מנהל העבודה שנשכר לפנות את שאריות האסבסט שהתגלו סביב פרויקט האצטדיון בנהריה, נדהם מהממצאים. הוא החזיק בידיו מסמך – "סקר אסבסט" שהוזמן על ידי משרד השיכון והבינוי – ובו תיעוד הנקודות בהן נמצאו סימנים של "פירורי אסבסט פריך" שצריך לפנות על פי חוק לפני שיתפזר באוויר ויהפוך לפצצה מתקתקת המסכנת את חיי העוברים והשבים.
אולם, לדבריו, הקשר בין המסמך שהחזיק לבין המציאות בשטח היה רופף ומקרי בלבד. "אני ניגש לנ"צ 18, במסמך כתוב לי שיש שם אסבסט. מרים את הניילון – אין אסבסט. אומר לחבר'ה בואו נחפור – חצי מטר, מטר, מטר ועשרים – אבל הקרקע בתולית. כנ"ל בנקודה 17. כתוב אסבסט אבל אין אסבסט.
"בשלב הזה אמרתי, 'בואו נעצור, נבדוק את כל הנקודות מחדש. הרמתי את כל הניילונים, עשיתי סיבוב, הגעתי לנקודה 12. בסקר רשום לי שאין שם אסבסט. הרמתי את הניילון ועיניי חשכו. כל האסבסט שם. והרבה יותר מהעומק שהמליצו לנו לפנות. יש שם גוש עצום שהמחפרון בקושי מצליח לפרק.
"התברר שקילפו את האסבסט והניחו במערומים גדולים. אני לא מצליח להבין מי נתן להם לקלף את האסבסט ועוד בלי ליווי. מי אישר את העבודה הזאת? עברנו ומיינו את הכול בידיים, עם כפפות".
"התברר שקילפו את האסבסט והניחו במערומים גדולים. אני לא מצליח להבין מי נתן להם לקלף את האסבסט ועוד בלי ליווי. מי אישר את העבודה הזאת?"
לדבריו, הסימפטום הזה של חיפוף בעבודה עם חומר מסוכן במיוחד שגילה בחלק הצפוני של האתר, חזר על עצמו גם בחלקו הדרומי. לטענתו, נחפר שם מעבר לכלי רכב ללא היתר, תוך כדי חשיפת העובדים והעוברים והשבים לחומרים.
"כשהתחלנו לעבוד אמרו לי הפועלים במקום: 'אל תחסום לנו את השביל שקרוב לחומה כי זה שביל מעבר'. הסברתי להם, 'אתם לא יכולים לעבור בזמן שאני מתעסק עם אסבסט. זה מסוכן, בשום פנים ואופן לא'. אז הם אמרו לי, 'אל תדאג, כבר ניקינו פה מאסבסט'. בהתחלה לא האמנתי למה שאני שומע. הרי השטח הזה בכלל לא מהווה חלק מההיתר, אסור היה לחפור שם בכלל.
"אז הפועל, בחור ערבי מהכפרים ליד, אומר לי, 'כן, הקבלן בא לפה ומשכנו ביחד את האסבסט שהיה לאמצע הרחבה, כיסינו במצעים והידקנו כדי ליצור שביל מעבר לטרקטורים ולשופלים'. אמרתי לעובד, 'אל תיעלב, אבל אתה טמבל. אתה קולט שחשפת אסבסט בלי היתר, ללא מיגון?'
"הוא נלחץ ואמר לי, 'בחייאת, אמרו לי ככה לחפור, אז חפרתי. לא היה לי מושג שצריך מסכה ומיגון, אף אחד לא אמר'. הסברתי לו שכדאי לו להיבדק בעוד כמה שנים ולוודא שלא התיישבו לו בריאות רסיסי אבק מסוכן".
אז בגדול, במקום להשתלט על האסבסט שנחשף זיהמו שטחים חדשים?
"כן. מה שעשו פה זה פשוט פשע. במסגרת פינוי שביל חשפו אסבסט מוטמן שכוסה במצעים. הם זיהמו את המצעים וחשפו את האסבסט לעולם החיצוני, לאימא עם הילד שהולכים להיכל התרבות לראות הופעה, וכל זה בלי שום אמצעי זהירות: בלי היתר, בלי גידור, בלי שילוט.
"אני אשכרה מרגיש שהצלנו פה חיי אדם. פעם אחר פעם אתה רואה את הזלזול המוחלט בנוהלי בטיחות ואתה נטרף. למקום הגיע נציג המשרד להגנת הסביבה אברי לכמן – ראש תחום אסבסט ופסולת במשרד.
"אני אשכרה מרגיש שהצלנו פה חיי אדם. פעם אחר פעם אתה רואה את הזלזול המוחלט בנוהלי בטיחות ואתה נטרף"
"אמרתי לו, 'אברי, תסתכל. איך מפספסים גוש אסבסט כזה? איך מפספסים גוש כזה?' אז אברי עצם עיניים, הרים את הראש לשמיים ואמר, 'אתה צודק, מה אני אגיד לך. אתה צודק'". עכשיו נראה מה הם יעשו עם המידע הזה במשרד".
במשרד השיכון סירבו להתייחס לטענות על מחדלים והסתפקו בתגובה גנרית: "כל תהליך הטיפול בבעיית האסבסט באתר בוצע כפוף לחוק האסבסט ובהתאם לנהלי משרד הבינוי והשיכון ונהלי המשרד להגנת הסביבה" (התגובה המלאה בהמשך).
אולם, במשרד להגנת הסביבה אישרו כי הם מודעים לטענות בנושא הפער שבין הסקר לבין התוצאות בשטח וכי אלה נבדקות כעת: "מפקח האסבסט הונחה לפרט את אי ההתאמות בין הסקר והעבודה בדו"ח המסכם של עבודת הפינוי.
"כשהוא יתקבל, ניתן יהיה להשוות את הממצאים ולבחון אם יש צורך בבירור משמעתי מחשש לביצוע רשלני של הסקר. על פניו זה לא נדרש בשלב זה". לזמן ישראל נודע כי מפקח האסבסט באתר ארנסט רומל העביר את ממצאיו לבדיקת המשרד.
הקבלן אליו מתייחס הפועל הוא עופר זהבי, אחד מקבלני האסבסט המובילים בצפון הארץ, מי שמטפל בחלק ניכר מהפרויקטים לפינוי האסבסט בגליל המערבי. הוא נשכר על ידי קבלן המשנה של משרד השיכון כדי לבצע את הסקר המקדים לגילוי אסבסט באזור האצטדיון בנהריה.
זהבי מגדיר עצמו כאחד הקבלנים המנוסים ביותר בישראל בטיפול באסבסט והוא אחראי על חלק נכבד מהעבודות בצפון, חלקן עבור משרד השיכון (או קבלני המשנה שלו), חלקן עבור עיריית נהריה וחלקן עבור גורמים פרטיים או אחרים.
שמו של זהבי כבר הוזכר לא אחת בבדיקות המשרד להגנת הסביבה לאורך השנים, והוגשו נגדו או נגד עבודות שביצע תלונות רבות. כפי שנחשף בזמן ישראל בעבר, צבר זהבי במהלך השימועים של המשרד שורה של עיצומים ורישיונו הותלה לתקופה מצטברת של שמונה חודשים.
למרות זאת, זהבי חוזר וטוען כי הטענות של פעילי הסביבה ושל הרשויות, כמו גם הפרסומים בזמן ישראל, עושים לו עוול, ואף הגיש תביעת לשון הרע נגד זמן ישראל בעקבות כתבה שחשפה, בין היתר, כשלי עבודה בשורה של אתרים, לרבות אתר האסבסט הגדול ביותר באזור כביש 89 ובמבנה רווי אסבסט בפארק יבנה, בגינו קיבל נזיפה מהמשרד להגנת הסביבה.
לדברי זהבי, מקור הטענות נגדו נובע מ"אינטרס מובהק לפגוע בשמי. קבלנים רבים ירוויחו מכך, שכן, כיום אני הקבלן המקצועי והמוביל ביותר בגליל המערבי ואין תחרות למחירים שלי ולמקצועיות ולשירותיות שלי". לעניין הטענות לטעויות בסקר אמר: "סקר, כשמו ותכליתו, מבוסס על הערכה. ודאי שייתכן כי בפועל יהיה שינוי (בגדר הסביר) מהנסקר בסקר".
כמו כן, זהבי מדגיש שאין לו קשר לנושא שביל הגישה. "הפעולה של יצירת מערום האסבסט נעשתה לפני שהיה לי כל קשר לעבודות שנערכו בשטח זה. למיטב ידיעתי המערום נוצר לפני שהיה מישהו בשטח המוסמך לעניין האסבסט – ולכן אין לי כל קשר, אפילו קלוש, לעבודה זו ו/או לתלונות בנדון, ככל שהוגשו, למשרד להגנת הסביבה ואבקש להבהיר זאת באופן שאינו משתמע לשתי פנים".
מחדלים וסיכונים מיותרים בכביש 89
הטיפול במפגעי האסבסט בנהריה הוא דוגמה קלאסית לתופעת "יש חוק – אין נורמות". חוק האסבסט (או בשמו הרשמי "החוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק") – שנחקק ב־2011 אחרי שנים של מאבק עיקש מצד פעילי סביבה שהוביל למבצע הפינוי הגדול בגליל – מגדיר במפורש את הנהלים הדקדקניים שיש להפעיל מרגע החשיפה למרבצי אסבסט דרך בידודם ועד לפינויים.
בנפת נהריה קיימים אינספור מרבצי אסבסט כאלה, רובם מוטמנים מתחת לאדמה. המרבצים הם עדות היסטורית לפעילות הענפה של מפעל "ישאסבסט" מצפון לעיר, שהחל לפעול בשנות ה־60 של המאה הקודמת והציף במשך עשרות שנים את הגליל המערבי בחומר הזול והמסוכן, עד שנסגר בשנת '99 בעקבות מאבק הרואי של פעילי סביבה עיקשים.
כיום, בכל פעם שבונים שם, נחשפים מרבצים כאלה וצריך לטפל בהם במלוא הזהירות, מכיוון שדווקא "פירורים" שמתפזרים ברוח מתיישבים בריאות ומתפרצים שנים לאחר מכן בדמות סרטן קשה ואלים במיוחד, שכבר גבה את חייהם של מאות מתושבי האזור.
אחד מכל 10 אלף תושבים בנהריה צפוי לחלות בסרטן הריאות מזותליומה הנגרם כתוצאה מחשיפה לאבק אסבסט פריך. אלה נתונים הגבוהים פי 10 מהיקף התחלואה בארה"ב
הדיון שנערך בכנסת בחודש שעבר המחיש את עוצמת הסכנה. בדיון נחשף כי אחד מכל 10 אלף תושבים בנהריה צפוי לחלות בסרטן הריאות מזותליומה הנגרם כתוצאה מחשיפה לאבק אסבסט פריך. אלה נתונים הגבוהים פי 10 מהיקף התחלואה בארה"ב, למשל.
משרד השיכון הוא גם הגורם האחראי על המחדל הגדול ביותר של טיפול באסבסט באזור, כביש 89 – סאגה פתלתלה שנמשכת כבר קרוב לשנה וחצי, ורק בשבועות האחרונים מתקרבת לסיום.
אחת לכמה שבועות מתעדים פעילי סביבה כשלים בטיחותיים ואסבסט חשוף סביב עבודת הסלילה בצד הכביש המרכזי המחבר את נהריה עם הגליל המזרחי ומוביל גם לבית החולים העירוני וליישובים הסמוכים.
לפני פחות משנה פורסם בזמן ישראל תחקיר בנושא פרויקט 89 וחשף תיעוד רציף של הזנחה וזלזול מצד הרשויות. עתה מתברר שגם סביב ההליך המכרזי של שכירת קבלני הטיפול באסבסט מצטברות שאלות מטרידות.
השתלשלות האירועים סביב החפירות שהחלו בכביש 89 באמצע אוקטובר 2020 ממחישה שככל הנראה אף אחד לא מוטרד מהסכנה הזאת יותר מדי, חוץ מקומץ פעילים השבים ומתריעים.
Live מהשטחמאתר פינוי אסבסט בהרחבת כביש 89
Posted by קול נהריה on Friday, January 21, 2022
בצדו של כביש 89 נאגרו והוטמנו באדמה בשנת 2005 בין 700 ל־1,000 קוב אסבסט פריך, כלומר מהסוג המסוכן ביותר. הם כוסו ביריעה ובאדמה בידיעה ברורה שחשיפתם מסכנת חיי אדם. כל הגורמים ידעו על כך, לרבות העירייה וכמובן המשרד להגנת הסביבה.
