הציוץ שפרסם בשבוע שעבר השר לביטחון הפנים עמר בר־לב עורר סערה. לדברי בר־לב, תת מזכיר המדינה של ארה"ב ויקטוריה נולנד "התעניינה, בין היתר, באלימות מתנחלים וכיצד ניתן להפחית את המתח באזור ולחזק את הרשות הפלסטינית".
העובדה שבר־לב בחר לצייץ על הנושא הזה, מכל נושאי השיחה בינו לבין תת המזכיר, הכעיסה גורמים מהימין והביאה גם את ראש הממשלה נפתלי בנט להשיב לבר־לב בציוץ משלו.
המתיישבים ביהודה ושומרון סובלים מאלימות ומטרור, יום יום, עשרות שנים.
הם חומת המגן של כולנו ועלינו לחזק אותם ולתמוך בהם, במילים ובמעשים.
תופעות שוליות יש בכל ציבור, צריך לטפל בהן בכל האמצעים, אבל אסור לנו להכליל ציבור שלם.— Naftali Bennett נפתלי בנט (@naftalibennett) December 14, 2021
עם זאת, חודשים קודם לכן כבר היו התייחסויות לנושא הזה, אך משום מה הן לא עוררו תדהמה כה רבה. למשל, שר הביטחון בני גנץ צייץ בחודש נובמבר כי הוא עומד לקיים דיון בנושא "חיזוק האכיפה נגד הפשיעה הלאומנית ביהודה ושומרון".
כעבור כמה ימים הוא צייץ שוב והתייחס לדיון הביטחוני שערך: "זו תופעה חמורה מבחינה ערכית, ביטחונית ומדינית. מה שמתחיל בעץ יכול להיגמר בפגיעה בגוף ובנפש. פשעי השנאה הם השורש שממנו צומח טרור ואנו נפעל לגדוע אותו", הוא כתב בטוויטר ובהודעה שהפיץ לכתבים מדיניים וביטחוניים.
קיימתי הערב דיון בנושא הפשיעה הלאומנית ביהודה ושומרון בהשתתפות סגן שר הביטחון, הרמטכ"ל, המפכ"ל וראש השב"כ. הפשיעה הלאומנית היא תופעה חמורה מבחינה ערכית, ביטחונית ומדינית. מה שמתחיל בעץ יכול להיגמר בפגיעה בגוף ובנפש. פשעי השנאה הם השורש שממנו צומח טרור ואנו נפעל לגדוע אותו. pic.twitter.com/m1GW5qpBL3
— בני גנץ – Benny Gantz (@gantzbe) November 18, 2021
עוד קודם לכן, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ רם בן ברק הקדיש לנושא ישיבה שלמה. "אני מודע שרוב מוחלט של המתיישבים באזור הם שומרי חוק וסדר, ולכן אני מדגיש שמדובר בקיצוניים יהודים.
"הסרטונים שמגיעים מהאזור בשבועות האחרונים מראים על עלייה מדאיגה בכמות מקרי האלימות שאין להם מקום", אמר בן ברק בפתח הישיבה. כצפוי, הדיון בוועדה היה סוער במיוחד, אך בתקשורת הכללית לא נרשמו זעקות שבר.
בכלי התקשורת מדווחים על עלייה במקרים של פגיעות אלימות מצד יהודים כלפי פלסטינים בגדה המערבית. מצד שני, בכלי התקשורת מדווחים גם על ירידה במקרים של פגיעות אלימות מצד יהודים כלפי פלסטינים
בכלי התקשורת מדווחים על עלייה במקרים של פגיעות אלימות מצד יהודים כלפי פלסטינים בגדה המערבית. מצד שני, בכלי התקשורת מדווחים גם על ירידה במקרים של פגיעות אלימות מצד יהודים כלפי פלסטינים בגדה המערבית.
הנה, למשל, דיווחים מבלבלים מצד כתבי גלי צה"ל. הכתב דורון קדוש צייץ: "הפשיעה הלאומנית של יהודים ביהודה ושומרון שוברת שיאים".
ואילו הכתב שחר גליק דיווח: "בשנה האחרונה חלה ירידה של כ־60% במספר "תגי המחיר" בישראל. מספר החיכוכים בין מתנחלים לפלסטינים ירד בכ־"20%. כצפוי, המידע שהביא כל אחד מהם חיזק את טיעוני שני הצדדים (ימין ושמאל).
הפשיעה הלאומנית של יהודים ביהודה ושומרון שוברת שיאים. מתחילת עונת המסיק השנה נרשמו 67 אירועי פשיעה – זינוק של 60% ביחס לכל עונת המסיק בשנה שעברה (42) – כך לפי נתוני מערכת הביטחון.
האירועים כוללים עקירות והצתות של עצים, וגרימת נזק לרכוש בכפרים הפלסטיניים.
פרסמנו אצל @efitriger— דורון קדוש | Doron Kadosh (@Doron_Kadosh) November 8, 2021
מה הם הנתונים הנכונים?
ראש מחלקת חקירות באגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב משנה זיו שגיב, אמר במהלך דיון בוועדת חוץ וביטחון (אוקטובר 2021), שבשנת 2020 נעצרו 189 פלסטינים ו־22 ישראלים בגין הפרות סדר בגדה המערבית.
לדבריו, נפתחו 242 תיקי חקירה נגד פלסטינים ו־115 תיקי חקירה נגד ישראלים בגין אותן הפרות סדר. "הפתיחה בחקירה היא כמו בכל מקרה אחר שנודע למשטרה – אם יש תלונה או תיעוד או כשיש נוכחות של שוטרים בשטח", הסביר שגיב.
אך נתוני המשטרה לגבי מספר התיקים שנפתחו לא מציירים את התמונה המלאה, כך מסבירים לנו מטעם שלושת הגופים שעוסקים בנושא – המשטרה, צה"ל ושב"כ.
באתר שב"כ מתפרסמים נתונים חודשיים הנוגעים לאלימות פלסטינים – ולא של ישראלים – ושם הנתונים מפולחים לפי סוגי מעשי האלימות: בקבוקי תבערה, מטעני צינור, ירי מנשק קל, הצתה ועוד
משב"כ נמסר לזמן ישראל כי הם לא מעוניינים להתייחס לנתונים. לדבריהם הצבא הוא הריבון באזור והוא מנהל את ספירת האירועים. יחד עם זאת, באתר שב"כ מתפרסמים נתונים חודשיים הנוגעים לאלימות פלסטינים – ולא של ישראלים – ושם הנתונים מפולחים לפי סוגי מעשי האלימות: בקבוקי תבערה, מטעני צינור, ירי מנשק קל, הצתה ועוד.
המשטרה, כך אומרים בשב"כ, סופרת אירועים כפי שמדווחים להם, כלומר לפי התלונות המוגשות, אך הגופים האחרים סופרים בדרך שונה. כל הגופים לא מוכנים לשחרר נתונים הנוגעים לאלימות מצד ישראלים, ורק במשטרה הסכימו להתייחס לנושא העלייה/ירידה במספר האירועים.
בדובר צה"ל טוענים שהנתונים הקשורים לאלימות ישראלים אינם בידיהם, אלא בידי המשטרה. עם זאת הם סופרים את האירועים האלימים בהם מעורבים פלסטינים ואף הוציאו טבלה מרוכזת על אירועי הפרות סדר ואלימות, עם השוואה שנתית מ־2017 ועד דצמבר 2020.
אולם ביחס לעבירות של אזרחים ישראלים בגדה המערבית, המשטרה לא מפרסמת טבלאות. דוברות המשטרה אמרה לזמן ישראל שאין להם דרך לבצע את הפילוחים (כפי ששב"כ ו/או צה"ל עושים) כי זו "פעולה בלתי אפשרית".
אף שהמשטרה לא מציינת את מספר האירועים ולא מפלחת אותם לפי סוגים, מטעם הפוליטיקאים הרלוונטיים – שר הביטחון גנץ ושר ביטחון הפנים בר־לב – נמסר לנו שבוודאות חלה עלייה במספר האירועים האלימים מצד ישראלים נגד פלסטינים במהלך שנת 2021, בהשוואה לשנת 2020.
אף שהמשטרה לא מציינת את מספר האירועים ולא מפלחת אותם לפי סוגים, מטעם שר הביטחון גנץ ושר ביטחון הפנים בר־לב נמסר שבוודאות חלה עלייה במספר האירועים האלימים מצד ישראלים
דוברת מחוז ש"י במשטרה שלומית בקשי אמרה לזמן ישראל שהמשטרה לא מקטלגת את האירועים כ"אלימות מתנחלים" אלא מנטרת את סך כל האירועים האלימים בגדה המערבית – כולל אירועים של גרימת נזק, אלימות כלפי בני אדם, כלפי רכוש חקלאי, כלפי חיות.
לדברי הדוברת, בין השנים 2020 ל־2021 חלה עלייה בנתונים האלימות הכלליים. לעומת זאת, ציינה בקשי, בכל הנוגע לאירועי "פשיעה לאומנית חשאית", ישנה ירידה ב־2021 לעומת 2020, אך מדובר בירידה מינורית מאוד.
הכוונה ב"פשיעה לאומנית חשאית" היא לאירועים בסגנון הפיגוע דומא, אירועים שעשויים להבעיר את כל המזרח התיכון. מדובר במתקפות של ישראלים שנכנסים לכפרים וערים בחשאי בלילה, מציתים וזורעים הרס. למשל, אירוע האלימות בכפר קריות שבגדה המערבית, בו כ־20 ישראלים תקפו בני זוג פלסטיני מבוגר.
אם כן, בפשיעה הלאומנית הכללית – כמו זריקת אבנים, הרס מבנים, מכות, הצתות, פגיעות ברכוש חקלאי – חלה עלייה בשנת 2021 לעומת 2020, ואילו בפשיעה לאומנית לילית, שמצריכה תכנון ופעולות חשאיות – חלה ירידה מינורית.
המשטרה אוספת נתונים לפי מספר התיקים שנפתחו, כלומר כשנעשות פעולות חקירה. מצד שני, בצה"ל אוספים נתונים על בסיס אירועים בפועל. מספיק שיש חיכוך כללי וצה"ל מכניס את האירוע לסטטיסטיקה.
הפלסטינים לא תמיד מגישים תלונות ולכן לא בכל המצבים נפתחות חקירות. בשל כך יש פער מספרי ניכר בין הדיווחים שאוספים הארגונים האזרחיים כמו בצלם, שלום עכשיו ויש דין על אירועי האלימות נגד פלסטינים בגדה המערבית.
כאמור, למרות שדובר צה"ל ושב"כ סירבו למסור לזמן ישראל נתונים, השרים הנוגעים בדבר – גנץ ובר־לב – נשענים על נתונים שמצביעים על עלייה במספר מקרי האלימות של ישראלים כלפי פלסטינים.
הגופים הרלוונטיים אוספים מידע מפורט על אירועי אלימות של פלסטינים נגד ישראלים, מסווגים אותו ומפרסמים אותו באתרים השונים. מנגד, אין מידע מהימן של אירועי אלימות מצד ישראלים כלפי פלסטינים
בעיתון הארץ דווח לפני מספר ימים כי מנתוני מערכת הביטחון עולה כי בשנת 2021 תועדו 135 זריקות אבנים לעבר פלסטינים, זאת לעומת 90 ב־2019, וכמו כן 250 מקרי אלימות נוספים, זאת לעומת 100 ב־2019. נוסף על כך חלה עלייה במספר מקרי האלימות נגד כוחות הביטחון: מ־50 תקריות ב־2019 ל־60 בשנה האחרונה.
לסיכום, הגופים הרלוונטיים אוספים מידע מפורט על אירועי אלימות של פלסטינים נגד ישראלים, מסווגים אותו ומפרסמים אותו באתרים השונים. מנגד, אין מידע מהימן של אירועי אלימות מצד ישראלים כלפי פלסטינים, זאת משום שהגופים הרלוונטיים טוענים שלא ניתן לקטלג ולסווג את המקרים או שהם מכחישים שהם אוספים את המידע.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו