עוד יום שגרתי היה אתמול (ראשון) בשייח' ג'ראח. בבוקר הגיע למקום ח"כ איתמר בן-גביר, הפעם בלי צבא של תקשורת, שעסוקה בגזרה קצת אחרת.

בן-גביר ניסה להיכנס ללשכה הפרלמנטרית המאולתרת שהקים ברחוב דלמן, ליד הבית של טל יושבייב, לתוכו נזרק בקבוק תבערה לפני שבועיים. המשטרה, בהחלטה קצת מטופשת, הרשתה לו להיכנס אבל השאירה בחוץ את העוזרים הפרלמנטרים שלו.

בן גביר התקומם כמו שרק הוא יודע והחליט להקים את הלשכה שלו מחוץ למתחם, מול הבית של משפחת בורקאן. הוא הניח שולחן גדול וכמה כיסאות פלסטיק. התושבים הערבים ראו בזה פרובוקציה ובין הצדדים הוחלפו מהלומות – בן-גביר מצד אחד ובורקאן ג'וואח מהצד השני, שניהם טוענים לתקיפה הדדית.

בן גביר התיישב בסוף בלשכה, מוקף בשני מאבטחים חמורי סבר שמעמידה לרשותו כנסת ישראל. "אני לא זז מפה", הוא הצהיר.

ח"כ איתמר בן-גביר מתעמת עם הפלסטינים בשכונת שייח' ג'ראח, 27 בפברואר 2022 (וידיאו: שלום ירושלמי)

לבית הפלסטיני הגיעו בינתיים תושבי השכונה, הדליקו מנגל, שרו שירים לאומיים, קיללו את בן-גביר והניפו מול פניו את דגל פלסטין. בן-גביר הגיב בקריאות עצבניות ושיגר מכתבים לשר לביטחון פנים ולמפכ"ל המשטרה "שלא מגנה עליי".

לבית הפלסטיני הגיעו תושבי השכונה, הדליקו מנגל, שרו שירים לאומיים, קיללו את בן-גביר והניפו מולו את דגל פלסטין. בן-גביר הגיב בקריאות עצבניות ושיגר מכתבים לשר לביטחון פנים ולמפכ"ל המשטרה "שלא מגנה עליי"

המשטרה סגרה הרמטית את המתחם הבעייתי סביב הבית של יושבייב, שעכשיו תושבי המקום היהודיים משפצים אותו. אין יוצא ואין בא. הכניסה נמנעת גם מעיתונאים. קרובי משפחה של בני משפחת סאלם, שגרים בסמוך לבית היהודי, נשארו בחוץ. האווירה מתחממת שוב.

השוטרים ניגשו לחבורה הפלסטינית ושלפו בחור צעיר עם קפוצ'ון אדום. אחר כך מתבררת הסיבה: המשטרה חושדת שיש גורמים חיצוניים שבאים להלהיט את הרוחות גם בצד הפלסטיני. העצור אינו משייח' ג'ראח ולכן נלקח לחקירה.

שני תושבים בעלי השפעה ניגשו מצדם למפקד המשטרה במקום, סגן ניצב ערן דילון, ומציעים לו עסקה: "תשחרר אותו ואנחנו נדאג שהוא לא יבוא יותר". דילון מתחמק. "זה לא הולך ככה", הוא אומר, אבל משאיר את הדיל פתוח. "אתם יודעים למה לקחנו אותו", אומר הקצין. "ממילא תשחררו אותו עוד שעתיים", משיבים התושבים, למודי ניסיון.

ח"כ איתמר בן-גביר מתעמת עם הפלסטינים בשכונת שייח' ג'ראח, 27 בפברואר 2022 (צילום: Arie Leib Abrams/Flash90)

בן-גביר עדיין שם. בשבועות האחרונים אני מסתובב די הרבה בשייח' ג'ראח. השכונה הזו שאליה מתנקז כל הסכסוך הישראלי-פלסטיני גררה אותנו כבר למלחמת שומר החומות במאי 2021 ולמהומות דמים אחרות בירושלים.

האירועים באוקראינה מסיטים לפי שעה את תשומת הלב מהשכונה הקטנה והנפיצה הזו, אבל המדורה שם בוערת כל הזמן. במוקדם או במאוחר תפרוץ עוד מהומה/אינתיפאדה/מלחמה שתהיה כרוכה בהרוגים ופצועים רבים. היינו כבר בסרט הזה.

האירועים באוקראינה מסיטים לפי שעה את תשומת הלב מהשכונה הקטנה והנפיצה הזו, אבל המדורה שם בוערת כל הזמן. במוקדם או במאוחר תפרוץ עוד אינתיפאדה/מלחמה שתהיה כרוכה בהרוגים ופצועים רבים

המאבק, כידוע, הוא על הבתים בשייח' ג'ראח. גורמי ימין משתלטים על בתי השכונה שהיו שייכים בעבר ליהודים. תושבי השכונה הערבים לא מוכנים לוותר, מסרבים לדבריהם לנכבה נוספת ולגירוש ותובעים את הבתים שהיו לפלסטינים במזרח העיר. "מה יש לכם לחפש פה. מרמלה ועד תל אביב יש לכם שטחים גדולים. תגורו שם", כפי שאמר לי אתמול בורקאן ג'וואח.

הפתרון לשייח' ג'ראח

בכל רחבי ירושלים מתבצעים ברגע זה פרויקטים אדירים של פינוי בינוי. שכונות שלמות ובניינים נהרסים עד היסוד ובמקומם נבנים בתים חדשים ומודרניים, והתושבים חוזרים לגור בהם בתנאים משופרים, בדרך כלל בשטח רחב יותר.

בית בשכונת שייח' ג'ראח שהתיישבו בו יהודים (צילום: AP Photo/Maya Alleruzzo)

בשייח' ג'ראח, בקטע היהודי-פלסטיני הקטן והמסוכסך, יש בסביבות 100 בתים בסך הכול, רובם ישנים ומטים ליפול, חלקם בקושי ראויים למגורי אדם. 30 משפחות יהודיות גרות בבתים שרכשו במקום. הקרבות על כל בית נמשכים כל הזמן.

המאבק הבא הוא על בית שרכש יהונתן יוסף, בנו של הרב עובדיה יוסף, ובו שלוש יחידות דיור. מועד תאריך ההוצאה לפועל של פינוי המבנה מתקרב, ואפשר רק לתאר את המהומות שעלולות לפרוץ בעיר, בגדה ובעזה.

המאבק הבא הוא על בית שרכש יהונתן יוסף, בנו של הרב עובדיה יוסף, ובו שלוש יחידות דיור. מועד תאריך ההוצאה לפועל של פינוי המבנה מתקרב, ואפשר רק לתאר את המהומות שעלולות לפרוץ בעיר, בגדה ובעזה

הפתרון הוא להרוס את כל השכונה, לבנות אותה מחדש ולחלק אותה בין יהודים וערבים על פי מצב הנוכחות כעת. היהודים יקבלו את השכונה המחודשת שלהם בדרום, סביב מערת שמעון הצדיק, היכן שרובם מתגוררים כבר היום.

הערבים יקבלו את השכונה בצפון, מעבר לכביש, במתחם שמכונה נחלת שמעון, שבו מתקיימים העימותים היומיומיים ברגע זה. הבנייה החדשה תהיה נרחבת וגדולה יותר עבור שני הצדדים, כמובן. זה מהותו של הפינוי-בינוי.

תושבת שכונת שייח' ג'ראח, 11 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Maya Alleruzzo)

הלכתי עם ההצעה הזו לערבים ויהודים במסגרת הביקורים שלי בשכונה. הדעות חלוקות. בן-גביר אומר לי שהוא בעיקרון בעד, ואין לו בעיה עם חלוקה כזו. אריה קינג, סגן ראש עיריית ירושלים שאחראי לכל הרכישות היהודיות בשייח' ג'ראח, מתנגד. הוא טוען שכמעט כל השכונה יהודית.

בן-גביר אומר לי שהוא בעיקרון בעד, ואין לו בעיה עם חלוקה כזו. אריה קינג, סגן ראש עיריית ירושלים שאחראי לכל הרכישות היהודיות בשייח' ג'ראח, מתנגד. הוא טוען שכמעט כל השכונה יהודית

איברהים סאלם, שגר בשכנות לטל יושבייב, אומר שהוא מתנגד לתוכנית כזו לא בגלל שהיא לא טובה, אלא בגלל שהוא לא מאמין בצדק היהודי. "הם יהרסו לנו את הבית ולא יחזירו אותי לכאן", הוא אומר.

בורקאן ג'אווח לא נחרץ, אבל אומר שאי אפשר להוציא אנשים ומשפחות מהבתים שבהם גדלו כל החיים ולהרגיל אותם לסגנון מגורים אחר. יהודה שמואליאן שגר ליד מערת שמעון הצדיק יחד עם עוד שש משפחות יהודיות אומר שה"מאבק הוא לא על בתים, אלא על אדמה, והאדמה היא יהודית".

במלים אחרות, הפתרון אפשרי אבל מצריך השקעה, אמון, ויתור הדדי ומאמץ הסברתי. זה הפתרון האפשרי היחיד, לדעתי: חלוקת השכונה והפרדה בין העמים לטובת כולם.

בורקאן ג'אווח בשכונת שייח' ג'ראח, 27 בפברואר 2022 (וידיאו: שלום ירושלמי)

בינתיים כולם ממשיכים לשחק באש. היום (שני) בבוקר יגיע בן-גביר לעוד יום מלחמה בשייח' ג'ראח. השכנים הערבים יחכו לו. המאבטחים והמשטרה גם.

אתמול בן-גביר יצא מהמתחם עם תנועת וי מול הפלסטינים. "עשינו אתכם קטנים כמו שעשינו את חמאס", הוא זרק לעברם, והם הציעו לו להיכנס לפח הזבל הגדול מאחורי הלשכה הפרלמנטרית שלו.

אתמול בן-גביר יצא מהמתחם עם תנועת וי מול הפלסטינים. "עשינו אתכם קטנים כמו שעשינו את חמאס", הוא זרק לעברם, והם הציעו לו להיכנס לפח הזבל הגדול מאחורי הלשכה הפרלמנטרית שלו

אף אחד לא יודע איך ייגמר היום הזה, כמו כל יום אחר בשייח' ג'ראח. מקווים לטוב, אבל לא מתכוננים לרע.