אבל זה קרה רק אחרי שהתווכחנו, ורבנו, וכתבנו מכתבים והפעלנו עורכי דין.
"אז לאילאי יש אחות צמודה, אבל להורים אחרים אין. זו שיטת מצליח – מי שמבין איך המערכת עובדת ומי שיש לו יותר כוח ואמצעים להילחם, משיג את שלו. מי שמוותר או מרים ידיים, נופל בין הכיסאות. השירות פשוט לא משיג את מטרתו – לשלב את הילדים במערכות החינוך – ויש בכל שנה מאות ילדים שנשארים בבית".
במפגש עם עובדי פמי פרימיום, החברה שהפעילה את השירות עד 2019, התפאר המנכ"ל לשעבר איציק חמו בהצלחת התפעול של השירות הרפואי הרגיש לילדים עם המוגבלויות בחינוך המיוחד: "הכול עובד, ואין תקלות וחס וחלילה לא קרה לאף ילד שום דבר, וזה מדהים".
אולם מתברר שמי שלא משאיר את הילד בבית דווקא כן עלול למצוא אותו במצב מסכן חיים, כפי שמספרת דליה (שם בדוי) שבנה נזקק בעבר להנשמה מלאכותית דרך הגרון. "כשהוא הגיע לגיל 3 היינו מחויבים להחליף את הסייעת הפרטית בסייעת מטעם פמי פרימיום שמספק משרד החינוך. אנשי הצוות הרפואי של פמי מעולם לא נפגשו איתנו ולא עם הילד.
"יום אחד הגעתי לגן והילד היה פשוט בהיסטריה והרגיש שאין לו אוויר. התברר שבמשך שעתיים לא שאבו הפרשות לילד ונחסם נתיב האוויר. ביצעתי פעולת חירום והחלפתי את הצינור שמוכנס לגרון. האחות של פמי כבר לא הייתה בגן יותר, היא הלכה הביתה".
המעבר לגורמים פרטיים, כמו במקרה של שירותי הסיעוד לחינוך המיוחד, פורט את השירות הציבורי למעות, והופך את תודעת השירות למשהו קר ומנוכר. הציפייה לאחות או רופא שיוכלו לעשות הכול במסגרת הכשרתם מתפוגגת.
"אצלנו מגבלות האחריות וחלוקת האחריות היו בולטים מאד סביב הסוגיה של מתן תרופות", מדגימה ברוך. "אילאי לא מווסת חום וקור. אם יש חשש שהוא מעלה חום, מיד צריך לתת תרופה מתאימה. ופה זה מתחיל – לסייעת אסור לתת תרופות, אבל גם לאחות לפי המכרז אסור לתת תרופות. מותר לה לעשות פעולות יותר מורכבות, אבל לא לתת תרופות. זה עניין של ביטוח: הם מכניסים לביטוח כמה פעולות מרכזיות, ועניין מתן התרופות כנראה לא מבוטח".
"לסייעת אסור לתת תרופות, אבל גם לאחות לפי המכרז אסור לתת תרופות. זה עניין של ביטוח: הם מכניסים לביטוח כמה פעולות מרכזיות, ועניין מתן התרופות לא מבוטח"
בחנות שלנו אפשר לקנות הכול
כבר שנים שהאבולוציה של הפרטת השירותים הציבוריים והחברתיים הרגישים של מדינת ישראל – אלה שנועדו להגן על הקשישים, הנכים, הילדים עם המוגבלויות או המהגרים נטולי הזכויות – מבוססת על שקר מוסכם, שחוזר על עצמו במאות אם לא אלפי מקרים, ובמרבית משרדי הממשלה.
השקר הזה – שפומפם בשני העשורים האחרונים בהאדרה של המגזר הפרטי היעיל, המבריק והמתקתק כביכול, אל מול השירות הציבורי העייף, העצלן והמרופט – האיץ תהליכים. משרדי הממשלה הנפיקו מכרזים בעשרות מיליארדי שקלים של שירותים שפעם איש לא חלם שחברות פרטיות יספקו: מאחיות בית הספר, דרך תוכניות לימוד, בדיקות רפואיות וטיפולים פסיכיאטריים ועד מופעי תרבות לפריפריה. הדת החדשה של מיקור החוץ פעלה במרץ והאורות בוועדות המכרזים דלקו עד שעות מאוחרות.
"מיקור החוץ התחיל בגל של פירוק שירותים חברתיים והפרטתם לידי עמותות ומלכ"רים שיש להם נגיעה או מומחיות מסוימת לנושאים שהם קיבלו לידיהם", אומר פרופ' דני גוטוויין מהחוג לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה. "זאת הייתה הפרטה יותר קלה לעיכול.
"אבל בחמש-שש השנים האחרונות אנחנו רואים התפתחות מואצת של מיקור חוץ שלב ב' – מסחור מוחלט של שירותים חברתיים לידי חברות מסחריות שאין להם שום קשר לתחום. על הרקע הזה משגשגות חברות כמו פמי פרימיום, דנאל בתחום הבריאות או מרמאנט בתחום החינוך. מיקור החוץ הזה מנתק סופית את השירותים החברתיים מהממשלה ומחסל גם את העמותות המקצועיות. שתי ציפורים במכה אחת.
"בחמש-שש השנים האחרונות אנחנו רואים התפתחות מואצת של מיקור חוץ שלב ב' – מסחור מוחלט של שירותים חברתיים לידי חברות מסחריות שאין להם שום קשר לתחום"
"החברות הפרטיות האלה הן חברות קבלניות לכל דבר. מומחיותם המרכזית היא לגשת למכרז. הן מכירות את האופן שבו ועדות מכרזים חושבות, יודעות מה לכתוב, כיצד לתמחר וכו'. כמובן, התוצאה היא מכרזים שאינם מספיק מקצועיים כי הם מבוססים בעיקר על מחיר.
