אני מתאר לעצמי שברית המועצות חשה מאוימת מברית נאט"ו, כשהצבא האדום פלש לבודפשט ב-1956 ולפראג בקיץ 1968.

דיכוי ניצני הרצון ההונגרי לדמוקרטיה וזכויות אדם ודיכוי הרצון הצ'כי לדמוקרטיה וחירות, התחוללו בתקופה שבה התפתח מאזן אימה גרעיני אוניברסלי בין ברית המועצות לארצות הברית.

דיכוי ניצני הרצון ההונגרי לדמוקרטיה וזכויות אדם והרצון הצ'כי לדמוקרטיה וחירות, התחוללו בתקופה בה התפתח מאזן אימה גרעיני אוניברסלי בין בריה"מ לארה"ב

באותה תקופה התחוללו גם מאבקים במוקדים שונים על מידת ההשפעה הקומוניסטית מול מידת ההשפעה של ארצות הברית. בוצעו פשעים בידי ארצות הברית ובריטניה מטעמים מדיניים וכלכליים, והייתה חשדנות עמוקה בין הצדדים משני עברי מסך הברזל שחצה את אירופה (הביטוי "מסך הברזל" הוטבע בידי צ'רצ'יל, לאחר הניצחון המשותף על גרמניה ויפן של ארצות הברית, בריטניה וברית המועצות).

דוגמה לפשע נורא מהצד המערבי: ארצות הברית ובריטניה פעלו לחורבן שלטונו הדמוקרטי של מוסאדק באיראן בשנת 1953, סללו את הדרך להכתרת השאה האיראני שהיה מהדיקטטורים האכזריים והשנואים ביותר, וצפו בעיניים כלות 26 שנים אחר כך בהתמוטטות משטרו העריץ והפרו-מערבי לטובת משטר שיעי קנאי ואכזרי מאד שמתעב את ארצות הברית.

האם היה במאמץ של ארצות הברית ובריטניה להמליך עריצים פרו-מערביים משום הצדקה כלשהי לזוועות שחוללה ברית המועצות?

כמובן שלא.

האם פשעי ארצות הברית בוויטנאם (2 מיליון וויטנאמים שילמו בחייהם וכן 50 אלף חיילי צבא ארצות הברית) במאמץ לבלום את התפשטות הקומוניזם (תאוריית הדומינו), העניקו גושפנקה מוסרית או הצדקה כלשהי לפלישת ברית המועצות לפראג כדי לדכא את הרוח הדמוקרטית?

התשובה מובנת מאליה. לא.

האם היה במאמץ של ארה"ב ובריטניה להמליך עריצים פרו-מערביים משום הצדקה כלשהי לזוועות שחוללה ברית המועצות? כמובן שלא

ולהפך: פשעי הטרור הבלתי נתפסים של סטאלין (עשרות מיליונים שנרצחו או גוועו ברעב ובגולאגים תחת משטר הטרור הקומוניסטי) לא יכולים היו לשמש הנמקה מוסרית או צידוק כלשהו להתערבות ארצות הברית ובריטניה בבחירה הדמוקרטית במנהיג עצמאי באיראן של שנות ה-50, שביקש לפעול רק למען אזרחי מדינתו ולא למען האינטרסים הכלכליים של 2 המעצמות המערביות.

גם לא למעורבות ארצות הברית ברצח מנהיג סוציאל-דמוקרטי שנבחר בצ'ילה בשנת 1973 (איינדה) ובהכתרת הגנרל פינושה שאחראי לרצח אלפים, לעינויים מחרידים ולדיכוי זכויות האדם בצורה אכזרית במיוחד.

ארצות הברית ובריטניה התחייבו בשנת 1990, לפני גורבצ'וב, שברית נאט"ו לא תתפשט למזרח אירופה. כך שכנעו אותו להסכים לאיחוד גרמניה לאחר קריסת חומת ברלין. הן הבטיחו שהמדינות הקומוניסטיות לשעבר, שחסו תחת כנפיה של ברית המועצות הקורסת, לא יהפכו לבסיסים של נאט"ו ולא יצורפו לברית הצבאית הצפון-אטלנטית.

הן הפרו התחייבות לא כתובה זו. פולין, הונגריה, צ'כיה, סלובקיה וכן המדינות הבלטיות שהיו חלק מברית המועצות (ליטא, לטביה ואסטוניה) צורפו גם צורפו לברית נאט"ו.

האם היה זה צעד תוקפני מצד נאט"ו או שמא אקט מובהק של הגנה עצמית מצד מדינות שסבלו לאורך עשרות שנים משלטון קומוניסטי בחסות ברית המועצות ולאחר עשור של עצמאות, הביטו בעיניים מבועתות בעלייתו של פוטין ובביסוס שלטון היחיד שלו במוסקבה?

ארה"ב ובריטניה התחייבו בשנת 1990, לפני גורבצ'וב, שברית נאט"ו לא תתפשט למזרח אירופה. כך שכנעו אותו להסכים לאיחוד גרמניה לאחר קריסת חומת ברלין

ובכל מקרה, האם יש בכך משום צידוק לפלישת רוסיה לגיאורגיה בשנת 2008? לכיבוש חצי האי קרים וקריעת נתח מאוקראינה בשנת 2014? ונזכיר שהן בגיאורגיה והן באוקראינה יש אזרחים רבים ממוצא רוסי, כלומר רוסים לכל דבר. הם חיים במחוזות שצמודים לגבולות עם רוסיה.

לא, אין הצדקה למעשיו של פוטין. דמם של האזרחים האוקראינים שנהרגו בשבוע האחרון מרוח על ידיו. דמם של חיילי צבא אוקראינה שנהרגו במלחמה, מטפטף מכפות ידיו. גם דמם של חיילי צבא רוסיה. וגם העובדה שמעל מיליון אוקראינים נאלצו להפוך לפליטים במדינות שכנות רשומה על שמו.

כמו גם העובדה ש-43 מיליון אזרחי אוקראינה מצויים במצוקה ונלחמים על עצמאות מדינתם ועל חירותם.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

מבצע "עם כלביא" היה הצלחה יוצאת מגדר הרגיל בכל הקשור להשגתה של עליונות אווירית בשמי איראן, שתורגמה לפגיעה חמורה בתשתיות הגרעין; להשמדת חלק ניכר ממערך הטילים הבליסטיים שאיימו על עורף ישראל; לחיסול בכירים במשמרות המהפכה האירניים ומדעני הגרעין; ולניצול ההצלחה להשמדת יכולותיו השיוריות של חיל האוויר האיראני. בנוסף נפגעו תשתיות אזרחיות כמו אוניברסיטאות, מאגרי אנרגיה, בנקים ועוד.

ההישגים הועצמו עם הצטרפותה של ארה"ב למערכה בתקיפה מהאוויר ומהים של מתקני הגרעין בפורדו, אספהאן ונתנז. התקיפה גרמה לנזק משמעותי במתקנים אלו, שללא ספק מעכבים את תכנית הגרעין האיראנית, ומשפרים את עמדת המיקוח האמריקאית במו"מ על הסכם גרעין חדש עם איראן.

פרופסור שאול חורב הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, כיהן כמפקד שייטת הצוללות, מפקד שייטת ספינות הטילים וסגן מפקד חיל הים. בשנים 2007–2015 כיהן כראש הוועדה לאנרגיה אטומית. כיום עומד בראשות המכון למדיניות ואסטרטגיה ימית במרכז לכלכלה כחולה וחדשנות בחיפה.

לאחר כמעט שנתיים של לחימה, לאחר שהממשלה הזו סירבה לדון ביום שאחרי,
בשעה שהמערכת המדינית כאן רוצה לצמצם את גבולות הגזרה לפתרון נקודתי בנושא עזה, בניסיון מכוון לבלום כל חתירה להסכם שיכלול את הרשות הפלסטינית – מתכנסת בירושלים השדולה לקידום הסדר ביטחוני אזורי.

לכולם ברור, שלדבר על הסכם שלום או על הסדר מדיני כלשהו, ייתקל בהתנגדות אם לא יוזכר ההיבט הביטחוני. לכן הדגש כאן הוא על הסדר ביטחוני אזורי.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.

אינדונזיה, המדינה הרביעית בגודלה בעולם, החליטה להעביר את עיר הבירה הממשלתית – מג'קרטה, המציינת השנה 498 שנים להיווסדה, אל עיר חדשה בשם נוסנטארה (Nusantara – "הארכיפלג האינדונזי") במרחק של כ-1300 ק"מ, הנבנית בלב יערות האי קלימנטן (בורנאו).

מפת מיקום עיר הבירה החדשה נוסנטארה באינדונזיה

יוזמה זו הוכרזה לראשונה בשנת 2019 על ידי הנשיא דאז ג'וקו וידודו (Joko Widodo), המכונה ג'וקווי (Jokowi). ב-18 בינואר 2022 אישר בית הנבחרים של הרפובליקה את חוק עיר הבירה הלאומי (IKN). ההחלטה הינה שלב אסטרטגי במימוש חזון "אינדונזיה 2045" ("Indonesia Emas 2045" – Golden Indonesia) – לקראת חגיגות 100 שנות עצמאות, שמטרתו להפוך את המדינה למפותחת, תחרותית ובת-קיימא. העיר נבנית על בסיס עקרונות הפנצ'סילה – שוויון, צדק, קיימות והכלה תרבותית.

גל רונן הוא יועץ אסטרטגי בעל ניסיון של 24 שנים בתחומי מחקר ביטחוני. בעל תואר שני בממשל מאוניברסיטת רייכמן, התמחות בטרור וביטחון, חוקר את הזירה האינדונזית ופועל לפיתוח חיבורים עסקיים בין חברות מישראל לחברות באינדונזיה.