הגלובוס השחור: מזהם השבוע

יום סיור מרוכז בנושאי סביבה בשטחים הוא אירוע שיש להיערך אליו עם כדורים נגד בחילה. וגם נגד כאב לב, אם רק היו גלולות כאלה. קשה לתפוס ולהכיל את הפער בין התפאורה הנהדרת – הרי שומרון, מדרונות יהודה, הגאיות המוריקים והוואדיות המתפתלים – לבין ההתעללות שהארץ הזו סופגת מבני שני העמים שלכאורה כל כך אוהבים אותה.

אחרי מקבץ מלבב שכלל נחלים שזוהמו בביוב, הרים שרוסקו על ידי מחצבות ותחנות דלק שמטפטפות סולר היישר למי התהום שכולנו שותים – על חלקם תוכלו לקרוא כאן בשבועות הקרובים – הגיע רגע שהיה קצת יותר מדי: הרגע שבו פגשנו – אנשי עמותת "ירוק עכשיו" ואנוכי – אב ושלושה ילדיו נוברים בערימות הפסולת המצחינות שבפאתי העיירה ביר זית. הודו זה כאן, 20 דקות מירושלים, 50 מתל אביב.

מדובר בהר פסולת עצום, כמובן לא מוסדר ולחלוטין לא בטיחותי, שמשקיף על נוף מהמם ושמטפס בהתמדה לגובה עם כל משאית שפורקת עליו את תוכנה.

אב ושלושת ילדיו נוברים בהר זבל ליד ביר זית, ינואר 2022 (צילום: אביב לביא)

השילוב בין העוני המחריף של האוכלוסייה הפלסטינית והקופה הריקה של השלטונות, לבין העובדה שמדובר באזור דמדומים משפטי וריבוני, מתורגם להפקרות מוחלטת ולהתנהלות סביבתית של עולם שלישי. העיירה משויכת לשטח B (אחריות אזרחית פלסטינית), הר הזבל בשטח C (שליטה ישראלית מלאה). אז מי אחראי?

בתוך התוהו ובוהו הריחני הזה שוטטו סלאח, תושב העיירה, וילדיו עומר, פאדי ויוסוף, שבאו לקושש מציאות. את מקבץ החפצים העלובים ששלפו מתוך המדמנה שום ילד ישראלי לא היה שוקל להכניס הביתה

בתוך התוהו ובוהו הריחני הזה שוטטו סלאח, תושב העיירה, וילדיו עומר, פאדי ויוסוף, שבאו לקושש מציאות. את מקבץ החפצים העלובים ששלפו מתוך המדמנה שום ילד ישראלי לא היה שוקל להכניס הביתה. ספק אם על זה חשב מי שהכתיר את 'שימוש חוזר' (REUSE) כאחד הציוויים הסביבתיים החשובים ביותר.

הגלובוס הירוק: אביר הסביבה של השבוע

רציפי תחנות הרכבת היו במשך שנים מלכודת של זיהום אוויר מסוכן. בתחנת השלום בתל אביב – העמוסה ביותר בישראל – השילוב בין ענני הדיזל שנפלטים ממנועי הקטרים לפליטות של מאות אלפי מכוניות שחולפות בנתיבי איילון הסמוכים, גרם לכך שהשלטים האלקטרוניים ברציפים זהרו באופן קבוע באדום – זיהום אוויר ברמה הגבוהה ביותר.

גם בתחנות אחרות, למשל אלה שממוקמות בחולון ובת ים על תוואי איילון 20, השילוט האדום היה עניין שבשגרה.

אבל אולי זו לא גזירת גורל. עדיין מוקדם לחלוץ בקבוק שמפניה – וצריך לזכור שבימים אלה התנועה בכבישים דלילה מהרגיל באדיבות האומיקרון – אבל ההשקה של הרכבות החשמליות, שאינן פולטות מזהמים, כנראה מתחילה להשליך גם על רמת זיהום האוויר בתחנות.

מדד זיהום האוויר נצבע בירוק בתחנת רכבת קוממיות (צילום: רכבת ישראל)

בשבועות האחרונים השלטים בתחנת השלום ובתחנות כמו קוממיות ויוספטל בבת ים נצבעים יותר ויותר בירוק. בקווים שעוברים בחולון-בת ים כל הרכבות חשמליות, בתחנות תל אביב כ-50%. נראה שהמצב האבסורדי שבו דווקא נוסעי התחבורה הציבורית הירוקה נאלצים לנשום אוויר מזוהם בעודם ממתינים בתחנה, מתחיל להשתנות.

טיפ ירוק לשבת

רגע לפני ט"ו בשבט, ואם יש בכוונתכם להסתער על מגשים של פירות יבשים, כדאי לזכור: הצבע הטבעי של פפאיה אינו אדום בוהק; משמשים לא גדלים במטע בגוון כתום זרחני; קיווי לא אמור להיראות כמו פנס ירוק ואננס לא עד כדי כך מתוק.

כדאי לזכור: הצבע הטבעי של פפאיה אינו אדום בוהק; משמשים לא גדלים במטע בגוון כתום זרחני; קיווי לא אמור להיראות כמו פנס ירוק ואננס לא עד כדי כך מתוק

רבים מהפירות היבשים מיובאים וחלקם מגיעים עם תוספת תועפות סוכר וגוונים מוגזמים אחרי טבילה בגופרית או ציפוי בצבעי מאכל אגרסיביים. זה לא בדיוק בריא, לא סביבתי וגם לא מקומי.

מימין: משמשים מיובשים בכתום בוהק. משמאל: משמש מיובש אורגני

אם רוצים להיצמד לערכים האלה צריך לבחור היטב את הפרי המיובש שלכם. אפשר, למשל, ללכת על התוצרת האורגנית המעולה של נאות סמדר, ממגוון זני תמרים ועד לדר שזיפים או משמש. וחוץ מזה, אם חשקה נפשכם בפרי מקומי, טרי, בריא ועונתי, לפעמים פשוט אפשר לאכול תפוז.