בימים האחרונים העלה פוטין את הכוננות הגרעינית לרמה גבוהה והמסר היה "בעל הבית השתגע". מי דמיין שכך ההיסטוריה תחזור על עצמה, באירופה המודרנית של ימינו? בפלישת המעצמה הרוסית הדיקטטורית, עתירת הגרעין, צוללות וכוחות ארטילריה, לשכנתה הדמוקרטית ודלת המשאבים.

בימים האחרונים העלה פוטין את הכוננות הגרעינית לרמה גבוהה והמסר היה "בעל הבית השתגע". מי דמיין שכך ההיסטוריה תחזור על עצמה, באירופה המודרנית של ימינו?

בעוד אזרחי ויהודי אוקראינה נסים על נפשם לעבר הגבולות, הטנקים מפלסים דרכם ברחובות. חיילים צ'צ'נים-עורפי-ראשים, הוזרמו פנימה לביצוע המלאכה השחורה. לצד כוחות הספצנאז הרוסיים, שכירי חרב של פוטין ואוקראינים פרו-רוסים משתפי פעולה.

במראה לא ייאמן של עשן מיתמר מעל עריה המרכזיות של אוקראינה, מתנהלת המלחמה המתועדת בעולם – בקרקע, באוויר, בתקשורת ובתודעה. במלחמה זו, שהפרה את השקט האירופי, מדגים פוטין באין מפריע, כיצד מציאות יכולה להתעלות על כל דמיון.

בתמונות, שכאילו שאובות ממלחמת העולם השנייה, חפים מפשע מסתתרים ברכבת התחתית, אבות נפרדים בבכי מילדיהם ונשותיהם כדי להילחם על הבית, יהודים רצים עם מזוודות ואם לא די בכך – קרמטוריום נייד מתלווה לשיירת הטנקים של הצבא הרוסי. תמונות אלו הוציאו המונים ברחבי העולם להפגנות סוערות נגד פוטין והאגרסיביות בלב אירופה.

View this post on Instagram

A post shared by AFP Photo (@afpphoto)

הנרטיב להצדקת ההתקפה הוא האשמת האוקראינים באפליה ונאציזם כלפי אזרחים רוסים, תוך שימוש ציני בנאציזם ככלי לגיוס תמיכה בינלאומית. "איך אתם יכולים לגנות התקפה על נאצים?" התפלא סגן שר החוץ הרוסי מיכאל בוגדנוב, בשיחה עם השגריר הישראלי ברוסיה אלכס בן צבי. פסיכולוגיה הפוכה היא היא לוחמה פסיכולוגית במיטבה.

"איך אתם יכולים לגנות התקפה על נאצים?" התפלא סגן שר החוץ הרוסי מיכאל בוגדנוב, בשיחה עם השגריר הישראלי ברוסיה אלכס בן צבי. פסיכולוגיה הפוכה היא היא לוחמה פסיכולוגית במיטבה

בניסיון להזים את הנרטיב הרוסי, הנשיא וולודימיר זלנסקי פנה ישירות לאזרחי רוסיה בסרטון שהעלה לרשתות החברתיות:

"אומרים לכם שאנחנו תומכי נאצים? איך יכול לתמוך בנאציזם עם שהקריב מעל 8 מיליון נפשות במלחמה נגד הנאצים? אני נאצי? תספרו את זה לסבא שלי שעבר את כל המלחמה נגד הנאצים, בצבא האדום".

‘After a pregnant pause, Zelenskiy, who is Jewish … added: “How can I be a Nazi? Explain it to my grandfather, who went through the entire war in the infantry of the Soviet army, and died a colonel in an independent Ukraine.”’

https://t.co/9TScewp6Hg

— Edward-Isaac Dovere (@IsaacDovere) February 24, 2022

לא בכדי, רוסקומנדזור, הרגולטור הרוסי לענייני תקשורת וטכנולוגיות מידע, הגביל את הגישה לפייסבוק וחסם את טוויטר, כיוון שאלו הגבילו פעילותם של כלי תקשורת מרכזיים ברוסיה ולא מחקו תוכן לבקשתם. מנגד הם טענו לדיסאינפורמציה בנושא הפלישה לאוקראינה.

כפי שניתן לראות, כל צד מנסה לקדם את הנרטיב שלו, אך ניצחון בזירת המידע איננו מספיק כעת. במלחמת דוד מול גוליית הרוסי, אם המערב לא יסייע באופן משמעותי ונמרץ, דינה של אוקראינה נחרץ. תחת מסך עשן של דיסאינפורמציה, אזעקות ושגרת חיים שטורפדה בן רגע, לאזרחים הפשוטים לא נותר אלא לקחת את גורלם בידם.

כפי שניתן לראות, כל צד מנסה לקדם את הנרטיב שלו, אך ניצחון בזירת המידע איננו מספיק כעת. במלחמת דוד מול גוליית הרוסי, אם המערב לא יסייע באופן משמעותי ונמרץ, דינה של אוקראינה נחרץ

למרות טכנולוגיות הלווין המפותחות, המתעדות כל תנועה בפריסת הכוחות, חרושת הפייק ניוז גואה והמערב עדיין מסתפק בתפקיד הצופה מהצד. עם זאת, הרוסים נאלצו להודות שחיילים רוסים נשבו בידי האוקראינים, שלא לומר – נכנעו.

עד כה הם הפיצו שמועות על כך שהנשיא ברח, שהחיילים האוקראינים נכנעו והמפקדים נטשו, בניסיון לשבור את המורל וכוח ההתנגדות. נכון לכתיבת שורות אלה, האוקראינים משדרים אחדות לאומית ונחישות, בלחימה הרואית ואיתנה כנגד כל הסיכויים.

הנשיא זלנסקי סרב להצעתם "הנדיבה" של האמריקאים להתפנות לחוף מבטחים, בחר להפשיל שרוולים ולהילחם כאחד העם ולצידו היועץ הישראלי ולדיסלב רויטברג, שהבטיח בראיונות לתקשורת הישראלית כי בכוונתם להילחם עד הסוף המר.

כעת עיניי העולם כולו נשואות למערב. סנקציות כלכליות טרם הפריעו לרודנים בביצוע פשעי מלחמה. ככל שהמלחמה תמשך, דם רב ישפך ושחקנים נוספים בזירה, האיראנים והסינים, ילמדו מתגובת המערב מה אפשרי עבורם.

מדינת ישראל כמו תמיד נקלעת בין הפטיש לסדן. הרצון להמשיך לנקוט בדרך דיפלומטית עדינה כדי לא לסכן את האינטרסים שלנו, בחופש הפעולה בסוריה ובחשש לחיי היהודים באוקראינה, הוא העברת הכדור למגרש של האחרים.

סנקציות כלכליות טרם הפריעו לרודנים בביצוע פשעי מלחמה. ככל שהמלחמה תמשך, דם רב ישפך ושחקנים נוספים בזירה, האיראנים והסינים, ילמדו מתגובת המערב מה אפשרי

ניסיון העבר לימד אותנו, לא להסתמך על כך שהישועה תגיע מאחרים. כשורדי שואה, אין לנו פריווילגיה לתפוס את החבל בשני קצותיו ולהתנער מהאחריות המוסרית וההיסטורית המונחת לפתחנו. אחרת, תמונת המלחמה עוד עלולה להיות, עד סוף הדורות, תמונת העם היהודי שעמד מנגד ונדם.

לינה טסלר כהן היא צלמת ודוקטורנטית בתחום תקשורת בעת משבר ביטחוני, אונ' ברי-אילן. http://www.linateslercohen.com

התרבות הפוליטית שלנו, השיטה הפוליטית שלנו, שבורות ורקובות לגמרי. בגידתה של ח"כ ג'ידא רינאווי זועבי בבוחרי מרצ היא רק עוד ביטוי של השבר העמוק הזה. מי שאחראי לריקבון הוא נתניהו, שהפך בוגדנות בבוחרים למטבע עובר לסוחר ו"נירמל" שוחד, מירמה והפרות אמונים בכל תחום שבו נגע, כולל שיחוד פוליטיקאים כשיטה.

התרבות הפוליטית והשיטה הפוליטית שלנו שבורות ורקובות לגמרי. בגידתה של ח"כ רינאווי זועבי בבוחרי מרצ היא עוד ביטוי לשבר העמוק הזה. מי שאחראי לריקבון הוא נתניהו, שהפך בוגדנות בבוחרים למטבע עובר לסוחר

נכון שהיו דברים כאלה גם בעבר. המונח "כלנתריזם" – קניית בגידה של נבחר ציבור בבוחריו תמורת טובת הנאה – בא לעולם כבר ב-1956, המיצובישי של גולדפרב שסייעה להעברת הסכמי אוסלו זכורה היטב גם היא.

אבל נתניהו לקח את המעשים הללו כמה וכמה מדרגות הלאה, והפך אותם לכלי העבודה המרכזי שלו, לצד הקמפיינים השחורים ברשתות, והשגת כספי טייקונים למימונם ולמימונו. אלו העוגנים של השיטה הביביסטית, אלו הערובות והבטוחות להישרדותו הפוליטית, וזו תהיה מורשתו הבאושה שאתה נחייה עוד שנים ארוכות, ושאת מחיריה כולנו משלמים כבר שנים.

עכשיו, עם עריקתה המפתיעה של זועבי – חברת כנסת שלא נבחרה בבחירות פנימיות אלא שוריינה ברגע האחרון ברשימת מרצ – מן הקואליציה, אם אכן תתפזר הכנסת וישראל תלך לבחירות חמישיות רק בגלל חוסר המעצורים הטוטלי של נתניהו וחסידיו, אנחנו עלולים לשלם בעוד הידרדרות משמעותית לעברי פי פחת.

יש רק פתרון מעשי ומיידי אחד להפסקת מחול השדים המופרע שמחולל כאן נתניהו, והוא העברת חוק טוהר המידות ("חוק הנאשם") בנוהל בהול. סילוקו של נתניהו ושל כלל הנאשמים והמורשעים האחרים מן הכנסת ומן החיים הציבוריים בכלל. הכנסת צריכה לסמן קו ברור ולקבוע נורמות חדשות לאישי ציבור.

יש רק פתרון מעשי ומיידי אחד להפסקת מחול השדים המופרע שמחולל נתניהו: חוק טוהר המידות ("חוק הנאשם") בנוהל בהול. סילוקו וסילוק כלל הנאשמים והמורשעים מהכנסת והחיים הציבוריים

אילו היה חוק כזה מובא למשאל עם הוא היה זוכה לרוב מוחץ. אף אזרח/ית הגון/ה איננו מעוניין להפקיד על הקופה הציבורית ולהושיב בחדרי קבלת החלטות גורליות נוטלי שוחד או חשודים בנטילתו, וגם לא רמאים או מפירי אמונים.

הדיון בנושא הפך פרסונלי, ממוקד-נתניהו, אבל מדובר בנושא עקרוני וקיומי.

דמוקרטיה אכולת-שוחד לא תשרוד ככזו, וישראל בתקופת נתניהו כבר הידרדרה משמעותית בכל המדדים הבינלאומיים של שחיתות ושל דמוקרטיה. אם לא נשכיל לעצור את ההידרדרות, נצלול לחברתן של מדינות עולם שלישי, ביטחוננו הלאומי ייפגע אנושות, ומירקם חיינו כישראלים ישתנה לבלי הכר.

לחוק טוהר המידות בנוסח מורחב, שינקה את הממשלה, הכנסת והחיים הציבוריים בכלל מנאשמים/ות ועבריינים/ות, צריך להוסיף עוד חוק-חירום להצלת הדמוקרטיה – חוק שימנע מחבר/ת כנסת לגנוב את המנדט שהעניקו בוחריו/ה למפלגתו/ה, ולהישאר בכנסת.

המנדט צריך להיות נכס של המפלגה, ולא של הח"כ הבודד. ח"כ/ית שלא ירצה להמשיך להיות חלק מסיעתו מכל סיבה שהיא – אידאולוגית עם או בלי מרכאות, בריאותית, פסיכולוגית, תעסוקתית או כל סיבה שלא תהיה –  יחוייב להתפטר מיידית מהכנסת והמנדט שלו/ה יוחזר אחר כבוד למפלגתו/ה. לא תהיה לא שום אופציה לערוק או להתפטר רק מהמפלגה, ולהישאר בכנסת. מספיק עם השיגעון הזה.

לחוק טוהר המידות שינקה את החיים הציבוריים מנאשמים ועבריינים, צריך להוסיף עוד חוק-חירום להצלת הדמוקרטיה – שימנע מחכ"ים לגנוב את המנדט שהעניקו הבוחרים למפלגתם ולהשאר בכנסת

גם את החוק המאפשר פיצול של שליש מחברי סיעה מכהנת צריך לעדכן. במפלגות קטנות של מתחת ל-10 מנדטים אין לאפשר פיצול בשום אופן. במפלגות של מעל 10 מנדטים ניתן אולי לאפשר פיצול של מינימום 50% מהסיעה, וגם זה בהתניות מחמירות שצריך להגדיר במדויק.

פיצול כזה צריך להיעשות רק כאשר יש סיבה אידאולוגית מוצקה, ורק כשניתן לוודא שאין מדובר בשוחד פוליטי או מתן טובות הנאה מכל סוג. לא ברור שניתן ליצור תנאים כאלה כלל.

במצב הנוכחי, לאחר 16 שנות פיגועים ביביסטים באושיות הדמוקרטיה והממשל הישראלי, וכל עוד לא מתקנים את הלאקונה המאפשרת בגידת ח"כ/ית בבוחריו/ה מבלי שיתפטר מהכנסת, ההצבעה שלנו בבחירות היא בגדר הימור פרוע והנחת הקול שלנו על קרן הצבי.

אם כל ח"כ/ית יכול/ה לגנוב את המנדט ולערוק לצד השני, וכך קורה בפועל והופך ל"נורמלי החדש", מה משמעות ההצבעה שלנו למפלגת X או Y? אנחנו בידיים של הנוכלים/ות, של המשחדים/ות ושל המשוחדים/ות.

בנוסף, העובדה שסחר-מכר בחברי/ות כנסת, הפעלת טרור כלפיהם/ן וכלפי בני משפחותיהם/ן, מתן שוחד וטובות הנאה, כל אלה עוברים מתחת לאפן של רשויות אכיפת החוק שהפכו אסקופה נדרסת תחת ממשלות נתניהו, מוציאה עוד לבנה משמעותית מחומת ההגנה על הדמוקרטיה.

לדוגמה, בעלה של עידית סילמן והיא עצמה היו אמורים להיחקר מיידית במשטרה על סמך דבריהם-שלהם באשר להבטחות שניתנו להם. ההבטחות שניתנו לכאורה לחברי כנסת נוספים מסיעת ימינה מהוות גם הן עילה מוצקה לחקירה יסודית. אבל המשטרה והפרקליטות מעדיפות לעצום עיניים.

לאחר 16 שנות פיגועים ביביסטים באושיות הדמוקרטיה, וכל עוד לא מתקנים את הלאקונה המאפשרת בגידת חכ"ים בבוחריהם, הצבעתנו היא בגדר הימור פרוע והנחת הקול שלנו על קרן הצבי

כך קורסות דמוקרטיות. כך קורסות מדינות. ישראל נמצאת בצומת הסטורי, והציבור חייב לאלץ את נבחריו/ותיו להניח חסמי-עורקים על הפצעים המדממים שפצע הביביזם בדמוקרטיה שלנו. מיד אחר כך, ומשתיכון ממשלה מתפקדת ויציבה, יש לגשת לשינוי יסודי של שיטת הממשל ושיטת הבחירות כולה.

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית

הבחירות לפרלמנט, שהתקיימו השבוע בלבנון (15 במאי), הן הראשונות מאז פריצתה של המחאה הציבורית במדינה באוקטובר 2019. התוצאות מבטיחות שהמצב הפוליטי בלבנון יוסיף להיות סבוך ומאתגר, אולם יש בהן מספר התפתחויות מעניינות, שעשויות להשפיע על מגמות ארוכות-טווח יותר בזירה הלבנונית.

תוצאות הבחירות שהתקיימו השבוע בלבנון, לראשונה מאז פרוץ המחאה הציבורית ב-2019 מבטיחות שהמצב הפוליטי בלבנון יוסיף להיות סבוך ומאתגר, אך עם התפתחויות מעניינות

חשוב להצביע על מספר תוצאות בעלות עניין:

• מחנה ה–8 במרץ, במילים אחרות מחנה החזבאללה ותומכיו, נחלש בהשוואה לבחירות הקודמות. הוא מונה כעת 61 חברי פרלמנט (מתוך 128), לעומת 71 בפרלמנט היוצא. המשמעות: אובדן הרוב בפרלמנט. עם זאת, היחלשותו נובעת מירידה בכוחם של בעלי בריתו של חזבאללה, ולאו דווקא של העדה השיעית (חזבאללה ואמל), ששמרה ככלל על כוחה וזכתה יחד ב–27 מנדטים.
• בעדה הנוצרית חל שינוי משמעותי למדי, לפיו מפלגת "הזרם הפטריוטי הלאומי", בהנהגת חתנו של הנשיא אעון, ג'בראן בסיל, איבדה מכוחה ואיננה המפלגה הנוצרית הגדולה ביותר. מפלגת "הכוחות הלבנוניים" בהנהגת סמיר ג'עג'ע, יריבתה המרה, חלפה על פניה עם 20 מושבים בפרלמנט על-פני 18 ליריבתה.
• "העצמאיים" – "מחנה" חדש, המונה כעת 14 חברי פרלמנט, נבחרו על בסיס מצע אזרחי, שהדגיש את ההכרח בשינוי ויצא נגד השחיתות ושליטת המשפחות הגדולות והאליטות המסורתיות. לא מדובר במחנה מגובש, ויהיה מעניין לבחון את התנהלותו או חבירתו לגורמי כוח אחרים בשבועות ובחודשים הבאים.

האם מדובר בכיוון חדש אליו צועדת לבנון? וכמובן, מהן המשמעויות לישראל?

לא מדובר, לצערם של גורמים רבים בלבנון ומחוצה לה, ב"שחר של יום חדש". למעשה, תמונת המצב הפוליטית מסובכת ומורכבת יותר, ומלאכת הרכבתה של ממשלה חדשה תהיה מאתגרת ביותר. מבחינה זו, לא מדובר בשורה תחתונה חיובית, מיידית לפחות, מבחינת הציבור הלבנוני, שכן תנאי מוקדם והכרחי להזרמתו של סיוע בינלאומי ללבנון הינו ממשלה ומוסדות מתפקדים.

Voters in Lebanon drove the Hezbollah militant group and its political allies out of a parliamentary majority, and a dozen new independents won seats, according to official results released on Tuesday. https://t.co/wWs8QmYna3

— The New York Times (@nytimes) May 18, 2022

אין בכך גם כדי לבשר על שינוי משמעותי שיבלום את כוחו והשפעתו של חזבאללה בזירה הפוליטית בלבנון. חשוב להבהיר, כי הצרת צעדיו של הארגון, ובעיקר כוחו הצבאי, לא הייתה ואיננה על הפרק מבחינה מעשית. אולם תמונת המצב המורכבת יותר כעת תחייב את הארגון לשקלל בצורה מושכלת יותר את מרחב התמרון שיש בידיו.

לא שחר של יום חדש, ואף לא שינוי משמעותי שיבלום את כוח והשפעת חזבאללה בזירה הפוליטית בלבנון. תמונת המצב המורכבת יותר כעת תחייב את הארגון לשקלל בצורה מושכלת יותר את מרחב התמרון שלו

העדה הנוצרית מפולגת אולי יותר מתמיד, ותידרש לחשבון נפש לגבי המשך דרכה. קשה להניח שזה יקרה כך שהפילוג ישרת בהכרח את מחנה החזבאללה ותומכיו, כפי שהיה בשנים האחרונות. מדובר בתהליך היסטורי של היחלשותה של העדה הנוצרית, דמוגרפית ופוליטית, שמצליחה לשמור על מעמדה הבכיר רק מכוח החוקה (הנשיא חייב להיות נוצרי), אשר שוחקת משנה לשנה את החיבור שלה למציאות הדמוגרפית בשטח.

התופעה המרעננת ביותר הינה כאמור המועמדים העצמאיים שנבחרו לפרלמנט – 14 חברים חדשים. יש בכך ביטוי מעודד לטלטלה שעוברת על החברה הלבנונית בשנים האחרונות, ובעיקר מאז אוקטובר 2019. ההשלכות המיידיות אינן ברורות, ויש להמתין להתרוצצויות שיתקיימו במסדרונות הפוליטיים בתקופה הקרובה. אולם, יתכן שהשלכותיהן ייראו ויורגשו בטווח הארוך יותר.

Lebanon's next parliament will feature fragmented blocs including:
– A smaller share of seats for Hezbollah’s allies
– A more empowered pro-Saudi party
– A surprise showing for reform-minded first-time MPs.https://t.co/tRJ5tbbUn6

— Timour Azhari (@timourazhari) May 18, 2022

מבחינת ישראל, אין הרבה בשורות, לבטח לא בטווח הזמן המיידי-קרוב. חוסר היציבות הפוליטית בלבנון צפוי להימשך, כמו גם ההשפעה הרבה (מאד) של החזבאללה ומחנהו.

המשוכות הפוליטיות המידיות שעל הפרק: כינונה של ממשלה חדשה. והאתגר המשמעותי והמסקרן ביותר: בחירתו של נשיא חדש, שצריכה להתקיים באוקטובר השנה. סיכוייו של  ג'בראן בסיל, חתנו של הנשיא המכהן מישל אעון, הנושא עיניו לתפקיד, הסתבכו עוד יותר. לא ברור כלל ועיקר אם חזבאללה יחליטו לתמוך בו, או שהנסיבות החדשות תכתבנה כיוון אחר.

כך או כך, ולמרות שכאמור לא צפוי שינוי בכוחו של חזבאללה, אין לבטל על הסף את המסר הטמון בבחירות הללו, ובעיקר בכל מה שנוגע לחברה האזרחית בלבנון. שוררת בקרבה תחושה של הישגיות, שיש לקוות שתישמר, ולא תגווע במהרה.

למרות שלא צפוי שינוי בכוח חזבאללה, אין לבטל את המסר הטמון בבחירות הללו, ובעיקר בנוגע לחברה האזרחית בלבנון. שוררת בקרבה תחושת הישגיות, שיש לקוות כי תישמר

חשוב שישראל תביט על כך באורח חיובי, אמנם זהיר ובערבון בהחלט מוגבל, אך לא תבטלה על הסף.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/