"אתה יוצר תרבות של תן וקח – קשר בין חברות מסוימות למשרדים מסוימים, שמתבטא בכך שחברות שונות חוזרות וזוכות שוב ושוב במכרזים של משרדים מסוימים, בלי קשר לאופן בו פעלו.
"בשלב מסוים הגבולות מיטשטשים לגמרי ונוצרת תרבות של דלת מסתובבת: עובדי המשרד הממשלתי יודעים שיש עבודה שמחכה להם שם בחוץ בחברות או בעמותות שמפעילות את השירותים. הם בוודאי לא רוצים להרגיז אותם".
פמי פרימיום, תשלובת החברות הגדולה המעסיקה 1200 עובדים וגיבורת הסרט "המכרז של המדינה" של גילה פייסחוב ושלי אשר שודר בתכנית זמן אמת בתאגיד כאן 11 בשבוע שעבר, היא דוגמה מובהקת לתהליך עליו מצביע גוטוויין. במהלך השנים האחרונות צברה פמי כ-700 התקשרויות עם משרדי ממשלה רבים, בסכום של מעל ל-621 מיליון שקלים.
בסרטון היוטיוב המתעד כנס של החברה, מתגאה מנכ"ל פמי פרימיום במשך עשרים שנה איציק חמו (אשר הוחלף לפני כשנה בידי אטל מולכו) ביכולות המרכזיות של התמנון רב הזרועות אותו הוא מנהל: הכישרון לעוף מתחת לרדאר הציבורי והכישרון לזכות במכרזים רבים.
"הגאווה הגדולה שלכם, של פמי פרימיום, צריכה להיות שאתם עושים כל כך הרבה דברים ולא מכירים אתכם. עצם זה שלא מכירים אותנו זה הכוח הגדול ביותר שלנו. הפעלנו מחלקה גדולה שהתפקיד שלה העיקרי הוא לזכות בכמה שיותר מכרזים. ב-75% מהמכרזים שאנחנו ניגשים אליהם, אנחנו זוכים. זה נתון מדהים".
"עצם זה שלא מכירים אותנו זה הכוח הגדול ביותר שלנו. הפעלנו מחלקה גדולה שהתפקיד שלה העיקרי הוא לזכות בכמה שיותר מכרזים. ב-75% מהמכרזים שאנחנו ניגשים אליהם, אנחנו זוכים. זה נתון מדהים"
באותו הסרטון (אשר פמי פרימיום הסירה בעקבות שידור התחקיר, כנראה מכיוון שהבינה שההתרברבות הזאת עלולה לגרום לה נזק ומבוכה), המנכ"ל ממשיך להלל את יכולתה של החברה לספק שירות כמעט בכל תחום, כמעט לכל דורש, כמו בחנות המיתולוגית ההיא של פיסטוק מ"רגע עם דודלי", שבה "אפשר לקנות הכול: סוודר, קרטיב, תירס חם, תפוז ותרנגול".
חמו, אגב, נחקר לאחרונה באזהרה במסגרת פרשת שחיתות הקשורה למוטי בבצ'ק, עוזרו של שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן. המשטרה חושדת כי תרומה של עשרות אלפי שקלים שהעבירה פמי פרימיום לעמותה הקשורה בחסידות גור אליה משתייך ליצמן, סייעה לקדם את האינטרסים שלה במכרזי משרד הבריאות.
מקפיאים את השירות לאזרח
כמעט אין אזרח שלא נתקל בפמי פרימיום, לעתים קרובות מבלי לדעת אפילו. התמנון הזה מספק או סיפק שירותים בתחומי רפואה, תחבורה, תרבות, הגירה, רווחה וביטחון, לצד אין סוף שירותים פרטיים כמו ביטוחים, גרירה, אנרגיה או מוצרי חשמל.
הבעיה מתחילה כשמספר קטן של חברות גדולות, שפמי פרימיום היא אחת הבולטות שבהן, נוגס בכל תחום ובכל מכרז, ומפתח יכולת לתמחר נמוך, לזכות במכרזים ולחמוק מפיקוח רציני או מעמיק של המשרדים הממשלתיים הממונים עליו.
בסופו של התהליך מתרגל האזרח למציאות שבה השלטון כבר לא מחויב לטפל בו, והוא נאלץ לרדוף אחרי חברות פרטיות שרווחתו האישית אינה בראש מעייניהן. הם הרי חתמו על חוזה עם המשרד שבחר בהם במכרז ומחויבים אך ורק למה שרשום בפרטי החוזה. אין מחויבות לראש גדול, כי מאחורי ביטויים גנריים כמו מיקור חוץ – המי פחות חשוב, והקור מקפיא דווקא את הצרכן.
עד מהרה גילו משרדי הממשלה ששיטת המכרזים נוחה לכולם. היא מייתרת את הצורך בסטנדרטים סבירים של שירות, מורידה מהפקידות את הנודניקים שרודפים אחריה, מנמיכה מתחת לים המלח את עלות השירותים, ומאפשרת מראית עין של תחרות: כלומר, הליך שבו שורה של חברות נלחמות זו בזו מי תוכל להוריד את המחיר מספיק כדי שתזכה במכרז.
בחלק מהמקרים התמחור הנמוך מגבה על העדר ניסיון מספק של החברות הזוכות ועל ציונים נמוכים יותר שמקבלות אותן החברות במדדי איכות הנבדקים במכרז.
בחלק מהמקרים התמחור הנמוך מגבה על העדר ניסיון מספק של החברות הזוכות ועל ציונים נמוכים יותר שמקבלות אותן החברות במדדי איכות הנבדקים במכרז
התופעה הזאת בלטה סביב המכרזים הנמהרים והעצלניים שנעשו סביב בידוקי הקורונה. הראשון היה המכרז לדגימת הקשישים בבתי האבות. בחורף 2020, היה זה פרויקט שטופל בידי מד"א, ארגון ההצלה הלאומי, הפועל מכוח חוק מדינה.
![עובד מד"א בלבוש מגן מגיע לבית אבות בירושלים לבצע בדיקות קורונה, 27 במרץ 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/02/F200327YS15-1024x640.jpg "עובד מד"א בלבוש מגן מגיע לבית אבות בירושלים לבצע בדיקות קורונה, 27 במרץ 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)")
מד"א רחוק מלהיות ארגון מושלם. לאורך השנים התפרסמו לא מעט תחקירים, גם בזמן ישראל, על היחס הבעייתי למתנדבים ולמתנדבות, למשל. אבל בתפעול מערך דגימות מורכב וזריז הארגון הוכיח שהמעמד הציבורי והניסיון רב השנים מהווה יתרון גדול.
יכולות השינוע והתפעול המהירים של מד"א הביאו לכך שהמצב בבתי האבות התייצב, והתחלואה ירדה באופן משמעותי. המשמעות הייתה שבחזית הרגישה ביותר, הקורונה נבלמה. ירידה במספר הקשישים החולים מיתרגמת כמעט מייד להפחתה בעומס על בתי החולים וכמובן לירידה בתמותה.
אלא שלקראת הקיץ החליטו במשרד הבריאות שמד"א יקר להם מדי, ושחובה לצאת במכרז בהול תוך כדי המגפה, כדי לפזר את השירות החשוב שנועד להגן על האוכלוסייה הכי קריטית בחברה בין מספר גורמים פרטיים.
המכרז לדיגום בבתי האבות נעשה בניגוד לדעתם של הגורמים הרפואיים והמקצועיים בשטח – פרופ' נמרוד מימון, ראש פרויקט "מגן אבות", אף סיפר בדיון שהתקיים בוועדה לביקורת המדינה בכנסת שהוא "תלש את השערות", כהגדרתו, וניסה להסביר שאסור "להחליף גדוד תוך כדי מלחמה", אך לא התחשבו בעמדתו – ואופן הביצוע היה נמהר, חפוז ורדוד.
פרופ' נמרוד מימון, ראש פרויקט "מגן אבות", אף סיפר בדיון שהתקיים בוועדה לביקורת המדינה שהוא "תלש את השערות", כהגדרתו, וניסה להסביר שאסור "להחליף גדוד תוך כדי מלחמה", אך לא התחשבו בעמדתו
במשרד הבריאות הצטיידו בשני נימוקים עיקריים להחלטה להפריט את שירותי הדיגום דווקא באמצע הקרב על חיי הקשישים: הראשון הוא ש"מד"א היה מאד יקר" והשני הוא ש"חייבים לצאת למכרז על פי חוק חובת המכרזים". את שני הטיעונים האלה אפשר לאתגר.
ראשית, כאשר משרדי ממשלה מבקשים לעכב מכרזים הם עושים זאת כמעשה שבשגרה. הם לא מהססים להשתמש בנימוקים פחות חזקים ממגפת קורונה שמשתוללת כמו "זמן התארגנות", "אמצע שנת לימודים" ולפעמים פשוט מאריכים מכרז ללא נימוק כלל.
הארכה של חצי שנה עד שנה מכוח האינרציה, במהלכה ממשיך אותו הספק לתת את השירותים בפטור, אינה מאורע נדיר בשירות הציבורי כלל וכלל. גם בתחקיר שלנו נתקלנו בכמה מקרים כאלה – למשל במשרד התרבות, במשרד התחבורה וגם במשרד הבריאות עצמו.
באשר למחיר: מד"א גבה כ-80 שקלים לבדיקה. בדיעבד, לא בטוח שמדובר במחיר יקר כל כך, אם לוקחים בחשבון את עלויות השינוע, המעבדות, המחשוב וכיוצא בזה. זאת העלות לבדיקה כיום בנתב"ג והיא נחשבת סבירה גם במונחים בינלאומיים. יתכן שניתן היה להפחית את המחיר, אבל אנשי מקצוע תוהים אם זה באמת שווה את הסיכון.
ואכן, מהר מאד התברר שמחיר זול בהווה יכול להפוך יקר בעתיד. משרד הבריאות פרסם מכרז שבו הקריטריון היחיד היה המחיר הנמוך שבו נוקבת החברה – 100% מהציון – ואז פרסם מעין "סיבוב שני" במסגרתו הופעל לחץ על החברות להוריד את המחיר הנמוך מלכתחילה אפילו עוד יותר.
התוצאה הייתה ששתי החברות שזכו, פמי וטרם, נקבו במחיר נמוך בהרבה לביצוע כל בדיקה, יש הטוענים נמוך מדי: טרם 33 שקלים, פמי 19 שקלים.
בנובמבר החלו הדיווחים הראשונים על קריסת המערך. החברות שנבחרו לא עמדו בעומס, דגימות נזרקו לפח כי לא באו לאסוף אותן, המעבדות החדשות הנפיקו תשובות באיחור כה גדול עד שהפכו בלתי רלוונטיות.
את דצמבר כבר הגדירו בעמותת משפחות הקשישים בבתי האבות בתור "החודש השחור" ודיווחו על כאלף מאומתים בחודש, כ-130 נפטרים, עיכובים בקבלת תשובות ו"מאות דיירים שנשלחו למערך הרפואיים הגריאטריים של קורונה ללא צורך, בשל תוצאות שגויות שהפיקו המעבדות החדשות".
מי שנכשל פעם אחת כבר לא יכול להיגמל
להצלחה, כידוע, אבות רבים אך הכישלון יתום, ולכן אף גורם לא מוכן לקחת אחריות על הקריסה ותוצאותיה. לא החברות שהפעילו את הדיגום וגם לא משרד הבריאות. למעשה, המשרד התמיד בגישתו להימנע מהפקת לקחים מסודרת, והחליט לשעתק חלק מהטעויות שעשה במכרז "מגן אבות" גם אל המכרז הגדול הבא: המכרז לבחירת חברה אשר תבצע את הדגימות של השבים ארצה בנתב"ג, שהתקיים באביב האחרון.
התוצאות של המכרז הנמהר, החלקי והפגום בנתב"ג היו כושלות אף יותר: פמי פרימיום נבחרה מבין שלוש החברות שהתמודדו, על אף שציוני האיכות שלה היו נמוכים יחסית – כ-12 מתוך 20 מול 18 של אחת המתחרות שלה. ועדת המכרזים ציינה פגמים מובנים בניסיונה, במערכת המחשוב שלה ובטיב ההצעה של פמי, ואף הזכירה את הכשל היחסי בפעילות הקודמת בבתי האבות.
התוצאות של המכרז הנמהר, החלקי והפגום בנתב"ג היו כושלות אף יותר: פמי פרימיום נבחרה מבין שלוש החברות שהתמודדו, על אף שציוני האיכות שלה היו נמוכים יחסית – כ-12 מתוך 20 מול 18 של אחת המתחרות שלה
למרות זאת, פמי זכתה גם במכרז הזה, והכל בגלל המחיר הנמוך שהציעה. סעיף המחיר, שהיווה לא פחות מ-80% מהציון הסופי, הביס גם הפעם את סעיף האיכות, שנאלץ להסתפק ב-20% בלבד.
כשפמי נכנסה לנתב"ג במקום "אומגה", החברה שביצעה את הדיגומים קודם לכן, וריאנט הדלתא כבר התפשט במקומות שונים בעולם, אך בארץ אותרו אז רק מקרים בודדים, שככל הנראה גם בודדו. המצב היה בשליטה.
אבל כשפמי לקחה את המושכות לידיה ולא הצליחה להתמודד עם גל הטיסות שנחתו ביום שישי ה-18 ביוני, מערך הבידוק קרס ומשרד הבריאות החליט לשחרר מאות נוסעים ללא בדיקה. חמישה ימים אחר כך כבר כינס ראש הממשלה נפתלי בנט מסיבת עיתונאים והודיע על התפשטות רחבה של וריאנט הדלתא ופתיחה חגיגית של הגל הרביעי.
כשפמי לקחה את המושכות לידיה ולא הצליחה להתמודד עם גל הטיסות, מערך הבידוק קרס ומשרד הבריאות החליט לשחרר מאות נוסעים ללא בדיקה
במשרד הבריאות לא הצליחו להסביר לאף אחד עד היום – גם לא לנו – מדוע בחרו ללכת על מכרז מצומצם וזריז שתוקפו זמני והוא מוגבל רק לאותן חברות שזכו במכרז הקודם ב"מגן אבות", אשר הסתיים כזכור בפיאסקו. בפמי לא הצליחו להסביר איך קרה שנכנסו לתפקיד לא מוכנים, עם כוח אדם שאינו מיומן דיו, וללא חפיפה מסודרת שתמנע את הקריסה. שני הגורמים מדלגים בתגובותיהם באלגנטיות על הכשלים המוכחים.
בדרך, התהליך הזה בנתב"ג אף זוהם בטענות לפגיעה בטוהר המכרז. התברר שמשל"ט קורונה של משרד הבריאות באותם הימים, אלי גלעד, קיבל הצעת עבודה לתפקיד בכיר בפמי פרימיום, ימים ספורים לפני שהחלו הדיונים הקדחתניים סביב המכרז במשרד הבריאות. במהלך הדיון שהתקיים ב-6 במאי גלעד אף האיץ לזרז את קיום המכרז המצומצם, שבו פמי בסופו של יום זכתה. וכל אותו הזמן הוא היה במגעים לקבלת ג'וב בחברה.
החשש לניגוד עניינים של גלעד נדון רק אחרי זכייתה של פמי בבית המשפט, במסגרת עתירה של חברת פנג'יה שבעבר התמודדה אף היא על מכרז קודם לדיגום בנתב"ג. השופטת מצאה כי מעורבותו והשפעתו של גלעד היו מכריעות יותר מכפי שטען ופסלה את המכרז כולו. מאז מתמהמה משרד הבריאות בהוצאת מכרז חדש ופמי ממשיכה בדיגום בנתב"ג, מכוח האינרציה. עברו ארבעה חודשים מאז פסילה של בית משפט, ומכרז חדש באופק עדיין אין.
![בדיקת קורונה בשדה התעופה נתב"ג, יולי 2021 (צילום: פלאש90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/08/F210712FFF06-1024x640.jpg "בדיקת קורונה בשדה התעופה נתב"ג, יולי 2021 (צילום: פלאש90)")
אז מה היה לנו? פעמיים מכרז פגום ונמהר שמבוסס בעיקר על מחיר נמוך (שיש הטוענים כי אף אינו ריאלי), פעמיים כניסת חברות ללא חפיפה או ניסיון מספק, פעמיים פמי פרימיום זוכה במכרז על אף הכשלים, פעמיים קריסה מהירה של השירותים, ובעקבותיה – פעמיים עליה בתחלואה.
ובאשר לכסף: לא צריך להיות מומחה גדול בכלכלה כדי להבין שכאשר מערך קורס ומתגברים אותו, מוסיפים בדיעבד עוד כספים. כך שגם החיסכון הראשוני לקופה בסופו של דבר מתאפס.
רק פמי רשאית לבצע את החיסון
התפקיד שגלעד היה מועמד אליו (הוא נתן תשובה חיובית לפמי פרימיום, אך בסוף המינוי לא יצא אל הפועל) היה בתחום אחר שהחברה מפעילה: בריאות התלמיד. לציבור הוותיק יותר השירות הזה מוכר בשמו המיתולוגי: אחות בית הספר.
מה שפעם נחשב למגדלור של מדינת הרווחה – אחות קבועה המוצבת בכל מוסד חינוכי, שהתלמיד יכול לפנות אליה בכל בעיה – מכאבי בטן ועד סוגיות רגישות במשפחה – הופרט לפני שני עשורים. בתחילה זכתה בשירות חברת נטלי, ובהמשך הוא חולק בין שתי חברות: פמי ונטלי.
מה שפעם נחשב למגדלור של מדינת הרווחה – אחות קבועה המוצבת בכל מוסד חינוכי, שהתלמיד יכול לפנות אליה בכל בעיה – מכאבי בטן ועד סוגיות רגישות במשפחה – הופרט לפני שני עשורים
התהליך לווה בצמצום משמעותי של תפקיד אחות בית הספר אשר התמקד בעידן החדש בעיקר במתן חיסונים ובבדיקות סקר. לאורך השנים הוכיחו בדיקות שונות כי הפרטת השירות דלדלה באופן משמעותי את מספר האחיות במאות אחוזים.
ארגוני האחיות טענו כי רמת האחיות והכשרתן לתפקיד ירדה, ובשלב מסוים משרד הבריאות נאלץ להסכים ואף החזיר לידי המדינה חלקים מהשירות, בצפון ובדרום, בעוד אזור המרכז ושלוש הערים המרכזיות ממשיכות לפעול על ידי החברות הפרטיות. כמובן, את הנזק שנעשה לשירות, ואת מספר התקנים שצומצמו, לא ניתן היה להשיב בשום מקום בארץ.
פמי ממשיכה לתת את השירות במחוזות תל אביב והמרכז, ולמרות שההתקשרות הסתיימה אשתקד, היא הוארכה עד סוף 2021, ללא מכרז, תוך הסתמכות על תירוצים כמו "סיום שנת הלימודים" ומשבר הקורונה שהקשה על המשרד להיערך. מתברר שמגפת הקורונה משמשת עבור משרד הבריאות לנימוקים מנוגדים: כשנוח (כמו במקרה "מגן אבות") היא מזרזת מכרזים, וכשפחות (כמו במקרה של אחיות בית הספר) היא מעכבת אותן.
גם כיום מופקדות אחיות בית הספר בעיקר על שירותי החיסונים לתלמידים. אבל יעל ועידו אפילו את הבסיס הזה בקושי הצליחו לקבל. לבתם הלומדת בכיתה ח' נקבעו שני חיסונים באותו היום, פפילומה וחיסון משולש, אשר את אחד מהם היא נאלצה להחמיץ.
מאותו רגע סירבה, לטענתם, האחות של פמי פרימיום לקבוע מועד קרוב חדש לחיסון. האופציות היחידות שהציעה היו להמתין חצי שנה ולהסתכן בפספוס החיסון השני לפפילומה לפני מעבר לבית ספר תיכון, או לבצע את החיסון בקופת החולים.
אלא שהתברר כי קופת החולים כלל לא מבצעת את החיסונים, וגם בלשכת הבריאות המחוזית הבהירו: "עד כיתה י' רק פמי פרימיום יכולה לבצע את חיסון הפפילומה". יעל חזרה לאחות של פמי, שנזכרה פתאום כי קיימים ימי השלמה לילדים שפספסו את החיסון בחנוכה, אך טענה שאין עוד מקום.
"בשלב הזה כבר ממש התעצבנו", מספרת יעל. "קודם קובעים שני חיסונים לאותו יום, שהם בעצם ארבעה, כדי שלא יצטרכו חלילה לבוא פעמיים. אחר כך מתזזים אותנו במשך שבועות לרוץ אחרי חיסון שמתברר שפמי היא היחידה שרשאית לתת אותו באופן חוקי, במקום להפנות אותנו מלכתחילה לימי ההשלמה. ואז כשאנחנו סוף סוף מגלים את ימי ההשלמה, מסרבים לשבץ אותנו.
"הייתה תחושה כאילו עושים הכול דווקא כדי להתחמק ממתן השירות, שהוא שירות רפואי בסיסי. רק אחרי שהתעצבנתי והרמתי את הקול נעתרה האחות ושיבצה את הבת שלי לאחד מימי ההשלמה. שם, אגב, לא היו אנשים בתור – אז כנראה שגם הסיפור על העומס לא היה בהכרח מדויק".
"הייתה תחושה כאילו עושים הכול דווקא כדי להתחמק ממתן השירות, שהוא שירות רפואי בסיסי. רק אחרי שהתעצבנתי והרמתי את הקול נעתרה האחות"
הזול הופך יקר, ההתייעלות רק מסרבלת
מכל השירותים הציבוריים הרגישים שפמי פרימיום מספקת, יש לשער שהשירות המושמץ ביותר הוא חלוקת תווי נכה. החברה מבצעת את התהליך התקול הזה עבור אגף הרישוי במשרד התחבורה מאז 2016 ולמרות אלפי תלונות ותקלות, דיונים בוועדות הכנסת ובתקשורת, וגם הליכים משפטיים – משרד התחבורה פשוט לא מצליח (או אולי לא מספיק רוצה) לשפר את ההתנהלות.
כך מתכנסים לתוך פרויקט אחד כל חוליי השיטה כמעט: תמחור נמוך, היעדר קבלת קהל, תהליך ערעור שמסתיים במפח נפש ופגיעה ממשית באנשים עם מוגבלויות, שתו הנכה יכול להיות המפתח שלהם לחיים נוחים יותר ואף להשתלבות חוזרת במעגל העבודה.
הנכים צריכים לעבור את התהליכים הארוכים והמשפילים פעמיים: קודם לקבל בביטוח לאומי את ההכרה בהם כנכים, בשורה של ועדות רפואיות, ואז – גם אחרי שקיבלו אחוזי נכות גבוהים – הם עדיין צריכים לעבור תהליך בלתי שקוף ולא הוגן במשרד הרישוי, באמצעות פמי פרימיום.
סרגיי סוקולוב, החולה במחלת הפיברוזיס, וסובל מכאבים עזים בגב ובצד המגבילים אותו בתנועה במשך כל שעות היממה, הוכר כנכה. הוא קיבל 100% נכות של פטור מעבודה ו-77% נכות רפואית. שורה ארוכה של רופאים קבעו כי הליכה, אפילו מעטה, יכולה להחמיר את מצבו הרפואי. גם הנסיעה באוטובוס בעייתית עבורו. "הרכב הוא הרגליים שלו", אומרת נטליה, אישתו.
למרות הפניות החוזרות ונשנות, למרות המסמכים הרפואיים הנחרצים – שוב ושוב פסלו הרופאים של פמי פרימיום את בקשותיו של סרגיי. התשובות מגיעות תמיד ללא נימוק, במשפט אחד לקוני. אין עם מי לדבר, אין בפני מי להופיע, אין למי לצלצל. הרופאים לא חותמים על המסמך. גם פמי פרימיום לא. זה מסמך של משרד הרישוי, אך כאשר פונים למשרד הרישוי הם נמנעים מלספק תשובות ולפעמים מפנים לפמי.
למרות הפניות החוזרות ונשנות, למרות המסמכים הרפואיים הנחרצים – שוב ושוב פסלו הרופאים של פמי פרימיום את בקשותיו של סרגיי. התשובות מגיעות תמיד ללא נימוק, במשפט אחד לקוני
כשביקרנו במשרדים של פמי בחולון הבהירו לנו: חבל שבאתם לשווא כי אין פה קבלת קהל, אף פעם. גם כשמתקשרים לחברה קשה לקבל מענה אנושי, וכשסוף סוף חוזר אליך מישהו, הוא מבהיר שאינו רופא ולכן אינו יכול להתערב בשיקול הדעת העומד מאחורי ההחלטה.
גם בתגובתה אלינו פמי סירבה לנמק את התשובה השלילית שקיבל סרגיי, בתואנה של "פרטיות". מתברר שהשמירה על פרטיות היא כה נרחבת, שגם כאשר המתלונן מוותר עליה במסגרת פנייה עיתונאית, מבחינת פמי היא נותרת במקומה. בתגובתה, אגב, טוענת פמי כי סרגיי סורב לא פחות משש פעמים על ידי רופאים שונים אך נטליה וסרגיי מבהירים כי פנו רק שלוש פעמים.
גם אורי פנה, לדבריו, עם מסמכים מפורטים המדגימים את שלל המחלות מהן הוא סובל: נכות של 84%, אובדן כושר עבודה של 64% המחולקים לנכות לבבית, סוכרת, בעיות גב ועמוד שדרה ועוד. "תוך שלוש שעות בלבד קיבלתי, עוד במהלך השבת, תשובה הדוחה את בקשתי. אם המקרה נבחן ביום שבת אז התשובה שלהם אינה תקינה".
לא פחות מ-9,000 תלונות דומות של נכים שעייפו מלהילחם במערכת, הציפו את משרד התחבורה במהלך השנים. במהלך דיון בוועדה לפניות הציבור בכנסת הודה אפי רוזן, מנכ"ל משרד הרישוי, כי אין לו ולמשרדו את היכולת המקצועית לטפל בתיק הזה שנפל עליהם. "נתנו לנו אחריות וסמכות למשהו שלא למדנו בבית ספר", אישר.
במהלך דיון בוועדה לפניות הציבור בכנסת הודה אפי רוזן, מנכ"ל משרד הרישוי, כי אין לו ולמשרדו את היכולת המקצועית לטפל בתיק הזה שנפל עליהם. "נתנו לנו אחריות וסמכות למשהו שלא למדנו בבית ספר"
בדיקת תנאי המכרז במסגרתם נפטר משרד התחבורה מהעול המיותר של דיון בבקשות תו הנכה של הנכים מעלה כי מדובר בתנאים מגוחכים, כאלה המתייחסים לבקשות הנכים בזלזול מלכתחילה: פחות מעשרה שקלים לכל בדיקה של זכאות, שאמורה לכלול עיון במסמכים, שיקול דעת רפואי ומענה. רק קומץ של רופאים (שלושה על פי תנאי המכרז הקודם) מופקדים על המשימה הרגישה. בתנאים האלה, לא פלא שכל כך הרבה נכים חשים שהמערכת עושה הכול כדי להשפיל אותם.
"הרעיון של תו נכה הוא לייצר סביבת חיים תומכת, סביבת חיים מאפשרת", אומר גוטוויין. "ברגע שאתה מפריט את המערכת של מתן שירות לנכה אתה הופך אותו ממי שהמערכת עובדת לטובתו לעוד איזשהו צרכן. זאת מערכת שבולמת כל אפשרות של מתן שירות לאותו נכה. ההגדרה הפרטת שירות היא לא נכונה – זה חיסול השירות".
שר התחבורה לשעבר בצלאל סמוטריץ' קונן על המצב הזה בתקופה הקצרה בה שימש בתפקיד. בדיון שהתקיים בכנסת הוא הסביר שבניגוד לשיטת המחשבה העקומה שהתפתחה, התקצוב הנמוך והשירות המחפיר לא מייעלים את המערכת כלל.
"התהליך במשרד התחבורה הוא לא נורמלי", אמר בדיון שהתקיים בוועדת הכלכלה. "זה סוג של בית מטבחיים. בסוף אנחנו רק גורמים לעצמנו לעוד עומס. כי מה עושה אדם שהגיש ופסלו לו? מגיש עוד פעם ועוד פעם".
השיטה שמתאר סמוטריץ' מחזירה אותנו אל הסיפור העגום של אספקת שירותי סיעוד ורפואה לתלמידי החינוך המיוחד. פמי סיפקה את השירותים הללו עד 2019 ואז הוסרה על ידי משרד החינוך שטען כי החברה פעלה באופן "לא תקין ובניגוד לתנאי המכרז", כפי שנכתב גם בתגובת המשרד לכתבה זו. בהמשך תבע משרד החינוך את פמי פרימיום בסכום של 47 מיליון שקל ובטענה לגביית כספים מופרזים שאינם מגיעים לה כחוק.
מטענות התביעה של משרד החינוך עולה כי פמי ניגשה למכרז במחירים נמוכים לכאורה מכפי שציפתה, אולי אפילו במחירי הפסד, ואז העמיסה על החשבוניות שהגישה למשרד החינוך "אקסטרות" שלא היו מגיעות לה, בעשרות מיליוני שקלים. פמי עצמה הכחישה את הטענות והתביעה נדונה עתה בבית המשפט.
תהא ההחלטה המשפטית אשר תהא – הסכסוך עם משרד החינוך מהווה דוגמה נדירה למקרה שבו המשרד נעמד על הרגליים האחוריות וסירב לשתף פעולה עם שיטה שבה חברות מתמחרות שירות באופן נמוך לכאורה מהנדרש כדי לזכות במכרז, ואז אחרי הזכייה מעמיסות על משרדי הממשלה דרישות ועלויות נוספות.
הרבה מאד פעמים זה מסתיים בכניעה של המשרד מכיוון שהחברות דוחקות אותו אל הקיר ומחייבות אותו להכניס את היד לכיס ולשלם כספים נוספים כדי להמשיך ולקיים את השירות.
התוצאה של השיטה הזאת אירונית ויוצרת מעגל סגור: בהתחלה חיפוש אחר שירות זול ורזה, בהמשך תקלות וכשלים, ולבסוף שדרוגים העולים ממון רב כדי לתקן את התקלות.
פרופ' גוטוויין טוען כבר שנים שהפרטה של שירותים ציבוריים אינה נובעת משאיפה ליעילות או חיסכון. "זאת עוד דוגמה לשקר שמוכרים לציבור. בפועל, זה עולה למדינה הרבה יותר והמדינה מפסידה פה, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.
"הפרטת שירותי שיקום האסיר תחזיר אנשים למעגל הפשע; הפרטת שירותי המעבדות בקורונה תפגע בבתי החולים; הפרטת שירותי העובדות הסוציאליות תייצר יותר דרישות לסעד מהמדינה; וכן הלאה.
"לכן כדאי שנפסיק לחזור על המנטרה שמדובר בתהליך של התייעלות. השירות הציבורי דורדר ודולדל על ידי המערכת הפוליטית בכוונת מכוון, כשיטה סדורה. ופה הבגידה הגדולה של מדינת ישראל באזרחיה, שהיא מפקירה שירות אחר שירות לשוק, גם אם זה בא במחיר אושרו וחייו של האדם".
כדאי שנפסיק לחזור על המנטרה שמדובר בתהליך של התייעלות. השירות הציבורי דורדר ודולדל על ידי המערכת הפוליטית בכוונת מכוון, כשיטה סדורה. ופה הבגידה הגדולה של מדינת ישראל באזרחיה"
תגובות
מפמי פרימיום נמסר בתגובה:
"באשר לתוכנית מגן אבות: הטענות המועלות בהקשר זה הינן שקריות לחלוטין. פמי נכנסה בתקופה מאתגרת בה התגלו התפרצויות של הנגיף במוסדות ונערכה תוך זמן קצר להעניק שירות ברמה גבוהה לכ-150 אלף נדגמים בחודש. ולראייה, החברה הגיעה בכל ציוני המכלול למקום הראשון.
"באשר לנתב"ג: כל אדם שנחת בחודשים האחרונים היה עד למתחם בדיקות יעיל, מקצועי ומהיר שאין דומה לו בעולם. הניסיונות לקשור בין החברה לבין כניסת וריאנט דלתא לישראל תלושים מהמציאות. הווריאנט זוהה בישראל כחודשיים לפני.
"באשר לאספקת שירותים רפואיים בחינוך המיוחד: בהתאם להנחיות המכרז של משרד החינוך פמי נתנה שירות עד 2019 לחינוך מיוחד רשמי ומוכר בלבד, ולסוגי הלקויות שהמכרז מפרט. לאורך השנים פמי סיפקה לפנים משורת הדין סיוע לתלמידים רבים שלא היו כלולים במכרז. התביעה של משרד החינוך נושאת טענות כנגד פמי על כך ששמרה על רצף תעסוקתי ושילמה לרופאים ואחים משכורת בזמן שמסגרות החינוך היו סגורות, בדומה ליתר עובדי מערכת החינוך. אנו גאים בכך ששילמנו לעובדים בצורה הולמת והוגנת ומשוכנעים שכך יקבע גם בית המשפט.
"באשר לתווי הנכה: פמי מספקת את שירות הייעוץ הרפואי לפי הגדרות ברורות שהופיעו במכרז על ידי משרד התחבורה. תפקיד החברה הוא להעביר למשרד את המלצותיה הרפואיות, והמשרד הוא זה שמקבל ומנמק את ההחלטות.
"באשר למר סרגיי סוקולוב: בשל סודיות רפואית אנו מנועים מלהתייחס לגופו של מקרה. יחד עם זאת ומבלי לפגוע בפרטיותו נציין כי בקשות הפונה לתו נכה נדחו 6 פעמים על ידי רופאים שונים מכיוון שאינו עומד בפרוטוקול לזכאות".
מדוברות טרם-רפואה דחופה נמסר בתגובה:
"טרם-רפואה דחופה זכתה במכרז "מגן אבות" באזור צפון הארץ בלבד והכניסה מערך דיגום גדול, צוותים רפואיים מנוסים וטכנולוגיות המתקדמות ביותר, ופעלה בדחיפות, במקצועיות וללא כל כשלים מהותיים.
"החל מאמצע דצמבר, טרם אף התבקשה לבצע דגימות באזורים נוספים, והסכימה לבקשת משרד הבריאות, להרחיב את מערך הדגימות גם לאזור ירושלים רבתי, כל זאת לשביעות רצונו המלא של משרד הבריאות. מאז ובמהלך כל התקופה, טרם נבחרה להיות גורם מוביל בכל מערך הדגימות במגן אבות וביתר מבצעי הדגימות ברחבי הארץ".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה:
"באשר למגן אבות – שירותי הדיגום ניתנים מכוח המכרז שפורסם ניתנים עד היום ועומדים בכל סטנדרט מקצועי. לא ידוע ולא הוכח כי הכשלים של חברות הדיגום הובילו למוות של קשישים – וזוהי אמירה מקוממת ושקרית. זאת ועוד, מד"א לא סיפק את שירותי הדיגום לאחר כניסת החברות.
"באשר להליך בנתב"ג: הצורך המיידי להעמיד מתחם בדיקות בנתב"ג הביאה לכך שנדרש היה להתקשר עם גורם דוגם הממושק למערכות מחשוב משרד הבריאות. על כן הוחלט על ביצוע התיחור מכוח מכרז פומבי ועל פי כל דין. שלושת החברות אשר השתתפו בתיחור עומדות בכל דרישות האיכות המקצועיות.
"תהליך העברת המקל בין חברת אומגה לחברות פמי היה מלווה באתגרים משמעותיים, אשר נפתרו וכיום המתחם מתנהל בצורה מהירה ומקצועית ונערך הליך הפקת לקחים. יובהר כי על אף ההחלטה על פסילת התיחור, בית המשפט הדגיש, כי אין באמור כדי לקבוע כי החלטת ועדת המכרזים נגועה חלילה במשוא פנים.
"משרד הבריאות מפרסם את מכרזיו באופן פומבי בכפוף לחובותיו בדיני המכרזים. כל ספק המעוניין לגשת רשאי להציג את מועמדותו בהתאם לעמידה בתנאי הסף. אישור התקשרויות עם ספקים שונים, במכרז או בפטור נעשה על ידי ועדת המכרזים המשרדית (או הוועדה באוצר לפי העניין) שהינה גוף עצמאי שפועל בהתאם להוראות חוק חובת המכרזים. יועצי השר אינם מעורבים בעבודתה ואינם משפיעים על החלטותיה".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה:
"המשרד מייחס חשיבות עליונה למתן המענים שיש לתת לתלמידים עם צרכים מיוחדים, מתוך חובה מקצועית, חינוכית ומוסרית ולאור הודעתה של שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון, כי היא תפתח את חוק החינוך המיוחד.
"בהתייחס לשירותי חברת פמי פרימיום שניתנו עד לשנת 2019,: על רקע התנהלות לא תקינה של החברה ופעילותה בניגוד לתנאי החוזה והמכרז, הוחלט להפסיק עימה את ההתקשרות. בעת הגשת ההצעות למכרז לא היתה כל אינדיקציה כי המחיר הפסדי, וגם כיום אין כל הוכחה לכך. עד כה לא התקבלו טענות על השירות הניתן כיום – אולם ככל שנקבל טענות נקודתיות נשמח לבדוק אותן ולטפל בהן באופן מיידי ונחרץ".
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה:
"הבדיקות לגבי תווי נכה מתבצעות באמצעות בחינת המסמכים הרפואיים המוגשים באופן דיגיטלי לוועדה המורכבת מרופאים תעסוקתיים מקצועיים, ללא צורך בנוכחות פיזית של מגיש הבקשה – דבר המאפשר לזרז את מתן התשובה וחוסך למגיש בירוקרטיה מיותרת וסרבול.
"במכרז שפורסם זכתה שנית חברת פמי פרימיום ובימים הקרובים היא תחל בתקופת התארגנות להשלמת החובות, ובכללם הכפלת מספר הרופאים ושינוי מבנה המענה לבקשות, במטרה לייעל את הטיפול בהן. יצויין כי משרד התחבורה ער לבעיות השונות ועורך באופן שוטף בקרה על ההליך שכולל כ-100 אלף בקשות בשנה וכל בעיה תטופל באופן מיידי".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו