בזמן שעשרות אלפי חיילים רוסים נאספים ליד הגבול עם אוקראינה, המתיחות בין מוסקבה לבין המערב הגיעה לשיא מאז שהתפרקה ברית המועצות. הקרמלין מכחיש שבכוונתו לפלוש לאוקראינה, אבל ארצות הברית וחברות נאט"ו שולחות כוחות סיוע לאזור למקרה של תקיפה, והפנטגון הכריז ש־8,500 חיילים אמריקאים נמצאים בכוננות סיוע למזרח אירופה.

מה שמכונה "המלחמה הקרה החדשה" בין רוסיה לארה"ב, ניצב במרכז הספר Russia Upside Down, (בתרגום חופשי: "להפוך את רוסיה") שחיבר קצין הסי־איי־אי לשעבר, הכותב ומפיק הטלוויזיה ג'ו (ג'וזף) וייסברג.

וייסברג שירת בסי־איי־אי שלוש שנים, בין היתר גם כמגייס מרגלים. את התקופה הזאת בארגון הביון הוא תרגם ליצירת דרמת הריגול זוכת הפרסים "האמריקאים". שש עונות הסדרה שודרו בין 2013 ל־2018 בערוץ FX. עלילת הסדרה עוסקת בקורותיהם של שני מרגלי קג"ב באמריקה של עידן רונלד רייגן.

וייסברג חושב שאם רוסיה תפלוש לאוקראינה, זאת תהיה "טעות איומה, אסטרטגית ומוסרית", אבל מדגיש גם ש"שליחת כוחות אמריקאים למזרח אירופה והאזור הבלטי רק תגביר את האפשרות שהמערב ייכנס למלחמה עם רוסיה".

הסופר היהודי, יליד שיקגו, בן 56, אמר בריאיון לזמן ישראל מחדר המלון שלו בניו יורק שה"מלחמה הקרה החדשה" לא באמת כל כך חדשה. יש לה שורשים, לדבריו, בהשתלטות העוינת של רוסיה על חצי האי קרים ב־2014, שהתחילה מלחמה במחוז דונבאס שבמזרח אוקראינה, מה שהוביל לסנקציות כלכליות אמריקאיות על מוסקבה, סנקציות שהשפיעו בצורה עמוקה על הכלכלה הרוסית.

14 אלף בני אדם נהרגו בשמונה שנות העימות בין הבדלנים הפרו־רוסים, שנתמכים על ידי רוסיה, לבין הצבא האוקראיני. וייסברג טוען ש"הסרת הסנקציות הכלכליות נגד מוסקבה עשויה להיות צעד שימושי" שיסייע בהפחתת הלחץ שבין המערב לרוסיה.

"כדי למנוע פלישה רוסית לאוקראינה, ארה"ב צריכה להאזין בקפידה לבקשות הרוסיות, ולראות אם היא יכולה להיענות להגיוניות שבהן. אני חושב שלאופציה הדיפלומטית הזאת יש סיכוי טוב"

"כדי למנוע פלישה רוסית לאוקראינה, ארה"ב צריכה להאזין בקפידה לבקשות הרוסיות, ולראות אם היא יכולה להיענות להגיוניות שבהן", הוא אומר. "אני חושב שלאופציה הדיפלומטית הזאת יש סיכוי טוב יותר במניעת הפלישה הרוסית לאוקראינה, יותר מהאיומים בסנקציות כלכליות חדשות".

נוסף על כך, הוא אומר, זה לא שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין עושה מהומה רבה על לא דבר בנוגע להתרחבות מזרחה של ברית נאט"ו.

ג'ו וייסברג, יוצר "האמריקאים" ומחבר הספר "להפוך את רוסיה" (צילום: באדיבות FX)

וייסברג טוען שבסוף המלחמה הקרה המערב הונה את ברית המועצות. המערב הבטיח למנהיג השמיני והאחרון של ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב שאם יאפשר את איחוד גרמניה, ברית נאט"ו לא תתקדם יותר מזרחה.

"אבל זמן קצר אחר כך, נאט"ו התחילה להתרחב לכיוון מזרח, הניעה כוחות צבאיים לקרבת רוסיה וצירפה חברות שבעבר היו חלק מברית ורשה. אז די מובן שכל מדינה גדולה תרגיש מאוימת ומוקפת", אומר וייסברג.

"נוסף על כך, כשארצות הברית מציבה מערכות הגנה נגד טילים ישר באמצע החצר האחורית של רוסיה, במזרח אירופה, איך זה ייראה לרוסיה?" וייסברג לא תמיד היה כל כך שקול. ב־1990 תפיסת העולם האנטי־קומוניסטית שלו גרמה לו להתגייס לסי־איי־אי, שם הוצב ביחידה שריגלה אחרי ברית המועצות לשעבר.

הוא מעולם לא יצא למשימה ולא התקדם מעבר לתוכנית ההכשרה הבסיסית של הסוכנות בקאמפ פירי שבוויליאמסבורג, וירג'יניה. אבל התקופה שהעביר וייסברג בבסיס האימונים (הידוע בכינוי "החווה") העניק לו תובנות לגבי האופי המפוקפק של עולם הריגול הבינלאומי.

סיפור הממחיש זאת, הוא אומר, הופיע בכתבה שפורסמה לא מזמן ויוחסה למשרד החוץ הבריטי, שם נטען שהמודיעין הרוסי נמצא בקשר עם פוליטיקאים אוקראינים כדי להיערך להשתלטות על קייב. וייסברג טוען שעל אף שהכתבה "לגמרי סבירה, ייתכן שהיא גם סתם משהו שאיזה מקור המציא. מבחוץ, כמעט בלתי אפשרי לשפוט את האמינות של דוחות מודיעין כאלה".

לווייסברג יש כמה עצות לממשל ביידן, אם אלה רוצים לשפר את היחסים עם מוסקבה. בתור התחלה, מעט מודעות עצמית יכולה לעזור מאוד. וייסברג מציין, למשל, את האופן שבו האינטרסים הפוליטיים והצבאיים באוקראינה לא שונים מאלה של ארה"ב באמריקה הלטינית, אינטרסים שגרמו לסבל רב בעשורים האחרונים.

האינטרסים הפוליטיים והצבאיים באוקראינה לא שונים מאלה של ארה"ב באמריקה הלטינית, אינטרסים שגרמו לסבל רב

הוא גם אומר שארה"ב צריכה "לקבל החלטה מודעת להפסיק להילחם ברוסיה" ולפטור את עצמה מהעימות עם אוקראינה. זאת עמדה די קיצונית. לארה"ב, אחרי הכול, יש מחויבות צבאית באירופה כלפי בנות בריתה בנאט"ו והיא לא יכולה פשוט להתעלם מהן.

אבל וייסברג מתעקש שוושינגטון צריכה לבחור בגישה פחות אגרסיבית אם היא רוצה שהמתיחות המתמשכת בין המערב לרוסיה תיחלש בעתיד הקרוב עד הבינוני.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, פגישת עבודה בארמון האליזה, 9 בדצמבר 2009, פריז (צילום: Ian Langsdon/Pool via AP)

"נדמה שרוסיה מודאגת מהמעורבות האמריקאית באוקראינה בפרט, ומהעמדה התקיפה כלפי רוסיה בכלל", הוא אומר. "בזמן שנדמה שארה"ב מודאגת מהתוקפנות הרוסית ברחבי העולם, ובפרט באוקראינה, אף אחד מהצדדים לא מוכן לקחת צעד אחורה.

"יש הנחה שאם אתה לא פועל בתוקפנות, תיתפס כחלש וינצלו אותך", אומר וייסברג. "אבל אני לא רואה הרבה עדויות לכך".