המועצה לביטחון תזונתי – גוף ממשלתי שמטרתו לגבש את המדיניות למניעת תת-תזונה בישראל – לא התכנסה מאז 2019. לאחרונה נבחר והתמנה לה יו"ר, פרופ' רוני סטראייר, ובימים אלה הממשלה מרכיבה את רשימת חברי המועצה לקראת כינוסה מחדש.
עד להפסקת פעילותה בפועל, כל 14 חברי המועצה היו יהודים בלבד, למרות שיעורי העוני העצומים בחברה הערבית והבעיות המיוחדות המקשות על סיוע לנזקקים בחברה הערבית.
על רקע זה, עו"ד נארימאן שחאדה זועבי מארגון עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי, שלחה השבוע מכתב לשר הרווחה מאיר כהן, למנכ"לית משרד הרווחה סיגל מורן ולסטראייר, ובו דרישה למנות חברים ערבים לוועדה.
"אנו פונים אליכם למען הבטחת ייצוג הולם של האוכלוסייה הערבית בתוך הרכב המועצה לביטחון תזונתי", כתבה זועבי במכתב. "הממצאים על אי ביטחון תזונתי שפורסמו לאחרונה בדוח העוני מלמדים שכ-42% מכלל החברה הערבית חיים באי ביטחון תזונתי, כאשר הנתונים בקרב המגזר הכללי (יהודים לא-חרדים, ת.ג) עומדים על כ-11% בלבד.
"זאת ועוד, הנתונים מלמדים שבעיית אי הביטחון התזונתי מחריפה עם השנים בקרב האוכלוסייה הערבית, בעוד שממדיה מצטמצמים באוכלוסייה הכללית. פער עצום זה מסמן את הצורך באימוץ מדיניות מותאמת לצרכיה הייחודיים של החברה הערבית".
עוד כתבה זועבי:
"לשם כך אנו סבורים כי הבטחת ייצוג הולם למומחים מהחברה הערבית בהרכב המועצה המתגבשת הכרחי, הן לצורך מיפוי בעיות והן לצורך השתת מדיניות מותאמת לצרכי האוכלוסייה.
"עניין הייצוג ההולם וקליטת עובדים ערבים בשירות המדינה עוגן בחקיקה. חוק שירות המדינה מינויים קובע כי בוועדות בדיקה ממשלתיות, ציבוריות ובצוות שמינתה הממשלה יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגן של נשים מכלל קבוצות האוכלוסייה.
בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה שעודכנה במאי 2020 נאמר כי "על השר הממונה לבחון אם בהרכב הגוף שעם חבריו עתיד להימנות אותו מועמד ניתן ביטוי הולם לייצוג האוכלוסייה הערבית. אם לא כן, עליו לבדוק אפשרות למינוי מועמד מקרב האוכלוסייה הערבית, תוך נקיטה באמצעים סבירים וחוקיים לאיתורו.
"נבקשכם לעדכננו בלו"ז הצפוי להשלמת הרכבת המועצה והתחלת פעילותה ולהעביר לידנו את רשימת המועמדים הערבים המוצעים לכהן כחברי המועצה ואלה מתוכם שמועמדותם אושרה.
"המועצה קיימת כדי לגבש מדיניות מקצועית בנושא קיומי ממש, במיוחד עבור החברה הערבית עם שיעורי העוני וחוסר הביטחון התזונתי שלה", אומרת זועבי לזמן ישראל, "חשוב שיהיו בה ערבים בגלל הבעיות המיוחדות שיש לערבים בתחום הזה, שיהיה מי שייעץ לממשלה איך להתמודד איתן".
מה הבעיות המיוחדות? מעבר לאחוז העניים הגבוה, מה ההבדל בין הצרכים של אדם עני באום-אל-פחם ובאור עקיבא, לדוגמה?
זועבי: "אפשר לקחת כדוגמה את המקרה של קמחא דפסחא. זה פרויקט ממשלתי של חלוקת תלושי מזון לנזקקים, ויופי שהוא קיים. הבעיה שמתוך תשעה מיליון שקל שמחולקים בתלושי מזון, רק 9,000 שקל מגיעים לעמותות שמחלקות מזון לערבים. אחד לאלף!
"בזמן משבר הקורונה, כשהחליטו להכפיל את חלוקת התלושים, וטוב שהכפילו, חילקו מזון ב-18 מיליון שקל, ורק 18 אלף הגיעו לעמותות שמחלקות לערבים. שוב אחד מאלף!"
זאת אפלייה מכוונת, או בעיה בפעילות של העמותות הערביות עצמן?
"משהו באמצע. הקריטריונים לחלוקת המזון בין העמותות הם אחידים, אבל הם בנויים ככה שבסוף המזון מגיע לעמותות יהודיות. ככה שבפועל התוצאה היא אפליה זועקת לשמים.
"קודם כל, התמיכה בנויה ככה שעמותות גדולות וחזקות מקבלות יותר, כי עמותות מקבלות לפי מחזורי הפעילות שלהם בשנים קודמות. כוח ההתאגדות של היהודים יותר גדול, בחברה הערבית אין עמותות גדולות כמו 'לתת' שמחלקות בחברה היהודית. דבר שני, הפרויקט בנוי ככה שאתה מקבל כסף רטרואקטיבית על סלים שכבר חילקת בעבר. עמותות יהודיות מצליחות לגייס יותר תרומות ולכן יש להן תקציב שמאפשר להן לחלק תלושים בעצמן ואחר כך לקבל החזר".
"יש גם מגבלות בירוקרטיות על העמותות שפוגעות בעיקר בעמותות ערביות. למשל, מחלקים רק לעמותות שחלוקת מזון היא העיסוק העיקרי שלהן. אבל בחברה הערבית חלק מהחלוקה נעשית על ידי מתנ"סים, למשל, או עמותות ביתיות, ארגונים שעושים הרבה דברים ובין השאר גם מחלקים אוכל. גם זה שנזקקים לא יכולים לגשת באופן עצמאי והכול תלוי בעמותות מקשה על נזקקים ערבים".
"יש גם בעיה של חוסר היכרות עם הפרויקט. השם של המפעל הוא על שם חג יהודי ומסורת יהודית. הקול הקורא לעמותות להגשת בקשות להשתתף בקמחא דפסחא הוא גם בערבית, אבל הקריטריונים להשתתפות בפרוייקט מתפרסמים רק בעברית. התוצאה היא שבחלק מהעמותות הערביות בכלל לא שמעו על זה ולא ניגשו".
"לכן זה קריטי שבמועצה ישבו מומחים ערבים שמכירים את הבעיות והצרכים ויסבירו אותן".
יש מומחים שאתם בעדאלה ממליצים עליהם כחברים בוועדה?
"אין לנו המלצות כאלה. אנחנו בטוחים שיש מומחים טובים ואפשר למצוא אותם".
את חושבת שזה שהמועצה תכונס ויהיו בה חברים ערבים יפתור את הבעיה?
"זה לא יפתור אותה לגמרי, אבל יהיה יותר בכיוון של פתרון, יעזור להתחיל להתמודד איתה. זה בטח יותר טוב מהמצב הכאוטי שיש כיום. הרי השורה התחתונה של כל זה היא שכל ילד ערבי שני הולך לישון רעב".
מצב העניים היהודים השתפר, של הערבים – התדרדר
לפי דו"חות העוני של השנים האחרונות ומחקרים של הביטוח הלאומי, הכנסת וגופים נוספים, חל בשנים 2015-2019 שיפור ניכר במצבן של השכבות החלשות, עקב הגדלה של הקצבאות ושכר המינימום באותן שנים. המצב הידרדר שוב בשנים 2020-2021 בשל סגרי הקורונה.
ועדיין, בסיכומן של חמש השנים הקודמות, שיעור האנשים שסובלים מ"חוסר ביטחון תזונתי" – כלומר, שאינם בטוחים שהארוחה הבאה תימצא על שולחנם, ירד מעט, מכ-18% ממשקי הבית ב-2016 לכ-16% ב-2021. אבל עיקר השיפור הורגש בקרב העניים היהודים, בעוד שמצבם של העניים הערבים לא השתפר בסיכום כולל ואף הידרדר מעט.
