1
טורקיה
"אנחנו משוחחים עם הנשיא יצחק הרצוג, הוא עשוי לבקר אותנו כאן בטורקיה", כך אמר השבוע נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן. האיש ששמו הפך בישראל לשם נרדף לאוטוקרטיה ועוינות, מרים ענף של זית ומשגר יונת שלום במהלך מסיבת עיתונאים בה אירח את נשיא סרביה אלכסנדר ווצ'יץ.
"גם ראש הממשלה נפתלי בנט מתייחס בחיוב לנושא", אמר ארדואן באותה הצהרה. יאללה, עכשיו אפשר לזרוק מהחלון את האמירות האגרסיביות של מי שישב פעם בתפקיד שר החוץ וכיום הוא שר האוצר, אביגדור ליברמן: "ההתנצלות בפני טורקיה – טעות גדולה".
את הדברים האלה אמר אי־שם ב־2015 כשבנימין נתניהו עמד בראשות הממשלה והוא היה חבר באופוזיציה. בשבועות האחרונים, למרות הפניות התקשורתיות המרובות של ארדואן לישראל, ליברמן מחריש.
ליברמן, אגב, ישב כשר ביטחון בקבינט המדיני־ביטחוני בזמן שאושר הסכם הפשרה עם טורקיה ביוני 2016 ולא הצביע נגדו. בממשלות הקודמות היו שרים נוספים שתמכו בהחזרת מערכת היחסים של ישראל וטורקיה לנתיבים נורמליים. למשל, השר דאז יובל שטייניץ, שתמך בגישה הצרכנית – לראות בטורקיה לקוחה חשובה בתחום ייצוא הגז.
בטורקיה שמחו לקרוא דיווחים על כך שארה"ב שוקלת מחדש את תמיכתה בפרויקט צינור ייצוא הגז המשותף לישראל–יוון–קפריסין. אם ארה"ב כבר לא אוהבת את הפרויקט הזה, אולי טורקיה תצליח לחדור חזרה למעגל העסקי
את הסיבוב הנוכחי של הבניית יחסים דיפלומטיים מתפקדים יש לראות דרך פריזמת האנרגיה והגיאופוליטיקה. בטורקיה שמחו לקרוא דיווחים על כך שארה"ב שוקלת מחדש את תמיכתה בפרויקט צינור הגז EastMed – צינור ייצוא גז שהוא תוצר היחסים ישראל–יוון–קפריסין.
אם ארה"ב כבר לא אוהבת את הפרויקט הזה, אולי טורקיה תצליח לחדור חזרה למעגל העסקי של אזור מדינות מזרח הים־התיכון. בין הרצוג לבין ארדואן נרקמה מערכת יחסים טלפונית חמימה. את השיחה הראשונה יזם ארדואן אחרי היבחרו של הרצוג, ואת השנייה יזם הרצוג עם שחרורם של בני הזוג אוקנין ממעצר שווא והחזרתם לישראל לפני מספר שבועות.
בשבוע שעבר שיגר ארדואן איגרת תנחומים להרצוג, ותוך כמה ימים גם טלפן אליו כדי לנחם אותו אישית על מות אמו. אם כבר טלפונים קוויים – אפשר להבין מתי הרצוג וארדואן מתקדמים לוואטסאפ? שישאלו את שר החוץ יאיר לפיד וחבריו מאירופה, לרבות נשיא צרפת, מי בכלל צריך תקשורת קווית כשאפשר לפטפט בוואטסאפים בכיף.
הנשיא הרצוג לא ייצא לטורקיה ולא יתמסר לחיזורים של ארדואן לפני שהמהלך יהיה מקובל על כל אגפי הממשלה הישראלית ולכן בשלב הזה, אין לנו עדיין תשובה מתי ואיך תצא הנסיעה הזו לפועל. אולם, לכשתתרחש, היא תהיה חשובה במיוחד.
![חתימה על הסכם צינור הגז "East-Med" (צילום: חיים צח / לע"מ)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/01/GPOGPO_5243-1024x640.jpg "חתימה על הסכם צינור הגז "East-Med" (צילום: חיים צח / לע"מ)")
בינתיים, יוון וקפריסין פותחות עיניים גדולות וחוששות. התחממות היחסים עם שתי המדינות הללו, העוינות את טורקיה, התאפשרה בין השאר בגלל המתח הישראלי–טורקי. בישראל מודעים להיבט הקריטי הזה, ומבטיחים בשיחות סגורות עם הקפריסאים והיווניים ששום דבר לא יבוא על חשבונם.
היום (חמישי) יבקר בישראל שר הביטחון היווני ניקולס פנגיוטופולוס. הוא יתקבל במשרד הביטחון במשמר כבוד. הוא גם יפגוש את שאר צמרת המדינה. בדצמבר האחרון ביקרו בישראל נשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדיס וראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס. בפגישה המשולשת עלה גם נושא המשך הפיתוח ובניית צינור הגז המשותף.
דברי ראש הממשלה, נפתלי בנט, בהצהרות משותפות יחד עם נשיא קפריסין, ניקוס אנסטסיאדיס, וראש ממשלת יוון, קיריאקוס מיצוטאקיס, במפגש הפסגה הטרילטרלי ישראל-קפריסין-יוון.
????????????????????????????????
לדברים המלאים >>https://t.co/uMCMUc9Dpg pic.twitter.com/VmQOfsn1Pi
— ראש ממשלת ישראל (@IsraeliPM_heb) December 7, 2021
בדצמבר 2020, לפני יותר משנה, החלו גישושים ופניות של ארדואן לישראל. "טורקיה מעוניינת בחימום היחסים", אמר בפומבי, כבר אז. כזכור, נתניהו היה אז ראש הממשלה וראובן ריבלין הנשיא. אך מאז שנכנס הרצוג לבית הנשיא, ההודעות הפומביות הפכו לשיחות טלפון אישיות.
שיחות מהסוג הזה לא התקיימו שנים ארוכות. כעת אנחנו נמצאים בקצב של שלוש שיחות בשבעה חודשים. כמו כן, ארדואן קיים לאחרונה פגישה עם ראשי הקהיליות היהודיות בטורקיה, ופרסם הודעת אבל על מותו של הרב בן ציון פינטו, מראשי הקהילה היהודית בטורקיה. על כך יש להוסיף את הצהרת הכוונות הטובות ומעורבותו בשחרור בני הזוג אוקנין.
יתכן שארדואן רואה בממשלה החדשה בישראל, שנכנסה לפעולה במקביל לראשית נשיאותו של הרצוג, הזדמנות טובה לפתוח דף חדש.
2
איראן–רוסיה–אוקראינה
נשיא איראן איברהים ראיסי הוזמן, באופן נדיר, לנאום בפני הדומה – הבית התחתון ברוסיה. הוא צפוי להתקבל בכבוד גדול. מעט מאוד מנהיגים זוכים לכבוד הזה.
פסגת פוטין–ראיסי נועדה להעביר מסר ברור לארה"ב: רוסיה לא לבד – יש לה גם את איראן וגם את סין – וכולן ניצבות מול הפנים הזעופות מוושינגטון. השבוע מתחיל גם תרגיל צבאי ימי משותף של רוסיה, סין ואיראן באזור מפרץ עומאן.
פסגת פוטין–ראיסי נועדה להעביר מסר ברור לארה"ב: רוסיה לא לבד – יש לה גם את איראן וגם את סין – וכולן ניצבות מול הפנים הזעופות מוושינגטון
בתוך כך, הנשיא ג'ו ביידן הזהיר את הרוסים שאם יפעלו נגד אוקראינה הם יספגו את הסנקציות החמורות ביותר. ביידן ערך אתמול מסיבת עיתונאים ארוכה ובסיומה שלחה דוברת הבית הלבן ג'יין סאקי את הטקסט הבא: "הנשיא ביידן היה ברור מאוד במסריו לנשיא ולדימיר פוטין.
"אם כוח צבאי רוסי כלשהו יחצה את הגבול לאוקראינה – הוא יעמוד בפני תגובה מהירה, חמורה ומגובשת מידיהן של ארה"ב ובנות בריתה. הנשיא ביידן יודע, מניסיונו העשיר, שלרוסים יש נטייה לפעול בכוחנות באופן שהוא הכי קרוב שיש לפעולה צבאית, לרבות באמצעות מתקפות סייבר ושימוש בגופים שאינם הצבא הרוסי. גם מהלכים כאלה יענו בתגובה קשה".
במקביל למתיחות סביב הנושא האוקראיני, רוסיה לוקחת חלק בשיחות בווינה – המקום שבו ארה"ב ומדינות מאירופה מנסות להחזיר את איראן להסכם הגרעין. האמריקאים הגדירו לעצמם יעד – לנסות ולגבש בכתב מסמך ראשוני עד סוף ינואר.
הרוסים היו חלק משמעותי בשיחות השכנוע שנערכו לאיראן, תחת ההנהגה החדשה של ראיסי, כדי להביא אותם לשולחן הדיונים. עתה, לא ברור כיצד החזית בין רוסיה לאוקראינה תפגע או תעכב את המשא והמתן בווינה.
האם פוטין עושה הפרדה בין החזיתות השונות? האם הוא מצליח להפריד בין העובדה שהוא מתייצב בחזית רחבה ומתריסה נגד ארה"ב בנושא האוקראיני ובאותו זמן מנסה למנוע מאיראן להגיע לנשק גרעיני? רק לפוטין הפתרונים.
3
כיפת ברזל כבר לא בגואם
שתי סוללות כיפת ברזל שנרכשו על ידי צבא ארה"ב והוצבו בגואם לפני מספר חודשים כבר לא נמצאות שם. הצבת הסוללות נחשפה באתר WSJ. במסגרת החשיפה גם פורסם סרטון של הסוללה שבו הוצגו פרטים שלא נוהגים להראות לציבור בישראל.
המטרה של הצבת הסוללות בגואם הייתה ניסוי כלים – בדיקת צריכת דלק, כוח אדם, אופי הפרישה הצבאי ותרגול תורת הלחימה. אחרי שהייה של חודשיים בגואם, הצוותים והסוללות חזרו לטקסס עד שיוחלט לעשות בהן שימוש מבצעי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם