בשבוע שעבר התחוללה סערה כאשר פרופ' ארדון רובינשטיין הכחיש (לא שמע טוב?) שהוא לוביסט, בזמן שהופיע בוועדת הכספים כשהוא עונד סרט סימון כתום על צווארו ורשום כלוביסט של החברה המרסכזית למשקאות.
אבל בעוד המהומה על המומחה ש"נתפס על חם" כבשה את מהדורות החדשות, במקביל פורסם ללא שידור חי ובשקט תקשורתי מטריד הרכב צוות מומחים אחר, תמים לכאורה, בוועדה אפרורית משהו העונה לשם "הוועדה הציבורית לבחינת מבנה הפיקוח הפיננסי בישראל".
למרות שנראה כי מדובר בוועדה בירוקרטית משעממת, זוהי ועדה שעשויה להכריע כיצד יראה פיקוח המדינה על המערכת הפיננסית בישראל בעשורים הקרובים.
הוועדה תבחן את כל מבנה רשויות הפיקוח הפיננסי בישראל, את חלוקת הסמכויות בין המפקחים הפיננסיים ואת האיזון הנדרש ביניהם.
בין השאר, הוועדה אמורה לדון בשאלה איך לשפר את מבנה הפיקוח הפיננסי בישראל מבלי לפגוע ביציבות המערכת הפיננסית, תוך קידום התחרות במערכת ושמירה מיטבית על עניינם של הלקוחות.
בין השאר, הוועדה אמורה לדון בשאלה איך לשפר את מבנה הפיקוח הפיננסי בישראל מבלי לפגוע ביציבות המערכת הפיננסית, תוך קידום התחרות במערכת ושמירה מיטבית על עניינם של הלקוחות
בראש הוועדה יעמוד מנכ"ל משרד האוצר רם בלניקוב וסגנו יהיה המשנה לנגיד בנק ישראל. בוועדה יהיו עוד חברים וביניהם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי) וראש האגף הפיננסי בחטיבת המחקר בבנק ישראל.
נציגי ציבור מסויים
במשרד האוצר התעלמו מבקשת זמן ישראל לקבל מידע על מידת שקיפות הוועדה. ובכל זאת, ניתן להניח כי בניגוד לפעילות ועדת הכספים של הכנסת המשודרת במלואה בשידור חי לכלל הציבור, פעילות הוועדה החדשה תעשה בדלתיים סגורות והפרוטוקול שלה – על סמך ניסיון פעילות ועדות דומות בעבר – כנראה לא יפורסם לציבור.
כדי למנוע חשש שמא חברי הוועדה יפעלו בתוך החדר הסגור בניגוד לאינטרס הציבורי, הוחלט למנות לוועדה שלושה נציגים נוספים מטעם הציבור. הנציגים נבחרו על ידי שר האוצר אביגדור ליברמן בהסכמת הנגיד פרופ' אמיר ירון.
אותם נציגי ציבור באותה ועדה יצטרכו לעמוד על כל משמר כדי להגן על אינטרס כלל הציבור, או כך לפחות היינו רוצים שיקרה – ויש לכך סיבה טובה.
פעילות הפיקוח הפיננסי תהיה קריטית ליחסי הכוחות שיתהוו בין כלל הציבור לבין הגופים הפיננסים החזקים במשק בשנים הבאות. מדובר בציבור שרובו חלש ומוחלש ביחס לגופים החזקים.
זה אותו ציבור שאין בידו את הממון כדי להגן על עצמו באמצעות תהליכים משפטיים ארוכים ויקרים או אנשי מקצוע מובילים, כפי שהגופים הגדולים יכולים להרשות לעצמם. לכן הוא גם זקוק יותר מכל להגנת הרגולטור.
אולם מהסתכלות בשמות נציגי הציבור שנבחרו, נראה כאילו הציבור מבחינת שר האוצר והנגיד הצטמצם מאוד – ומתרכז בעיקר בציבור בעלי ההון והבנקים.
פרקליטת בעלי ההון
הנציגה הנבחרת הראשונה היא עו"ד מיה ליקוורניק. ליקוורניק הייתה שותפה מובילה עד 2016 במשרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות'. בין לקוחות המשרד היו בנק המזרחי, בנק לאומי ועסקיו של אליעזר פישמן.
הנציגה הנבחרת הראשונה היא עו"ד מיה ליקוורניק אשר בין לקוחות משרדה היו בנק המזרחי, בנק לאומי ועסקיו של אליעזר פישמן
שותפתה של ליקוורניק במשרד, עו"ד דליה טל, שימשה כיועצת משפטית חיצונית בכירה לבנק לאומי בשנים שהבנק ביצע פעולות סיוע להלבנות הון בחו"ל. קולגה אחרת לשעבר של ליקוורניק במשרד, מיכל הלפרין, תיזכר כאחת מראשי הרשות לתחרות הידידותיים ביותר שהיו לגופים החזקים במשק.
שמה של ליקוורניק הוזכר כאחת המועמדות למשרת יו"ר בנק הפועלים ב-2016. ליקוורניק אף הייתה מועמדת השנה מטעמו של המיליארדר מורי ארקין לתפקיד יו"ר כלל ביטוח. ליקוורניק לא זכתה בסוף במרוץ למשרת יושבת הראש, אך התנחמה במינויה כחברה בדירקטוריון בכלל אחזקות.
המתנגד להורדת שכר הבכירים
נציג הציבור השני שנבחר הוא פרופ' שרון חנס. חנס ייצג בעבר את איגוד הבנקים. בין השאר חבר לבנקים בניסיון לסכל את היוזמה להורדת שכר הבכירים. חנס צוטט אז כטוען: "תקרת השכר הנמוכה צפויה לגרום לירידה דרסטית בשכר הבכירים בבנק, עלולה לגרום לירידה באיכות הפיקוח והבקרה שמקנה הדירקטוריון, ועלולה להפוך את תפקיד היו"ר לתפקיד ייצוגי".
עוד טען חנס כי תקרת השכר תקשה על גיוס בכירים במשק למשרה. במרחק השנים, ברור שחוות דעת זו הייתה רחוקה מלשקף את המציאות ובסך הכול שירתה את מנהלי הבנקים.
חנס טען כי תקרת השכר תקשה על גיוס בכירים במשק. במרחק השנים, ברור שחוות דעת זו הייתה רחוקה מלשקף את המציאות ובסך הכול שירתה את מנהלי הבנקים
שמו של חנס הוזכר רק השנה בתקשורת גם כמי שבנק לאומי שכר את שירותיו לסכל את ההנחיה של המפקח על הבנקים לצמצם את סמכויות יו"ר הבנק ושכרו.
הנגידה לשעבר
נציגת הציבור השלישית אמנם לא נמנית ברשימה של מי שייצגה בעלי הון באופן רשמי אבל במדיניות שלה היא שירתה לא מעט את בעלי ההון. מדובר בנגידה לשעבר, ד"ר קרנית פלוג.
הבעייתיות במינוי פלוג מתמקדת בעובדה שהיא הובילה יחד עם המפקחת על הבנקים דאז, חדוה בר, קו המתנגד לרפורמה להגברת התחרות בתוך המערכת הבנקאית. בנק ישראל בראשותה ניסה לתקוע מקלות בגלגלי הרפורמה הזו.
כמו כן, הבנק בתקופתה התנגד להגבלת שכר הבכירים במשק וניסה למנוע או לצמצם את סמכויות ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים הידועה כ"ועדת הטייקונים".
כאמור, באופן פרדוקסלי, אחת ממטרות הוועדה אליה פלוג הצטרפה עכשיו היא הגברת התחרות במערכת ושיפור התנהלות המערכת הפיננסית.
זריית חול בעיניי הציבור
"ועדת הטייקונים" כתבה במסקנותיה ב-2019 כי בנק ישראל בתקופת פלוג פעל מול בעלי ההון והבנקים כ"רגולטור שבוי" ופה למעשה הבעיה העיקרית במינוי שלושת הנציגים.
"ועדת הטייקונים" כתבה במסקנותיה ב-2019 כי בנק ישראל בתקופת פלוג פעל מול בעלי ההון והבנקים כ"רגולטור שבוי" ופה למעשה הבעיה העיקרית במינוי שלושת הנציגים
גם אם אלה יטענו שהם באים נקיים מכל אינטרס, כשהם מסירים מעליהם כל חשש להחלטות שנובעות מניגוד עניינים שגררו מהעבר, אי אפשר להתעלם מכך שהשלושה בילו חלק נכבד בעבודתם רבת השנים עם גופים פיננסים חזקים או בעלי הון – בין אם בהקשבה לטיעוני אותם גופים או בין אם בייעוץ או בין אם בייצוג.
גם האדם הישר ביותר שיהיה מקורב כל כך לצד אחד, עשוי לפתח בסבירות גבוהה הזדהות עם אותו צד ובעצם למעשה לאמץ את עמדותיו כאילו אלה היו אלה אמת לאמיתה – אפילו בתת המודע שלו. בדיוק כפי שכנראה קרה לפלוג, שאינה חשודה באהדתה וקרבתה לבעלי הון, בהיותה נגידה.
ההגדרה של שלושת המומחים האלו – יהיו מוכשרים ככל שיהיו בתחומם – כנציגי הציבור היא ללא ספק זריית חול בעיני הציבור, וטוב יעשה אם יוחלפו באחרים.
ממשרד האוצר טרם נמסרה תגובה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו