שנת 2021, כמו זו שלפניה, הייתה שנה קטלנית – בגלל מגפת הקורונה. כך עולה מנתוני התמותה ומכל ההערכות על תמותה עודפת בשנה הקודמת, ממש כמו מאלה של 2020. מספר האנשים שמתו ושיעור התמותה עלה באופן חד בשתי השנים הקודמות.

על פניו, אין בכך חדש: משרד הבריאות מדווח באופן יומיומי על מתים מקורונה. מתחילת המגפה נפטרו מעל 8,500 חולים בקורונה בישראל.

אלא שתמותה מקורונה נספרת באופן שונה מתמותה ממחלות אחרות: כל מי שמת ממחלה אחרי שנמצא חיובי לקורונה נרשם ברשומות כ"מת מקורונה". מרבית חולי הקורונה שנפטרים הם מבוגרים וחולים במחלות קשות. לכן יש מי שמכחישים את חומרת המצב וסבורים שחולים "לא מתים מקורונה" אלא "מתים עם קורונה" ממחלות אחרות.

הראייה הזאת שגויה. קיים מידע רפואי רב המוכיח כי נגיף הקורונה פוגע בגוף האדם פגיעה רב-מערכתית ומחליש את פעילותן של מערכות רבות בגוף: הלב, הדם, הנשימה, השרירים, המוח. אצל אנשים מבוגרים וחולים, הפגיעה הזאת מובילה להחמרה של מחלות קיימות ומזרזת את המוות.

אנשי חברה קדישא מפנים גופה של חולה שמת מקורונה בירושלים, 1 באפריל 2020 (צילום: Mahmoud Illean, AP)

מחקר של פרופ' רן בליצר, ראש מערך המחקר בקופת חולים כללית, בדק נתונים רפואיים של חולי קורונה שמתו והסיק מהם שרובם הגדול של המתים "עם קורונה" מתו בגלל הקורונה והיו נשארים בחיים בלעדיה.

לפי המחקר, כ-40% מהמתים היו נותרים בחיים חמש שנים ויותר אלמלא נדבקו במגפה ו-28% מהם היו חיים שנה עד חמש שנים. רק לכשליש מהם נותרה פחות משנה לחיות.

לפי המחקר, כ-40% מהמתים היו נותרים בחיים חמש שנים ויותר אלמלא נדבקו במגפה ו-28% מהם היו חיים שנה עד חמש שנים. רק לכשליש מהם נותרה פחות משנה לחיות

החישוב שמוכיח שקורונה הורגת

הוכחה נוספת לעובדה שקורונה הורגת היא הערכות התמותה העודפת. בודקים כמה אנשים מתו במדינה כלשהי בשנה מסויימת מכל סיבות המוות יחד ומשווים למספר המתים באותה מדינה בשנים קודמות. אם המספר גדל, הרי שגורם כלשהו אחראי לכך – ואם הוא גדל בשנה שבה התרחשה מגפה, ובתקופות שבהן המגפה התפרצה, הרי שהמגפה היא שגרמה לתמותה ההמונית.

כשמשווים את מספר האנשים שמתו מכל סיבות המוות יחד בשנים 2020-2021 ל-2019 והשנים שלפניה מגלים שמספרם גדל בשנתיים האחרונות כמעט בכל המדינות, כולל ישראל.

בכמה גדלה התמותה? התשובה לכך היא מבוך סטטיסטי.

עובד בלבוש מגן מעביר ארונות של מתים מקורונה לשרפה בבלגיה, 3 באפריל 2020 (צילום: Virginia Mayo, AP)

יש שיטות שונות לבצע הערכות תמותה עודפת שמובילות לתוצאות שונות ובין החוקרים מתנהלים ויכוחים סוערים. זאת, מאחר שלא מדובר במדידה, אלא בהערכה: החוקרים אינם מבצעים פעולת חיסור פשוטה שמשווה בין מספר המתים בשנים שונות, כיוון שיש משתנים סטטיסטיים רבים שמשפיעים על כך, אלא מבצעים שקלול מורכב כדי להעריך כמה אנשים מתו בשנה מסויימת ולא היו מתים בשנה אחרת.

אבל לפי כל שיטות ההערכה, נרשמה בשנתיים האחרונות תמותה עודפת גבוהה באופן חריג.

לפי הערכות צוות היועצים בנושא התמותה מקורונה של ארגון הבריאות העולמי (WHO), נרשמה בשנתיים האחרונות בישראל תמותה עודפת שנתית ממוצעת של כ-8% ביחס לשנים 2015-2019 – כ-7% ב-2020 וכ-9% ב-2021.

לפי הערכות צוות היועצים של ארגון הבריאות העולמי (WHO), נרשמה בשנתיים האחרונות בישראל תמותה עודפת שנתית ממוצעת של כ-8% ביחס לשנים 2025-2019 – כ-7% ב-2020 וכ-9% ב-2021

לפי הערכות המרכז האירופי לניטור תמותה (Euronomo) התקיימה בישראל ב-2020 תמותה עודפת ממוצעת ביחס לשנים 2015-2019 של סטיית תקן וחצי ב-2020 וכשתי יחידות תקן ב-2021. לפי הערכות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה התקיימה ב-2020 תמותה עודפת של כ-9.5%; הלמ"ס טרם פרסמה הערכות ל-2021.

לפי הערכה של הדמוגרף סרג'יו דלה-פרגולה, ב-2020 התקיימה תמותה עודפת של 6% ביחס ל-2019, וב-2021 של כ-10.5%.

קבורת קורבן קורונה בבית הקברות וושינגטון ממוריאל פארק. מאי, 2020 (צילום: Jonathan Alpeyrie/Polaris Images)

פערים קיימים בין שיטות ההערכה השונות גם במדינות אחרות (אם כי לרוב פחות גדולים מאשר לגבי ישראל). אבל לפי כל שיטות ההערכה, חל בשנתיים האחרונות זינוק חד בתמותה. לפי כל השיטות, התמותה העודפת במרבית המדינות הייתה הגבוהה ביותר מזה עשרות שנים, ובחלקן – הגבוהה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה.

הערכות תמותה עודפת משוות גם בין שבועות וחודשים. גם לפי בדיקה הזאת הזאת הקורונה הורגת, והרבה. לפי כל ההערכות השונות, בשנתיים האחרונות התמותה העודפת עלתה בשבועות ובחודשים שבהם התרחשו גלי התחלואה של הקורונה וירדה אחריהם.

לפי הערכות Euromono נרשמה תמותה עודפת בישראל במרץ-אפריל 2020, במקביל לעליית הגל הראשון של הקורונה, שהגיעה לשלוש יחידות תקן בשיא הגל, באחד השבועות של אפריל. לפי אותן הערכות, בשיא הגל השני של הקורונה בישראל, באוקטובר 2020, נרשמה תמותה עודפת של כשבע סטיות תקן, ולאחר מכן ירדה במקביל לדעיכת הגל. באחד השבועות של ינואר 2021, בשיא הגל השלישי, התמותה העודפת הגיעה לכחמש סטיות תקן.

התמותה העודפת עלתה במקביל לגל הראשון של הקורונה והגיעה לשיאה בשיא הגל. בשיא הגל השני נרשמה תמותה עודפת גבוהה, ולאחר מכן דעכה במקביל לגל. בשיא הגל הרביעי, היא עלתה שוב

הגל השלישי של הקורונה בישראל היה הקשה ביותר, אבל התמותה העודפת שנרשמה במהלכו הייתה נמוכה יחסית לשני ולרביעי. זאת, כנראה כיוון שהגל התרחש בחורף, תקופה שבה אנשים רבים מתים בשנים רגילות משפעת ודלקת ריאות, שכמעט נעלמו בחורף הקודם. לפי Euromono, התמותה העודפת הגיעה באוגוסט 2021, בשיא הגל הרביעי, לכ-6.5 סטיות תקן, כלומר, גבוה מהגל השלישי.

חולה קורונה מונשם במצב קשה במחלת הקורונה בבית החולים הדסה עין כרם, 1 בפברואר 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

הערכותיו של דלה-פרגולה מגיעות למספרים שונים אך מציירות על ציר הזמן תמונה דומה. לפי דלה-פרגולה, בגל הראשון לא נרשמה עלייה חריגה בתמותה. בגל השני נרשמה עלייה חדה, ובשיאו נרשמה תמותה עודפת של 28%. בגל השלישי, בינואר, היא הגיעה עד ל-13%; אחרי הגל השלישי התמותה ירדה לרמתה שב-2019; בגל הרביעי, באוגוסט 2021, היא הגיעה לכ-27%.

העובדה שכל שיטות ההערכה, על ההבדלים ביניהן, מראות כי בזמן גלי התחלואה בקורונה נרשמה תמותה עודפת משמעותית, מוכיחה שהתרחש אירוע חריג שגרם למותם של רבים.

קורונה גורמת בעיקר למותם של מבוגרים וקשישים, וכמעט אינה הורגת ילדים. גם הנתון הזה משתקף בהערכות התמותה העודפת הכללית.

בשיא הגל השלישי בישראל, בינואר 2021, התקיימה לפי הערכות Euronomo תמותה עודפת של כשש סטיות תקן בקרב מבוגרים מעל גיל 65, ובאותו זמן – תמותה עודפת של כמחצית סטיית התקן אצל צעירים בגילאי 15-40. אצל ילדים לא הוערכה תמותה עודפת.

לפי הערכות Euronomo, התמותה העודפת בקרב מבוגרים מעל גיל 65 הייתה גבוהה פי עשר מאשר אצל צעירים בגילאי 15-40. אצל ילדים לא הוערכה תמותה עודפת

מההערכות השונות לגבי התמותה העודפת בעולם עולה תמונה דומה ועקבית: במדינות מסויימות התקיימה תמותה עודפת רבה יותר מאשר במדינות אחרות לפי כל שיטות ההערכה. וכלל, המדינות שבהן נרשמה התחלואה והתמותה הגבוהה ביותר מקורונה היו אלה שבהן הוערכה התמותה העודפת הגדולה ביותר.

הערכות התמותה העודפת של ארגון הבריאות העולמי – לחצו להגדלה (צילום: אריאל קרלינסקי)

לפי כל שיטות ההערכה, התמותה העודפת הגבוהה ביותר התקיימה במדינות מזרח אירופה ובאמריקה הלטינית ואחריה בארצות הברית. ברוב המדינות הללו נרשמה גם התחלואה והתמותה הקשה ביותר מקורונה.

בישראל מתו פחות חולי קורונה מאשר ברוב מדינות אירופה, וגם התמותה העודפת בארץ הייתה נמוכה יותר. הסיבה לכך היא ששיעור המבוגרים והזקנים באוכלוסיית אירופה גבוה בהרבה מאשר באוכלוסיית ישראל והם רוב המתים מקורונה. לפי הערכות Euronomo, התמותה העודפת של מבוגרים מעל גיל 65 בישראל גבוהה יותר מאשר ברוב מערב אירופה.

בקצה השני נמצאות מדינות כמו ניו זילנד, טייוואן, יפן, נורבגיה ודנמרק, שבהן המגפה פגעה את פגיעתה הקלה ביותר, וכמעט ולא נרשמה תמותה עודפת.

לפי הערכות WHO, בפרו נרשמה התמותה העודפת הגבוהה בעולם, בשיעור מבהיל של כ-74% ב-2020 וכ-95% ב-2021. בפרו נרשמה גם התמותה הקשה ביותר בעולם מקורונה: כ-0.6% מתושבי המדינה הדרום-אמריקנית הענייה נספו במגפה.

לפי WHO, בפרו נרשמה התמותה העודפת הגבוהה בעולם, בשיעור מבהיל של כ-74% ב-2020 וכ-95% ב-2021. בפרו נרשמה גם התמותה הקשה ביותר בעולם מקורונה: כ-0.6% מהתושבים נספו במגפה

אבל ההתאמה בין התחלואה בקורונה והתמותה העודפת אינה מלאה. במקום השני והשלישי באליפות המפוקפקת בתמותה עודפת, נמצאת שכנותיה של פרו, בוליוויה ואקוודור, שגם בהן נרשמה תמותה עודפת של עשרות אחוזים בשנה.

משבר הקורונה באקוודור: ילדים אוחזים חבילות שי שקיבלו מארגוני סיוע (צילום: AP Photo/Dolores Ochoa)

גם בבוליביה ואקוודור נרשמו שיעורים גבוהים של תחלואה ותמותה בקורונה. לפי דיווחי הממשלות, המופיעים באתר worldmeters, באקוודור נספו 0.19% מהתושבים ובבוליביה – 0.17%. זהו מספר גבוה, אבל רחוק מהצמרת העולמית ונמוך בהרבה משיעור הנספים במדינות רבות, ביניהן ארה"ב, רוסיה, בריטניה, צ'כיה ויוון.

האם מאות אלפי ה"מתים העודפים" בפרו מתו מקורונה, ואילו בבוליביה ובאקוודור מתו מגורמים אחרים? מדובר במדינות שכנות עם גבול פתוח ביניהן ואקלים, רמת חיים ותרבות דומים. ההבדל במספר המתים מקורונה בין פרו לשתי שכנותיה מעלה חשד שאנשים רבים בבוליביה ואקוודור מתו מקורונה אך לא אובחנו כחולי קורונה, בגלל מחסור בבדיקות, היעדר גישה למרפאות, חוסר מודעות, או טיוח והסתרה.

"מההערכות שלנו על תמותה עודפת עולה באופן מובהק וחד-משמעי שהסיבה העיקרית, אולי יחידה, לתמותה העודפת בשנתיים האחרונות היא פשוט התמותה מקורונה", אומר לזמן ישראל אריאל קרלינסקי, דוקטורנט ישראלי לכלכלה שמשמש כיועץ בפורום קהלת וחבר בצוות היועצים בנושא התמותה העודפת של ארגון הבריאות העולמי.

"מההערכות שלנו על תמותה עודפת עולה באופן מובהק וחד-משמעי שהסיבה העיקרית, אולי יחידה, לתמותה העודפת בשנתיים האחרונות היא פשוט התמותה מקורונה"

"במדינות שבהן התקיים דיווח אמין על הקורונה, כולל כל המדינות המפותחות, רואים קורלציה ברורה בין התמותה מקורונה לתמותה העודפת. התמותה העודפת הגבוהה ביותר נרשמה במדינות שבהן נרשמה גם התמותה הגדולה ביותר מקורונה, ולהיפך.

אריאל קרלינסקי, כלכלן ויועץ לארגון הבריאות העולמי ולפורום קהלת (צילום: באדיבות המצולם)

"יוצאות הדופן הן מדינות שהסתירו והכחישו את הקורונה, למשל מצרים, בלארוס או ניקרגאוה, ושם אתה רואה תמותה עודפת שברור שמאחוריה עומדת התמותה המוכחשת מקורונה".

אבל אין קורלציה מלאה. בארה"ב נרשמה תמותה עודפת גבוהה מהיקף התמותה מקורונה, ובישראל וחלק מאירופה להיפך. איך אתה מסביר את זה?
"מה זאת בכלל 'קורלציה מלאה'? שום דבר בקיום האנושי לא נמצא בקורלציה מלאה למשהו אחר. בכל מקרה, אלה לא הבדלים גדולים ולא בטוח שבכלל עומד מאחוריהם משהו חוץ מהטיות סטטיסטיות. ייתכן שבארה"ב השוליים הללו מצביעים על תת-דיווח על תמותה מקורונה".

ומה לגבי הדיווחים בארה"ב ובמדינות מתפתחות על קריסה של מערכת הבריאות, היעדר נגישות לשירותים רפואיים, ביטול והזנחת טיפולים שהביאו לתמותת חולים במחלות אחרות?
"לא מוצא לכך אישוש בנתונים הסטטיסטיים, גם על מדינות באמריקה הלטינית שבהן היו דיווחים על קריסה טוטלית. ייתכן שאם היו ליקויים וקריסות של שירותי בריאות הן פגעו דווקא בחולים בקורונה, ולכן הייתה פגיעה גדולה יותר במדינות עם מערכת בריאות חלשה, לא יכול לשלול את האפשרות הזאת.

"כדאי לשים לב שגם אם הייתה תמותה של חולים במחלות אחרות, לא מדובר על 'נפגעי סגר' כמו שנטען על ידי מי שהתנגדו לסגרים, אלא על נפגעים מהמגפה, שפגעה גם בתפקודן של מערכות בריאות".

"כדאי לשים לב שגם אם הייתה תמותה של חולים במחלות אחרות, לא מדובר על 'נפגעי סגר' כמו שנטען על ידי מי שהתנגדו לסגרים, אלא על נפגעים מהמגפה, שפגעה גם בתפקודן של מערכות בריאות"

העיקר מערכת הבריאות

לא כל החוקרים מסכימים עם הערכתו של קרלינסקי, לפיה העלייה בתמותה נובעת אך ורק מההדבקה במגפה. יש חוקרים שסבורים שהעומס על מערכת הבריאות במדינות מסויימות גרם להחמרת מצבם של חולים בקורונה ובמחלות אחרות כאחד והביא לזינוק בתמותה.

"תמותה עודפת במגפה קיימת ברוב המדינות אבל יש הבדלים בהיקף שלה במדינות שונות, וההבדלים הם מה שהפך את המצב חמור יותר", כתב הכלכלן ניקולאוס קפיציניס מאוניברסיטת קרדיף במאמר על התמותה העודפת באתר המדעי The Observer,  "הסיבות העיקריות להבדלים הן המיקום – מדינות נידחות נפגעו פחות, וכן מצב מערכת הבריאות".

משבר המשבר הקורונה בארה"ב: הפגנה של איש אחד בוושינגטון (צילום: AP Photo/Jacquelyn Martin)

"ככל שמערכת הבריאות חלשה יותר, התמותה העודפת הייתה גדולה יותר", כתב קפיציניס, "מדינות כמו אזרבייג'ן או אל סלוודור, עם הוצאה נמוכה ביותר על בריאות, מספר מיטות נמוך ביותר, שירותי הבריאות רעועים ביותר ושיעור דל של אנשים עם ביטוח בריאות סבלו מתמותה עודפת מפלצתית של עשרות אחוזים. במדינות צפון אירופה המצב הפוך בדיוק".

הדוגמא המובהקת למדינה מפותחת ומסודרת עם מערכת בריאות כושלת שבה הייתה תמותה עודפת המונית היא ארצות הברית. היקף התמותה העודפת בארה"ב היה גבוה בהרבה מבכל מדינה מפותחת אחרת, לפי כל שיטת חישוב.

לפי הערכות המרכז האמריקאי לשליטה במחלות ומניעתם (CDC), נרשמה בארה"ב ב-2020 תמותה עודפת של 19% ביחס לשנים 2017-2019 וב-2021 – תמותה עודפת של 18%. לפי הערכות WHO, נרשמה ב-2020 בארה"ב תמותה עודפת של כ-14% וב-2021 – כ-18%.

לפי הערכות ה-CDC, נרשמה בארה"ב ב-2020 תמותה עודפת של 19% ביחס לשנים 2017-2019 וב-2021 – תמותה עודפת של 18%. לפי הערכות WHO, נרשמה ב-2020 תמותה עודפת של כ-14% וב-2021 כ-18%

מספר ה"מתים העודפים" בארה"ב היה גדול ממספר האנשים שנרשמו כמתים מקורונה. לפי נתוני CDC, מתו בארה"ב אשתקד מעל 3.3 מיליון בני אדם. כ-15% מהם, כחצי מיליון, היו חולי קורונה. אם התמותה העודפת בארה"ב הייתה שווה למספר חולי הקורונה שמתו, היא הייתה מוערכת בכ-15%. אבל לפי שתי ההערכות השונות היא הגיעה לכ-18%.

המצב בארה"ב שונה בכך מהמצב במערב אירופה ובישראל, שבהן מספר חולי הקורונה שמתו גבוה ממספר "המתים העודפים".

חולה קורונה מובא לקבורה בסטטן איילנד, ניו יורק, אפריל 2020 (צילום: AP Photo/David Goldma)

חלק מהחולים ש"מתים עם קורונה" – מיעוט, אבל משמעותי – אינם מתים מקורונה, ולכן ברור למה באירופה ובישראל מספר ה"מתים עם קורונה" גבוה מהתמותה העודפת. אבל מדוע בארה"ב המצב הפוך?

אחת הסיבות לכך היא שחלק מהאנשים שמתו בביתם או בבתי אבות בארה"ב היו בפועל חולי קורונה, אך לא אובחנו לפני או אחרי מותם ככאלה. במהלך המגפה חל בארה"ב גידול חד בתמותת אנשים בביתם.

מספר גבוה במיוחד של אמריקאים מתו ממחלות לב. קורונה עשויה להחמיר מחלות לב, וחלק מהנספים במגפה היו חולי לב שהקורונה החמירה את מצבם והביאה למותם. נראה, איפוא, כי התמותה מקורונה בארה"ב הייתה גבוהה עוד יותר מהתמותה הענקית שנרשמה שם מהמגפה באופן רשמי.

מספר גבוה במיוחד של אמריקאים מתו ממחלות לב. קורונה עשויה להחמיר מחלות לב, וחלק מהנספים במגפה היו חולי לב שהקורונה החמירה את מצבם והביאה למותם

אבל חלק מהמתים הנוספים בארה"ב לא היו חולי קורונה בכלל. התמותה בארה"ב גדלה גם אצל צעירים, יותר מאשר במדינות מפותחות אחרות, ורק צעירים מעטים מתים מקורונה. התמותה העודפת של הצעירים נמשכה גם בין גלי הקורונה, סימן נוסף לכך שרבים מהם לא היו חולי קורונה.

"2020 הייתה קטלנית במיוחד, ולא רק בגלל הקורונה", כתבה כתבת "הניו יורק טיימס" דניס לו בכתבה על התמותה בארה"ב, "יותר מרבע מהמיתות שמעל לממוצע נגרמו מסיבות שאינן קורונה, כמו לחץ דם גבוה או אלצהיימר. חלקם מתו בגלל העומס במערכת הבריאות, היעדר גישה לציוד רפואי ולתרופות, הלחץ הכלכלי והעובדה שאנשים חששו להגיע לבתי חולים".

דולנד טראמפ מסיר את המסכה מפניו עם חזרתו לבית הלבן מבית החולים, 2 באוקטובר 2020 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)

"יש אנשים באמריקה שמתים בגלל הבחירה בין תרופות לקורת גג, וברור שכעת הם נעשו רבים יותר, אם בכלל הייתה להם גישה לתרופות", ציין ד"ר סטיבן וולף, מומחה לבריאות הציבור מאוניברסיטת וירגי'ניה שהתראיין לכתבתה של לו.

"גם הפחד והדיסאינפורמציה על הקורונה גרמה לאנשים מסויימים שלא להגיע לבתי החולים ולקבל טיפול חיוני, לקורונה ולמחלות אחרות", אמר ד"ר פול בורנס, אפידמיולוג וסוציולוג מאוניברסיטת מיסיספי בראיון לאתר USA Today.

הגידול בתמותה היה גבוה במיוחד באוכלוסיות החלשות בארה"ב: אפרו-אמריקאים, אינדיאנים וכן לבנים בעיירות קטנות – שזכו לטיפול רפואי לקוי גם לפני המגפה.

הגידול בתמותה היה גבוה במיוחד באוכלוסיות החלשות בארה"ב: אפרו-אמריקאים, אינדיאנים וכן לבנים בעיירות קטנות – שזכו לטיפול רפואי לקוי גם לפני המגפה

עם פרוץ המגפה הכריז נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ שהבדיקות והטיפולים לקורונה יינתנו בחינם, ולמעשה הנהיג ביטוח בריאות ממלכתי סלקטיבי לקורונה בלבד. כמה שבועות לאחר מכן, כ-600 רופאים שלחו לטראמפ מכתב שבו התריעו כי מרפאות שמטפלות במחלות אחרות נסגרות או מוסבות למרפאות לקורונה, "כיוון ששם נמצא הכסף", והזהירו מפגיעה מחולים במחלות אחרות.

מצבה העגום של מערכת הבריאות בארה"ב עלה בחייהם של רבים הרבה לפני הקורונה. מחקר של הדמוגרפים יאנה ורברום מאוניברסיטת רוסטוק בגרמניה וסמואל פריסטון מאוניברסיטת פנסילבניה השווה בין התמותה בארה"ב ובמדינות מפותחות אחרות וקבע כי "מצב מערכת הבריאות בארה"ב מתחילת המאה ה-21 ועד הקורונה גרם לתמותה גדולה פי שתיים מהתמותה העודפת בזמן המגפה".

בדיקת קורונה בסן אנטוניו שבטקסס, 17 במרץ 2020; למצולמים אין קשר לדיווח (צילום: Eric Gay, AP)

הסגרים לא הועילו, החיסונים כן

הערכות התמותה העודפת אינן מאשרות את ההנחה הרווחת שהסגרים שהממשלות הטילו הקטינו את התמותה. "בניגוד למה שאתם חושבים, לסגרים לא הייתה שום השפעה על התמותה", ציין קפיציניס במאמרו ב"אובזרבר".

"בארגנטינה, פרו ואל-סלוודור הונהגו סגרים ארוכים וקשוחים, ובכל זאת הוערכה בהן תמותה עודפת של יותר מ-20%. ואילו בנורבגיה, דנמרק ואיסלנד הונהגו סגרים קצרים ורופפים בלבד, ובטייוואן ויפן לא היה סגר בכלל, והתמותה העודפת בהן הוערכה בפחות מ-3%".

"בארגנטינה, פרו ואל-סלוודור הונהגו סגרים ארוכים ובכל זאת הוערכה בהן תמותה עודפת של יותר מ-20%. ואילו בנורבגיה, דנמרק ואיסלנד הונהגו סגרים קצרים, והתמותה העודפת בהן הוערכה בפחות מ-3%"

עם זאת, קפיציניס מציין שיטות אחרות להתמודדות עם המגפה שהורידו את התמותה העודפת – מעקב אפידמיולוגי, גבולות סגורים ובדיקות המוניות – שהתקיימו, למשל, בטייוואן, שבה התמותה העודפת הוערכה בפחות מ-2%.

שוודיה, מדינה עם מערכת בריאות מצויינת, הייתה המדינה היחידה בעולם המערבי שבה לא התקיים שום סגר. בשוודיה לא הופעל תו ירוק ואפילו לא הייתה חובה לחבוש מסכות.

לפי הערכות Euronomo, נרשמה בשוודיה ב-2020 תמותה עודפת של כשתי סטיות תקן, ולפי נתוני WHO – של 11% . ב-2021 נרשמה בשוודיה תמותה עודפת של 1% בלבד לפי WHO, ולפי Euronomo לא נרשמה כלל תמות עודפת. למעשה, בחודשים ינואר-נובמבר 2021 מתו בשוודיה פחות אנשים מאשר בממוצע היומי של השנים 2015-2019.

19 ביוני 2020: פיקניקים בשטוקהולם, שוודיה, בשיא משבר הקורונה העולמי (צילום: AP Photo/Andres Kudacki, File)

בסך הכול, לפי שתי שיטות ההערכה השונות, נרשמה בשוודיה בשנתיים האחרונות פחות תמותה עודפת מאשר בישראל, בארה"ב וברוב מדינות אירופה, כולל בריטניה, צרפת, בלגיה, הולנד, ספרד, איטליה ושוויץ, שבכולן הוטלו סגרים והונהג תו ירוק.

עם זאת, בשוודיה כן הונהגו במהלך גלי הקורונה מגבלות ריחוק חברתי, איסור על התקהלויות ומעקב אפידמיולוגי, ומרבית האוכלוסייה התחסנה השנה. ואילו במדינת פלורידה בדרום ארה"ב, שבה לא הונהגו כמעט מגבלות ושיעור ההתחסנות היה נמוך, נרשמה תמותה גבוהה אפילו ביחס לארה"ב.

"לפי סקרים, רבע מהאמריקאים, שחיים במדינה שאין בה ביטוח בריאות ממלכתי, מוותרים או דוחים טיפולים למצבים רפואיים קשים מסיבות כלכליות, דבר שלא יעלה על הדעת במדינות רווחה, בוודאי לא בשוודיה", אומר חוקר מדיניות הרווחה, ד"ר עמי וטורי. "זה הסבר פשוט וממצה לשאלה למה התמותה העודפת בקורונה באמריקה הייתה גבוהה פי כמה וכמה מאשר בשוודיה".

"רבע מהאמריקאים מוותרים או דוחים טיפולים למצבים רפואיים קשים מסיבות כלכליות. זה הסבר ממצה לשאלה למה התמותה העודפת באמריקה הייתה גבוהה פי כמה וכמה מאשר בשוודיה"

ההתחסנות הורידה את התמותה העודפת. המדינות שחלק ניכר מהאוכלוסייתן טרם התחסן – בעולם השלישי, במזרח אירופה ובדרום ארה"ב – הן גם בעלות התמותה העודפת הגבוהה ביותר, במיוחד ב-2021. והנתון הזה תואם את הנתונים שמראים כי החיסון מוריד את הסיכון לתחלואה קשה אשפוז ומוות.

ואולם, מהערכות התמותה העודפת במדינות מחוסנות נראה שההתחסנות לא מנעה מהתמותה לזנק בזמן גלי הקורונה.

חיסון ילדים, אילוסטרציה (צילום: ovanmandic / iStock)

התמותה העודפת בישראל בשיא הגל הרביעי, אחרי שרוב האוכלוסייה התחסנה, הייתה כמעט כפולה מבשיא הגל השלישי, לפני החיסון. זאת, כנראה, בגלל פגיעתו הקשה של וריאנט הדלתא באלה שלא חוסנו שהתקזזה עם ההגנה שהחיסון העניק למחוסנים, לצד ירידה חלקית בהגנה שהעניקו מנות החיסון הראשונות.

בתעמולה נגד החיסונים נטען שתופעות הלוואי של החיסון גורמות לתמותה עודפת. הערכות התמותה העודפת מפריכות את הסברה הזאת. התמותה העודפת הגבוהה ביותר בישראל נרשמה בסתיו 2020, לפני החיסונים; באביב 2021, בזמן שמיליוני ישראלים התחסנו, התמותה העודפת צנחה כמעט לאפס.

התמותה העודפת הגבוהה ביותר בישראל נרשמה בסתיו 2020, לפני החיסונים; באביב 2021, בזמן שמיליוני ישראלים התחסנו, התמותה העודפת צנחה כמעט לאפס

בסוף מדובר בהערכות בלבד

הערכות התמותה העודפת מתאימות גם לנתונים על ירידה בתוחלת החיים ב-2020 (טבלאות תוחלת החיים ל-2021 טרם חושבו). במרבית העולם, תוחלת החיים ירדה, לעתים לראשונה מזה עשרות שנים. במדינות שבהן נרשמה תמותה עודפת גבוהה תוחלת החיים ירדה יותר ולהיפך.

תוחלת החיים בארה"ב ירדה כמעט בשנתיים ובבריטניה היא ירדה בקרוב לשנה. בגרמניה ובישראל היא ירדה בכחודשיים.

שיטות ההערכה השונות של התמותה העודפת נחלקות ביניהן בנושא מרכזי אחד: חלק משיטות החישוב, כמו זאת של ה-WHO, מעריכות באופן כללי תמותה עודפת גבוהה יותר מאשר שיטות אחרות, כמו זו של ה-Euronomo. הדבר מקשה למצוא תשובה לשאלה כמה מחולי הקורונה מתו מהקורונה עצמה. אם ההערכות המקסימליסטיות יותר קרובות יותר למציאות, רוב מוחלט של חולי הקורונה מתו מהמחלה עצמה; לפי ההערכות המינימליסטיות המצב שונה.

ד"ר סרג'יו דלה-פרגולה (צילום: האוניברסיטה העברית)

ההבדלים בין השיטות נובעים מפרמטרים שונים ששיטות שונות לוקחות או לא לוקחות בחשבון בחישוב המורכב שהן מבצעות.

ה-CDC משווה את התמותה בזמן המגפה לשנים 2017-2019; WHO והEuoronomo משווים אותה לשנים 2015-2019. ב-WHO משווים את המצב בזמן המגפה לממוצע הכללי של השנים לפניה. בEuronomo מודדים את השינויים בתמותה ביחידות סטיית תקן, ולא באחוזים, ומשווים את התמותה בכל שבוע לשבועות המקבילים באותה תקופה בשנים הקודמות, כיוון שבעונות שונות מתים אנשים רבים יותר.

בWHO וב-Euronomo מתאימים את התוצאות להזדקנות האוכלוסייה: מאז 2015, אחוז הזקנים באוכלוסייה עלה, ולכן התמותה גדלה בלי קשר לקורונה, והחוקרים רוצים למנוע מהעובדה הזאת להשפיע על התוצאות. ב-Eoronomo מנטרלים גם את ריבוי האוכלוסייה כולה.

דלה-פרגולה ביצע חישוב פשוט: הוא השווה את התמותה בשנות המגפה לזו של 2019 בלבד, בלא ההתאמות המורכבות שמקובל לבצע בהערכות תמותה עודפת.

"עשיתי חישוב פרימיטיבי", הוא אומר, "לפעמים, חוקרים בונים מודל מתימטי מתוחכם, שעובד יפה על הנייר אבל מפספס את העיקר, את ההבנה של מה באמת קרה.

"מקובל להשוות את התמותה לממוצע של כמה שנים שונות, למקרה שהתרחש אירוע גדול בשנה האחרונה שמבלבל את הסטטיסטיקה, אבל הופך את החישוב למסובך יותר ומצריך להוסיף פרמטרים שמבלבלים אותו, וגם אין בו צורך, כי ב-2019 לא קרה שום אירוע חריג".

"לפעמים, חוקרים בונים מודל מתימטי מתוחכם, שעובד יפה על הנייר אבל מפספס את העיקר, את ההבנה של מה באמת קרה"

"מה שעולה מכל שיטות החישוב זה העיקר: שיש קורלציה בין תמותה מקורונה לתמותה כללית עודפת. שרוב חולי הקורונה מתים מקורונה, לא כולם אבל רובם, ושקורונה היא מחלה קטלנית שצריך להיזהר ממנה".