בזמן הקרוב יצעד נשיא המדינה יצחק הרצוג על השטיח האדום באנקרה כאורחו האישי של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן. סביר להניח שבמסיבת העיתונאים המשותפת – אם תהיה – שני הנשיאים יישאלו על הפלישה הרוסית לאוקראינה, ושניהם ימלמלו תשובה דיפלומטית כדי לצאת מהמבוכה שחולקות טורקיה וישראל, כל אחת מסיבותיה שלה.

גם אנקרה וגם ירושלים הולכות על חבל מאד דק בהקשר הרוסי – ישראל בהקשר של סוריה, וטורקיה בהקשרים כלכליים ומדיניים.

שתי המדינות גינו את המלחמה בלשון רפה, שתיהן הדגישו את חשיבות הריבונות של אוקראינה, שתיהן תמכו אמש (חמישי) בהודעת הגינוי של האו"ם נגד רוסיה. ועדיין, גם בישראל וגם בטורקיה הממשלות יוצאות מגדרן לא למתוח ביקורת על שליט רוסיה ולדימיר פוטין.

ארדואן, מבחינתו, נוהג נכון. הוא נמצא באחד הצמתים הבעייתיים ביותר מול רוסיה. כחבר בנאט"ו הוא חייב ליישר קו עם המדיניות הנחושה של הארגון, אולם מנגד הוא מנסה שלא לפגוע במארג היחסים העדין שהצליח לשקם עם פוטין, אחרי משבר הפלת המטוס הרוסי בסוף 2015.

כחבר בנאט"ו, ארדואן חייב ליישר קו עם המדיניות הנחושה של הארגון, אולם מנגד הוא מנסה שלא לפגוע במארג היחסים העדין שהצליח לשקם עם פוטין, אחרי משבר הפלת המטוס הרוסי בסוף 2015

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, סוצ'י, רוסיה, 29 ספטמבר 2021 (צילום: Turkish Presidency Pool Photo via AP)

זו הסיבה שההחלטה לסגור את מצר בוספורוס ולהפעיל את אמנת מונטרה מ-1936, הגיעה רק לאחר תחילת המלחמה וצבירת הכוח הרוסי בים השחור. אמנם האמנה מאפשרת לספינות "לחזור לבסיסן בים השחור" בכל עת, אבל בהקשר הזה יכולות להיות פרשנויות מרחיבות, ואת זה ארדואן רצה למנוע. גם כך יש לו בעיה עם פוטין בשל טייסת המל"טים הטורקיים שמסבה נזק כבד לשיירות הענק של רוסיה בצירים באוקראינה.

פוטין לא אחד ששוכח. החברה הישראלית שסיפקה את המל"טים לצבא גאורגיה במלחמה בקווקז ב- 2008, נמצאת עד היום ברשימה השחורה של הקרמלין.

דרך נוספת של ארדואן לרכך מרחוק את פוטין היא ההחלטה של טורקיה שלא להצטרף לרוב מדינות אירופה וארצות הברית שסגרו את השמיים בפני התעופה האזרחית הרוסית.

דרך נוספת של ארדואן לרכך מרחוק את פוטין היא ההחלטה של טורקיה שלא להצטרף לרוב מדינות אירופה וארצות הברית שסגרו את השמיים בפני התעופה האזרחית הרוסית

בניגוד לסגירת הבוספורוס, שמעוגנת באמנות בינלאומיות, סגירת השמיים היא אקט מדיני הצהרתי וענישתי, ומזה ארדואן מתרחק ככל הניתן. אולם אי אפשר להתעלם מהעובדה שטורקיה גם מרוויחה מכך הרבה מאד כסף, כאשר איסטנבול הופכת להיות שער היציאה העיקרי של הנוסעים הרוסים.

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן במצר בוספורוס, מאי 2020 (צילום: Presidential Press Service via AP)

נוסף לכך, הכלכלה הטורקית נשענת באופן קבוע בחלקים גדולים שלה על רוסיה. רוב התיירות למדינה לפני המלחמה הגיעה מרוסיה, וכך גם הגז הטבעי שמוזרם לתעשייה הטורקית. אבל נראה שבהקשר הזה האינטרס של ארדואן רחב יותר: הולכת הגז הטבעי ולא רק השימוש בו.

המשבר הנוכחי באוקראינה הוכיח עד כמה אירופה תלויה בספקית גז העיקרית שלה, רוסיה. התלות הזו גרמה לגרמניה לגמגם במשך שבועות בהקשר הרוסי, עד שהקנצלר החדש אולף שולץ אולץ על ידי המערב לסגור את פרויקט צינור הגז החדש בין המדינות, נורד סטרים 2. שלשום הודיע החברה שמפעילה את הצינור כי היא פיטרה את כל עובדיה והכריזה על עצמה פושטת רגל.

ארדואן מבין שטורקיה היא מיקום אסטרטגי לעתיד האנרגטי של אירופה שאחרי מלחמת אוקראינה הנוכחית, ולכן הוא ממתן ומרכך את המדיניות שלו לאחרונה כלפי כל השחקנים האפשריים.

ארדואן מבין שטורקיה היא מיקום אסטרטגי לעתיד האנרגטי של אירופה שאחרי מלחמת אוקראינה הנוכחית, ולכן הוא ממתן ומרכך את המדיניות שלו לאחרונה כלפי כל השחקנים האפשריים

זו בדיוק הסיבה לשטיח האדום שייפרש בפני הנשיא הרצוג. ארדואן מפנטז שצינור הגז מהאגן הדרום-מזרחי של הים התיכון יעבור בשטחו ולא בשטחן של יוון וקפריסין, היריבות ההיסטוריות. הוא גם מקבל רוח גבית של הבית הלבן, שהסיר את תמיכתו בפרוקיט איסטמד המשותף לישראל, מצרים, קפריסין, יוון ואיטליה.

פגישת נשיא המדינה יצחק הרצוג עם נשיאת יוון קתרינה סקלארופולו, 24 בפברואר 2022 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

לגבי הגז הרוסי, ארדואן מכיר את התוכניות העתידות של רוסיה לצינורות נוספים לאירופה דרך הים השחור, והוא עושה הכול כדי שהם יעברו בשטחו ולא בשטחן של בולגריה או רומניה. על גבי התשתית הזו הוא יוכל להזרים גם את הגז הטבעי הטורקי שנמצא לאחרונה באגן המזרחי של הים השחור.

ארדואן מכיר את התוכניות העתידות של רוסיה לצינורות נוספים לאירופה דרך הים השחור, והוא עושה הכול כדי שהם יעברו בשטחו ולא בשטחן של בולגריה או רומניה

בינתיים נראה שארדואן משחק נכון עם הקלפים שברשותו, ומצליח לתמרן בתווך הצר שבין הקרמלין, בריסל וושינגטון. נאט"ו גם לא לוחצת עליו יותר מדי – גם כך הוא נחשב לילד הבעייתי בברית כבר שנים. בסיטואציה המאוד מורכבת הזו, אף אחד לא רוצה לדחוק את ארדואן לפינה. מספיק להם מנהיג אחד בלתי צפוי.