סדרת הפגישות בין שרים ישראלים לבכירים פלסטינים מעוררת את השאלה האם תהליך השלום חוזר. ואם הוא חוזר – האם הוא יכול לחזור לנקודה שבה נפסקו השיחות הקודמות שבין אבו מאזן לאולמרט?
התשובה היא לא. ולא בגלל שישראל לא נותנת מספיק, אלא בגלל העמדות הפלסטיניות, וההידרדרות הפנימית ברשות הפלסטינית.
סדרת הפגישות בין שרים ישראלים לבכירים פלסטינים מעוררת את השאלה האם תהליך השלום חוזר. ואם הוא חוזר – האם הוא יכול לחזור לנקודה שבה נפסקו השיחות הקודמות שבין אבו מאזן לאולמרט?
נראה סביר יותר, שאם נחזור לתהליך מדיני כלשהו, הוא יהיה על פי הפרמטרים של העסקה שהציע דונלד טראמפ, ולא בהתאם למתווה תהליך אוסלו.
ראשית כל – מה הן העמדות הפלסטיניות למו"מ? הם רוצים לכנס וועידה בינלאומית שתונהג בידי הקוורטט – ארה"ב, רוסיה, האיחוד האירופי והאו"ם, כדי שישראל תציית להחלטות האו"ם.
פירוש הדבר שתופעל מערכת לחצים על ישראל לסגת לקווי 1967, ואז ישראל תידרש ליישב פליטים בגבולותיה באותם שטחים שיועדו למדינה הערבית בתוכנית החלוקה מ-1947. חוץ מעמותת "זוכרות", אני לא חושב שיש גורם ישראלי אחד שיסכים למתווה כזה.
אבו מאזן אמר לא אחת כי לא יסכים בשום אופן שארה"ב תוביל את התהליך מול ישראל. כלומר מול מעטפת תומכת של האו"ם, רוסיה ואירופה, לישראל לא יהיה תומך בינלאומי.
אלה הפרמטרים הפלסטיניים לחידוש המו"מ, אבל זאת לא הבעיה העיקרית. הבעיה העיקרית היא שרמאללה מאבדת שליטה על הגדה, אחרי שאיבדה את עזה.
מה הן העמדות הפלסטיניות למו"מ? הם רוצים לכנס וועידה בינלאומית שתונהג בידי הקוורטט – ארה"ב, רוסיה, האיחוד האירופי והאו"ם, כדי שישראל תציית להחלטות האו"ם
המצב בג'נין ידוע – התנזים הצטרף לאירגונים הקיצוניים בהתרסה מול רמאללה. מה שפחות ידוע הוא שחברון היא שדה קרב למיליציות חמולתיות – ג'עברי נגד קוואסמה. אין לרמאללה היוקרה והכוח להתמודד מול המחוזות המתנתקים.
לגבי עזה – כבר מזמן אין על מה לדבר. כלומר: כאשר אשף יטען לרצונו לממש ריבונות על מדינה, הוא לא יוכל להוכיח זאת. כאשר אנו רואים מה קורה למדינות ערב הקורסות סביבנו, הרי ברור שאין לישראל, ולא לאזרחים הפלסטינים מן השורה, רצון וצורך לחוות את החוויה הנוראה שחוו הסורים והעיראקים.
אז מה כן בא בחשבון? יוזמת טראמפ – בלי עזה. כלומר: סימון גבולות חדש בין ישראל לרמאללה, שיבטיח את גושי ההתנחלויות בהסדרי בינים עד שיימצא פרטנר שוחר שלום ברמאללה. הרטוריקה האנטי ישראלית הרווחת היום ברשות הפלסטינית לא מכשירה את הרשות להסדרי קבע עם ישראל.
מדוע יש להוציא את עזה מן המשוואה? בגלל המעבר הבטוח. כאשר ישראל הסכימה לתת מעבר בטוח לפלסטינים הנעים בין עזה לגדה היא חשבה על נתיבים שישראל תאבטח בשטחה הריבוני. אבל הפלסטינים דרשו שטח ריבוני רחב כאשר הריבונות יורדת לקרקע ועולה לשמים – כלומר: לנתק את ישראל לשנים.
אז מה כן בא בחשבון? יוזמת טראמפ – בלי עזה. כלומר: סימון גבולות חדש בין ישראל לרמאללה, שיבטיח את גושי ההתנחלויות בהסדרי בינים עד שיימצא פרטנר שוחר שלום ברמאללה
האם הפרמטרים של טראמפ יכולים להיות רלוונטיים כעת? לא נראה כך, אבל אלה הפרמטרים היחידים שעונים על האינטרסים של ישראל.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
מדד הדמוקרטיה 2023 הראה שרמת האמון הציבורית ברשויות גבוהה בהשוואה לממשלה ואף עלתה מאז תחילת המלחמה. למען שירות מיטבי לאזרח, מנהל תקין ומניעת שחיתות, על האזרחים לפעול לחזק בהן מנגנוני שקיפות ובקרה, יידוע שוטף, הנגשת מידע ושיתוף הציבור ולא לאפשר למערכותיהן לפעול מכוח האינרציה.
* * *
מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2023, שערך מרכז ויטרבי במכון הישראלי לדמוקרטיה ופורסם לאחרונה, מראה שרמת האמון של האזרחים ברשות המקומית נמצאת במקום גבוה מאוד מבין מוסדות המדינה, גבוהה משמעותית מהאמון בממשלה, ואף עלתה מאז פרוץ המלחמה.
נתן מיליקובסקי הוא חוקר בתכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות במכון הישראלי לדמוקרטיה ודוקטורנט במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים.
עו"ד עדנה הראל-פישר היא עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה וראשת התכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות. צילום: אייל טוויג, TheMarker
החובה המוסרית הנעלה שלנו כחברה היא השבת כל החטופים והחטופות בכל מחיר. מאמר זה מתייחס לקרע הפנימי בתוך העם ונכתב מתוך חרדה עמוקה לעתיד החברה הישראלית לאור הקיטוב השורר בתוך החברה.
* * *
כאזרח חצוי זהותית בין זהות ערבית לא פלסטינית וישראלית לא יהודית, אך גאה באזרחות הישראלית-ערבית שלו. אני חרד ממה שעובר על החברה הישראלית – הן ברחובות, הן ברשתות החברתיות והן במסדרונות הכנסת.
עירן קייס הוא חוקר עצמאי
כמה מעלות טובות לבנימין נתניהו עבורנו:
אילו טיפח את החמאס אך לא מימן את פעילותו – דיינו.
אילו מימן את פעילותו ולא איפשר את התחמשותו – דיינו.
אילו איפשר את התחמשותו ובניית מנהרותיו אך לא התעלם מכוונותיו – דיינו.
אילו התעלם מכוונותיו ולא העלים מעמו את תוכניותיו – דיינו.
אילו רמס ליהודים את ביטחונם אך הותיר בידיהם את משטרם – דיינו.
אילו החריב את משטרם ולא קרע להם את העם – דיינו.
אילו קרע להם את העם אך לא השניא אותם על כל העולם – דיינו.
אילו השניא אותם על העולם ולא הדביר את יחסיהם עם בנות בריתם – דיינו.
אילו בודדם מכל בנות בריתם אך הותיר את ארצות הברית לצידם – דיינו.
אילו רמס את משענתם ולא הפקיר את חטופיהם לגורלם – דיינו.
אילו הפקיר את צפונם ואת דרומם ולא חילל את עברם – דיינו.
אילו חילל את עברם ולא גזל את עתידם – דיינו.
אילו אפשר לנו לפתח את הפצצה ולא הפך אותה לבלתי נחוצה – דיינו.
אילו פטר אותנו מכל דאגה ולא עשה בעמו וידוא הריגה – דיינו!
ד"ר גל לברטוב, עו"ד, מרצה למשפטים וסופר. לשעבר מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי של צה"ל והפקולטה למשפטים של אונ' בר-אילן, מוסמך הפקולטה למשפטים של אונ' תל-אביב והפקולטה למדעי החברה של אונ' חיפה ובעל תואר דוקטור לפילוסופיה מטעם הפקולטה למשפטים והסנט של האוניברסיטה העברית. מאז הצהרת יריב לוין בינואר 2023 על תוכניותיו לריסוק הדמוקרטיה הישראלית מקדיש גל את מרב זמנו, לצד אלפי אזרחים מודאגים כמוהו, להגנה על ישראל ואזרחיה מפני ממשלתם.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם