חודשים אחדים אחרי שניצח דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארצות הברית ונכנס לבית הלבן ב-2016, הגעתי למשרדו של הבכיר הפלסטיני סאיב עריקאת, מי שהחזיק בשעתו את תיק המשא ומתן מול ישראל, כדי לראיינו לכתבת טלוויזיה בעניין הדיבורים המתחדשים סביב התנעה אפשרית של התהליך המדיני.

עריקאת סיפר על ניירות העמדה שהצד הפלסטיני מתכוון להציג לצוות החדש בבית הלבן והדגיש כי בהנהגה הפלסטינית סבורים שהדרך היחידה לפתרון הסכסוך בין ישראל לפלסטינים היא באמצעות משא ומתן ישיר בין שני הצדדים. האפשרות כי ישראל "תעקוף" את הסוגיה הפלסטינית ותכונן תחילה יחסים עם המדינות הערביות באזור, קודם לפתרון הסכסוך עם הפלסטינים, הוגדרה על ידו "טירוף".

"בישראל עומדים על כך שאתם תכירו בישראל כמדינה יהודית, ואומרים שזה תנאי יסוד לקיומו של כל הסדר או משא ומתן, איך אתה מתייחס לדרישה הזאת?" שאלתי את עריקאת, שבחר מצדו להשיב באפיזודה מתוך נבכי המשא ומתן שהתנהל בינו לבין ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין ז"ל בימים שקדמו לחתימה על הסכמי אוסלו.

"רבין שאל אותי מה יקרה פה בעוד 150 שנה", סיפר עריקאת. "הוא ביקש לדעת איך אנחנו, הפלסטינים, רואים את המשך הסכסוך ושאל אותי: האם בעוד 100 או 150 שנה אתה יכול להבטיח שיהיה פה רוב יהודי? ואני השבתי לו שאני לא יכול לתת ערובה לכך".

"רבין ביקש לדעת איך אנחנו, הפלסטינים, רואים את המשך הסכסוך ושאל אותי: האם בעוד 100 או 150 שנה אתה יכול להבטיח שיהיה פה רוב יהודי? ואני השבתי לו שאני לא יכול לתת ערובה לכך"

סאיב עריקאת עם שמעון פרס, אז סגן ראש הממשלה, בפגישה בתל אביב, 14 באוקטובר 2005 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

העמדה הפלסטינית הזאת יצרה אז משבר במשא ומתן. גם כיום, בחלוף 25 שנה, התפיסה הזאת לא השתנתה מיסודה. סירובם של הפלסטינים להכיר בישראל כמדינה יהודית הוצגה בימי הממשלה הקודמת בראשות בנימין נתניהו כמכשול המרכזי העומד בפני חידוש התהליך המדיני.

בשבוע שעבר בא יו"ר רע"ם, ח"כ מנסור עבאס, והפך את התפיסה הזאת כשאמר בפומבי כי "ישראל נולדה כמדינה יהודית ותישאר כזאת". הדברים חוללו מהומה. התפתחה סערה פוליטית וביקורת חריפה נמתחה עליו מצד חלקים רחבים בתנועה האסלאמית, המפלגות הערביות, אנשי רוח ואקדמיה ומובילי דעת קהל בחברה הערבית.

למרות הבליץ שהופנה נגדו, עבאס לא מצמץ. הוא גם לא ניסה לתקן או לפרסם הודעת הבהרה בטענה שהדברים הוצאו מהקשרם. גם אם הוא רק תיאר מצב קיים או הציג הערכה ביחס לשאלה איך תיראה מדינת ישראל בעתיד, הדברים נאמרו והם חזקים מספיק.

עבאס מוכיח שוב כי הוא מנהיג אמיץ עם עמוד שדרה שיודע לעמוד בלחצים ולדבוק בדרכו, למען המטרה. הוא לא בא להעביר קדנציה בכנסת כדי להוסיף שורה ברזומה שלו שתעיד על כך שהיה חבר כנסת; הוא בא לעשות מהפכה.

עבאס מוכיח שוב כי הוא מנהיג אמיץ שיודע לעמוד בלחצים ולדבוק בדרכו. הוא לא בא להעביר קדנציה בכנסת כדי להוסיף שורה ברזומה שלו שתעיד על כך שהיה חבר כנסת; הוא בא לעשות מהפכה

מנהיג רע"ם מנסור עבאס מצביע בבחירות יחד עם בנו, 23 במרץ 2021 (צילום: Flash90)

המהפכה של עבאס נועדה לשנות את מעמדם של אזרחי ישראל הערבים. וכמו בכל מהפכה תמיד יהיו מתנגדים, בעיקר כשמדובר ברעיונות המשנים תפיסות יסוד. וברור שההתנגדות תהיה עזה יותר ככל שמדובר בנושאים רגישים ואמוציונליים כמו דת ולאום.

הפלסטינים מצדם נדהמו למשמע הדברים. אחרי שהורגלו ל"קו חם" בין המוקטעה ברמאללה לבין כמה מחברי הכנסת הערבים, בהם ח"כ אחמד טיבי, הם נתקלים כעת בתופעה שונה לחלוטין.

הפלסטינים מצדם נדהמו למשמע הדברים. אחרי שהורגלו ל"קו חם" בין המוקטעה ברמאללה לבין כמה מחברי הכנסת הערבים, בהם ח"כ אחמד טיבי, הם נתקלים כעת בתופעה שונה לחלוטין

בהנהגה הפלסטינית מנסים בתקופה האחרונה לבסס את היחסים עם ממשל ביידן. בפגישות שעורך יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס עם בכירים אמריקאים, הוא שב ומדגיש את הצורך לשוב למסלול התהליך המדיני עם ישראל.

ככל שהדבר לא אפשרי בשלב זה בשל הרכב הקואליציה בישראל, הפלסטינים מנסים לכל הפחות לקבל מהאמריקנים מחוות מדיניות חשובות כמו פתיחת משרדי אש"ף בוושינגטון שנסגרו בימי הנשיא טראמפ, וכן פתיחה מחדש של הקונסוליה האמריקאית במזרח ירושלים.

אחמד טיבי ומנסור עבאס במליאת הכנסת, 2 באוגוסט 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הפלסטינים התקדמו כמה צעדים קדימה בשיקום יחסיהם עם הממשל האמריקאי החדש. עם זאת, ישנה גם דאגה כעת ברמאללה כי ההתקדמות שהשיגו עלולה לסגת צעד אחר לאחור, בשל אמירתו המפתיעה של ח"כ מנסור עבאס. החשש הפלסטיני הוא מפני הפניית הזרקור לשאלת ההכרה בישראל כמדינה יהודית, מה שעלול לחשוף אותם ללחצים.

עבאס הלך על כל הקופה, בלי משחקים ובלי תעתועים. שנתיים וחצי שנה בלבד לאחר שנכנס לכנסת וחצי שנה אחרי שהצטרף לקואליציה, הוא נותן לראשי ההנהגה בישראל מה שהם לא חלמו לקבל אי פעם ממנהיג ערבי.

עבאס הלך על כל הקופה, בלי משחקים ובלי תעתועים. שנתיים וחצי שנה בלבד לאחר שנכנס לכנסת וחצי שנה אחרי שהצטרף לקואליציה, הוא נותן לראשי ההנהגה בישראל מה שלא חלמו לקבל אי פעם ממנהיג ערבי

בעוד שדבריו גרמו לטלטלה אמיתית אצל חלקים רחבים בחברה הערבית, צריך לזכור שהמטרה האמיתית מאחורי ההצהרה הייתה להביא לטלטלה דווקא בחברה היהודית בישראל. זאת, במסגרת רצונו של עבאס לחולל שינוי ביחסה של מדינת ישראל והחברה היהודית כלפי אזרחי ישראל הערבים.

בהצהרתו זו, הוא למעשה ניסה לנטרל את החשדנות והחששות שמלווים את הציבור היהודי כלפי ערביי ישראל. הדרך לקבלת תקציבים ולחיזוק מעמדם של אזרחי ישראל הערבים לא עוברת רק דרך ועדת הכספים של הכנסת.

מנסור עבאס ונפתלי בנט בישיבת השבעת הממשלה ה-36, 13 ביוני 2021 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

עבאס מבין כי הוא זקוק לתמיכה רחבה, בייחוד מראש הממשלה נפתלי בנט והמרכיבים הימניים בקואליציה. הדרך האולטימטיבית ואולי היחידה להגיע לליבו של בנט ושותפיו, ולקנות את נאמנותם, היא באמצעות האמירה הדרמטית שישראל "תישאר מדינה יהודית".

ההבנה היא כי בלי ברית כזאת, המגזר הערבי ימשיך לקבל "פירורי תקציבים" ופתרונות חלקיים שלא יגשימו את מטרות "המהפכה". כדי ליישם את מדיניותו, הוא ניגש לגעת בפצע עצמו, בשורשי היחסים שבין יהודים לערבים במדינת ישראל.

עבאס הלך עד הסוף. אלא שכעת הוא זקוק להישגים ממשיים בשטח כדי להוכיח לציבור הערבי בישראל שמדיניותו מביאה תוצאות. נראה כי שלב ההבטחות וההצהרות מוצה וכי הגיע הזמן לעבור למעשים. הוא מבחינתו תרם את חלקו, עכשיו הגיע תורה של החברה היהודית.