המציאות הפוליטית של השנים האחרונות הובילה את הקואליציה ליזום הצעת חוק שתאסור על ח"כ הנאשם בפלילים לקבל מנשיא המדינה את המנדט להרכיב ממשלה.

המציאות המשפטית של החודשים האחרונים, ובפרט רצף הסדרי הטיעון שחתם היועץ המשפטי לממשלה היוצא אביחי מנדלבליט עם נבחרי ציבור, מחייבים עתה את הקואליציה לאתגר נוסף: חקיקת חוק שיאסור על התביעה הכללית לחתום על הסדרי טיעון עם נבחרי ציבור.

אחרי חתימת הסדרי טיעון עם ח"כ אריה דרעי ועם ח"כ חיים כץ, וכפי שנרמז בזמן ישראל לפני ימים אחדים, פירסם אתמול העיתונאי בן כספית כי בשבועות האחרונים התנהלו מגעים לקראת הסדר טיעון בין סנגוריו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, לבין היועץ המשפטי. לפי הדיווח, מנדלבליט ניהל בעצמו את המגעים, שהתנהלו תחת מעטה של סודיות מוחלטת.

ואולם על פי הפרסום, המגעים נפסקו משהצדדים לא הצליחו להתכנס לנוסחה מוסכמת. מנדלבליט הסכים למחיקת סעיף האישום בשוחד והמרתו במרמה והפרת אמונים בלבד, אך עמד על כך שהעונש יכלול רכיב של מאסר, ולו מאסר על-תנאי, וכן קביעה של בית המשפט כי בעבירות שעבר נתניהו יש קלון. נתניהו, על פי הפרסום, מסרב לכל רכיב של מאסר ובוודאי לקלון.

בנימין נתניהו מגיע לבית המשפט המחוזי בירושלים לדיון במשפטו, 16 בנובמבר 2021 (צילום: Jack Guez/Pool Photo via AP)

ברור שעסקת טיעון שכזו תשרת את האינטרס של נתניהו. מנדלבליט מתכוון ככל הנראה לנצל את רגעיו האחרונים כדי לתת מתנה אחת אחרונה לראש הממשלה שמינה אותו לתפקיד. סוג של סגיר מקברי אך הולם לפרשת המתנות. עסקת הטיעון שהוא יקבל תהיה מפנקת, בוודאי בהשוואה למה שצפוי לו בסיום המשפט – אם זה ימשיך במסלול שבו הוא מתקדם כעת.

ברור שעסקת טיעון שכזו תשרת את האינטרס של נתניהו. מנדלבליט מתכוון ככל הנראה לנצל את רגעיו האחרונים כדי לתת מתנה אחרונה לראש הממשלה שמינה אותו לתפקיד. סוג של סגיר מקברי אך הולם לפרשת המתנות

עסקת טיעון כזו תשרת ככל הנראה גם את מאווייו הנפשיים של מנדלבליט, שהסכסוך הפנימי בנפשו שיחק תפקיד משמעותי לאורך שש שנות כהונתו. רק דבר אחד עסקת הטיעון הזו לא תשרת – והוא האינטרס הציבורי.

ללא קשר לפרטי העסקה, ניתן לקבוע כבר עכשיו כי עסקת טיעון בין מנדלבליט לנתניהו, אם תיחתם, תהיה עסקה שערורייתית ומופקרת. היא תסב נזק לאינטרס הציבורי הכללי, לשלטון החוק, לעקרון השוויון ולאמון הציבור בטוהר המידות של הממונים על אכיפת החוק.

וזו הנקודה הרחבה יותר. אין ולא יכולה להיות עסקת טיעון בין רשויות התביעה הכללית לבין נבחר ציבור כלשהו, שניתן יהיה לומר עליה כי היא משרתת את האינטרס הציבורי.

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בכנס בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, 11 במרץ 2021 (צילום: פלאש90)

בחברות מסחריות נדרשים בעלי השליטה בתאגיד לאשר בהליך מיוחד עסקאות בין החברה לבין בעלי עניין בה, בשל "בעיית הנציג" או ניגוד העניינים שהם שרויים בו. כך גם עסקאות טיעון בין היועץ המשפטי לממשלה לבין פוליטיקאים בכירים נגועות באותו כשל בדיוק. אין בהן תועלת לאינטרס הציבורי, אלא רק לשחקנים שבשני הצדדים.

בתחום הפלילי, הנחת היסוד של המחוקק ושל בתי המשפט היא שהתביעה הכללית אמונה על ייצוג האינטרס הציבורי. החלטותיה – אם להגיש כתב אישום, אם לסגור את התיק, אילו עבירות לכלול בכתב האישום, האם לחתום על הסדר טיעון – אמורות לשקף את התועלת החברתית הכללית מאכיפה יעילה ומושכלת של הדין הפלילי.

אלא שבגזרת הסדרי הטיעון הנחתמים עם נבחרי ציבור, היועץ המשפטי לממשלה מפסיק לשמש נציג נאמן של אינטרס הציבור, והופך להיות – לפחות במידה כלשהי – נציג נאמן של אינטרס נבחרי הציבור.

בגזרת הסדרי הטיעון הנחתמים עם נבחרי ציבור, היועץ המשפטי לממשלה מפסיק לשמש נציג נאמן של אינטרס הציבור, והופך להיות – לפחות במידה כלשהי – נציג נאמן של אינטרס נבחרי הציבור

כאשר התביעה והסנגורים באים במשותף לבית המשפט ומבקשים ממנו להסתפק בענישה סמלית, היועץ אינו פועל לטובת הציבור. כאשר היועץ ואנשי הפרקליטות מתייצבים בבג"ץ כדי להדוף, יחד עם סנגוריו של פוליטיקאי בכיר, עתירות נגד עסקאות טיעון שכאלה – המראה הזה מקומם במיוחד. תחושה שמשהו יסודי השתבש בעבודת מערכת אכיפת החוק.

אריה דרעי בבית המשפט ב-2003. ארכיון (צילום: פלאש90)

משום כך, יש לחוקק חוק שיאסור חתימת עסקאות טיעון עם נבחרי ציבור. יידעו הפוליטיקאים, שאם מי מהם ייקלע להליך פלילי – הליך זה יתנהל עד סופו. לרבות הליך הוכחות פומבי בבית המשפט, שבו יעלה מצעד של עדים כדי להעיד על מעשיו הפליליים של הנאשם. לרבות גזר דין בתום המשפט, במקרה של הרשעה, שישקף מיצוי של הדין ולא הסתפקות בעונש סמלי.

במציאות של תחום המשפט הפלילי בימינו, עסקאות טיעון ממלאות את חלל האוויר כמעט עד אפס מקום. רוב מוחלט של ההליכים הפליליים שבהם מחליטה התביעה להעמיד לדין, מתחילים ומסתיימים בהסדרי טיעון. רק אחוז מזערי מההליכים הפליליים מתנהלים כמשפט מלא, הכולל הליך הוכחות.

הפרקטיקה הזו היא תוצאה של ריבוי ההליכים ומיעוט המשאבים: אין מספיק פרקליטים, שופטים, אולמות, מתמחים ועוזרים משפטיים לנהל הליכים פליליים מלאים בכל התיקים הפליליים במדינת ישראל. אלמלא עסקאות הטיעון, היה צורך להכפיל את מספרם של השופטים, הפרקליטים, המתמחים, אנשי המזכירות, אולמות המשפט – וגם את התקציב הכרוך בכך.

היתרון הגלום בפרקטיקה של הסדרי טיעון אינו מתמצה רק בחיסכון במשאבים, אלא גם בוודאות בהרשעה. במקום לנהל משפט שעלול – מבחינת התביעה – להסתיים בזיכוי, היא מקבלת הודאה והרשעה ודאית. ולא רק ודאית, אלא גם מהירה. היום במקום בעוד כמה שנים. כשהתביעה מתבקשת להצדיק את פרקטיקת הסדרי הטיעון, פתאום ערך הזריזות מקבל חשיבות רבה.

חיים כץ ואביחי מנדלבליט אחרי שבקשת החסינות של כץ עברה בוועדת הכנסת. 4 בפברואר 2020 (צילום: פלאש90)

כל השיקולים האלה, הטובים ביחס לתיקים פליליים רגילים, אינם רלוונטיים ביחס לתיקים פליליים של פוליטיקאים. אין צורך לחסוך במשאבים בנוגע לתיקים אלה – לא כאן היינו רוצים לחתוך ולחסוך. להיפך, האינטרס הציבורי מצדיק לא לחסוך במאמצים לשם מיצוי הדין עם נבחרי ציבור שסרחו.

לעניין מהירות ההודאה וההרשעה – כאן זו כבר בדיחה של ממש. החקירה בתיק דרעי ארכה קרוב לשש שנים, עד לחתימת עסקת הטיעון עמו. האם באמת ניתן להצדיק את העסקה בכך שהיא מביאה ל"צדק מהיר"? כך גם בעניין נתניהו, וכך גם בנוגע לאנשי ציבור אחרים שהסתבכו בפלילים.

ולעניין ודאות ההרשעה, גם אם בעבירה מופחתת – ובכן, במקרה של נבחרי ציבור זה בדיוק ההיפך מהאינטרס הציבורי. אנחנו צריכים לרצות שלפוליטיקאי הזועק לחפותו תהיה הזדמנות לנהל את הגנתו במשפט הוכחות מלא, ולקבל זיכוי בסופו של יום. זו לא תקלה של מנגנון אכיפת החוק, זה חלק מהעניין.

אנחנו צריכים לרצות שלפוליטיקאי הזועק לחפותו תהיה הזדמנות לנהל את הגנתו במשפט הוכחות מלא, ולקבל זיכוי בסופו של יום. זו לא תקלה של מנגנון אכיפת החוק, זה חלק מהעניין

רגע אחרי שמנדלבליט יסיים לארוז את חפציו וייצא מלשכת היועץ המשפטי לממשלה, צריך להתחיל תהליך של ניקוי אורוות, גם בהיבט הזה. שרשרת הסדרי הטיעון שהוא חתם, ומאיים לחתום, עם הפוליטיקאים שהסתבכו בפלילים בתקופת כהונתו, צריכה לשרטט את קו פרשת המים, ולהניע את הכנסת לחוקק את חוק איסור מתן הקלות לפוליטיקאים.