החודש לפני 80 שנה הקימו הנאצים בכפר פולני קטן לגדות נהר הויסלה, את מחנה ההשמדה חלמנו, המחנה הראשון שהתנהל בו רצח המונים קבוע, מה שסימן שלב חדש בתוכנית ההשמדה הכוללת של גרמניה הנאצית.

כוחות האס אס הגרמנים בחלמנו המציאו שיטות חדשות לרצח המוני, שיושמו בהמשך במחנות השמדה נוספים, ביניהם אושוויץ־בירקנאו. הכוח שניהל את המחנה נקרא "כוח המשימה המיוחד קולמהוף" (Sonderkommando Kulmhof). מחנה ההשמדה חלמנו היה גם האתר הראשון שבו נשרפו גופות הנרצחים.

היחידה המנהלית הגרמנית של מחוז ורטגאו – הרייכסגאו – שהקיף את מחנה חלמנו והעיר התעשייתית לודז' – הפעילה נוהל של הטעיה, כפי שהיה מקובל בכל מחנות ההשמדה, כדי למנוע בהלה. במסגרת הנוהל פורסמו הודעות סותרות על מטרת המחנה והקורבנות חויבו לשלוח גלויות ליעדים מזויפים.

"האס אס הסתיר את היעד שאליו נשלחו היהודים", אומר ההיסטוריון ניקולס טרי, מרצה בכיר להיסטוריה באוניברסיטת אקסטר שבאנגליה. "מעשי ההונאה והחשאיות מאפשרים לנו להבין מה הייתה המשמעות של זה עבור הרוצחים, הצופים והקורבנות".

אנדרטאות במחנה בחלמנו, בו נקברו הקורבנות ומאוחר יותר נשרפו, 2017 (צילום: Elan Kawesch/The Times of Israel)

במהלך חודשים ארוכים ב־1942, האמינו רוב היהודים ב־57 הגטאות של מחוז ורטגאו שהמגורשים נשלחו למחנות עבודה או ליישוב מחדש

היהודים הראשונים שנרצחו בגז בחלמנו גורשו מגטאות האזור בתחילת דצמבר 1941. במהלך חודשים ארוכים ב־1942, האמינו רוב היהודים ב־57 הגטאות של מחוז ורטגאו שהמגורשים נשלחו למחנות עבודה או ליישוב מחדש.

חלמנו היה מחנה ההשמדה הראשון שבו הושמדו הקורבנות בגז. ההשמדה נעשתה במשאיות גז שהותאמו למטרה זו. במשאיות היה ארגז מיוחד שחובר לצינור גמיש, שניתן היה לחברו למערכת הפליטה של המשאית. במשאית נדחסו בכל פעם עד 50 קורבנות. לפחות 172 אלף יהודים נרצחו בחלמנו במהלך שתי תקופות הפעילות של המחנה, כמו גם כ־5,000 צוענים.

כדי לבלבל את העולם ואת היהודים הכלואים בגטאות הסמוכים, חלק מהטרנספורטים נסעו הלוך ושוב בין כמה יעדים, זאת כדי להסתיר את העובדה שחלמנו הוא היעד הסופי והאמיתי שלהם. "הדיווחים על כך שיהודים מועברים ליישוב מחדש התקבלו באמון רב מחוץ לאירופה", אומר טרי. "בסוף המלחמה קיוו שיותר יהודים שרדו".

האסטרטגיה הגרמנית שנועדה לבלבל את העולם הצליחה במידה מסוימת לגרום ל"הטעיה עצמית" של הקורבנות, אומר טרי. רק אחרי שהגרמנים דרשו שהמועצה היהודית של גטו לודז' תעביר לידיהם אלפי ילדים לגירוש, הבינו רוב היהודים ש"יישוב מחדש" פירושו מוות.

יהודים בדרכם למחנה ההשמדה בחלמנו (צילום: רשות הציבור)

"חוסר הוודאות לא הודגש מספיק", אומר טרי ומוסיף שחלמנו "הואפל" באופן כללי. "זה אחד מאתרי ההריגה המתועדים ביותר", אומר טרי ומצביע על מסמכים גרמנים, בין היתר, על כאלה שמתארים איך לייצר "תנורי שדה" לשריפת גופות. יש גם "ריבוי" עדויות על המתה בגז בחלמנו, אומר טרי, בין היתר של אסיר יהודי שברח ממחנה ההשמדה ב־1942 והצליח להגיע לוורשה.

"חלוץ למופת"

מחנה חלמנו היה מורכב משני אתרים. המחנה הראשון נקרא "מחנה הטירה" ובו רוכזו הקורבנות שהובאו למקום לאחר גירושם. שם הם התקבלו על ידי "אדון הטירה".

שם גם נאמר ליהודים שהם נשלחים למרחץ לפני שימשיכו בדרכם ליעד הבא. לאחר מכן הם הועברו בקבוצות לחדר אחורי דרכו הגיעו ישר אל תוך משאיות הגז. לפני שהצליחו להגיב, נאטם ארגז המשאית והמנוע התחיל לפעול.

אחרי נסיעה של 20 דקות דרך העיר לעבר "מחנה היער", הקורבנות שנחנקו למוות נפרקו מהמשאית ונקברו על ידי אסירים יהודים. מדי כמה שבועות הוצאו האסירים האלה להורג כדי לשמור על החשאיות

אחרי נסיעה של 20 דקות דרך העיר לעבר "מחנה היער", הקורבנות שנחנקו למוות נפרקו מהמשאית ונקברו על ידי אסירים יהודים. מדי כמה שבועות הוצאו האסירים האלה להורג כדי לשמור על החשאיות.

חוקרי פשעי מלחמה בוחנים משאית תובלה ליד חלמנו, מהסוג ששימש את אנשי האס אס לרצח (צילום: רשות הציבור)

"התפקיד שהיה לחלמנו בשואה היה מכריע", אומר החוקר כריס ווב לזמן ישראל. "לדוגמה, המפקד הראשון של המחנה, הרברט לאנג, היה חלוץ בתחום פיתוח משאיות הגז".

ווב, היסטוריון חובב, חקר את חלמנו ושלושה מחנות נוספים שהיו חלק ממבצע ריינהרד – בלז'ץ, סוביבור וטרבלינקה – במשך יותר מ־40 שנה. הוא כתב, בין היתר, את "מחנה המוות חלמנו" ביחד עם ארתור הוג'ן.

"ההבדל היחידי בין חלמנו לבין שאר המחנות שהיו חלק ממבצע ריינהרד, הוא שבחלמנו השתמשו במשאיות במקום בתאי גזים סטטיים", אומר ווב.

אחרי שקצב ההשמדה במחנות ריינהרד עקף את זה של חלמנו בקיץ 1942, המציאו קציני אס אס את מרכז ההריגה הכפרי מחדש, הפעם עם מטרה חדשה – להסתיר ראיות ל"פתרון הסופי" – בעיקר גופות – ולהשמיד אותן במחנות המוות, כמו גם במאות קברי אחים במזרח אירופה.

חיילים גרמנים מסייעים בגירוש יהודים מגטו ז'יכלין למחנה ההשמדה חלמנו (צילום: רשות הציבור)

בחלמנו ביצע פאול בלובל ניסויים מחרידים שבמסגרתם נעשה שימוש בלהביורים ובפצצות תבערה. בסופו של דבר הוא ערם גופות ועצי עסקה על מסילות הרכבת ויצר "קרמטוריום מאולתר", שהיה מתוחכם יותר מהקרמטוריום במחנות ריינהרד, אומר טרי.

"עובדים לקראת הפיהרר"

חלמנו הוא אולי אחד ממחנות ההשמדה הנידחים, אך לדברי מומחים קיימות בו יותר ראיות פיזיות להשמדה מאשר ברוב אתרי הרצח. "יש בחלמנו יותר מה לראות מאשר בטרבלינקה", אומר ווב כשהוא מתייחס לכך שבמצע ריינהרד נרצחו כ־1.7 מיליון בני אדם, רובם יהודים.

בטרבלינקה לא נותר אף מבנה ששימש לרצח עם. לפני עשורים הונחו בטרבלינקה כ־17 אלף אבני מחצבה על גבי קברי האחים, בניסיון להזכיר את הקהילות שהושמדו שם.

בניגוד לטרבלינקה, חלמנו נראה היום, במידה רבה, כפי שנראה במלחמה, כולל הכנסייה שבה הוחזקו הקורבנות. הטירה אומנם הופצצה על ידי הנאצים ב־1943, לפני הסבב השני של פעילות המחנה, אבל יסודות המרתף וגרם המדרגות נחפרו החוצה.

צילום של חקירת פשעי מלחמה ובו רכושם של קורבנות יהודים בבית הכנסת בקולו, שם נכלאו יהודים ללילה לפני הטרנספורט למחנה ההשמדה חלמנו (צילום: רשות הציבור)

מנקודת מבטו של טרי, חלמנו הוא "אתר מפוזר מבחינה מרחבית בעל תהליך רציחה מרובה שלבים", לדבריו. "כמעט לא ניתן לכנות אותו מחנה. זה אתר השמדה".

למרות הסידור המבלבל של חלמנו, אנשי הכפר לא התקשו להבין מה התרחש שם, אומר טרי. באביב 1942, אנשי הכפר ראו קורבנות נופלים ממשאית גז שהתהפכה. במשך חודשים נשבה צחנה והקרמטוריום העלה עשן, זאת בזמן שהשומרים הגרמנים של המחנה התגוררו אצל משפחות העיירה.

קציני האס אס בחלמנו "עבדו לקראת הפיהרר" – ביטוי נאצי שכוונתו לצפות ולבצע את פקודותיו של היטלר מבעוד מועד. בכל הנוגע לפתרון "השאלה היהודית", המפקדים של חלמנו אלתרו את המעבר מרצח המוני באוויר הפתוח, כפי שהתבצע במזרח, והתקדמו למה שהפך בסופו של דבר להשמדה בתאי גזים קבועים, מודל ריכוזי ודיסקרטי יותר.

"בחלמנו ראינו שהייתה רמה מסוימת של ביזור ואלתור ברצח העם של יהודי אירופה", אומר טרי. "לרשויות המקומיות התאפשר לאלתר ולבצע ניסויים".