שיעורן של המשפחות החרדיות שנמצאות בחוסר ביטחון תזונתי ירד מכ-22% ב-2016 לכ-16% ב-2021. שיעורם של משקי הבית בחוסר ביטחון תזונתי ב"מגזר הכללי" (יהודים לא-חרדים, עולים לא-יהודים ואחרים) ירד בין 2016 ל-2021 מ13% ל-11%.
ואילו שיעור המשפחות ומשקי הבית בחוסר ביטחון תזונתי בחברה הערבית עלה במהלך חמש השנים מכ-42% לכ-43%. כפי שציינה זועבי, אחת הסיבות לכך היא הקריטריונים לחלוקת מזון שפוגעות בערבים, שנחשפו בתחקיר זמן ישראל.
המועצה לביטחון תזונתי הוקמה ב-2011, בצל מחאת יוקר המחיה. חוק המועצה לביטחון תזונתי קובע כי המועצה "תתכנן מדיניות להבטחת ביטחון תזונתי לאוכלוסייה". במועצה יש נציגים של משרדי הרווחה, האוצר, החינוך, הבריאות, החקלאות, המשרד לאזרחים ותיקים, נציג של מרכז השלטון המקומי, נציג של עמותות חברתיות, מומחה אקדמי לרווחה וכלכלן עם רקע חברתי. החוק קובע כי "בהרכב המועצה יינתן ייצוג לשני המינים", מבלי להזכיר מגזרים שונים בחברה.
פעילות המועצה לביטחון תזונתי הופסקה ב-2019 בגלל הפלונטר הפוליטי ושרשרת מערכות הבחירות, שגרמו למנדט שלה לפקוע. יחד איתה הופסקו פרוייקטים מעשיים של חלוקת מזון לנזקקים, ובתחילת משבר הקורונה נזקקים רבים הגיעו לסף חרפת רעב ממש.
בהמשך, עם הרחבת סיוע החירום לנפגעי משבר הקורונה, נפתחו קרנות ופרוייקטים שבהן חולקו מזון ותלושי מזון ביד רחבה, ותקציב חלוקת המזון גדל פי ארבע ביחס לזמן שלפני המגפה. אבל כפי שנחשף בתחקיר זמן ישראל, הקריטריונים לחלוקת מזון פגעו בערבים עוד יותר מאשר לפני המשבר, ונוצר מצב שבו מצבם של העניים היהודים החל שוב להשתפר ומצבם של הערבים המשיך להידרדר.
ארגון עדאלה פנה שוב ושוב לשרי העבודה והרווחה מאז 2019 בדרישה להכניס ערבים למועצה. לאחר שהמועצה הפסיקה לפעול, הארגון המשיך לפנות לשרים, הפעם בדרישה שהמועצה תתכנס שוב. בארגון מציגים תכתובת ענפה ועקרה עם שר העבודה והרווחה לשעבר, איציק שמולי, ופקידי משרדו, שבה זועבי שלחה אליהם דרישות ומכתבים ולא קיבלה מענה. ואילו מקורביו של שמולי אומרים שלא התקבלו פניות כאלה.
רק באוקטובר 2021 זועבי זכתה להגיע לפגישה עם היועצת לענייני רווחה של השר החדש, מאיר כהן.
ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "המועצה לביטחון תזונתי בראשות פרופ' רוני סטריאר עובדת בימים אלה לשנות את החוק כך שיכלול סעיף לייצוג מגזרים שונים דבר שלא מופיע בחוק הנוכחי, בנוסף לזה נציג משרד הרווחה והביטחון החברתי בועדה הינו מהחברה הערבית.
"יו"ר המועצה פועל למינוי סגן/סגנית מהחברה הערבית. המועצה פנתה למל"ג בדרישה שהנציג/ה מטעמם יהיה מהחברה הערבית, אנחנו מאמינים בייצוג הולם של כלל המגזרים בחברה הישראלית ולפי זה נפעל".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו