אישיות
אהרן ברק

מדינה שלמה דנה במשך שבוע בשאלה האם נתניהו יחתום על הסדר טיעון עם או בלי קלון - מבלי שיש לאיש מושג מה המילה הזו בכלל אומרת, מי מוסמך לקבוע את זה ובאילו נסיבות ● מי הכניס את המונח לספר החוקים ומי יצק בו תוכן? ● ולמה זו בכלל לא שאלה משפטית? ● אמיר בן-דוד הלך לברר אצל המומחים על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על קלון

עוד 2,852 מילים ו-2 תגובות

עסקה שיש עמה קלון

לראש התביעה הכללית אסור לעשות שימוש בכוחו כדי להשפיע על המגרש הפוליטי ● בעצם העובדה שמנדלבליט שם בראש מעייניו את סוגיית הרחקתו של נתניהו מהזירה הציבורית, הוא הופך במו-ידיו את התביעה לזרוע רדיפה פוליטית נגד נתניהו ● ואילו נשיא העליון בדימוס אהרן ברק הפר את הכללים הלא-כתובים כשפנה ליועמ"ש בעניין תיק נתניהו ● פרשנות

עוד 929 מילים ו-3 תגובות

"הוא המודל שלאורו עלינו לחנך את שופטינו"

השופט אליהו מצא הפך בשנים האחרונות לחייו לקול הצלול והערכי ביותר מבין כלל שופטי העליון בדימוס בנושאי המאבק בשחיתות שלטונית ● תפיסתו השיפוטית תמיד הייתה כי עקרון השוויון מחייב לנהוג בראש ממשלה כבכל אזרח אחר ● הוא עצמו היה פורמליסט, יסודי, ידען - ובעל עמוד שדרה מפלדה יצוקה ● "דמות מופת של שופט בישראל", אמר עליו אהרן ברק ● יובל יועז נפרד מנכס לאומי

עוד 1,726 מילים ו-1 תגובות

הימין העלים את חלקו של שמגר במהפכה החוקתית

הסיפור שהימין הפוליטי אוהב לספר הוא שאהרן ברק הגיע בשנות ה-80 וקילקל את בית המשפט העליון, וזאת מתוך רצונה של האליטה להמשיך ולשמר את כוחה הפוליטי אחרי מהפך 77' ● במאמר חדש מפרק ההיסטוריון והמשפטן הבכיר פרופ' רון חריס את התיאוריות הללו, המשמשות גם היום אבן ראשה בתוכניות הפעולה של פוליטיקאים שמרנים דוגמת סער, אוחנה ושקד ● ראיון

עוד 1,606 מילים

זו ההזדמנות לבטל כליל את חוק "איחוד משפחות"

הימים בהם נאסר בחוק על פלסטינים הנישאים לישראלים לקבל כאן אזרחות היו ימי האינתיפאדה השנייה, ועידן אחר מבחינה טכנולוגית ● הסיבה לחקיקת הוראת שעה הייתה בדיוק על מנת לבחון את הנחיצות בחוק מטעם ביטחוני שנה אחר שנה ● הנסיבות בינתיים השתנו, אין באמת איום ביטחוני ונותר רק ההיבט הגזעני ● המחלוקת הפוליטית היא הזדמנות לאפשר לחוק לפקוע ● פרשנות

עוד 948 מילים

בהודעתו לבג"ץ בתחילת השבוע, היועמ"ש בחר בלשון פתלתלה כדי לקבוע כי "לעת הזו" אין "עילה לקביעה שיפוטית" להכריז על נתניהו כנבצר למלא את תפקידו ● אלא שהנבצרות איננה קביעה שיפוטית - זו החלטה הנמצאת בסמכותו של מנדלבליט עצמו ● ולו היה שוקל שיקולים ענייניים בלבד, הוא בוודאי היה מגיע למסקנה כי יש מקום להכריז על נבצרות זמנית - דווקא עכשיו, דווקא בעת הזו ● פרשנות

עוד 884 מילים ו-1 תגובות

המשנה ליועמ"ש הוציא לאביטן כרטיס אדום - וקבע תקדים

בשבוע שעבר ניסה יעקב אביטן להגניב שורה של מינויים למועצות דתיות שעות אחדות לפני שהכנסת החליטה להתפזר ● אמש הודיע המשנה ליועמ"ש כי המינויים, שבוצעו בחופזה, אינם תקפים ● על הדרך, הוא הרחיב למעשה את היקף האיסור על ביצוע מינויים לא רק במהלך תקופת בחירות, אלא בנסיבות המתאימות - גם לקראתה ● פרשנות

עוד 685 מילים ו-1 תגובות

תגובת המשיבים "לא יכול להיות שבג"ץ יסמיך את עצמו להיות הפוסק האחרון"

שאלת סמכותו של בג"ץ לפסול חוק יסוד כגון חוק הלאום או ממשלת החילופים הפכה לאחת המחלוקות המרכזיות במאבק על שלטון החוק ● בעוד שהמחנה האקטיביסטי טוען כי בג"ץ שואב את סמכותו לפסול חוק יסוד מתפקידו כ"מגן החוקה", ד"ר אביעד בקשי מזהיר מפני הפיכת בית המשפט ל"מלך אבסולוטי" ● ואילו ד"ר הלל סומר צופה שבג"ץ יתחמק מהכרעה, בזמן שהבחירות מעבר לפינה

עוד 2,763 מילים ו-1 תגובות

טענות העותרים "מאיפה יש להם את הסמכות הזו? מהתפקיד שלהם כ'מגיני החוקה'"

בעתירה נגד ממשלת החילופים, מסתמן שבית המשפט העליון עשוי לראשונה לפסול חוק יסוד ● ואם זה יקרה, המדובר בארוע מכונן בהיסטוריה של המדינה ● יש מי שאף מכנים זאת הפיכה חוקתית ● השאלה המרכזית, החוזרת שוב ושוב, היא: מניין שואב בית המשפט את הסמכות לפסול חוק יסוד? ● אמיר בן-דוד הלך לברר אצל המומחים - והפעם: ראיון עם פרופ' יניב רוזנאי, המומחה המוביל למשפט חוקתי

עוד 3,485 מילים ו-2 תגובות

הקמפיין השקרי של הימין נגד פסק דין אפרופים

איילת שקד טוענת שהלכת אפרופים של אהרן ברק ריסקה את עולם החוזים, אך המציאות מפריכה את טענתה ● "הבית השלישי חרב, כולנו חזרנו לגלות ומתעגעים לשיבת ציון", משיב בסרקזם פרופ' יונתן יובל, מומחה לדיני חוזים ● בחינה מקרוב של פסק הדין השנוי במחלוקת, מלמדת שההלכה התבססה על הסכמות רחבות שקדמו לברק, המשותפות גם לחלק ממתנגדיו הבולטים

עוד 2,970 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה