אישה מדליקה נר לזכר קורבן מגפת הקורונה בפראג, צ'כיה, 10 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Petr David Josek)
התמותה העודפת רשמה גידול חד גם ב-2021

מגפה קטלנית

קורונה

הקורונה הורגת: בשנה שעברה, כמו ב-2020, נרשמה תמותה עודפת גבוהה בכל העולם ● שיטות הערכה שונות מציגות מספרים שונים, אבל כולן מראות שבזמנים ובמקומות שבהן התחלואה בקורונה עלתה, התמותה הכללית גדלה ● הסגרים לא עזרו אבל החיסונים הורידו את התמותה ● ובמדינות עם מערכת בריאות כושלת, כולל ארה"ב, נרשמה התמותה הגבוהה ביותר, ולא רק מקורונה

עוד 3,094 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום חמישי, 5 במאי 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

שלושה הרוגים בפיגוע באלעד; כוחות הביטחון מנהלים מצוד אחר המעורבים במעשה

שניים מארבעת הפצועים במצב קשה ● עיריית אלעד קוראת לתושבים להישאר בבתיהם ● שני המחבלים עשו שימוש בנשק חם ובגרזן ● גנץ החליט: הסגר בעזה ויו"ש יוארך עד ליום ראשון לפחות ● משרד ראש הממשלה: פוטין התנצל בפני בנט על דברי לברוב ● ארגון הבריאות העולמי: מגפת הקורונה הביאה למותם של 14.9 מיליון איש בעולם

עוד 25 עדכונים

"עצמאות 2022 - רגע של נחת ביחסי טורקיה-ישראל ויתר הזירות האזוריות"

מצבה המדיני של ישראל בשנים האחרונות משופר לאין ערוך, ובה לידי ביטוי בשלל זירות. הפלירט המחודש בין ישראל וטורקיה בשבועות האחרונים מספק המחשה מרתקת למרחב התמרון הנוח יותר לו זוכה ישראל, ואף מאפשר מבט בהיר יותר למה שניתן לצפות ממקבלי ההחלטות בירושלים מול אתגרים ומשברים נוספים עימם אנו מתמודדים.

הניסיון לאתחל מחדש את מערכת היחסים בין ישראל לטורקיה, שמתקיים בשבועות האחרונים, מראה סימני הצלחה זהירים. כזכור, שורה של מהלכים, מאחורי הקלעים ולפניהם, הכשירו את הקרקע לביקורו של הנשיא יצחק הרצוג באנקרה ב-9 במרץ.

העניין הטורקי להאיץ את המגעים בין שתי המדינות נענה בזהירות מרובה בצד הישראלי, אולם נראה שבימים האחרונים ישראל "השתכנעה", כי הגיע הזמן לעבור לפסים מעשיים וקונקרטיים יותר.

העניין הטורקי להאיץ את המגעים בין שתי המדינות נענה בזהירות מרובה בצד הישראלי, אולם נראה שבימים האחרונים ישראל "השתכנעה", כי הגיע הזמן לעבור לפסים מעשיים וקונקרטיים יותר

שר החוץ הטורקי הודיע, כי יגיע לביקור בישראל ב-24 לחודש, ככל הנראה מלווה בעמיתו שר האנרגיה. בבסיס העניין עומדים מספר צעדים. בראשם: התחושה ששתי המדינות הצליחו להכיל, כל אחת בדרכה, את הפיגועים האחרונים ובעיקר את המתח והאירועים בירושלים ובהר הבית.

הנשיא הטורקי התקשר לעמיתו הישראלי ב-19 באפריל, על מנת להביע את "הדאגה והכאב" שלו לנוכח המתח בהר הבית. אולם בה בעת הובע סיפוק טורקי מהבהרתה של ישראל, כי בכוונתה לשמור על הסטטוס-קוו בהר הבית.

נותר עדיין לעבור את הימים הקרובים, עיד אל-פיטר ויום העצמאות של ישראל, אך כאמור מתחזק הרושם ששני הצדדים אימצו גישה זהירה, בונה וחיובית.

לכך חשוב להוסיף דיווחים שונים לפיהם טורקיה מנעה את חזרתם של מספר פעילי חמאס לתחומה, ומכל מקום הבהירה לארגון, כי פניה להפשרה עם ישראל. בכך, מילאה אנקרה את אחד הצעדים המרכזיים שהתבקשו מבחינת ישראל, כדי לבחון את כנותו של המהלך הטורקי.

חיוני להבהיר, כי בצד הטורקי הבינו, כך נראה, שיש לתאם ציפיות ביחס להתקדמות בתהליך שיפור היחסים, על מנת להימנע ממשברים מוקדמים. הנשיא ארדואן הבהיר, כי שיפור היחסים עם ישראל אמור לשרת גם את האינטרסים הפלסטיניים, ומכל מקום נמנע מהצבתם של קווים אדומים, או תנאים מוקדמים, שעלולים היו להקשות על התהליך הדיפלומטי מול ישראל.

עפ"י דיווחים, טורקיה מנעה את חזרת כמה פעילי חמאס לתחומה והבהירה לחמאס כי פניה להפשרה עם ישראל. בכך מילאה אנקרה צעד מרכזי ומתבקש מבחינת ישראל לבחינת כנות המהלך הטורקי

אנקרה, כך נראה, מבינה גם את הזירה הפוליטית המורכבת בישראל, ואת מצבה השברירי של ממשלת בנט. היטיב לבטא את ההבנה המשופרת באנקרה Burhanettin Duran, אחד מבכירי החוקרים במכון המחקר הטורקי SETA, המקורב למפלגת AKP, מפלגת השלטון, במאמר מה-29 באפריל, שכותרתו "הנורמליזציה בין ישראל וטורקיה עוברת שורה של מבחנים".

הוא תיאר במאמר את התהליך הזהיר הננקט בין שתי המדינות, התייחס בחיוב ל"דיפלומטיית אל-אקצא", שנדרשה כדי להכיל את המתח בהר הבית, הדגיש את חשיבותו של הערוץ ארדואן–הרצוג, והביע הבנה לגישה הזהירה של רה"מ נפתלי בנט לנוכח התיקו ביחסי הכוחות בכנסת.

הוא קרא לנהל את התהליך בשקיפות, להתמקד באותם תחומים בהם ניתן לשתף פעולה, וכלשונו:

"התמקדות בתחומים לשיתוף-פעולה, הבנה לרגישויות של כל צד, ודיאלוג אינטנסיבי יסייעו לעבור בהצלחה את המבחנים (הניצבים בפני  שתי המדינות)".

כעת, צריך להתכונן לביקורו של שר-החוץ הטורקי, שיבקר גם ברמאללה, על מנת לשמור על המומנטום החיובי בין שתי המדינות. יש להניח, שבהיעדר משברים (חמורים) בשטח – בירושלים, בגדה או ברצועה – הטורקים יצליחו להבהיר לבני השיח ברשות הפלסטינית, כי מהלך הנרמול מול ישראל לא יבוא על חשבונם, ומכל מקום לא יותר מזה שנובע מהסכמי אברהם.

סביר גם שבשיחות עם ישראל יסוכם על השבת השגרירים. המלחמה באוקראינה תהווה, מן הסתם, נושא מרכזי, ויש להניח ששתי הממשלות "יחלקו את חוויותיהן" לגבי האופן (הדומה, יש לומר) בו הן מתמודדות עם משבר בסדר גודל מעין זה.

סביר גם שבשיחות עם ישראל יסוכם על השבת השגרירים. המלחמה באוקראינה תהווה, מן הסתם, נושא מרכזי, ויש להניח ששתי הממשלות "יחלקו את חוויותיהן" לגבי האופן בו הן מתמודדות עם המשבר

סוגיית האנרגיה, וליתר דיוק שיתוף-הפעולה האפשרי בין ישראל וטורקיה תתפוס, יש לצפות, מקום מרכזי. הדילמה הישראלית בהקשר זה מורכבת יותר. המלחמה באוקראינה הפנתה זרקור מחודש (ואטרקטיבי) לגז הטבעי במזרח הים-התיכון.

לא מדובר אמנם בכמויות שיכולות לשנות באופן משמעותי את רצונה של אירופה (וטורקיה) להשתחרר מן התלות באנרגיה שמקורה ברוסיה, וכמובן לא בטווח הזמן המיידי, אולם העניין הטורקי בגז מישראל ברור מאד.

ההיבט המדיני-אסטרטגי ממלא בו חלק חיוני, לא פחות מזה האנרגטי. נראה, שבשלב זה מתבקש להקים קבוצת-עבודה משותפת ישראלית–טורקית, שתבחן ברצינות את כיווני-הפעולה האפשריים, האנרגטיים והמדיניים כאחד, תוך שקלול המשמעויות, לבטח מבחינת ישראל, על מערכת היחסים ההדוקה והאסטרטגית עם שותפותיה באזור.

אגב, בימים אלה דווח על כוונה לקיים מפגש מרובע ישראלי–יווני–קפריסאי–אמריקאי, באופן שישוב וידגיש את הארכיטקטורות המרתקות והחשובות שנבנו באזור בהיעדרה של טורקיה ממערכת היחסים האזורית.

השיח המדיני הישראלי-טורקי מלווה בימים האחרונים גם בשיתופי-פעולה שנרקמים, או מתחדשים, גם בתחום האקדמי והתרבותי. יש לצפות אם-כן לטנגו מדיני, לאו דווקא סוער וצמוד מדי, אך לבטח מרתק.

חשוב למקם את ההתפתחויות הללו בהקשר רחב, הנוגע למעמדה האסטרטגי המשופר של ישראל בעשור האחרון. הארכיטקטורה האזורית במזרח הים-התיכון, הסכמי אברהם, הניסיון לאתחל מחדש את היחסים בין ישראל וטורקיה, שלל קשרים שהן תוצאה ישירה של התהפוכות שהאזור עבר (ועובר), שנוצלו לחיוב על ידי ישראל – חייבים לנסוך יתר בטחון בקברניטים ומקבלי ההחלטות בירושלים, ובחברה הישראלית כאחד.

המלחמה באוקראינה הפנתה זרקור מחודש לגז הטבעי במזה"ת. לא מדובר אמנם בכמויות שיכולות לשנות משמעותית את רצון אירופה להשתחרר מהתלות באנרגיה רוסית אך העניין הטורקי בגז מישראל ברור

מדינת ישראל, ערב יום הולדתה ה–74, יכולה וצריכה להרשות לעצמה רגע (ואולי קצת יותר) של נחת. ואולי חשוב מכך: נקיטת עמדות ויוזמות שמביאות לידי ביטוי מתבקש, אמנם אמיץ, של תחושת ההישגיות והביטחון המשופרים. אם מול משברים בינלאומיים, כמלחמה באוקראינה, ועל אחת כמה וכמה מול אתגרים אזוריים – האתגר האיראני, הגרעיני והאזורי – וזה שבחצרה הקדמית של מדינת ישראל – הסוגייה הפלסטינית.

המעמד האסטרטגי המשופר נושא עימו הבטחות, אולם גם אחריות לנצלו בתבונה מול אתגרים סבוכים ומורכבים, שעדיין ניצבים לפתחנו.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 895 מילים

יום העצמאות העליון הראשון

מינויו של נשיא בית המשפט העליון הראשון בישראל לא היה עובר היום בשקט ● שר המשפטים פנחס רוזן בחר במשה זמורה, ידידו ושותפו למשרד עורכי הדין המהולל, לתפקיד - ואלמלא התערב זרח ורהפטיג, אפשר שגם שאר השופטים היו מתמנים כך ● הצצה ליומנו של זמורה מאותן שנים מספקת עדות מרתקת לקום המדינה והקמת המוסדות שיהפכו אותה לדמוקרטיה, גם כעבור 74 שנים

עוד 1,260 מילים

ברחוב איינשטיין 69-73 ברמת אביב עומד בניין רכבת פשוט ומעט מכוער ● זהו בית ילדותה של טל שניידר ● אחרי שגילתה כי המבנה נבחר לעבור שימור, יצאה לחקור את ההיסטוריה שלו ● היא שוחחה עם בני משפחה ושמעה סיפורים על קהילתיות, מוזיקה ואהבת ישראל ● אז מה כל כך מיוחד בבניין, שאכלס בשנים הראשונות את נגני הפילהרמונית? "אין בכל ישראל עוד מבנה כזה"

עוד 3,022 מילים

למקרה שפיספסת

יום העצמאות ולתפארת פאקינג מדינת ישראל

לקראת יום העצמאות ה-74, הגיע הזמן לעצב מחדש את טקס הדלקת המשואות המאובן, לנער מעליו את אבק הזמן ולעדכן אותו ● צריך להפקיד את הטקס בידיו של האדם היחיד בישראל שבאמת מסוגל להזריק אדרנלין ישר אל לבו היגע של האירוע: קוונטין טרנטינו

עוד 1,177 מילים ו-1 תגובות

יש מי שמעלים עצמם באש במצוקתם ויש מי שנאחזים בזיקוקי דינור

"טיפול של שנה יכול להיהרס בחמש דקות של זיקוקי דינור, שמחזירים אותם לשדה הקרב", כך סיפר לי מוטי, אב להלום קרב שחייו השתנו ללא היכר מאז מבצע צוק איתן. מן הראוי שמתנגדי היוזמה לביטול זיקוקי הדינור, שעלתה השנה לכותרות ועוררה דיון ציבורי נרחב – יבינו מה עומד על הכף כאן. מה עושות כמה דקות של רעש עז של פיצוצים ואורות צבעוניים ומשמחים – להלומי הקרב וללוחמים נפגעי פוסט טראומה.

"טיפול של שנה יכול להיהרס בחמש דקות של זיקוקי דינור, שמחזירים אותם לשדה הקרב", כך אומר מוטי, אב להלום קרב שחייו השתנו ללא היכר מאז מבצע צוק איתן.

גילוי נאות: מזה שנים אני בעד ביטול הזיקוקים מסיבות אחרות. אני סבור כי בתקציב לזיקוקים ניתן לסייע לאנשים שזקוקים לכך, לחזק את מערכות הבריאות והרווחה ועוד.

ולנטולי האמפתיה לסבלם של בני אדם, חשוב לציין כי הזיקוקים מבהילים גם את בעלי החיים. מדי שנה מדווחים על לא מעט בעלי חיים שבורחים מבתיהם למשמע הפיצוצים. וכן, הזיקוקים גורמים לזיהום אוויר, אמנם זניח, אך עדיין כל תוספת של זיהום מיותרת.

ועדיין, כל זה מתגמד לעומת החוב שלנו כחברה ששואפת לערבות הדדית כלפי נפגעי הלוחמים שחזרו פצועים נפשית ולהלומי הקרב שסיכנו את חייהם עבורנו.

הלומי הקרב ומשפחותיהם משלמים מחיר כבד במשך השנה כולה, אך ביום העצמאות המחיר הופך כבד מנשוא. קולות הנפץ הרועמים של הזיקוקין מעירים מחדש את כל הפחדים ומוראות הקרב שהם מנסים כל כך לשכוח.

זיקוקים בתל אביב (צילום: פלאש90)
זיקוקים בתל אביב (צילום: פלאש90)

יש בהם כאלה שכל מטח של זיקוקים מחזיר אותם לשדות הקרב ולרגעים שיצרו אצלם את הטראומה שצילקה אותם או הרסה את חייהם.

"יש היום 55,000 נכי צה"ל שעוברים טיפולים בבית הלוחם, בארץ ובחו"ל", מספר מוטי. "טיפול של שנה בחייל כזה יכול לרפא אולי 5% מ-100% מהסבל שלו, ב-5  דקות האלו העלית לו את הסבל הזה ל-200%".

הלומי הקרב ומשפחותיהם משלמים מחיר כבד תמיד, אך ביום העצמאות הוא כבד מנשוא. קולות הנפץ הרועמים מעירים את הפחדים ומוראות הקרב

הלום קרב שעמו שוחחתי סיפר לי:

"לא ביקשנו שיבטלו את הזיקוקים. ביקשנו לבטל את הפיצוצים. יש זיקוקים שקטים ואפשר לשלם קצת יותר על זיקוקים ולקבל זיקוקים שלא משמיעים את קולות הנפץ. אפשר לעשות גם מופע דמוי זיקוקים מלייזר. יש המון פתרונות בשנת 2022 שלא מכריחים אנשים להתמודד עם תחושה של קרב, פיגוע, צבע אדום. זה לא רק הלומי קרב, יש כל כך הרבה אוכלוסיות שסובלות מזה. הבנת הרשויות הציבוריות לנושא רעש הזיקוקים ושימוש בזיקוקים שקטים או ביטול מופעי הזיקוקים היא כורח המציאות של חיים במדינה שלנו. אנו הלומי הקרב הסובלים מהנושא כבר שנים קוראים לכל הרשויות להבין להכיל ולכבד ולהזמין ספקי זיקוקים שקטים שיאפשרו גם לנו לצאת עם המשפחות ולחגוג את ימי העצמאות, במקום לשבת בבתים לבד גם בימי חג זה".

חבל שרק סבלו הנורא של איציק סעידאן, שהגיע לייאוש גמור מהמדינה שהזניחה את קורבנות המלחמה מסוגו ומטיפולו הלקוי של משרד הביטחון בהם העלה את הנושא למודעות הציבורית. חבל שרק נסיונו להקריב את חייו ולהצית עצמו מול משרד הביטחון – הצליחו לגרד את חומת האדישות והציפו את מצוקתם. ועדיין, הסבל רחוק מלהפתר. אחריו עוד שישה הלומי קרב חזרו על המעשה המחריד, כפי שכתבתי כאן בעבר. 

ציוץ של ינון מגל
ציוץ של ינון מגל

התגובות לבקשתם של הלומי קרב הכעיסו אותי וגרמו לי לעצב רב. תגובות שקושרות את בקשתם לפגיעה ביהדות, במסורת (הסינית?), בסמלי המדינה או ברוח החג – מביכות.

הגדיל לעשות ינון מגל שכבר הצטלם עם ח"כ עמיחי שיקלי וכנראה יצטרף למפלגתו המתגבשת. מגל קשר את בקשת החיילים להתחשבות במצוקתם, אחרי שנים בהן סבלו בדממה, בבדידות ובהסתגרות – לביטול תערוכות של צה"ל, נפנוף בדגלים או ביטול המצעד הצבאי. אנשי ימין אחרים שדיברו איתי אמרו לי דברים כמו "שישימו אוזניות או אטמי אזניים". זו אטימות רגשית ששברה את ליבי.

התגובות לבקשתם של הלומי קרב הכעיסו אותי וגרמו לי לעצב רב. תגובות שקושרות את בקשתם לפגיעה ביהדות, במסורת (הסינית?), בסמלי המדינה או ברוח החג – מביכות

אותם תומכי נתניהו, שתופסים לא פעם בעלות על ביטחון ישראל ומדברים בשמם של לוחמי צה"ל, מתנהגים בכפיות טובה לאותם לוחמים שסיכנו את חייהם עבורם וחזרו פצועים נפשית. כעת מובן מדוע הלומי הקרב הודיעו השבוע על הקמת מפלגה חדשה שתורכב מנכי צה"ל ומהלומי קרב. יש מי שמבעירים את עצמם באש ויש מי שנאחזים בזיקוקים. הגיע הזמן לקצת פרופורציות.

עיתונאי, בעל תואר B.A בממשל ודיפלומטיה ותואר MA במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת"א. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח, שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף ציבור. מאמין בהשפעת התקשורת על חיזוק הדמוקרטיה וחקר האמת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 632 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ערב יום העצמאות ה-74, האם ישראל היא באמת מעצמה אזורית?

רבים מגדירים את ישראל כמעצמה אזורית במזרח התיכון, כולל הישראלים עצמם ● אבל ההגדרה הזו עומדת בסימן שאלה כשבוחנים אותה לפי פרמטרים היסטוריים, צבאיים ומדיניים נטולי רגש ● ישראל בגבולותיה הנוכחיים קטנה ופגיעה לאין ערוך בהשוואה לאיראן וטורקיה, למשל ● לישראל גם אין עומק אסטרטגי גאוגרפי ● אז מה בכל זאת הופך את ישראל למעצמה? אמיר בר-שלום שוחח עם מומחים ומנתח את מעמדה של הווילה בג'ונגל

עוד 1,750 מילים

בכירי הסיירת מאשימים את בר-לב באחריות למחדל שארע ב-1984 בסוריה

בלעדי בר-לב חשף אתמול כי סמ"ר ברק שרעבי ז"ל נהרג לפני 38 שנים בעת פעולה של סיירת מטכ"ל בתוככי סוריה ● מעבר להפרת החשאיות סביב המבצע, בר-לב עורר מחדש בקרב אנשי הסיירת כעסים סביב אותו אירוע ● "בר-לב לא רק אחראי על המחדל - הוא אשם בו", אומר קצין בכיר ● שחר ארגמן, שפיקד על הפינוי: "בדיעבד, לא היינו צריכים לצאת למבצע הזה" ● יפתח רייכר עתיר, שהיה הממונה על המבצעים המיוחדים באמ"ן: "בר-לב תיפקד למופת"

עוד 1,304 מילים
אנדרטת הזיכרון לחללי מהערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה בבית שמש. עובד העירייה מכין את המקום ללוחית של שני הנופלים האחרונים בני העיר. מאי 2022

במהלך השנים היו מספר מקרים בהם שר הביטחון הכיר במי שגילו גבורה באירועים לא צבאיים כחללי מערכות ● ייתכן שכך יקרה גם במקרה של ויאצ'סלב גולב, המאבטח מאריאל שהגן בגופו על המאבטחת שהייתה איתו ● חוקר צבא: "קרוב ל-90% מחללי צה"ל בשוטף נהרגים בנסיבות לא מבצעיות. כיום, המלחמה האמיתית היא בעורף"

עוד 1,477 מילים

בנט: המשפחות השכולות הן קדושות - מותר להן לצעוק

אישה החזיקה שלט מחאה נגד בנט בטקס לחללי מערכות ישראל: ״מי שהקים ממשלה עם תומכי טרור לא רצוי פה״ ● גלנט: קורא לכל הציבור לשמור על כבוד הנופלים ● צעקות לעבר השרה שקד בטקס בבית עלמין ● ראש השב״כ בטקס: לזכור את סכנת הפלגנות וההסתה - אף אחד לא יוכל ללמד אותנו מה היא אהבת הארץ ● גנץ: האירוע של איציק סעידיאן ניער את המערכת - אנחנו לא מחטטים יותר בעברם של אנשים

עוד 16 עדכונים

ריאיון לחג "המדינה שלנו הרבה יותר מאוחדת ממה שחושבים"

כבר בשבוע הראשון שלו כנשיא מדינה הוכיח הרצוג את יתרונותיו בזירות השונות כשקיבל את שיחת הטלפון מארדואן ● בריאיון חג מיוחד הוא מספר על הביקור בטורקיה ("נסללה הדרך לשיקום היחסים בין המדינות"), מתייחס למתיחות בהר הבית ("ישראל נמצאת תחת מתקפת פייק ניוז") ומה דעתו על המדיניות בנושא אוקראינה ("צריך לזכור את האינטרסים הביטחוניים") ● וגם: מה הוא חושב על המשבר הפוליטי ועל מתווה הכותל?

עוד 2,437 מילים

כולם אהבו את אילן גילאון. את קצבאות הנכים שרצה להעלות - פחות

שרים וח"כים מכל המחנות הספידו את גילאון על אנושיותו ודאגתו לאנשים עם מוגבלויות ● אבל אותם פוליטיקאים גם נלחמו נגדו במשך שנים על מאבק חייו - העלאת קצבאות הנכות ● ב-2016 גילאון העביר בקריאה טרומית הצעה להעלאת הקצבה ל-5,000 שקל בחודש, שלא הפכה לחוק ● הקצבה עלתה רק שנים אחר כך לסכום נמוך בהרבה - ואחרי שאותם מספידים עשו הכול כדי שלא תעלה בכלל

עוד 1,775 מילים

מפלגת העבודה מחדשת את קשריה עם הלייבור

מפלגת העבודה ניתקה קשר עם מפלגת הלייבור הבריטית לפני ארבע שנים, בעקבות ריבוי גילויי האנטישמיות תחת הנהגתו של ג'רמי קורבין ● מאז נכנס לתפקיד קיר סטארמר, תומך נלהב בישראל, והמצב בלייבור השתנה ● עם חידוש היחסים, יצאה משלחת ממפלגת העבודה להיפגש עם אנשי הלייבור וללמוד מההכנות שלהם לקראת הבחירות המקומיות שיתקיימו באנגליה בסוף השבוע

עוד 1,038 מילים

הרצוג: "השכול לא שאל מי ימין ומי שמאל, מי דתי ומי לא; בבתי העלמין הוויכוחים שוקטים"

משרד החוץ הרוסי: דברי לפיד מבהירים למה ישראל תומכת במשטר הנאו-נאצי בקייב ● דיווחים: נבחנת האפשרות שבביקורו בארץ יקיים ביידן מפגש עם מנהיגי האזור; הנשיא האמריקאי מעוניין לנאום בארץ בפני קהל ישראלי ● בר-לב ביצע עבירת צנזורה כשחשף את מקום נפילתו של לוחם וטען, בשוגג, שלא היו בחודש האחרון נרצחים ● עתירה הוגשה בדרישה למנות ועדה לאיתור מפקד לגל"צ

עוד 43 עדכונים

העיתונות החרדית והפרשנים ברשתות החברתיות עוסקים בימים האחרונים בדיונים פיקטיביים, הערכות מצב מופרכות והרבה דיסאינפורמציה כאילו המפלגות החרדיות עשויות להתנתק מנתניהו על מנת להקים ממשלה חדשה בכנסת הנוכחית ● המציאות היא שאין שום סיכוי כזה: "זו פנטזיה של כל מיני צייצנים", אומר לזמן ישראל ח"כ יצחק פינדרוס מיהדות התורה ● פרשנות

עוד 689 מילים

"המוצרים האלה, גם כשאין בהם סלמונלה, מזיקים לבריאות"

כבר שבועיים שרויה מדינה שלמה בתבהלת סלמונלה, תוך התעלמות מהסכנה הבריאותית שנשקפת ממוצרי המזון המתועשים דווקא בימי שיגרה - כשהם מזינים את הישראלים בתועפות של סוכר ושומן רווי ● מומחים בתחום בריאות הציבור אומרים: בטיחות מזון זה חשוב, אבל הגיע הזמן להתעסק הרבה יותר בבריאות המזון

עוד 913 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה