שני הצדדים לעסקת הטיעון ההולכת ונרקמת בין ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו לבין היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מתמקדים – על-פי הדיווחים בסוף השבוע – בסוגיית הקלון. זה גם סלע המחלוקת בין הצדדים, נכון לעכשיו, בהתבסס על אותם דיווחים.
כבר הוסכם שהאישום בשוחד בתיק 4000 יימחק ויוחלף בעבירת הפרת אמונים; כבר הוסכם שתיק 2000 ייסגר כך שנתניהו יודה למעשה בשתי עבירות של הפרת אמונים; כבר הוסכם שהעונש יהיה מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות, כלומר ככל הנראה עד 9 חודשים.
מה שלא הוסכם הוא עניין הקלון – שהוא זה שיקבע האם נתניהו אכן יורחק מהזירה הפוליטית לפרק זמן המוערך בכשמונה שנים (שבע שנות הקלון ייספרו ממועד סיום ריצוי העונש). גורמים בזירה הפוליטית, המשפטית והציבורית מגבשים את עמדתם ביחס לעסקת הטיעון, בהתאם להשלכותיה במישור הפוליטי – דהיינו, בהתאם לשאלה האם נתניהו יוכל לחזור לפוליטיקה ובאיזה עיתוי.
מה שחמור יותר, הוא שעמדתו של מנדלבליט ביחס לתנאי העסקה נגזרת בכפוף למה שיוסכם בסוגיית הקלון, כלומר בהתאם להשלכותיה של עסקת הטיעון על עתידו הפוליטי של נתניהו.
מה שחמור יותר, הוא שעמדתו של מנדלבליט ביחס לתנאי העסקה נגזרת בכפוף למה שיוסכם בסוגיית הקלון, כלומר בהתאם להשלכותיה של עסקת הטיעון על עתידו הפוליטי של נתניהו
צורת החשיבה הזו מצד מנדלבליט היא שערורייה כשלעצמה. ליועץ המשפטי, ולמערכת אכיפת החוק בכלל, אסור לשקול שיקולים מהסוג הזה במסגרת החלטות על העמדה לדין, או במסגרת החלטות של סגירת תיקים ועסקאות טיעון.
לא בכדי קבע בג"ץ כי שיקולי קלון אינם מסוג הנושאים שאמורים להיות חלק מעסקאות טיעון. עסקאות טיעון הן בסופו של דבר חוזה בין צדדים, המשקף פשרה שאליה הגיעו בסופו של משא ומתן.
בית המשפט העליון אמר כי סוגיית הקלון אינה עניין פרטי בין הצדדים, אלא נושא בעל משמעות ציבורית – השאלה האם אותו אדם יוכל לשמש בתפקיד ציבורי נוכח הרשעתו בעבירה חמורה. הדעות האם ניתן בכלל לכלול את עניין הקלון במסגרת הסדר טיעון, במפורש או במשתמע, חלוקות.
בית המשפט העליון אמר כי סוגיית הקלון אינה עניין פרטי בין הצדדים, אלא נושא בעל משמעות ציבורית – השאלה האם אותו אדם יוכל לשמש בתפקיד ציבורי נוכח הרשעתו בעבירה חמורה
אך מה שבוודאי ברור הוא שהתביעה הכללית אינה יכולה לקבוע את עמדתה בנושא הסדר טיעון בהתאם למשמעויותיו של הסדר הטיעון על המשך הקריירה הפוליטית של הנאשם. מנדלבליט ואנשיו (ככל שהוא משתף עוד גורמים במשרד המשפטים או בפרקליטות בסוד המגעים להסדר טיעון עם נתניהו) צריכים לחזור למושכלות יסוד של הליכים פליליים והסדרי טיעון.
הסדר טיעון הוא דיל בין התביעה לבין חשוד או נאשם, שבמסגרתו מפחיתים משהו מהאישומים נגדו או מהעונש המיועד לו, בתמורה להודאתו בעבירות והרשעתו הוודאית. בזה צריך הסדר הטיעון להתמקד: מהם האישומים שבהם זוכה נתניהו להקלה (והוא זוכה), מהי ההפחתה בעונש המיועד לו (ויש הפחתה). עניין הקלון הוא נלווה להליך הפלילי נגד איש ציבור. הוא התוספת שליד המנה העיקרית. אסור להתבלבל.
לפני שבועות אחדים פורסמו דברים שאמר מנדלבליט בפורום סגור – תדרוך בדסק החדשות של עיתון "הארץ" – שבהם הוא אמר כי הדמוקרטיה הישראלית עמדה על פי תהום נוכח כוונותיו של נתניהו למנות תובעים ושופטים מטעמו ולהעביר חוקים שימלטו אותו מאימת הדין.
אך לראש התביעה הכללית אסור לעשות שימוש בכוחו כדי להשפיע על המגרש הפוליטי. בעצם העובדה שמנדלבליט שם בראש מעייניו, במסגרת עסקת הטיעון, את סוגיית הרחקתו של נתניהו מהזירה הציבורית, הוא הופך במו-ידיו את התביעה הכללית לזרוע של רדיפה פוליטית נגד נתניהו. במעשיו אלו הוא מאשש את החששות הגרועים ביותר של תומכיו האדוקים של נתניהו.
בעצם העובדה שמנדלבליט שם בראש מעייניו, במסגרת עסקת הטיעון, את סוגיית הרחקתו של נתניהו מהזירה הציבורית, הוא הופך במו-ידיו את התביעה הכללית לזרוע של רדיפה פוליטית נגד נתניהו
כפי שכבר נכתב בזמן ישראל, עסקת טיעון עם נתניהו לא תשרת את האינטרס הציבורי, ומוטב למנדלבליט לסגת ממנה ולא לחתום עליה.
אך גם אם יחליט שלא לסגת ממנה – עליו להתמקד בהיבטים הפורמליים של הענישה בלבד. עליו להקפיד שלא לוותר יתר על המידה בתיאור האישומים ולהשאיר סיפור מעשה אנורקטי שאינו משקף את חומרת המעשים, או כפי שבית המשפט העליון קרא לזה – ליבת המעשים העברייניים. עליו להקפיד שגם ההתגמשות בסוגיית העונש תהיה מינורית. נתניהו אינו ראוי ליותר מכך.
על מנדלבליט להקפיד שלא לוותר יתר על המידה בתיאור האישומים ולהשאיר סיפור מעשה אנורקטי שאינו משקף את חומרת המעשים, או כפי שבית המשפט העליון קרא לזה – ליבת המעשים העברייניים
ברק הפר את הכללים
בסוף השבוע נודע גם כי נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק פנה אל מנדלבליט בשליחותו של נתניהו והמליץ ליועמ"ש להגיע לעסקת טיעון שתייתר את המשך המשפט. בכך שגה ברק פעמיים: הן בעמדה שהביע ביחס לעסקת הטיעון, והן בעצם נכונותו להתערב במגעים בין נאשם לבין ראש התביעה הכללית.
שופטים בדימוס פועלים בהתאם לכללים בלתי כתובים, מעין קוד אתי שהוא "תורה שבעל-פה". הם אינם מביעים את עמדותיהם בסוגיות פוליטיות, הם אינם פועלים בזירה הציבורית בשטחים שעלולים להאיר באור שלילי את פסיקות העבר שלהם, והם בוודאי אינם מתערבים בתיקים התלויים ועומדים בבתי המשפט.
שופטים בדימוס נמנעים אפילו מלהביע את עמדתם בתיקים בג"ציים, מחשש שמא דבריהם ישפיעו על השופטים היושבים לדין, ויכתימו את ההליך המשפטי. קל וחומר לגבי תיקים פליליים, שהם דיני נפשות.
ברק הפר את הכללים כשפנה ליועץ המשפטי בעניין תיק נתניהו, בעוד משפטו של נתניהו מתנהל בבית המשפט המחוזי. יש בכך התערבות בהליך משפטי תלוי ועומד, וניסיון להשפיע על שיקול דעתו של מי שמכתיב את המהלכים מצד התביעה.
ברק הפר את הכללים כשפנה ליועץ המשפטי בעניין תיק נתניהו, בעוד משפטו של נתניהו מתנהל בבית המשפט המחוזי. יש בכך התערבות בהליך משפטי תלוי ועומד
ברק שגה גם כשהביע תמיכה בעסקת הטיעון, ובוודאי כשביסס את תמיכתו זו בכך ש"נתניהו הוא מגדולי המגינים על מערכת המשפט", כפי שהתבטא אמש בתשובה לפניות עיתונאים.
ברק אינו מחויב לעקוב אחר כל התפתחות בשדה הפוליטיקה או המשפט. הוא פרש מבית המשפט העליון לפני יותר מ-15 שנים. אך את מהלכיו של נתניהו בשנתיים האחרונות בוודאי שאי אפשר לתאר כהגנה על מערכת המשפט, אלא כהתקפה פרועה וחסרת מעצורים נגדה.
ברק אמר עוד, כי התערב משום שמדובר ב"מקרה מיוחד" וכי הוא מאמין שעסקת הטיעון תשים סוף לקרע בעם, כדבריו. על פי התגובות לעסקת הטיעון עד עתה, הקרע הזה רק הולך ומתרחב.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כל מילה בטור הזה חשובה ביותר, מבהירה את הדברים ומרימה דגל שחור בפני הרוקמים את העסקה הזו.
ראוי שמישהו ישלח עם שליח מיוחד, לביתו של השופט בדימוס אהרון ברק, עותק מודפס של הטור הזה, כי אינני בטוחה שכבודו קורא באינטרנט וצמוד לפרסומים אחרים ברשת.
אם זו לא רדיפה פוליטית אז מהי רדיפה פוליטית.התערבותו של אהרון ברק היא עוד שערוריה בפני עצמה.אני חוזר ומדגיש כי אם חלילה תהיינה בחירות בעקבות עיסקת טיעון שאינני מאמין שתהיה על הציבור הרחב להחרימם שהרי במילא מנדבליט גנב וריסק את הדמוקרטיה והמליך עצמו לדיקטטור בעידודו של אהרון ברק.