בבוקר יום שישי האחרון, מייד אחרי שארובות השמים נפתחו, נרשמה התגובה הכמעט פבלובית: משרד הבריאות פרסם הודעת אזהרה מפני רחצה בכל חופי מחוז תל אביב – הרצליה, בת ים ותל אביב עצמה – מחשש לזיהום המים. לא מופרך לשער שההודעה הוכנה מראש, ותורן שהופקד על המשימה המתין לטיפות הגשם הראשונות כדי ללחוץ על "שליחה" ולהפיץ אותה לכל עבר.

הטקס הזה חזר על עצמו בכל אירועי הגשם בחורף הנוכחי. כמה טיפות והופ – החופים נסגרים, בעיקר בערי גוש דן וחיפה. וכך, בתהליך שקט וכמעט אוטומטי, החורף הפך רשמית לעונה שבה הים התיכון מוכה זיהום והציבור נדרש לשמור ממנו מרחק.

במשרד הבריאות לא ממתינים עד שיסתיים ההליך המסורבל שבו דוגמים את המים בחוף, שולחים את הדגימה למעבדה וממתינים לפיענוח התוצאות, שמגיעות כעבור 24 שעות.

עמיר יצחקי, ראש המערך הארצי של בריאות הסביבה במשרד הבריאות, לא צריך להמתין לתוצאות המעבדה כדי לדעת שהמים שורצים חיידקי אי-קולי, אנתרוקוקים ושאר מזיקים, בדיוק כמו שאין צורך להמתין לתוצאות בדיקת PCR כדי לדעת שמישהו שסובל מתסמינים אחרי שנחשף לחולה קורונה כנראה נדבק בנגיף.

מדוזה מתה וכתם זפת גדול בחוף הים במכמורת, 23 בפברואר 2021 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

בטבע אין בדיקות אנטיגן ויצחקי מסתמך על הניסיון ועל מה שרואות העיניים: גשמים חזקים מזרימים אל הים את כל הטינופת שהצטברה בכבישים ועל פני השטח העירוני (בשפה המקצועית – נגר עילי), ומה שיותר גרוע – הם גורמים למערכות הניקוז לעלות על גדותיהן, לחבור אל הביוב ולזרום ביחד אל המקום הכי נמוך בסביבה – הים.

"יש לי אחריות לבריאות הציבור. גם אם עדיין אין לי תוצאות מעבדה אני צריך להזהיר את האנשים מפני רחצה במים כאלה", אומר יצחקי. "לא חייבים לשתות מהמים כדי להיות חשופים לסכנה. צריך גם לקחת בחשבון שכשהים סוער, כל הזיהום שהצטבר על הקרקעית עולה למעלה".

"אני צריך להזהיר את האנשים מפני רחצה במים כאלה. לא חייבים לשתות מהמים כדי להיות חשופים לסכנה. צריך גם לקחת בחשבון שכשהים סוער, כל הזיהום שהצטבר על הקרקעית עולה למעלה"

מפתה לטעון שהסגירה האוטומטית של החופים, עוד בטרם התקבלו תוצאות אמת על מצב המים, היא כסת"ח של משרד הבריאות; אפשר גם לטעון שהרבה יותר קל לסגור את הים בחורף מאשר בקיץ.

התחושה היא שבחורף, הים ממילא ריק וסגירה של החוף לא תעורר זעם בקרב הציבור הרחב שבקיץ מגיע בהמוניו עם הילדים לתפוס שמש ולבנות ארמונות בחול. אלא שגם בחורף יש לים לקוחות נלהבים.

גולש בחוף תל אביב בחורף. 14 בינואר 2022 (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

בישראל יש קהילה גדולה של גולשים, לפי הערכות כמה עשרות אלפים, שחווים על בשרם – פיזית ממש – את הזיהום הכבד של המים. לצד הגולשים ישנם הישראלים האמיצים שמכורים לשחייה, חורף או קיץ.

בניגוד לעבר, כבר לא מדובר רק בעולים מחושלים מברית המועצות לשעבר, אלא גם בצעירים שמצטיידים בחליפה אטומה והשחייה בים בפתוח – תחביב שתפס תאוצה בסגרי הקורונה הראשונים – הפכה לספורט המועדף עליהם.

להאשים את משרד הבריאות זה במידה רבה לבוא בטענות אל השליח. משרד הבריאות לא אחראי לזיהום – הוא רק מתריע מפניו. ד"ר יובל ארבל מ"צלול" מתוסכל מהעובדה שהים נסגר שוב ושוב בחורף, אבל אחרי שהעמותה ערכה בזמן האחרון פרויקט גדול של דגימת תרופות במי הים בחורף, הוא מסכים שלא מומלץ לטבול במים האלה.

הדגימות שנערכו על ידי "צלול" העלו שהמים בחופי הערים מכילים שאריות תרופות כמו נוגדי דיכאון, תרופה נגד אפילפסיה ועוד. ההימצאות של התרופות במים מלמדת על נוכחות של ביוב, שכן התרופות מופרשות מגוף האדם בשירותים ומשם זורמות הלאה עם הצנרת.

הדגימות שנערכו על ידי "צלול" העלו שהמים בחופי הערים מכילים שאריות תרופות כמו נוגדי דיכאון, תרופה נגד אפילפסיה ועוד. ההימצאות של התרופות במים מלמדת על נוכחות של ביוב

גולשים בטיילת חוף תל אביב ביום גשום. אילוסטרציה (צילום: בן קלמר/פלאש90)

ארבל מקווה שהסגירות התכופות של החופים יפעילו לחץ על ראשי הערים להשקיע יותר במניעת זיהום הים, אבל במבחן התוצאה נראה שהלחץ הזה לא מספק את הסחורה.

"למשרד הבריאות יש מדיניות של אפס תוספת סיכון", אומר גורם ממשלתי עם נימה של ביקורת. "ברור שבמזג אוויר כזה, כשיש זרימה חזקה מכל הנקזים, יש סיכוי סביר לזיהום במים, אבל סגירה אוטומטית זו מדיניות קיצונית.

"מצד שני, צריך להבין שהבעיה באמת הולכת ומחריפה. גם בגלל שינוי במשטר הגשמים – הם יורדים בעוצמות מאוד גבוהות בתוך פרקי זמן קצרים – וגם בגלל הציפוף הגובר של האזורים האורבניים. יש יותר ויותר שטחים בנויים וכבישים, הכול מכוסה בטון ואספלט שלמי הגשמים אין אפשרות לחלחל דרכם, וכל מה שיורד נכנס לביוב וזורם לים".

"הבעיה באמת הולכת ומחריפה. גם בגלל שינוי במשטר הגשמים – הם יורדים בעוצמות מאוד גבוהות בתוך פרקי זמן קצרים – וגם בגלל הציפוף הגובר של האזורים האורבניים"

האם זו גזירת גורל? האם באמת אי אפשר אחרת והים חייב להיות בחורף עכור ומסריח? האם נגזר על הגולשים לדווח שוב ושוב על שכשוך בתוך נוזל שמנוני ושחור, שהריח שלו ממשיך ללוות אותם הרבה אחרי המקלחת?

יום סוער בתל אביב, ואין מספיק ניקוז. 22 בדצמבר 2021 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

כל הגורמים מסכימים שזרימה של מזהמים לים אחרי גשמים חזקים היא תופעה שמתרחשת גם במדינות מפותחות במערב ושאי אפשר להימנע ממנה לחלוטין. אבל כולם גם סבורים שאפשר לעשות הרבה יותר ממה ש(לא) נעשה כרגע.

"זה מתחיל בתכנון", אומר הגורם הממשלתי, "לא יכול להיות שממשיכים לאשר שכונות שאין להן פתרון לנגר עילי, שיש בהן מרזבים שבמקום להיות מופנים להחדרה של המים לקרקע מזרימים אותם לתעלות ניקוז שעולות על גדותיהן ברגע שמתחיל גשם".

"לא יכול להיות שממשיכים לאשר שכונות שאין להן פתרון לנגר עילי, שיש בהן מרזבים שבמקום להיות מופנים להחדרה של המים לקרקע מזרימים אותם לתעלות ניקוז שעולות על גדותיהן ברגע שמתחיל גשם"

"אפשר לצמצם את ההזרמה של הביוב ב-30% וזה המון", אומר עמיר יצחקי ממשרד הבריאות. "העיריות צריכות להשקיע במניעת הצלבה בין מערכת הניקוז לצנרת הביוב, באטימה טובה יותר של השוחות, במערכות ביוב איכותיות יותר. על זה צריך לשים עכשיו את המשאבים".

בישיבה האחרונה של הוועדה למתן היתרי הזרמה לים – גוף בין-משרדי שמאשר הזרמת מזהמים לים אם השתכנע שאין ברירה אחרת – נדרש "איגודן", תאגיד המים והביוב של גוש דן, להכין תוכנית להקמת מאגר מים תת קרקעי גדול שיקלוט את רוב מי הנגר בימי סופה בטרם הם מגיעים לים, יטפל בהם ורק אחר כך יזרים אותם הלאה. מדובר בפרויקט שעלותו יכולה להגיע לכ-100 מיליון שקל.

יו"ר ועדת הפנים והסביבה, ח"כ יוראי להב-הרצנו (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

עד שהחזון הזה יקרום עור וגידים, בדיון שנערך בתחילת החודש בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת, נרשם דיאלוג שממחיש היטב את המצב.

ח"כ יוראי להב-הרצנו (יש עתיד) ביקש מנציג עיריית תל אביב מידע על תופעת חיבורי הצנרת הפיראטיים, שבה תושבים ובעלי עסקים מתחברים באופן לא חוקי לצנרת הביוב ומגבירים את הזרמת המזהמים לים באירועי גשם.

להב-הרצנו ציין שלפי הערכות יש אלפי חיבורים פיראטיים כאלה ושאל כמה חיבורים העירייה איתרה במהלך השנה האחרונה. התשובה הייתה: שלושה.