העבודות להרחבת הכביש החלו ב־15 באוקטובר 2020 על ידי קבלנים שמונו מטעם משרד השיכון. מנהלי העבודה במקום היו מודעים לקיומו של האסבסט ואף למיקומו המשוער, ותועדו כשהם מודים בכך. למרות זאת ולמרות קיומו של קבלן־מפקח לתחום האסבסט, שאמור ללוות את העבודות, שטח עצום של אסבסט נחשף ואיתו האבק המסוכן.
ב־22 בדצמבר 2020 הזעיקו פעילי סביבה את המשרד להגנת הסביבה ששלח נציג לשטח. הקבלן שמונה ללוות את העבודות ולפקח עליהן (אך לא לבצען) היה עופר זהבי. זהבי העיד כי התריע אף הוא על קיומו של המפגע יום לפני כן.
העבודות נעצרו. בשטח נחשפו עשרות מטרים של שורשים, אדמה ואבנים רוויים באבק וחתיכות אסבסט. זה השלב שבו האסבסט הופך לרוצח עתידי שקט. חקלאים עובדים באזור וקוטפים אבוקדו, עובדי תשתיות מהלכים עליו ללא מיגון, תושבי השכונות הסמוכות לא יכולים לנחש או לדעת מה נושאת עימה הרוח. מחדל פתוח לאור יום.
המשרד להגנת הסביבה העביר הנחיות לכיסוי וגידור המפגע. אלא שהכיסוי התעופף ברוח, הגידור נמעך והשילוט נסתר. האסבסט מבצבץ מבעד לניילונים, העובדים אינם ממוגנים
שבוע אחר כך, המשרד להגנת הסביבה העביר הנחיות לכיסוי וגידור המפגע. אלא שהכיסוי התעופף ברוח, הגידור נמעך והשילוט נסתר. האסבסט מבצבץ מבעד לניילונים, העובדים במקום אינם ממוגנים. בשלב זה, המשרד להגנת הסביבה הורה למשרד השיכון לא לבצע עבודות באתר "למניעת המשך המפגע, הפסקתו וצמצום הסיכון הנובע ממנו".
למרות זאת, ב־8 בפברואר 2021 חזרו החופרים והמשיכו לבצע עבודות תשתית באתר, לכאורה בניגוד להנחיות. תיעוד העבודות מראה כי הן התבצעו בזמן ששטחי אסבסט חשופים למגע אדם, הניילונים משוחררים, השורשים רוויי אסבסט, העובדים אינם ממוגנים כנדרש ואיש אינו מקפיד על ההנחיות.
הריטואל הזה המשיך לאורך מרבית השנה האחרונה. פעם אחר פעם הגיע פעיל הסביבה דב משה לאתר ותיעד את האסבסט החשוף, את הגידור הפרוץ ואת היעדר ההקפדה על כללי בטיחות באזור שבו חולפים אלפי כלי רכב בכל יום.
כך, למשל, בדצמבר האחרון תיעד משה שטח פרוץ ורווי אסבסט ממתין לעבודות הפינוי. היריעות החוצצות בין הכביש לאתר היו מוטלות על הרצפה. באותו חודש הוא דיווח על כך, בצירוף צילומי וידיאו, לכל הרשויות הרלוונטיות.
בינואר העביר משה דיווח למשרד להגנת הסביבה שבו נכתב: "ככה עובדים בכביש 89. ללא ריחוף (התזת מים – פעולה המקטינה משמעותית את התפשטות האבק, א"ה). כך נראית המעטפת באתר אסבסט פריך. הכניסה לאתר פתוחה, רכבים יוצאים מהאתר ללא שטיפה".
לאיגוד ערים גליל מערבי כתב: "בוקר טוב, כרגע עובדים בכביש 89, כרגיל ללא מפקח, ללא עובד אחראי, ללא מיגון ועוד. מבקש בכל לשון של בקשה להבין מה קורה שם". באיגוד ערים עדכנו את המשרד להגנת הסביבה ומסרו למשה: "תשמור על עצמך".
המכרז נעלם, המפקח התאחד עם הקבלן
לפני כשנה, באפריל 2021, החל משרד השיכון בהליכים מכרזיים לאיתור קבלן אסבסט לביצוע המשך עבודות הפינוי והזמין קבלני אסבסט לסיור מקדים באתר בכביש 89. בסופו של ההליך נבחר גם הפעם זהבי לביצוע המשימה, אותו זהבי ששימש מפקח־מלווה בשלבים הראשונים של החפירות כשהאסבסט נחשף.
בשלב הזה נפתחה מלחמת גרסאות מטרידה סביב הגורם האחראי למחדל. זהבי שוב טען כי אין לו כל אחריות וכי התריע בזמן אמת על הימצאות האסבסט ובכך הסתיים תפקידו באתר כמפקח־מלווה.
אולם, פעילי סביבה תיעדו כיצד כבר ביום שאחרי שהגישו תלונה בנושא הגיעו נציגי המשרד להגנת הסביבה לאתר. כך או כך, נוכחותו של זהבי כמפקח־מלווה לא מנעה את חשיפת האסבסט, על אף שקיומו היה ידוע מראש.
יורם ורגה, מפקח אסבסט ותיק שנחשב לאחד המומחים בתחום ואף מייעץ לעיריית נהריה, מבהיר שההתנהלות זהבי במקרה זה רחוקה מלהיות תקינה: "תפקידו של מלווה אסבסט באתר הספציפי הנ"ל הוא לעצור את העבודה בזמן שקיימת סכנה ליצירת מפגע אסבסט.
"כל הגורמים ידעו על קיומם של מאות קוב אסבסט כבר מ־2005, אז הוטמן האסבסט באדמה, כוסה בממברנה ועליה נשתלו שתילים. השאלה הראשונה היא למה בכלל העבודות נגסו באסבסט?"
"במקרה של כביש 89 – כל הגורמים ידעו על קיומם של מאות קוב אסבסט כבר מ־2005, אז הוטמן האסבסט באדמה, כוסה בממברנה ועליה נשתלו שתילים. השאלה הראשונה היא למה בכלל העבודות נגסו באסבסט? הרי מלווה האסבסט יכול היה למנוע זאת ולהתריע.
"ואם אכן התריע המלווה, קיימת סוגיה שנייה וחמורה יותר: מדוע לאחר שסומן אזור הימצאות האסבסט ניתן אישור להמשך בהוצאת הצמחייה וחשיפת האסבסט תוך כדי סיכון הציבור?
"חמור מכך – לאחר עצירת העבודות, הן התחדשו. מדוע המשרד להגנת הסביבה התיר להמשיך את העבודות הללו כשכולם כבר יודעים שנחשף אסבסט בשלבים מוקדמים? האם חיי אדם הם הפקר? זה בהחלט מחדל מתמשך, מהסוג שאני מתריע כנגדו כבר שנים".
לזירה המסוכנת שנחשפה לציבור הנוסעים בכביש 89 באוקטובר 2020, חזר זהבי כקבלן שנה לאחר מכן בהליך מכרזי לכאורה. הבעיה היא שגם את ההליך הזה מלוות תהיות מטרידות: האם משרד השיכון באמת ביצע חיפוש שוויוני של גורם מבצע?
אחת החברות שביקשו להתמודד על המכרז פנתה במכתב האשמות חריף למשרד השיכון, בו חשפה הליך עתיר פגמים לכאורה. לטענת החברה, משרד השיכון ביטל את סיור הצעות המחיר וביקש מהקבלנים להעביר הצעות מחיר במייל לקראת פרסום המכרז. ואז המכרז פשוט בוטל, ללא נימוק:
"ב־20 באוקטובר 2021 נמסר למרשתנו כי קבלן אסבסט מקומי בנהריה, עופר זהבי, קיבל היתר מהרשות להגנת הסביבה לביצוע העבודות… נסיבות אלו, בהן ככל הנראה, התקשר משרד הבינוי או מי מטעמי לביצוע עבודות בהיקף משמעותי עם הקבלן זהבי ללא כל הליכי מכרז וממילא ללא שנערכה כל פנייה לקבלנים לקבלת הצעות מחיר לביצוע העבודות, מעלות אצל מרשתנו חשדות ממשיים כי משרד הבינוי והשיכון ו/או מי מטעמו לא קיים הליכי מכרז כנדרש והפר את הוראות הדין".
(ההדגשים במקור)
פנייה זו, של עו"ד טל רון, כמו גם פניות תזכורת של החברה, מעולם לא נענו על ידי משרד השיכון. המשרד גם סירב לענות לשאלות זמן ישראל בנושא ונצמד לטקסטים כלליים: "כל תהליך הטיפול בבעיית האסבסט באתר בוצע כפוף לחוק האסבסט ובהתאם לנהלי משרד הבינוי והשיכון ונהלי המשרד להגנת הסביבה".
"בניגוד למוצג על ידך, לא מוניתי על ידי משרד השיכון, ואין כל קשר ביני לבין משרד השיכון בכל הקשור לקבלת העבודה. מי שבחר אותי לביצוע עבודות הפינוי הוא הקבלן הראשי"
לזהבי יש הסבר משלו. לטענתו, לא משרד השיכון בחר בו אלא קבלן העבודות הראשי באתר.
"בניגוד למוצג על ידך, לא מוניתי על ידי משרד השיכון, ואין כל קשר ביני לבין משרד השיכון בכל הקשור לקבלת העבודה. מי שבחר אותי לביצוע עבודות הפינוי הוא הקבלן הראשי המבצע את הפרויקט (לא משרד השיכון). זאת לאחר שהגשתי הצעת מחיר והקבלן בחר משיקוליו לקחת את שירותיי".
אלא שהגרסה הזו לא מתיישבת עם הוראות החוק, המגדיר את "מזמין העבודה" – קרי משרד השיכון – כמי שאחראי לכל הליכי מינוי קבלן ומפקח האסבסט. העובדה שמשרד השיכון שכר קבלן פיתוח וזה שכר את זהבי לא פוטרת את המשרד מאחריות לטיפול היקר באסבסט, כך על פי חוק האסבסט. גם משרד השיכון בתגובתו לא טוען זאת.
חוק האסבסט לא מתייחס להליך בחירת הקבלנים לביצוע עבודות בהיקף של מיליוני שקלים. לשם כך קיים חוק חובת המכרזים. אבל בחוק האסבסט קיים סעיף מפורט ומובהק המכונה "איסור ניגוד עניינים", וזה מבהיר כי קבלן האסבסט העובד בשטח ומפנה את המפגע ומפקח האסבסט הממונה לפקח עליו יהיו בלתי תלויים זה בזה, באופן המאפשר פיקוח נאות:
"קבלן אסבסט פריך לא יתנה את ביצוע עבודתו בהעסקת מפקח אסבסט פריך מסוים, ומפקח אסבסט פריך לא יתנה את ביצוע עבודתו בהעסקתו של קבלן אסבסט מסוים".
המטרה של ההפרדה המוחלטת בהוראות החוק בין המפקח לקבלן ברורה: לייצר אפשרות ממשית של פיקוח בשטח, באופן שימנע העלמת עין ממחדלים וקומבינות
המטרה של ההפרדה המוחלטת בהוראות החוק בין המפקח לקבלן ברורה: לייצר אפשרות ממשית של פיקוח בשטח, באופן שימנע העלמת עין ממחדלים וקומבינות בשטח. אבל בפועל, במשרד השיכון עשו בדיוק ההיפך, כפי שמעיד המתלונן:
"במסגרת הצעות המחיר שהקבלנים התבקשו להעביר לצרכי אומדן, הם התבקשו גם לתמחר מפקח אסבסט פריך, דבר המלמד שקבלן האסבסט יהיה זה שיביא את המפקח ו/או יתקשר עימו. ברור הוא כי מצב דברים זה, מעבר לכך שאינו חוקי, עלול להעמיד את הצדדים בניגוד עניינים מהותי ולהסב נזקים רבים".
ואכן, משרד השיכון מאשר בתשובתו לזמן ישראל כי סעיפי ניגוד עניינים לא מטרידים אותו יתר על המידה: "חשוב לציין כי בכל המכרזים שפורסמו נכתב במפורש שהפרויקט צריך להיות מלווה במפקח אסבסט והבחירה הינה באחריות הקבלן".
האם משרד השיכון מאפשר לקבלן האסבסט להביא מפקח מטעמו בניגוד לחוק? לידי זמן ישראל הגיע הסכם עבודה בין זהבי לקבלן בשטח, שמונה מטעם משרד השיכון, ובו אכן נכתב כי זהבי אחראי לספק את המפקחים מטעמו, אחראי לקיומו של פיקוח בשטח ואף מקבל את התמורה עבור הפיקוח (אותה ככל הנראה מעביר ישירות למפקחים בשטח).
הסכם כזה, כאמור, מנוגד לכאורה להוראות החוק. ככל שהקבלן והמפקח עובדים במשותף – כל הרציונל של פיקוח אדוק ובלתי תלוי על פעולות הפינוי של חומרים מסוכנים מתייתר מאליו.
לידי זמן ישראל הגיע תיעוד שביצעו נציגים של קבלן אסבסט שרצה לבדוק אפשרות להתקבל לעבודה בשטח 89. הם שוחחו עם מנהל עבודה בכיר בשטח שטען כי זהבי לא "נבחר מרצון" על ידי קבלן הפיתוח באזור, אלא דווקא נכפה "מלמעלה":
"זה כמעט סגור מראש, אתה מבין את הקטע?" אמר להם מנהל העבודה. "אנחנו קיבלנו את זה מוגמר. בשמחה הייתי נותן הזדמנות לאחרים אבל זה לא קשור אלינו. הם (משרד השיכון, א"ה) הכתיבו לנו את הכול, אתה מבין… אין לי מילה אפילו להגיד. אני מוכתב".
תגובות
עופר זהבי מסר בתגובה: "ביני לבין אבנר הופשטיין מתנהלת בימים אלה תביעה שהוגשה על ידי בעניין לשון הרע והכפשת שמי בכתבות שפורסמו בעבר בזמני ישראל ובפוסטים מטעמו של הופשטיין".
לעניין הסקר שבוצע באצטדיון: "הטענה כלל לא ברורה – ושוב מכוונת לנסות ולחפש אותי ולהכפיש את שמי בכוח, שכן סקר, כשמו ותכליתו, מבוסס על הערכה – ודאי שייתכן כי בפועל יהיה שינוי (בגדר הסביר) מהנסקר בסקר.
"בלי להיכנס לנכונות העובדות שהובאו על ידך (בקשר להימצאות אסבסט באזורים כאלה ואחרים), לא ברור לי על סמך איזה מידע מבוסס (מלבד דברים לא מבוססים אולי של גורמים אינטרסנטים) קבעת באופן גורף כי הסקר לא היה מדויק. בסקר שערכתי נמצא אסבסט פריך מעורב עם מצע, הערכתי לפינוי – כולל מערום פסולת אספלט שהונח בחניון האצטדיון – עמדה על 56 קוב.
"האמת היא שמה שצריך לבדוק בעניין הזה הוא כיצד הקבלן/מפקח ביצעו את העבודה בפועל באצטדיון (אני רק עשיתי את הסקר). פינו בפועל למיטב ידיעתי 128 קוב. אציין כי למיטב ידיעתי דווח לגורמים רשמיים על מציאת 8 קוב נוספים בלבד לעומת הסקר, אם כן היו אמורים לפנות כ־64 קוב בסך הכול – ודאי לא 128 קוב.
"לגבי חשיפת מרבצי אסבסט בעת פינוי שביל מעבר של כלי רכב/עבודה באזור – בעצם הפנייה אלי בנדון נראה ששוב קיבלת מידע לא נכון. יצירת מערום האסבסט נעשתה לפני שהיה לי כל קשר לעבודות שנערכו בשטח זה.
"למיטב ידיעתי, המערום נוצר אף לפני שהיה מישהו אחר בשטח המוסמך לעניין האסבסט – ולכן אין לי כל קשר, אפילו קלוש, לעבודה זו ו/או לתלונות בנדון ככל שהוגשו למשרד להגנת הסביבה".
בנושא כביש 89 אמר: "לא מוניתי על ידי משרד השיכון, ואין כל קשר ביני לבין משרד השיכון בכל הקשור לקבלת העבודה. מי שבחר אותי לביצוע עבודות הפינוי הוא הקבלן הראשי המבצע את הפרויקט (לא משרד השיכון) וזאת לאחר שהגשתי הצעת מחיר והקבלן בחר משיקוליו שלו לקחת את שירותיי.
"הקבלן, למיטב ידיעתי, לא מחויב בביצוע הליך מכרזי. אציין כי עבודות הפינוי הסתיימו לפי כל דין ונהלי המשרד, בליווי צמוד של חברת פיקוח. כמו כן, למיטב ידיעתי, מפקח האסבסט מונה גם כן על ידי הקבלן הראשי ולא על ידי משרד השיכון, כך שלי, בוודאי, אין כל נגיעה בנדון, בניגוד לאופן הצגת השאלה על ידך כאילו אני קשור בצורה כלשהי לנושא או להחלטה על מינוי אותו מפקח".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "ב־1 בפברואר 2022 ערכו מפקחי המשרד להגנת הסביבה סיור פיקוח באתר עבודה לפינוי אסבסט פריך בשטח חניית האצטדיון בנהריה. במקום התבצעו עבודות פינוי אסבסט במסגרת היתר עבודה ייעודי על ידי קבלן אסבסט פריך מורשה ומפקח מורשה.
"העבודה בוצעה בהמשך לסקר אסבסט בקרקע, שנעשה גם הוא בהיתר, ובו נמצא כי קיים אסבסט פריך בקרקע ויש לפנותו. בזמן הסיור נמסר למפקחים כי ממצאי הסקר אינם תואמים במדויק את שנמצא בעבודת הפינוי וכי התגלה אסבסט פריך במקומות נוספים בשטח העבודה, כפי שקורה בעבודות נוספות שבהן מתגלה תוך כדי עבודת הפינוי אסבסט נוסף שלא זוהה בסקר.
"מפקח האסבסט הונחה לפרט את אי־ההתאמות בין הסקר והעבודה בדו"ח המסכם של עבודת הפינוי, דו"ח זה התקבל, ובכוונתנו לבדוק בימים הקרובים את ממצאיו"
"מפקח האסבסט הונחה לפרט את אי־ההתאמות בין הסקר והעבודה בדו"ח המסכם של עבודת הפינוי, דו"ח זה התקבל, ובכוונתנו לבדוק בימים הקרובים את ממצאיו ולבחון אם יש צורך בבירור משמעתי מחשש לביצוע רשלני של הסקר. על פניו זה לא נדרש בשלב זה".
ממשרד השיכון נמסר בתגובה: "משרד הבינוי והשיכון משקיע משאבים ומאמצים רבים בקידומה ופיתוחה של העיר נהריה. נציין כי העבודות בכביש 89 ובחניון האצטדיון מבוצעות על ידי משרד הבינוי והשיכון כחלק מפיתוח התשתיות לבניית היישוב.
"העבודות לפינוי האסבסט החלו רק לאחר קבלת אישור תוכנית פינוי אסבסט והתקבלה הרשאה מטעם המשרד להגנת הסביבה כנדרש בחוק. מייד עם גילוי זיהום האסבסט באתר כביש 89 וחניון האצטדיון, ננקטו כל הצעדים המתחייבים בחוק על ידי עובד האסבסט האחראי שמונה לפרויקט, וכמו כן הועבר דיווח מיידי לגורם האחראי ברשות העירונית ולגורמים המוסמכים במשרד להגנת הסביבה.
"בכל המכרזים שפורסמו נכתב במפורש שהפרויקט צריך להיות מלווה במפקח אסבסט והבחירה הינה באחריות הקבלן"
"בפועל, הופסקה העבודה בקטע המזוהם באסבסט. כל תהליך הטיפול בבעיית האסבסט באתר בוצע בכפוף לחוק האסבסט ובהתאם לנהלי משרד הבינוי והשיכון ונהלי המשרד להגנת הסביבה. חשוב לציין כי בכל המכרזים שפורסמו נכתב במפורש שהפרויקט צריך להיות מלווה במפקח אסבסט והבחירה הינה באחריות הקבלן.
"נכון לרגע זה, הסתיימו עבודות פינוי האסבסט מאתר כביש 89 וחניון האצטדיון ומשרד הבינוי והשיכון ממתין לקבלת טופס אכלוס על ידי המפקח אסבסט הפריך של האתר".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו