כחילוני, ההחלטה של ראש הממשלה נפתלי בנט לטוס בשבת למוסקבה נראתה לי כמו צעד מבורך של נבחר ציבור, שעל אף אמונתו הדתית מכיר בעובדה שלהנהיג מדינה, בוודאי בזמנים כאלה, זו משימה של 24/7.

הבחירה של בנט, ולא בפעם הראשונה מאז שהתמנה, לחלל את השבת, בולטת לטובה על רקע ההתנהלות של כמה מזרועות הממשלה שבראשה הוא עומד. למשל, רשות האוכלוסין וההגירה, שהמוקד הטלפוני שלה לא פעל בכל סוף השבוע והלשכה בנתב"ג שנסגרה ליממה שלמה (במקור תוכננה סגירה ממושכת יותר) – כי הרי מה הם מלחמה וגל של פליטים מול שנ"צ של שבת.

בנט טס למשימת התיווך כי ראה בה פיקוח נפש לכל דבר. למחרת בבוקר הסביר השר חילי טרופר, חובש כיפה בעצמו, ש"גם אם יש סיכוי קטן להציל ולו נפש אחת, זה מצדיק את חילול השבת".

זו הגדרה מרחיבה ומשמחת של גבולות פיקוח הנפש, אבל אם בנט, טרופר ושרי הממשלה עומדים מאחוריה, יש מהלך חשוב, קצת יותר פשוט מתיווך בין פוטין לזלנסקי, שהם יכולים לעשות כאן בבית, ושיציל לא מעט נפשות בישראל: הפעלת תחבורה ציבורית בשבת.

זו הגדרה מרחיבה ומשמחת של גבולות פיקוח הנפש, אבל אם בנט, טרופר ושרי הממשלה עומדים מאחוריה, יש מהלך חשוב שהם יכולים לעשות ושיציל לא מעט נפשות בישראל: הפעלת תחבורה ציבורית בשבת

ראש עיריית תל אביב רון חולדאי בהשקת שירות נעים בסופ"ש, 20 בנובמבר 2019 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

תחבורה ציבורית חוסכת לא רק פקקים מייאשים וזיהום אוויר (שגם הוא גורם למוות ותחלואה) ומאפשרת ניידות לשכבות שידן אינה משגת לקנות רכב פרטי; היא גם מצמצמת משמעותית את מספר תאונות הדרכים.

מתחילת 2022, בסך הכול חודשיים וקצת, נהרגו 70 ישראלים בתאונות דרכים לעומת 48 בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה מבהילה של 45.8%. מספר גדול הרבה יותר הפכו לנכים או לפצועים שזקוקים לשיקום ממושך.

מתחילת 2022, בסך הכול חודשיים וקצת, נהרגו 70 ישראלים בתאונות דרכים לעומת 48 בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה מבהילה של 45.8%. מספר גדול הרבה יותר הפכו לנכים או לפצועים שזקוקים לשיקום ממושך

אחרי הסגרים ובתום הפוגת האומיקרון, המכוניות חזרו בהמוניהן לכבישים, ואיתן התאונות. הדרך היחידה לצמצם את ממדי הטרגדיה היא להקטין את מספר המכוניות בכבישים – כלומר, להעביר נתח משמעותי מהציבור לתחבורה הציבורית.

המעבר הזה לא יוכל לקרות בלי שהתחבורה הציבורית תפעל בשבת. כיום ישראלים רבים קונים רכב בלית ברירה, רק כדי שיהיה להם איך לנוע ממקום למקום בסוף השבוע.

מכונית שעומדת בחנייה במערכה הראשונה תיסע ותעמוד בפקק במערכה השלישית – משום שקשה לעמוד בפיתוי, משום שכבר שולמו הרישוי והביטוח, משום שכבר נעשתה ההשקעה. למה לשלם פעמיים – פעם אחת על רכב שעומד מתחת לבית ופעם שנייה על כרטיס לאוטובוס/רכבת?

אילוסטרציה: אוטובוס השבת שניסתה להפעיל מרצ בתחילת העשור, ארכיון (צילום: Oren Nahshon / FLASH90)

כלי התחבורה הבטוח ביותר הוא כמובן הרכבת – כמעט אפס תאונות. רוב המקרים שבהם נרשמים נפגעים בנפש מרכבת הם התאבדויות, כשאנשים נואשים קופצים אל המסילה. זן אחר של תאונות רכבת נרשם כשנהגי מכוניות  נתקעים על המסילה אחרי שניסו לחצות למרות שהמחסום ירד – אבל זה נדיר למדי.

כלי התחבורה הבטוח ביותר הוא הרכבת – כמעט אפס תאונות. ומאחר שחלק גדול מהפיתוח של התחבורה הציבורית בשנים הקרובות יתבטא ברשת הרכבות, ברור שהפעלתן בשבת תחסוך הרבה חיי אדם

מאחר שחלק גדול מהפיתוח של התחבורה הציבורית בשנים הקרובות יתבטא ברשת הרכבות – כולל הרכבות הקלות והמטרו – ברור שהפעלתן בשבת תחסוך הרבה חיי אדם

כשמדובר באוטובוסים, התמונה יותר מורכבת: האוטובוסים בישראל מעורבים בתאונות יותר מרכבים פרטיים גם בנירמול למספר הקילומטרים שהם נוסעים.

יש לכך שלל סיבות: הכשרה מקצועית לקויה של הנהגים, עייפות, לחץ גדול עליהם לסיים את המסלול בזמן, קושי לתמרן עם כלי רכב גדול בסביבה עירונית שהולכת ומצטופפת. נוסעי האוטובוסים עצמם, אגב, בטוחים מאוד יחסית. הנפגעים הם לרוב הולכי רגל או יושבי המכונית הפרטית שמעורבת בתאונה.

נוסעים עולים על הרכבת. אילוסטרציה (צילום: אבי דישי/פלאש90)

האוטובוסים בישראל מעורבים יותר בתאונות קטלניות גם בהשוואה למערב: בתחילת העשור הקודם שיעור ההרוגים בתאונות עם מעורבות של אוטובוסים היה כפול בישראל לעומת מדינות ה-OECD; בסוף העשור הפער הצטמצם לכ-20%.

יחד עם זה, צריך לזכור שבאוטובוס ממוצע יש כמה עשרות נוסעים, לעומת נוסע אחד או בודדים ברכב פרטי. המשמעות היא שבחלוקה למספר הנוסעים, האוטובוסים עדיין עושים פחות תאונות.

צריך לזכור שבאוטובוס יש כמה עשרות נוסעים, לעומת נוסע אחד או בודדים ברכב. המשמעות היא שבחלוקה למספר הנוסעים, האוטובוסים עדיין עושים פחות תאונות

בכל דיון כזה חייבים לקחת בחשבון שאחד הגורמים המרכזיים לריבוי התאונות היא הצפיפות בכבישים. יותר חיכוך משמעותו יותר תאונות. הצפיפות בכבישים בישראל היא הגבוהה במערב. כשכמה עשרות מכוניות מפנות את המקום על הכביש לטובת אוטובוס אחד, ההסתברות לתאונה, בוודאי קשה, יורדת דרמטית.

ד"ר משה בקר, מומחה לבטיחות בתחבורה מהטכניון, העריך בזמנו שהסיכון לתאונה ברכב פרטי גדול פי-5 מאשר באוטובוס ופי-40 מאשר ברכבת.

במהלך הזמן הצטברו עוד ועוד הוכחות לקשר בין הרחבת התחבורה הציבורית לצמצום תאונות הדרכים: מרכז המחקר והמידע של הכנסת בדק את השפעת הפעלת קווי הלילה בסופי שבוע על מספר תאונות הדרכים.

קווי לילה בתל אביב (צילום: עמוד הפייסבוק של קווי לילה)

התוצאה ברורה: "בערים שמופעלים בהן קווי לילה הייתה בשנים האחרונות ירידה ניכרת במספר תאונות הדרכים עם נפגעים", נכתב בסיכום הדוח, "בירושלים, בתל אביב-יפו ובחיפה יש לקווי הלילה תרומה לירידה במספר התאונות עם נפגעים באזורים שבהם הם מופעלים, ומכאן שגם להפחתת מספר הנפגעים בנפש". מישהו אמר פיקוח נפש?

"בירושלים, בתל אביב-יפו ובחיפה יש לקווי הלילה תרומה לירידה במספר התאונות עם נפגעים באזורים שבהם הם מופעלים, ומכאן שגם להפחתת מספר הנפגעים בנפש"

במשך עשורים רבים הפעלת התחבורה הציבורית בשבת הייתה טאבו, ולא הייתה שום היתכנות פוליטית להעביר את המהלך. בשנים האחרונות נבעו כמה סדקים בחומה: מסקר שערכה עמותת חדו"ש עלה שלמעט בציבור החרדי, בכל הקבוצות באוכלוסייה – כולל מצביעי ימין וכולל מי שהזדהו בזמן עשיית הסקר כמצביעי הבית היהודי – יש רוב מכריע בעד הפעלה מדודה של תחבורה ציבורית בשבת.

התארגנות של פעילים ומתנדבים ואחריהם של כמה ראשי ערים הביאה להפעלת קוויי אוטובוס בשבתות שזוכים לפופולריות גדולה, ושרת התחבורה מרב מיכאלי מאותתת בהתמדה על רצונה לעשות מעשה.

הגיע הזמן שנפתלי בנט ירים את הכפפה. בשביל פיקוח נפש לא חייבים לנסוע לקרמלין. אפשר להתחיל בתחנה המרכזית הסמוכה למקום מגוריך.